מאמרים חדשים
בדין אמירה בקידושין
הגמ' אומרת שיש דין אמירה בקידושין ודנה בגדריה בשתי אופנים מרכזיים: א) איכות האמירה שזה מורכב מארבעה חלקים 1) זמן האמירה והיינו לפי ר"י שיש דין של עסוקים באותו ענין שגם מהני וצריך שהעסוקים יהיה סמוך למעשה הקידושין ולכן אם דברו על עסקי קידושיה ואז עברו לנושא אחר ואז הוא עשה את...
בשם אדני אל עולם
חובת האב בבנו למולו ביום השמיני
מקרא: אוַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְהֹוָ֜ה אֶל־אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־אֵ֣ל שַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים׃
גילוי שם אל שדי וקריאה כללית להליכה לפניו בשלמות ע''י הברית...
ביסוד החילוק בין קרקע למטלטלין ובדין קרקע בחזקת בעליה.
מתני' ב"ב כח. "חזקת הבתים והבורות והשיחין והמערות ובית הבדים ובית השלחין וכל שהוא עושה פירות תדיר חזקתן שלש שנים מיום ליום", ומיירי במתני' בחזקה דראיה להעמיד זכותו בקרקע, ושוב אינו צריך שטר או ראיה ולא שייך לערער דבגזילה אתי לידה.
א...
כתוב בתורה בבאורי משה על יום השביעי של חג המצות הנאכלות על הפסח ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלהיך לא תעשה מלאכה.
ובפשט הששת ימים הולך על ששה ימים ראשונים של חג המצות שהרי מסיים וביום השביעי עצרת, וצריך עיון גדול שהרי כבר נאמר לפני כן שבעת ימים תאכל עליו מצות ודרשות חז''ל הידועות...
מאמר שנכתב ע"י אחד מידידי, שלע"ע אין לו גישה לפורום:
תהלים פרק ב - הגבול האפור
הגמרא (ברכות י.) אומרת שכל פרק תהלים שדוד חיבב, הוא פתח וסיים אותו באותה מילה, כמו הפרק הראשון שמתחיל ב"אשרי האיש" ומסיים ב"אשרי כל חוסי בו".
המעיין הנבון יפתח את ספר התהלים, ויגלה לתדהמתו שמדובר בשני פרקים נפרדים...
בענין זמן חיוב סיפור יציא"מ בליל ט"ו בניסן עד אימת מחויב (תשובה שכתבתי בענין משכבר)
אביא הידוע לי בזה בקצירת האומר, וזה החלי בעזר העוזר האמיתי, וזה באופן של מערכה לקראת מערכה:
א
א] ב'משכנות יעקב' (סי' קל"ט) הביא, שבמכילתא (פרשתא דפסחא פרשה י"ח) נאמר: "ר' אליעזר אומר מנין אתה אומר שאם היתה...
בענין זמן חיוב סיפור יציא"מ בליל ט"ו בניסן עד אימת מחויב (תשובה שכתבתי בענין משכבר)
ב
ד] ובעיקר מהות החיוב מהי, האם רק עד שתחטפנו שינה, וכפי שהעלה כת"ר לעורר היכא שהתעורר לאחמ"כ בהמשך הלילה אי הדר ליה חיוב הסיפור:
הנה בשו"ע (תפ"א, ב') כתב: "חייב אדם לעסוק בהלכות הפסח וביציאת מצרים, ולספר...
תיאור של נס קריעת ים סוף והניסים שאירעו לבני ישראל בעת המעבר בתוך הים.
והנה, למול העיניים המתפעלות של עם ישראל, הים פשוט נקרע! 12 שבילים אדירים, רחבים רחבים כמו כבישים ענקיים, נפתחו בים. המים נהיו כמו חומה בגובה עצום ואדיר של 300 קילומטר. גובה אדיר.
וקירות החומות לא היה סתם קירות. זה לא היה...
בגמ' פסחים לט. מונה כמה סוגים של מיני ירקות שיוצאים בהם ידי חובת מצוות מרור. וביניהם, חזרת (חסא כמ' בגמ') ותמכא (חריין). ובמ"ב (סימן תע"ג ס"ק מב) הביא בשם האחרונים שיש להדר אחרי החזרת יותר משאר מרור [1].
אמנם יש המקפידים לקחת למרור גם חסה וגם "חריין". וטעמם, משום שחוששים לדעת הלבוש (שם ס"ה)...
(תמלול של שיעור מהכיתה.)
תיאור ההכנות המלחמתיות של פרעה וצבא מצרים לקראת המרדף אחרי בני ישראל בים סוף.
המצרים התכוננו בכל הכוח למלחמה האדירה שהם הולכים לעשות כנגד היהודים. כל תרועת חצוצרות של המלחמה הידדה באוויר.
המלך בעצמו קשר את הסוסים למרכבה שלו, ובמקום לשים שתי סוסים כמו הרגילות, הוא שם...
התיאור הבא הינו תימלול של שיעור שלי מהכיתה, מאוד אשמח להארות והערות!
הלילה, ליל כ"א בניסן, כמה ימים בלבד אחרי שעם השם עברים, עם ישראל, יוצאים ממצרים מבית עבדים מכור הברזל.
והנה, הם רואים מאחוריהם רבבות רבבות, מיליוני חיילים מצריים עם חיצים, עם חרבות, שכל המטרה שלהם היא אחת, להשמיד את כל...
מפורסמת חקירתו של מרן הגרי"ז (פ"ז מהל' חמץ ומצה ה"ז) האם מצוות הסיבה נתקנה כחלק ממצוות אכילת מצה, או שהיא מצוה בפני עצמה שזמן קיומה הוא בזמן אכילת הפסח והמצה, ותלה חקירה זו בפלוגתת הרמב"ם והרא"ש.
הנה הרא"ש (פסחים י, כ) הוכיח מלשון הגמ' שם קח. "איתמר מצה צריך הסבה מרור אין צריך הסבה וכו', איבעיא...
בעז"ה עיינתי השנה בהלכות כיבוס בחוה"מ, והתחדדו לי בזה כמה נקודות, ואני מציע הדברים קדם רבנן,
היות ויש כאן השגות על כמה מחברים בנקודות שונות, אני נוקט בזהירות הראויה, ומציע הדברים לבחינה ביקורתית של המעיינים, ואשמח ויעמידוני על האמת אם שגיתי או אם העלמתי עין מחלק מן המקורות.
וזה החלי בעז"ה...
בס"ד
יסוד חשוב בעבודת השם – להנמיך את הציפיות
אני לא יודע אם הדברים שיכתבו יביאו תועלת מרוב פשטותם, אבל לי אישית היה בזה מן החידוש, ואם יהיה תועלת מזה למישהו יהיה זה שכרי.
למעשה הדברים מפורשים בהרבה הרבה ספרי מחשבה והדרכה, אבל אכתוב את הדברים מהזוית שלי, ואין בית המדרש ללא חידוש.
הנקודה...
הנה בכל בעלות יש שני חלקים והמקור לכך זה מהגמ' לקמן דף ז' ע"א וכן מהגמ' בקידושין דף נ"ב ע"א וכן מהגמ' בב"ק דף ס"ח ע"ב (וכן עוד מספר פעמים שם בב"ק) שיש דין שאומר אותו ר"י גזל ולא נתיאשו הבעלים שניהם אינם יכולים להקדיש זה (הגנב) לפי שאינו "שלו" וזה (הנגנב) לפי שאינו "ברשותו" נמצינו שהבעלות מורכבת...