תענית ציבור בגלל גיוס בני הישיבות | פורום אוצר התורה

תענית ציבור בגלל גיוס בני הישיבות

כותרת האשכול

ירושלים של מעלה

משתמש רגיל
הודעות
94
תודות
356
נקודות
46
אמש אמר הראשל"צ הגאון הרב יצחק יוסף,
כי יש לקבוע תענית ציבור משום הרצון לגייס את בני הישיבות.

א. מישהו יודע מתי בני קהילתו קבעו את הצום?
ב. האם הגדולים אמרו משהו בעניין, או שלא ראו צורך להתייחס?
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
אמש אמר הרה"ר בדימוס הרב יצחק יוסף,
כי יש לקבוע תענית ציבור משום הרצון לגייס את בני הישיבות.
תמוה מאוד כשרבני הספרדים בקשו לקבוע תענית בתחילת המלחמה שפך עליהם אש וגופרית בטענות שאין קובעים תעניות על הציבור וביטול תורה וכו' וכו'
 
תמוה מאוד כשרבני הספרדים בקשו לקבוע תענית בתחילת המלחמה שפך עליהם אש וגופרית בטענות שאין קובעים תעניות על הציבור וביטול תורה וכו' וכו'
כאן הוא ממש ביטולה זהו קיומה
מבלי להכנס לגוש''ע
 
אמש אמר הרה"ר בדימוס הרב יצחק יוסף,
כי יש לקבוע תענית ציבור משום הרצון לגייס את בני הישיבות.

א. מישהו יודע מתי בני קהילתו קבעו את הצום?
ב. האם הגדולים אמרו משהו בעניין, או שלא ראו צורך להתייחס?
כמובן שהוא צודק שיש לקבוע תענית על כך, אך גם הוא בעצמו אמר שעוד לא הגיע הזמן כי עוד לא מגייסים.
אבל לקבוע תענית ציבור צריך לאסוף את חכמי הדור, ואיני יודע אם יש בסמכות רב פלוני אפילו אם הוא רה"ר בפועל לקבוע או להכריז על תענית ציבור, בלא אסיפת חכמים.
 
אמר שכשהממשלה תגייס אז נעשה תענ''צ וכרגע הם לא מגייסים.
זה אמירה בלי כיסוי, ברור שהמששלה אף פעם לא תגייס, החרדים בא"י הם אחוז גבוה כ"כ שא"א לריב איתם, הם היום 15%+ מהאכלוסיה.
ולא אמר כך רק לסבר את האוזן חומר הדבר.
וע"כ לא קשה מידי ממה שבתחילת המלחמה התנגד לתענית, שאז זה היה שאלה מעשית ולא תיאורתית. משא"כ כאן מדובר באמירה תיאורתית בלבד.
 
זה אמירה בלי כיסוי, ברור שהמששלה אף פעם לא תגייס, החרדים בא"י הם אחוז גבוה כ"כ שא"א לריב איתם, הם היום 15%+ מהאכלוסיה.
ולא אמר כך רק לסבר את האוזן חומר הדבר.
וע"כ לא קשה מידי ממה שבתחילת המלחמה התנגד לתענית, שאז זה היה שאלה מעשית ולא תיאורתית. משא"כ כאן מדובר באמירה תיאורתית בלבד.
ולכאורה זה הגורם לכשאומרים דברים ומתכוונים אליהם ברצינות - אנשים לא מתייחסים. נוסח 'זאב זאב'.
ככה שמצד אחד אני מניח שלא התכוון לצעוק זאב ללא רצינות, ומצד שני בזמנו אמר שכולנו נטוס לאונגוורד והינו רגיל בזאבים.
 
בעניין לגזור בימינו תענית על הציבור, כידוע שאחר השואה עלתה יוזמה כזו לתקן יום צום ואבל,
ומרן החזו"א התנגד לכך בתוקף, ויש מכתב מהחזו"א בעניין זה, והודפס בקובץ אגרות ואינו תח"י.
כן קביעת תענית לדורות הוא בכלל מצוה דרבנן, ומה שיש בידינו הוא מזמן שהיתה עדיין נבואה, ואיך נעיז פנינו דור שטוב לו השתיקה — להרהר כזאת לקבוע דברים לדורות. והרי ההצעה הזאת מעידה עלינו כמתכחשים בכל חטאתנו ושפלנו, בזמן שאנו מלוכלכים בעוונותינו ובפשעינו, דלים וריקים מן התורה וערומים ממצוות. אל נא נעבור לגדולות ממנו נחפשה דרכינו ונשובה, וזוהי חובתנו כמו שנאמר הלא זה צום וגו' [ח''א אגרת צח]

יש לשים לב שדבריו נאמרו. א. על קביעת תענית לדורות. ב. על צרה שכבר היתה.

בזכרוני שבתחילת 'ימי הקורונה' נתפרסם מכתב הרבנים להתענות לכה''פ חצי יום בער''ח.
 
בעניין לגזור בימינו תענית על הציבור, כידוע שאחר השואה עלתה יוזמה כזו לתקן יום צום ואבל,
ומרן החזו"א התנגד לכך בתוקף, ויש מכתב מהחזו"א בעניין זה, והודפס בקובץ אגרות ואינו תח"י.
יעו' משכ''ל ציטוט ד' החזו''א ומשכ''ב.

ועתה איקלע לידי מכתב הגרח''ע זללה''ה להחזו''א בענין גזירת השחיטה בפולין, ואעתיק לשונו.
והמצב רציני מאד וממש מסוכן. קרוב הדבר שישיגו רוב דיעות בבתי המחוקקים, אולם לפי הראות הממשלה תתנגד לזה. אמנם בדעתי הי׳ לגזור תענית ציבור באה״ק ובכל תפוצות הגולה. וכן הודעתי לאספת הרבנים בווארשא, אשר מסבות שונות לא יכולתי לנסוע, אולם מטעמים פוליטיים מקומיים. שאינם מניחים לזעוק ולהריע בכל העולם, ואף היינו מוכרחים למשוך ידעו מזה. והענין צריו לרחמים מרובים והשתדלות מרובה פה ובכל המדינות. וכתבתי לכל המקומות. וגם באה״ק ראוי להרעיש עולם ולהתפלל לפני כותל מערבי, ואולי גם לגזור תענית, ולהשתדל שם מה שבאפשרי, שידעו בפולין הרעש מחו״ל, אם שאינם רוצים, אבל בכל זה יעשה הרושם הראוי. קרוב הדבר שיהי׳ פשרה שיתירו סוף כל סוף השחיטה, אך יגבילו לשחוט חלק אחוז עבוד היהודים לבד נכונים הננו להכריז ת״צ בכל תפוצות ישראל ליום ער״ח ניסן הבע״ל. עד עתה נדחה הדבר באשר יש שהתנגדו לזה, באשר אין רוח הממשלה נוחה מזה אבל אינם מבטיחים כלום.

נדפס באגרות חזו''א באגרות מהגרח''ע סי' יא.
 
בעניין לגזור בימינו תענית על הציבור, כידוע שאחר השואה עלתה יוזמה כזו לתקן יום צום ואבל,
ומרן החזו"א התנגד לכך בתוקף, ויש מכתב מהחזו"א בעניין זה, והודפס בקובץ אגרות ואינו תח"י.
זה אינו נוגע לענייננו כלל. קביעת תענית לדורות אין בכחונו היום, וזה מלבד הראיה שהביא הרב מבריסק מהקינות שאין להוסיף יום אבלות.
אבל קביעת תענית חד פעמית בודאי גם בזמננו שייך, בהתאספות חכמי הדור.
 
חזור
חלק עליון
זוכה שני בהגרלת פורום אוצר התורה
לפרטים >>>
בפורום אוצר החידות כבר ביקרת?
השתתף כאן! >>>
קראת את המאמרים החדשים?
לפרטים >>>