-
המאמר ה־1000 בפורום אוצר התורה! ציון דרך מרגש בחלוף שנה וחצי להקמת הפורום - תודה לכל הכותבים והקוראים שהופכים את הפורום למקום של תוכן תורני איכותי, עשיר ופורח. מוזמנים לשתף מאמר במדור >>>
מאמרים חדשים
בפתח הלילה הנורא והקדוש הזה, עם כניסתו של יום האבל הלאומי והפרטי שלנו, תשעה באב, אנחנו נדרשים לעצור הכל, לשבת על הארץ הנמוכה, ולהביט פנימה – עם יד על הלב. כדי להבין באמת מה אנחנו עושים כאן הלילה, מה פשר הדמעות שאנו מנסים למצות מעינינו, עלינו להסיט לרגע את המבט מספר הקינות המצהיב, ולחשוב על תמונה...
חורבן בית שני על עוון שנאת חינם
בשפת אמת על פרשת וארא מצאנו נקודה חדשה בהבנה של שנאת חינם שחרב הבית, איתא בגמ' יומא ט: "ראשונים שנתגלה עונם נתגלה קיצם אחרונים שלא נתגלה עונם לא נתגלה קיצם וכו' בירה תוכיח שחזרה לראשונים ולא חזרה לאחרונים" וברש"י – בני מקדש שני רשעים היו בסתר, ובביאור ענין הרשעות...
בעזהשי"ת
בגדר דין שכחת התורה - והסתירה ע"ד הסיפור ד"ר' זירא כי סליק לארעא דישראל" כו'
בפרשתינו (ואתחנן ד,ט) עה"פ "רק השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים" כו', אומרת הגמ' (מנחות צט,א. וכ"ה בשינוי לשון (קצת) בפרקי אבות ג,ח): "כל המשכח דבר אחד מתלמודו עובר בלאו" ואסמכוה אקרא דלעיל. ויש לחקור...
יסוד הקביעות בגמרא ובהלכה
איתא במשנה (ברכות מב.) 'היו יושבין לאכול כל אחד מברך לעצמו, הסבו אחד מברך לכולן'. ופירש"י (ד"ה כל אחד) טעם ההסיבה 'דאין קבע סעודה בלא הסיבה'.
ואיתא תו בגמרא שם (מב:) לתרץ הסתירה בין המשנה שמחייבת הסיבה בשביל קביעות, לברייתא שפסקה 'עשרה בני אדם שהיו הולכים בדרך ואכלו...
תנן (תענית פרק ד) שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסור מלספר ומלכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת, ובגמ' (תענית דף כט עמוד ב) איתמר עלה אמר רב לא שנו אלא לפניו אבל לאחריו מותר ושמואל אמר אפילו לאחריו נמי אסור, ומסיק שם אמר לך שמואל תנאי היא דתניא כו' ואסור לספר ולכבס מר"ח ועד התענית דברי רבי מאיר...
ביאור המחלוקת בין חכמים לר' זכריה בן אבקולס
איתא בגמ' בגיטין (נ"ו ע"א) במעשה דבר קמצא: אזל אמר ליה לקיסר מרדו בך יהודאי, א"ל מי יימר, א"ל שדר להו קורבנא, חזית אי מקרבין ליה. אזל שדר בידיה עגלא תלתא. בהדי דקאתי שדא ביה מומא בניב שפתים, ואמרי לה בדוקין שבעין, דוכתא דלדידן הוה מומא ולדידהו לאו מומא...
מי שמת לו מת, כל זמן שלא נקבר הרי הוא אונן, ומאחר שנקבר נקרא אבל. ויש חילוק בדיניהן.
שהאונן אסור באכילת בשר ושתיית יין, ופטור מכל מצוות האמורות בתורה ומכפיית המיטה ועיטוף הראש, ומותר בנעילת הסנדל. אבל אסור לישב ולישן על גבי מיטה אפי' כפויה, אלא יושב וישן על גבי קרקע. כמו שכתוב במסכת שמחות (פי"א...
