-
כולל בין הזמנים – "מסכתא דכלה"
אנו שמחים לבשר לחו"ר בית מדרשנו על פתיחת "כולל בין הזמנים – מסכתא דכלה" שבו ילמדו בצוותא חברי הפורום סוגיא נבחרת בעיון עם מראי מקומות מסודרים.
להשתתפות>>> ◀
מאמרים חדשים
משנה חלה פ''ב מ''ז הָעוֹשֶׂה עִסָּה מִן הַחִטִּים וּמִן הָאֹרֶז, אִם יֶשׁ בָּהּ טַעַם דָּגָן, חַיֶּבֶת בַּחַלָּה, וְיוֹצֵא בָהּ אָדָם יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּפֶסַח. וְאִם אֵין בָּהּ טַעַם דָּגָן, אֵינָהּ חַיֶּבֶת בַּחַלָּה, וְאֵין אָדָם יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּפֶסַח:
ח''א- ביאור דברי הרמב''ן...
וָאֶתְחַנַּ"ן כמניין שיר"ה
בפרשת ואתחנן אנו מוצאים הרבה דרשות מדוע התחנן משה רבינו דווקא תקט"ו תפילות - כמניין ואתחנ"ן?
אך אומר רבינו בעל הטורים דבר נפלא, "ואתחנ"ן, בגימטרייה שיר"ה שאמר לפניו שירה כדי שישמע תפלתו". דהיינו שבשביל לפעול ישועה הדבר המסוגל הוא לפתוח בשירה לפניו!.
אכן מעלת השירה...
עיקר המבוכה בסוגיא זו היא לתפוס את הענין של בעלות על גוף לענין פרותיו שהנה הארכנו כבר לעיל שגדר הבעלות היא לא בכך שכל ההגדרה של ממון זה בכך שהוא מעמיד שימושים ואז אותו אחד שהוא זכאי בכל שימושי החפץ מוגדר כבעליו (ואז נמצא שבעלים זה אדם בעל "צרור זכויות" ותו לא)
אלא המושג בעלות זה הגדרה ומהות...
בס''ד פרשת ראה: האם צריך להפריש מעשרות מעשבי תיבול
פתיחה
בפרשת השבוע כתוב שיש להפריש מעשרות מתבואת השדה, ולאוכלם לפני ה': "עַשֵּׂ֣ר תְּעַשֵּׂ֔ר אֵ֖ת כָּל־תְּבוּאַ֣ת זַרְעֶ֑ךָ הַיֹּצֵ֥א הַשָּׂדֶ֖ה שָׁנָ֥ה שָׁנָֽה. וְאָכַלְתָּ֞ לִפְנֵ֣י׀ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֗יךָ בַּמָּק֣וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר֘...
תוקפו של גורל:
בספר דברי גאונים כלל כ' אות א' ובשד"ח (כללים מערכת הגימ"ל סימן יד) כתבו בשם שו"ת גאוני קדמאי וז"ל ובכל מקום שיפול הגורל יטלנו, ואין רשות לשום אדם מישראל לעבור על הגורל שאין הגורל אלא מפי שמים שנאמר ע"פ הגורל תחלק הארץ והעובר על הגורל כעובר על עשרת הדברות. וכן הוא מפורש במשלי טז'...
א. בב"מ מז,א מבואר דאם אמר לקנות חמור בפרה וטלה ומשך את הפרה ועדיין לא משך את הטלה לא הוי משיכה מעליא ולא קנה החמור, והיינו דאין הקנין חל במה שנתן לו חליפי החמור אלא ע"י מעשה המשיכה הקונה את החמור, וכיון דלא משך אלא מקצת חליפי החמור לא הוי משיכה המועלת ולא קנה את החמור, ומאידך לקמן מיניה שם...
הגדרה: מילים חסרות מין (זכר ונקבה) ומספר (יחיד ורבים) המתארות את הפועל (ולפעמים גם את התואר, וחלקם גם את השם, ויתבארו במקומם) מכל בחינותיו ומשנות אותו. ונכללות בזה מילות השאלה, שגם השאלה היא על בחינות הפועל.
