שיטת ר' הלל זקס

[אריק]

10 שנים חלפו מאז הלך לעולמו הגאון רבי הלל זקס זצ”ל, דמות מופת ייחודית שהותירה חותם עמוק בעולם הישיבות ובהשקפת העולם החרדית. דמותו של ר’ הלל – כפי שכונה בפי כל – מייצגת תופעה נדירה: איש הלכה וחינוך שלא חשש ללכת נגד הזרם, לאתגר מוסכמות, ולהחזיק בעמדות מקוריות גם כשעמדו בניגוד חריף לדעה הרווחת.

ממייסדי עולם הישיבות בישראל

מרן הרב הלל זקס היה מהדמויות המשפיעות בעולם התורני בדור האחרון. הוא נולד בט”ו בשבט תרצ”א, לאביו הרב מנחם מנדל יוסף זקס ולפייגא, בתו של החפץ חיים. לידתו עצמה הייתה דרמטית – אמו, פייגא, עמדה בסכנת חיים, והחפץ חיים בכבודו ובעצמו הגיע לבקרה בבית החולים יחד עם הרב חיים עוזר גרודזנסקי.

בגיל 8, כשהצבא האדום פלש לפולין, נאלצה משפחתו לנדוד. המסע המפרך הוביל אותם מאיישישוק לווילנה, ומשם – בחציית ברית המועצות לאורכה – ליפן ולבסוף לארצות הברית. בניו יורק, הילד בן התשע החל את לימודיו אצל ענקי התורה של אותה תקופה, ביניהם מרן פוסק הדור הרב משה פיינשטיין וראש ישיבת לייקווד הרב אהרן קוטלר.

ר’ הלל, שבלט כבר בצעירותו עם כשרונותיו הברוכים, נישא לאסתר ליבא חברוני, בתו של ראש ישיבת חברון הרב אברהם משה חברוני, לאחר שהרב אהרון קוטלר הציע את השידוך. לאחר נישואיו התגורר בארצות הברית, ובשנת 1960 עלה לישראל. הוא שימש כרב הראשון של היישוב מעלה עמוס, והתיישב לאחר מכן בשכונת גאולה בירושלים, סמוך לישיבת חברון. בהמשך התמנה לר”מ בישיבה ואחר כך לראש ישיבה לצד הרב שמחה זיסל ברוידא והרב אברהם פרבשטיין.

בשנת תשנ”ו (1996) ייסד את ישיבת הכנסת הגדולה במודיעין עילית, המכונה על שמו, “ר’ הלל”. בהמשך הרחיב את חזונו החינוכי והקים את ישיבת “כנסת הגדולה לצעירים”. לאחר פטירתו ממלא את מקומו בראשות הישיבה בנו, הרב יצחק זאב.

שיטת לימוד מקורית

אחד התחומים המרכזיים בהם הותיר הרב זקס את חותמו היה שיטת הלימוד שפיתח. בוגרי הישיבה מעידים כי גישתו לסוגיות תלמודיות הייתה ייחודית: “הוא ניגש באופן מחושב לסוגיה כדי ללבן את שורשיה” מספר אחד הבוגרים. שיטתו התאפיינה בחשיבה מעמיקה ובחתירה להבנת יסודות הדברים, תוך הימנעות מפלפולים מיותרים.

“החוכמה שלו ודרך הלימוד והמחשבה הייתה שקולה ומדויקת,” מציין בוגר אחר “באתי לשאול אותו שאלה בהלכה על תנור ספירלה בשבת, הוא לא השיב במשך דקה. אחרי שחשב והתעמק, הוא השיב לי. זה היה ר’ הלל”.

הרב זקס מעודד את התלמידים לעסוק גם בתורה הפנימית ובקבלה, מתוך ראייה הכוללת של עולם התורה. הוא העמיק בקבלה.

המאפיין הבולט ביותר של ר’ הלל היה נכונותו להחזיק בעמדות מקוריות וקיצוניות בו זמנית במגוון תחומים. הוא היה ביקורתי בקיצוני ביחס להשקפות ולנורמות המקובלות בעולם היהודי בכלל ובמגזר החרדי בפרט. הוא ראה בספרי הגר”א והרמח”ל את התשתית לתפיסתו.

כך למשל, הרב זקס התנגד נחרצות שימוש בשפת היידיש ואסר על הדיבור בה בביתו, ומאידך גיסא התנגד לשימוש במילים שחודשו בעברית מודרנית. הוא התנגד להצבעה בבחירות, מהטעם שראה בה חסר תועלת, שכן “לב מלכים ושרים ביד ה'”. עם זאת, בשנת תשמ”ט (1989) הוא הורה באופן חריג להצביע, משום שראה וראה בכך “התפקדות להקב”ה'”. בשנים האחרונות הוא תהה – מה זה משנה כמה מנדטים יהיו ומה יצא מזה?.

ישנן אף עדויות שנמנע מלהצטרף למועצת גדולי התורה למרות פניות אישיות.

