-
פיתוח ייחודי הושק בפורום: מדדי תודות חדשיםלחיצה קטנה על "תודה" מחזקת כותבים, יוצרת אווירה טובה ומעודדת השקעה לטובת כלל חברי הפורום!מעכשיו, לא רק תודות למשתמש, אלא גם המלצות על אשכולות! לפרטים >>>>
מאמרים חדשים
ברצוני להציע לפני יושבי חו"ר הפורום כמה נקודות בענינים פנימיות לשון הקודש. רק אציין, כי הדברים שייכתבו יהיו דברים כבדים, ארוכים, ומלאי הקדמות. מטרת המאמר המאמר נכתב כתוצאה מאשכול 'מילים ושורשם' העוסק בשורשי לשון הקודש, ותגובה שרציתי לכתוב התארכה עד שהגיעה למאמר שלם. על כן, מחמת שזה נפרד מהמאמר...
א. דרשת חז"ל המובאת ברש"י עה"פ ראו כי רעה נגד פניכם נאמר בתורה כי אחר מכת ברד כשאמר משה לפרעה בערינו ובזקינינו נלך אמר פרעה יהי כן וגו' ראו כי רעה נגד פניכם. בדיבור זה שאמר לו 'ראו כי רעה נגד פניכם' האריכו המפרשים לבארו. וברש"י כתב ומקורו בדברי חז"ל במדרש כוכב יש ששמו רעה וראו איצטגניניו שהוא...
זריזין במצוות מתי אין מעבירין על המצוות??? מדוע זריזין מקדימין למצוות??? האם מעבירין על המצוות לקיים מצוה מהודרת??? האם בקידוש לבנה יש דין זריזין מקדימין??? אם הניח תפילין לפני הטלית??? האם זריזין מקדימין בחלקי הזהירות??? וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצֵאתִי אֶת...
ידוע לכל ספרו הבהיר בשחקים, לאחד מן הארקים, האי מרגניתא טבא, צוהר עשה לתיבה, כלילא דוורדא, בדרך העבודה בחומר ובלבנים, האבות והבנים, בחור עם בתולה יונק עם איש שיבה, שנבוכים הם בארץ המבוכה בנווה התלאה, כי הן במלאכיו ישים תהלה, ומי יצדק בן אנוש רימה, עפר הוא מן האדמה, וזרח בחושך לנו דרך ישרים...
איתא בגמרא מסכת ראש השנה דף כח. – כט. וזה לשון הגמרא: תורף הסוגיא הוא כך: הגמרא מביאה את דעת אבוה דשמואל שאם כפו על אדם לאכול מצה – יצא ידי חובתו. משמע שאפילו שלא נתכוון לצאת ידי חובתו – יצא, וכמו שמבאר רש"י שם – וז"ל: ומזה מסיק רבא, שאם אדם תקע בשופר בראש השנה כדי לשיר – ולא כדי לצאת ידי...
חליצת נעלים קודם ברכת כהנים והצנעתם איתא בגמ' בסוטה [מ.] "רבנן אמרי, מהכא: דאין הכהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן, וזהו אחת מתשע תקנות שהתקין רבן יוחנן בן זכאי; מאי טעמא? לאו משום כבוד צבור. אמר רב אשי: לא, התם שמא נפסקה לו רצועה בסנדלו והדר אזיל למיקטריה, ואמרי: בן גרושה או בן חלוצה הוא" וכ"ה...
מלך יון הרשע עומד בראש חילותיו ומביט בהם בסיפוק, הם צלחו את כל המכשולים שהעמידו בפניהם קומץ הלוחמים היהודי, כל הבודדים שעוד היו נאמני הדת העתיקה מורדת התרבות המודרנית נעלמו מהעיר, והנה הוא עומד בפתח המקדש המפואר, אותו בית אשר אלוקי היהודים איווה לו לדירה בתחתונים. כל כך קרוב היווני האכזר לניצחון...
כתב הרמב"ן (בראשית פי"ב פי"ג) ועוד שחטא בצאתו מן הארץ שנצטוה עליה מתחלה ויצא משם על אודות הרעב, והיה לו לבטוח בהש"י כי יפדנו ברעב ממות, ועל החטא הזה נגזר על זרעו גלות מצרים, כי במקום החטא שמה העונש[1]. והנה בדברי הרמב"ן לא מבואר שהחטא שירד למצרים הוה מחמת מה שיצא מארץ ישראל, אלא מחמת חסרון...
בביאור הגמ' לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים איתא בגמ' שבת [קכט.] אמר רב יהודה אמר רב: לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו, ופרש"י - שאין לך ביזוי מן המהלך יחף בשוק, וביאר המהרש"א דלפי סוגיין דשמעתין נראה דמשום צינה נגעו בה וכדאמרי' פ' יוה"כ חיה תנעול סנדל כל שלשים יום משום צינה...
בגדרי איסור שקר והסתעפויותיו א. חומר האיסור – "תרחק" ולא "לא תעשה" מבוא: ראשית חכמה, בבואנו לעמוד על מדוכת איסור שקר, עלינו להתבונן בלשון המקרא, המלמדתנו פרק ביסודות המצווה. הנה, בכל איסורי התורה כולם, נקט הכתוב לשון: "לא תעשה", "לא תאכל" או "לא תגנוב", לשונות המורים על איסור חפצי או גברא...
"וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁמוֹ חִירָה" - נעשה שותף עם חירה העדולמי. כותב ה'סדר הדורות' (ב"א תתקמ"ח) "חירם [מלך צור] הוא חירה העדולמי, חותן יהודה (האמנם?, אולי תמר היא בתו -כלומר שהוא הוא שוע), והאריך ימים יותר מאלף ומאתים שנים!". חירם...
גוי רוצה להתגייר. הוא מגיע להלל הזקן, מבקש ללמוד את התורה כולה, על רגל אחת. שואל ה'פרי הארץ' שתי שאלות: מה הוא רצה – סתם לנכסס? איך זה קשור אלינו – האם גם בנו יש את המשאלה הזאת, לדעת וללמוד את התורה כולה על רגל אחת? אומר הפרי הארץ: מה כאב לו לאותו גוי שבא להתגייר? מה בער בו? כאב לו – חוסר...
פ"ז פי"ט – "ויאמר ה' אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרתם על יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים" פ"ח פ"א - "ויאמר ה' אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים" פ"ח פי"ב –...
וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵֽאֱלֹהֶיךָ כִּי אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹֽהֵיכֶֽם "תנו רבנן (ב"מ נח:) לא תונו איש את עמיתו - באונאת דברים הכתוב מדבר". אונאת דברים אומרת המשנה (בבא מציעא ד י) "כְּשֵׁם שֶׁאוֹנָאָה בְמִקָּח וּמִמְכָּר, כָּךְ אוֹנָאָה בִדְבָרִים" מבארת המשנה מהי אונאת דברים –...
במאמר זה נסקור את המנהגים שהונהגו בתפוצות בית ישראל בימי השובבי"ם. מנהג א' - תענית: מנהג זה נחלק לשתי דרכים: א. להתענות בכל שנה מעוברת, בכל יום חמישי מפרשיות שובבי"ם ת"ת. מנהג זה הובא בלקט יושר (ונזכר במאמר הקודם בסדרה), וז"ל: וכך גם מובא במהלכות ומנהגי מהר"ש (אות תמ"ד), וזה לשונו: וכן...