דברים ד, ו
וּשְׁמַרְתֶּם֘ וַעֲשִׂיתֶם֒ כִּ֣י הִ֤וא חָכְמַתְכֶם֙ וּבִ֣ינַתְכֶ֔ם לְעֵינֵ֖י הָעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֣ר יִשְׁמְע֗וּן אֵ֚ת כָּל־ הַחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָמְר֗וּ רַ֚ק עַם־חָכָ֣ם וְנָב֔וֹן הַגּ֥וֹי הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה:
רש"י: ושמרתם - זו משנה:
מדוע ע"י ששומרים את התורה והמצוות, ולומדים את התורה...
מיטתו של משה והתעלומה המתמטית - כלא ה"אי אפשר" ומנגנון הייאוש התודעתי
א. המראה המבעית במדבר: כיצד מייצרים ייאוש?
במדרש רבה (שמות, פרשה מא) מובא אחד המאמרים המבהילים והעמוקים ביותר בנוגע לחטא העגל. התורה הקדושה מתארת את רגעי המשבר של עם ישראל במדבר: "וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת...
אינו מוגה כל הצורך, בהמשך בע"ה המאמר יעודכן.
משנה ותלמוד
איזהו ע"ה וכו', אחרים אומרים אפי' קרא ושנה ולא שימש ת"ח הרי זה ע"ה, א"ר הונא הלכה כאחרים. רמי בר חמא לא אזמין עליה דרב מנשיא בר תחליפא דתני ספרי ספרא והלכתא וכו', שאני רמב"ת דמשמע להו לרבנן וכו', ל"א דשמע שמעתתא מפומייהו דרבנן וגריס להו...
הנה יש לחקור ביסוד פלוגתא דרש"י ורבינו תם (מנחות פרק הקומץ) בסדר כתיבת והנחת ארבע פרשיות של תפילין, האם בעינן כסדרן שנכתבו בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע), או דלמא פרשת שמע היא האחרונה, ונמצאו והיה כי יביאך ופרשת והיה אם שמוע סמוכות זו לזו מבפנים, ושמע וקדש מן החוץ.
ונראה להביא...
בס''ד פרשת ואתחנן: האם מותר לשכור גוי לבנות בית כנסת בשבת
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה על מצוות שמירת השבת, ומוסיפה שלא רק האדם חייב לשבות ממלאכה, אלא גם שורו, עבדו וחמורו: ''וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כָל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ...
מבנה כללי :
קינה א
מאות א-כ החצי הראשון של הקינה, המקונן מקונן בל' נסתר על חורבן העיר והאומה מתוך תמהון עצום וקושי להעלות מילים בצורה גלויה, כאשר באות ט כבר העיר מתחילה לדבר ראה ה' את עניי אך עדיין בנסתר כי הגדיל אויב, ובאות כ מוסיפה ראה ה' והביטה כי הייתי זוללה כהפניה לחצי השני של הקינה.
מאות...
הלימוד מ'ויהי אור' לדרך הלימוד
"פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים" תהילים קיט קל
פתח דבריך יאיר. תחילת דבריך האירו את לב ישראל שאתה המבין פתאים באמרך (שמות כ) אנכי אשר הוצאתיך, הודעתם בטובה שעשית להם שקניתם מבית עבדים לדעת כי אדון אתה להם ויקבלו אלהותיך עליהם לא יהיה לך אלהים אחרים וגו'...
נהגו לכפול הסיום קריאת איכה את הפס' השיבנו וגו', וכבר מובא מנהג זה ברש"י בסוף המגילה, ובי' רש"י שהוא בשביל שלא לסיים בפסוק כי אם מאוס מאסתנו וגו' שהוא דברי תוכחה.
והנה, בירושלמי ברכות פ"ה ה"א 'שכן מצינו בנביאים הראשונים שהיו חותמין את דבריהן בדברי שבח ובדברי נחמות, אמר ר' אלעזר חוץ מירמיהו שחתם...