אברך קלאסי

משתמש רגיל
gemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
132
תודות
673
נקודות
281
לכבוד חו''ר הפורום שליט''א

הנה צורת הלימוד המצויה כיום בעולם הישיבות הוא שמביאים דין הסוגיא ומעמידם בו החקירה של האחרו' והגדרים שהעמידו ולאחמ''כ מביאים ראיות מיניה וביה שאי אפשר שיהיהו ב' הצדדים נכונים כי יש ראיות מהראשו' עצמם מיניה וביה וכו' , ומעמידים גדר אמצעי בענין או גדר חדש.

ובעז''ה בהודעה הבאה אביא בזה כמה דוגמאות לפו''ר.

מה שמציק לי בזה מאד הוא בתרתי א] האם אנו אוחזים שתורת האחרו' ח''ו אינה אמת כלל ב] האם הוא מצב תקני שתורת האחרו' נהפכה לקולב ומתלה לתלות עליו את הסוגיא [שמביאים דבריהם וע''י המטרה לדחותם רוחא שמעתיה].

וכמובן שההסבר לכ''ז הוא ריבוי הידע והמו''מ מה שבהכרח מביא לגדרים חדשים, והתועה עצמה מבורכת, אך מ''מ ב' הענינים הנ''ל מציקים לי ואשמח לדעת חו''ר הפורום בזה.
 
להלן כמה דוגמאות בזה לפום ריהטא [בכונה לא הרחבתי בדוגמאות כי כל מי שלמד הסוגיות יבין מיד כונתי, כמו''כ יתכן שאיני צודק בחלק מהסוגיות ומ''מ המסר ברור, וכמו''כ בכונה לא כתבתי מהו כן הגדר הנראה לענ''ד כי אי''ז מטרת הדיון כעת רק כתבתי שאומרים בזה גדר אחר וכ''א לפי סגנונו וענינו].

קנין קידושין- כידוע חקרו רבותינו האחרונים האם הוא ''קנין איסור'' או ''קנין ממון'' וכידוע כל מי שמתחיל הסוגיא מביא ראיות מיניה וביה שיש גדר אמצעי בין הצדדים.

דין ערב- ידוע חקירת האחרונים האם הוא דין כאילו קיבל הממון או דין של התחיבות, ותלו בזה האחרונים מחלוקות הראשונים, ואמנם הנכנס בשערי הסוגיא רואה שיש בזה סתירות מיניה וביה בדברי הראשונים, וע''כ מעמידים גדר אמצעי הין הצדדי.

דין שליחות- ידוע מהלך האחרונים ובראשם הגרש''ש דיש ב' דיני שליחות ''שליחות כוח'' ו''שליחות מעשה'' וגדריהם שונים, ובזה מסביר כו''כ חילוקי דינים ביניהם, וכנודע שהיום מבארים דהווה גדר אמצעי וודאי אינו ב' גדרים שונים לגמרי.

דין שומרים- ידוע נידון האחרו' אם הוא גזיה''כ או דין התחיבות, ומכוח הראיות והסתירות מיניה וביה אומרים בזה גדר אמצעי.

דין שויא והובע''ד – ידוע ניון האחרו' אם הווה נאמנות או דין שהאדם מחויב לפי ידיעתו [קצוה''ח ותרומה''כ] וידוע לומר בזה גדר אמצעי, ואכמ''ל.

נדר- חקרו האחרו' אם הוא דין חילול הדיבור או פגיעה בחפצא שחל בה הדין נדר ע''י הדיבור, וידוע שהגדר בזה הוא אמצעי.

מיגו בשבועה- האחרו' תלו שיש ב' דינים במיגו בממון הוא מצד כוח טענה ובשבועה הוא מצד בירור וכנודע שאינו נכנס כלל בגוף המו''מ ברבותינו הראשו' בסוגיא דמיגו לאפטורי משבועה.

שור המועד- נידון האחרו' אם הוא ''סיבה '' או ''סימן '' וכל רה''י בתחילת חזקת מסביר שהוא גדר אמצעי.

ויש להביא בזה עוד כהנה וכהנה דוגמאות, ואכמ''ל בזה.
 
על מה ההנחה הזו מבוססת?
ח''ו לא אמרתי שיש הנחה כזו, רק טענתי היא שאם הצורה היא שבכל סוגיא מביאים דברי האחרונים בשביל לחלוק עליהם א''כ מה זה אומר עלינו, וח''ו לא התכונתי לומר שיש הנחה כזו אלא רק להביא את אשר על ליבי ואדרבה אשמח לדעת כת''ר בזה
 
לא לזאת כונתי,
כונתי היא איך הם פתחו סוגיא בלימודם הראשוני ולא בחיבורם דהיינו כמו שלחזו"א יש דרך ללימוד התורה אף להם היתה כזו, מהי?
 