הנה, כמו שיש תארים לשמות כך יש תארים לפעלים. אך יש הבדל בין תארי השמות לתארי הפעלים...
חישב לעשות מצוה ונאנס – מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, האמנם ?!
בפרשתן (ח', א'): "כל המצוה", וברש"י: "כל המצוה - כפשוטו. ומדרש אגדה: אם התחלת במצוה גמור אותה, שאינה נקראת אלא על שם הגומרה, שנאמר (יהושע כ"ד, ל"ב): "ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם", והלא משה לבדו נתעסק בהם...
אשמח לכל ביקורת הערה או דירוג
המשך פרק י"א – הברכה, הקללה ומעמד הר גריזים ועיבל
הבחירה בטוב (פסוקים כ"ו – ל"ב)
משה רבנו פותח את דבריו במילה "ראה" בלשון יחיד, ואז ממשיך במילה "לפניכם" בלשון רבים, משה מדבר כך כדי ללמד כל אדם ואדם שהוא אישית צריך לראות ולדעת שמעשיו משפיעים על כל העם כולו, הוא...
א. בביאור הלכה סי' ח סי"ב (ד"ה אם לא) כתב דבאופן שיש ספק אם צריך לברך על הטלית שלובש (עי"ש פרטי הדין) "מוטב שלא ללבשו עד שיסיח דעתו מברכה ראשונה כדי שיתחייב עליו בבירור". והנה כל רגע שנמנע מלבישת הציצית הוא מפסיד קיום מצ"ע דאורייתא, ואפ"ה כיון שלא יכול לברך מחמת הספק צריך להפסיד המצוה.
ב...
בגדר מעכשיו ולאחר ל'
תוכן העניינים
ענף א' יבאר דבריו של הקה"י בגדר מעכשיו ולאחר ל'
ענף ב' יבאר דברי הרשב"א שמעכשיו ולאחר ל' עניינו מפרשת חוץ ובביאור עניינו של פרשת חוץ
ענף ג יבאר ביאור חדש שמעכשיו ולאחר ל' עניינו בקידושין מעניין זיקת היבום ובממונות עניינו מפרשיית שיעבוד נכסים ומשכון
הגמ'...
ענין התשובה
קושיית הזכרון דוד והצידה לדרך
ידועה קושיא מפורסמת בעניין התשובה דהנה על כל לאו אשר יחטא האדם ישנו מצוות עשה של תשובה, א"כ נמצא דכל הלאווין שבתורה הוי כלאו הניתק לעשה ואמאי מי שעובר על לא תעשה לוקה הרי קיי"ל במכות יד: ופירש"י שם וז"ל דבא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה לומר שאין לוקין...
יחודיתו של התהלים- ביסוס עבודת הפרט
הנה למתבונן כל יהודי ''מוצא את עצמו'' בספר התהלים, וכמעט ואין יהודי שאינו מחובר באמת לאמירת התהלים, וראוי להתבונן בענין זה.
והנה למתבונן שינוי גדול מצינו בין ספר תהלים לבין שאר כתבי הקודש, בעוד כל כתבי הקודש מדברים כמעט ע''ד כלל באופן של דיבור מהשי''ת אל...
א. במתניתין תרומות פ"א מ"ב איתא דחרש המדבר ואינו שומע לכתחילה לא יתרום, והטעם מפורש בירושלמי משום הברכה, דצריך להשמיע לאזניו מה שמוציא מפיו. ושם במ"ו איתא דהערום והאלם ובעל קרי ג"כ לא יתרמו לכתחילה, ומפורש הטעם בירושלמי משום הברכה שאינם יכולים לברך. וחזינן מינה דיש לאדם להימנע מקיום מצוה משום...
שורת מאמרים זו יסודה ותשתיתה נעוצים בתוך 'תשובה' הלכתית מקיפה שהעליתי על הכתב לפני מספר שנים. לנוכח ריבוי הטרדות והעול המוטל עליי, מובאים הדברים כאן ועכשיו כנתינתם אז – בקצירת האומר ובצמצום היריעה. ואף שבוודאי יש עוד להאריך ולהרחיב בסוגיא חמורה ונחוצה זו, אמרתי להגיש את הדברים כמות שהם, ואקיים...