מה המקור? שמם לשונם ומלבושם? (1 צופה)

[יהודי וזהו]

ראיתי רבים מצטטים בשם חז"ל בזכות וכו' שלא שינו שמם לשונם ומלבושם ולא מצאתי אף מקור לכך

אלא כך כתוב בתנחומא בלק כ"ה ובועד מקומות רבים בחז"ל

כך שנו רבותינו בזכות ד' דברים נגאלו ישראל ממצרים, שלא שינו שמם, ולא שינו לשונם, ולא גילו מסתורין שלהם, ולא נפרצו בעריות.

 

[התורה]

ראיתי רבים מצטטים בשם חז"ל בזכות וכו' שלא שינו שמם לשונם ומלבושם ולא מצאתי אף מקור לכך

אלא כך כתוב בתנחומא בלק כ"ה ובועד מקומות רבים בחז"ל

כך שנו רבותינו בזכות ד' דברים נגאלו ישראל ממצרים, שלא שינו שמם, ולא שינו לשונם, ולא גילו מסתורין שלהם, ולא נפרצו בעריות.​

לחץ כדי לכווץ...

איתא בפסיקתא זוטרתא (וארא פ"ו סימן ו'), וכ"כ במושב זקנים מבעלי התוס' (ריש פרשת שמות) בשם המכילתא (ולפנינו ליתא).

והן אמת איתא בשו"ע (יו"ד סי' קע"ח ס"א):
"אין הולכין בחוקות העובדי כוכבים (ולא מדמין להם). ולא ילבש מלבוש המיוחד להם וכו'. הגה: אלא יהא מובדל מהם במלבושיו ובשאר מעשיו (שם). וכל זה אינו אסור אלא בדבר שנהגו בו העובדי כוכבים לשום פריצות, כגון שנהגו ללבוש מלבושים אדומים, והוא מלבוש שרים וכדומה לזה ממלבושי הפריצות, או בדבר שנהגו למנהג ולחוק ואין טעם בדבר דאיכא למיחש ביה משום דרכי האמורי ושיש בו שמץ עבודת כוכבים מאבותיהם, אבל דבר שנהגו לתועלת, כגון שדרכן שכל מי שהוא רופא מומחה יש לו מלבוש מיוחד שניכר בו שהוא רופא אומן, מותר ללובשו. וכן שעושין משום כבוד או טעם אחר, מותר (מהרי"ק שורש פ"ח). לכן אמרו שורפין על המלכים ואין בו משום דרכי האמורי (ר"ן פ"ק דעבודת כוכבים)".
העולה מדברי הרמ"א, דאף שהלובש בגדי נכרים עובר על "ובחקותיהם לא תלכו", אין זה אלא באחד משני פנים, או בבגדים של פריצות, או בבגדים שלובשים אותם לשם דת ופולחן, אבל במה שיש בו טעם, כגון לבוש של רופאים, אין בו סרך איסור. ומקור הדברים בדברי המהרי"ק (שורש פ"ח), שדייק כן גם מדברי רש"י בסנהדרין (ע"ד ע"ב ד"ה ערקתא) שפירש לגבי ערקתא דמסאנא "שרוך הנעל, שאם דרך הנכרים לקשור כך ודרך ישראל בענין אחר, כגון שיש צד יהדות בדבר ודרך ישראל להיות צנועים אפילו שנוי זה שאין כאן מצוה אלא מנהג בעלמא יקדש את השם בפני חביריו ישראל, והאי פרהסיא מדבר בישראל", עי"ש. ואכמל"ב.​

 

[הצעיר שבחבורה]

מדרש רבה במדבר פרשה כ, מהדורת ויניציאה שצ"ו

מצורף עמוד השער

 

[יהודי וזהו]

מדרש רבה במדבר פרשה כ, מהדורת ויניציאה שצ"

לחץ כדי לכווץ...

אני לא יודע מספיק על המהדורה אבל מה זה אומר שזה רק במהדורה אחת ובכל מקום בחז"ל שמדובר על זה זה לא כתוב.

איתא בפסיקתא זוטרתא (וארא פ"ו סימן ו'),​

לחץ כדי לכווץ...

זה מהראשונים. וגם הלשון הוא החליפו שמלתם.
בכל אופן ישר כוח.