אמונה מזוקקת ופשטות

האמונה הייתה נדבך מרכזי במשנתו של הרב זקס. תלמידיו מתארים אמונה מרוממת ומזוקקת, המבוססת על תפיסה שהעולם הוא כדור עגול “ששמור באופן רוחני על ידי הקב”ה”. הוא החזיק בגישה שאם המציאות אינה מסתדרת עם האידיאולוגיה, יש לדחות את המציאות.

כך למשל, טען שטילים מתעופפים במלחמה זה לא סכנה ממשית. כך למשל, אחרי מלחמת ששת הימים, כאשר ראש ישיבת חברון גאולה הגאון רב יחזקאל סרנא זצ”ל עלה לתורה וברך “הגומל”, הרב זקס טען שאין זה מצב סכנה המצדיק ברכה.

עם זאת, דמותו הייתה רחוקה מהיהירות. הוא לא האדיר את עצמו, הלך בפשטות ונמנע ממשטר רודני וכוחני בישיבתו. “הוא לא נכנס לחדרי פנימיה ונהג לנסוך בהם אווירה רגועה וקלילה עם הבחורים שהתחבבו עליו,” מספר בוגר אחר.

ר’ הלל האמין שאברך צריך “ללמוד כל היום וכל הלילה שתורתו אמונתו”, אך מי שלא – שיעבוד. “הוא עודד אברכים שלא היה להם חשק ללמוד – לצאת לעבוד. לשיטתו, “אדם צריך להיות יצרני גם בתורה וגם בעבודה,” מעידים תלמידיו.

הרב זקס הרבה לצטט את הגמרא בברכות (לה:): “אמר אביי: הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידם, כרשב”י ולא עלתה בידם,” תוך שהוא מדגיש את הצורך בבחירה ברורה: “או שישב וילמד או שיעבוד וילמד.”

פאות, רישיון נהיגה, ומכשירי גילוח

הרב זקס נודע בגישתו המקורית גם בפסיקות הלכתיות. בנושא הפאות, הוא נקט בשיטה שהדבר החשוב הוא לכסות את השיער כדברי חז”ל, ולא התעקש על אורך הפאות או צורתן. לשיטתו, עיקר המצווה הוא כיסוי השיער, ושאלת הסגנון או האורך היא שאלה נפרדת שצריך לתת עליה את הדעת.

באופן מפתיע, הוא גם התיר לעשות שימוש במכונות גילוח, בניגוד לעמדה הרווחת במגזר החרדי. טענתו הייתה שתער המורכב משני ברזלים הפועלים יחד דומה למספרים ואינו נכלל באיסור “לא תקיפו פאת ראשכם”. גישה זו משקפת את נכונותו לבחון כל סוגי הלכתית לגופה.

בניגוד לרבים מראשי הישיבות שהתנגדו באופן גורף לרישיון נהיגה לבחורי ישיבות, הרב זקס לא אסר את הדבר. לשיטתו, “בחור צריך להפעיל רכב כמו שהוא מפעיל מיקסר”, התבטא לימים. מצד שני, בתחומים אחרים הוא היה קנאי להשקפת עולמו. הוא התנגד בתוקף לספרי כפירה ולשימוש ברדיו. כאשר בחור שרף לתלמיד את ספריו שנחשבו בעייתיים, הרב זקס גיבה את המעשה. במקרה אחר, כאשר שברו רדיו לאחד התלמידים, הרב בירך על כך ואמר: “ודאי שכדאי”.

יושר והתנגדות לברכות וקמעות

אחד המאפיינים הבולטים באישיותו של ר’ הלל היה היושר המוחלט. כאשר נשאל אם מותר לרמות את הממשל האמריקני כדי לקבל הטבות מס הכנסה שלילי (1.000 דולר לכל אזרח אמריקני), ענה כי למרות שעל פי ההלכה “גזל עכו”ם מותר”, הטיל ספק אם ראוי שהקב”ה יביא פרנסה בדרך של שקר.

הוא גם ראה בברכות וקמעות מעין עבודה זרה והתבטא בחריפות על אלו שבאו להתברך. כאשר אדם בא אליו וביקש ברכה לזרע של קיימא, הוא סירב לברך, אך היה בעד נדרים, בהסתמך על הפסוק “ותתפלל חנה על ה’ ותידור נדר'”. כעבור שנה, האברך נושע ונפקד בבן זכר.

יחסו לגדולי הדור והקמת ישיבת כנסת הגדולה

מרן הרב שטיינמן אמר עליו שהוא “מספיק גדול כדי להכריע שלא להצביע בבחירות”. עם מרן הרב אלישיב היה לו ויכוח הלכתי לגבי השליטה בישיבת חברון, על ענייני גזברות והנהלה, ובעקבות זאת התפצל מחברון ופתח את ישיבת כנסת הגדולה בקריית ספר.

מסופר כי כאשר נפטר מרן הרב אלישיב, שהיה אמור להיקבר בהר הזיתים,התבטא מרן הרב חיים קנייבסקי זצ”ל שייקבר בהר המנוחות. במקום שבו היה אמור להיטמן הרב אלישיב, נקבר בסוף דבר הרב הלל זקס, ליד קברו של ה”לשם”.

כיום, שבע שנים לאחר פטירתו, מוסדותיו של הרב זקס במודיעין עילית ממשיכים לפרוח. לצד הישיבה הגדולה וישיבה קטנה, נפתח תלמוד תורה חדש בשם ‘מדרש מאיר’ המיועד לבני הקהילה ומונה כיתות מגן ועד כיתה ב’. י גם כוללים בירושלים ופתח תקווה.

“לאחר פטירתו היה נדמה כי גם היא תלך ותשקע אל תהום הנשייה,” מעיד אחד המקורבים, “אך המוסדות רק הולכים ופורחים, ושיטת ר’ הלל הופכת אצל אלפי תלמידיו כאילו רק צומח ומפריח מהשורשים עוד גידולים. יש רבים שלקחו את שיטת ר’ הלל כשיטה לחיים, אך אחד לא הולך להיות צדיק כמו ר’ הלל. אבל כל אחד לוקח משהו מדמותו ומנסה להתאים את עצמו ולקחת קצת מדרך החיים שלו. במוסדות של ר’ הלל מיישמים את דרכו ואת שיטת הלימוד הייחודית”.

בתאריך כ”ב בטבת תשע”ה, הלך הרב הלל זקס לעולמו. את מקומו בראשות הישיבה מילא בנו, הרב יצחק זאב זקס. לאחר פטירתו, הוציא בנו הצעיר, הרב מנחם מנדל יוסף, סדרת ספרים בשם ‘הרופא לשבורי לב’ (ראשי תיבות “הלל”), המרכזת את שיחותיו לאורך השנים.

ר’ הלל זקס זצ”ל היה דמות יחודית בנוף החרדי – איש חינוך שלא חשש לפחד ללכת נגד הזרם, לאתגר, ללבן, לחשוב, להעמיק. הוא היה מגבש תובנה, ואז פורס את משנתו המבוססת על אמת פנימית עמוקה. באישיותו שילב פשטות והליכות עם עמדות נחרצות ובלתי מתפשרות, והותיר אחריו מורשת חינוכית ייחודית של עבודת השם.

 

[בדן]

הרב זקס נודע בגישתו המקורית גם בפסיקות הלכתיות. בנושא הפאות, הוא נקט בשיטה שהדבר החשוב הוא לכסות את השיער כדברי חז”ל, ולא התעקש על אורך הפאות או צורתן. לשיטתו, עיקר המצווה הוא כיסוי השיער, ושאלת הסגנון או האורך היא שאלה נפרדת שצריך לתת עליה את הדעת.

מקורי?
אינני חושב שמי שמערבב בין הסוגיות הללו הוא נורמלי.
[ר' הלל לא טען ח"ו שאין בעיה ללכת עם פאה ארוכה באופן מוגזם וכה"ג, הוא בס"ה אמר את הא' ב' בנושא הזה שיש כאן כמה נידונים לא קשורים.
מי שטוען 'שיער לא מכסים בשיער' [נגד הפוסקים שהתירו פיאות] ומוכיח זאת מהפאות הפרוצות הוא שוטה.
ר' הלל היה מספיק מקורי בהרבה עניינים אחרים.
הוא היה מחמיר גדול במה שהכניס לפיו, ולא אכל מחוץ לבית, אכל רק מבשר ממה שנקרא כיום 'שחיטה פרטית'.
היה איש השקפה במלא מובן המילה, ובספר שיצא משיחותיו "הרופא לשבורי לב": בכרך החדש שיצא לאחרונה [לילדי הזמן] ישנם כמה ביטויים חריפים מאד גם כנגד מפורסמים גדולים [ברמזים עבים].

 

[ישיבישער]

יש כאן המון דברים שאינם נכונים כפי מה שאני הכרתי את מו"ר הגאון ר' הלל. כמו למשל שלא עודד כלל וכלל יציאה לשוק העבודה, וכן לא התנגד לשימוש בשפת האידיש, כמו"כ נמנע מאד בשימוש בנדרים ולא כפי הנכתב כאן.
כמו"כ בענין מכונות גילוח לא השיב לשואלים אותו, אלא הורה להם ללמוד הסוגיא בכוחות עצמם

 

[בדן]

כן לא התנגד לשימוש בשפת האידיש

כמדומני שהתנגד מאד לשפת העברית המדוברת כיום.
ואם כבר אז נקודה מעניינת, שבלידתו הזהיר הח"ח את אימו שלא ילמד שפות זרות, ואף שהיה לו קליטה טובה לשפות וכמובן שבמהלך מגוריו בארה"ב למד אנגלית במלואה, מ"מ הקפיד ככל האפשר לא לדבר בה כהוראת סבו, ומ"מ באידיש כן דיבר.