ב"ק מו' א'. זה כלל גדול בדין הממע"ה. ומתחילה רצו להיבא לזה מקור מקרא דמי בעל דברים יגש אליהם, יגיש דברו אליהם, אך הקשתה הגמ', למה לי קרא סברא הוא, [ומבו' שסברא הוא בדרגת קרא], מאן דכאיב לי' כאיבא אזיל לבי אסיא, [ובביאור הדימוי כתב בחי' הר"י מלוניל שכמו שהחולה צריך לפרט לרופא את תחלואיו, כך התובע...