לא לזאת כונתי,
כונתי היא איך הם פתחו סוגיא בלימודם הראשוני ולא בחיבורם דהיינו כמו שלחזו"א יש דרך ללימוד התורה אף להם היתה כזו, מהי?
אולי אפשר לפתוח לזה אשכול נפרד אך אני הקטן פתחתי פה בנושא אחר כמבואר היטב בהודעה לעיל ואשמח לדעת כת''ר על דברי לעיל
 
אולי אפשר לפתוח לזה אשכול נפרד אך אני הקטן פתחתי פה בנושא אחר כמבואר היטב בהודעה לעיל ואשמח לדעת כת''ר על דברי לעיל
ישר כח ומחילה.
אך מכותרת האשכול אין משמע כן.
"שיטת הלימוד של רבותינו האחרונים זי"ע ואנחנו"
 
מה שמציק לי בזה מאד הוא בתרתי א] האם אנו אוחזים שתורת האחרו' ח''ו אינה אמת כלל ב] האם הוא מצב תקני שתורת האחרו' נהפכה לקולב ומתלה לתלות עליו את הסוגיא [שמביאים דבריהם וע''י המטרה לדחותם רוחא שמעתיה].
א'. מדוע אם הבנתי שונה בדברי הראשונים הוי אומר שהבנת האחרונים אינה אמת שבעים פנים וכו' אלו ואלו דברי אלוקים חיים [במיוחד אם יש הכרח לומר שלא כדברי רבותינו האחרונים].
ב'. אף בדרך הלימוד הפרטית תורת האחרונים קולב? אולי דוקא בשיעורים וכיוצ"ב ואף זה אינו מוכרח.
[ג'. עד כמה צריך להיות משועבד לרייד הישיבתי (כשהוא אינו מוכרח)]
 
להלן כמה דוגמאות בזה לפום ריהטא [בכונה לא הרחבתי בדוגמאות כי כל מי שלמד הסוגיות יבין מיד כונתי, כמו''כ יתכן שאיני צודק בחלק מהסוגיות ומ''מ המסר ברור, וכמו''כ בכונה לא כתבתי מהו כן הגדר הנראה לענ''ד כי אי''ז מטרת הדיון כעת רק כתבתי שאומרים בזה גדר אחר וכ''א לפי סגנונו וענינו].

קנין קידושין- כידוע חקרו רבותינו האחרונים האם הוא ''קנין איסור'' או ''קנין ממון'' וכידוע כל מי שמתחיל הסוגיא מביא ראיות מיניה וביה שיש גדר אמצעי בין הצדדים.

דין ערב- ידוע חקירת האחרונים האם הוא דין כאילו קיבל הממון או דין של התחיבות, ותלו בזה האחרונים מחלוקות הראשונים, ואמנם הנכנס בשערי הסוגיא רואה שיש בזה סתירות מיניה וביה בדברי הראשונים, וע''כ מעמידים גדר אמצעי הין הצדדי.

דין שליחות- ידוע מהלך האחרונים ובראשם הגרש''ש דיש ב' דיני שליחות ''שליחות כוח'' ו''שליחות מעשה'' וגדריהם שונים, ובזה מסביר כו''כ חילוקי דינים ביניהם, וכנודע שהיום מבארים דהווה גדר אמצעי וודאי אינו ב' גדרים שונים לגמרי.

דין שומרים- ידוע נידון האחרו' אם הוא גזיה''כ או דין התחיבות, ומכוח הראיות והסתירות מיניה וביה אומרים בזה גדר אמצעי.

דין שויא והובע''ד – ידוע ניון האחרו' אם הווה נאמנות או דין שהאדם מחויב לפי ידיעתו [קצוה''ח ותרומה''כ] וידוע לומר בזה גדר אמצעי, ואכמ''ל.

נדר- חקרו האחרו' אם הוא דין חילול הדיבור או פגיעה בחפצא שחל בה הדין נדר ע''י הדיבור, וידוע שהגדר בזה הוא אמצעי.

מיגו בשבועה- האחרו' תלו שיש ב' דינים במיגו בממון הוא מצד כוח טענה ובשבועה הוא מצד בירור וכנודע שאינו נכנס כלל בגוף המו''מ ברבותינו הראשו' בסוגיא דמיגו לאפטורי משבועה.

שור המועד- נידון האחרו' אם הוא ''סיבה '' או ''סימן '' וכל רה''י בתחילת חזקת מסביר שהוא גדר אמצעי.

ויש להביא בזה עוד כהנה וכהנה דוגמאות, ואכמ''ל בזה.
כמדומני שאין הרה"י מתכוונים לחלוק על האחרונים אלא לבארם
הינו שאם נתפסים למילה לגדר שאמרו נמצא שיש סוגיות שאינם מבוארות כה"צ וע,כ שאין בכוונתם להגדרה הקיצונית ביותר שאפשר להגיע אלא כיוונו למשהו אפור יותר שגם דבריהם בכלל הדברים
[ותמיד הוקשה לי מה יעשו הרה"י בדור הבא?...]
 
כמדומני שאין הרה"י מתכוונים לחלוק על האחרונים אלא לבארם
בחלק מהמקרים ובחלק מהרה''י זה אכן כך, אך לענ''ד ממה שאני רואה בעולם הישיבות היום זה יותר קרוב לאיך שאני הצגתי את הדברים, דו''ק היטב בחלק מהדוג' שאמרתי [לדוג' דין ערב ודין שליחות].
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון