תרגום הש"ס ללשון אשכנז בימי ה'חתם סופר' (1 צופה)

[התורה]

מעשה מעין המבואר במגילה ט. עם תלמי המלך,

שא' השינויים שעשו החכמים היה: במקום 'בראשית ברא אלוקים' - 'אלוקים ברא בראשית',

היה גם עם מרנא החת"ס זיע"א

 

[התורה]

אחד שרצה להדפיס תלמוד בבלי מתורגם ללשון אשכנז, ומעשה שהיה כך היה: בקיץ שנת ה"א תקצ"ד הגיע לבית החתם סופר איש אחד ממדינת אשכנז ושמו דאקטאר פיננער, ובידו ש"ס מתורגם ללשון אשכנז, אשר לפי דבריו המתרגמים המה חכמי ישראל וגדולי הדור אשר הם בקיאים ומומחים בשפת אשכנז, ובתוכם הגאון הצדיק רבי נתן אדלער זצ"ל (אבדק"ק האנובר ואח"כ אבדק"ק עיר הבירה לונדון), וכוונתם בעבודה הגדולה הזאת היא להראות לפני השרים והעמים את יפיה של משנת חכמינו. ואת האוצר הנפלא הגנוז בתוך דבריהם. בראות החתם סופר את איכות עבודתם שמח מאד, וגם כי הרבה פעמים נשאל החת"ס על ידי שרי המלוכה וגדולי מנהיגי המדינה לבאר להם תוכן ומהות של מאמרי חז"ל ב"תלמוד", וגם דאקטאר פיננער מצא חן בעיני החת"ס כי היה ת"ח מופלג ובקי בכל הש"ס והיה ירא ושלם, וגם היו בידו מכתבים מגדולי הדור ובראשם חותנו של החת"ס הגאון רבי עקיבא איגר זי"ע, וכולם מעידים עליו שהוא גבר בגוברין, וגם שמח החת"ס על זה שבין המתרגמים נמנה הגאון רבי נתן אדלער הנ"ל, לכן מיד הסכים החת"ס עמו וכתב לו מכתב הסכמה. אבל מיד כאשר נתפרסם בעולם שדאקטאר פיננער קיבל הסכמת החת"ס על הש"ס שלו, מיהרו הרבנים הגאונים ידידיו של החת"ס להודיעו כי לא טוב עשה, שהרי אי אפשר לתרגם את התלמוד כראוי, שישנם הלכות שונות ואגדות נפלאות אשר אם יעיינו הנכרים בהם לא יבינו רמזיהם ועומק כוונתם, ויהיו בעיניהם דברי חז"ל כחוכא וטלולא. וכהנה וכהנה כתבו לו כמה רבני וגאוני דורו, וגם הגאון רבי נתן אדלער הנ"ל כתב לו במכתב כי מה שהדאקטאר פיננער העיד בשמו שהוא בין המתרגמים שקר ענה והעיד, ורק במרמה הוא בא ולקח את ברכתו, ומעולם לא עלתה על דעתו להיות מבין המתרגמים, ואפילו מכתב המלצה לא נתן לו. וכאשר נודע הדבר למרן החתם סופר זי"ע מכל המאורע, הודה על האמת ששגגה יצאה מלפניו במה שנתן הסכמה לדאקטאר פיננער להעתיק הש"ס ללשון אשכנז, ולא בוש וחזר מהסכמתו ופרסם מודעה רבה בישראל, בזה הלשון: "חנוני חנוני שמעוני שמעוני וכו', כבר פרסמתי חטא מפורסם ומכשלה אשר תחת ידי, אשר נתתי מכתב הסכמה לדאקטאר פינר על העתקת ש"ס בלשון אשכנז, וכבר נדפסה איגרתי בהמבורג, שם הודיתי ולא בושתי לומר בוש אני על כי בעוונותי טחו עיני מראות וכו'. ועל כן דברים שאמרתי טעות הם, והנני חוזר ועוקרש הסכמתי מעיקרא, והיה כלא היה וכאפס ואין יחשבו דברים ההמה וכו'. והריני אוסר באיסור גמור להדפיס הסכמתי על ש"ס המועתק ללשון אשכנז והעובר ישכנו נחש וכו'. לזה אני מבקש מגאוני הזמן להטיל גודא (חרם) רבא על היושבים תחת דגלם שלא ידפיסו ולא יקנו הספרים ההמה, ולא יקראו בהם כלל וכלל, ויהיה כספר החתום לא יזכר ולא יפקד ולא יעלה אל בית ישראל כלל וכו'. הכ"ד ק"ק פרעשבורג, יום ה' כ"א טבת תקצ"ה לפ"ק, משה"ק סופר מפ"פ דמיין." וב'אוצר נחמד' (עמ' 83) כתב דכפי המסורת שבידיו שמע הד"ר פיננער לחתם סופר ולא הדפיס את הש"ס.