בבלי רב יוסף ורב ששת סימו את עיניהם (1 צופה)

[געגועים]

א] א"ל רב לרב שימי שימי את, אתה הוא זה שימי, לפי שלא היה רואהו, משום דהוי ביה ברב מילי דחסידות שלא היה מגביה עיניו מן הארץ, ולפניו היה מביט מרוב ענוה, וזו אחת היתה ממדותיו, ורצו לנהוג במדה זו רב יוסף ורב ששת תלמידיו, ונעשו סגי נהורין. [רבינו גרשום מנחות קי.]

ב] עשרה מילי דחסידותא דהוה נהיג בהו רב, ובתריה לא יכילו כולהון שמעיה לאחזוקי בהון וכו' רביעית וחמשית, שלא היה מביט לצדדין ואפי' לפניו, דאמר שימי כו', אלמא עד דשמע קליה לא ידע, ונהגו רב יוסף ורב ששת אחריו ולא יכלו לעמוד בה עד שסימו את עיניהם. [תשובות הגאונים שערי תשובה סי' קע"ח]

ג] דהא רב יוסף פתוח ונסתמא הוה, דאמרי' באגדה דסמי נפשיה משום דלא מצי קאי דלא לאסתכולי בר מד' אמות דיליה. [ר"ן קידושין לא.]

ד] ואמרו כי רב יוסף ישב בבית אפל ארבעים יום [1], ובסוף הארבעים יום צוה להביא לפניו אבני שיש, ונסתכל בהם ונעשה סגיא נהור, ואין ספק כי זה בתכלית הפרישות, ואמרו כי כן עשה רב אשי [2]. [מקור חיים להרב שמואל צרצה ז"ל ס"פ שלח, מובא בסדר הדורות]

---

[1] וראה בדרשות אבן שועיב פ' לך: במסגר הראשון שהסגיר נמרוד לאברהם לא ראה מאורות ועשה עמו הקב"ה חסד שלא איבד מאור עיניו לפי שכתבו חכמי הטבע מי שיושב במחשך זמן גדול ויוצא לאור עיניו כהות.

[2] נראה דצ"ל רב ששת [נחל עדן על סדר הדורות]​