-
כולל בין הזמנים – "מסכתא דכלה"
אנו שמחים לבשר לחו"ר בית מדרשנו על פתיחת "כולל בין הזמנים – מסכתא דכלה" שבו ילמדו בצוותא חברי הפורום סוגיא נבחרת בעיון עם מראי מקומות מסודרים.
להשתתפות>>> ◀
מאמרים חדשים
מהו, בעצם, סוד המרקם של ימי הרחמים והסליחות? מדי שנה, עם דמדומי חודש אב ונשיבת רוחות אלול הראשונות, מתעוררת בלב אש עמומה, תערובת משונה של כמיהה עזה וירדה חרישית. אנו מביטים קדימה אל ימי הדין, נחושים לחולל את השינוי המיוחל, להמריא, להשתנות מן המסד עד הטפחות. אולם, מהר מאוד נתקלת הנפש בחומה בצורה...
אנו עומדים עתה ממש סמוך ונראה לימי הרחמים והרצון, חודש הרחמים והסליחות, שסגולתו נודעת כבר מימות משה רבינו במדבר, כידוע שאחר חטא העגל, עלה משה רבינו אל המרום, וז"ל הטור (או"ח) בסי' תקפ"א תניא בפרקי ר"א בר"ח אלול אמר הקב"ה למשה עלה אלי ההרה שאז עלה לקבל לוחות אחרונות והעבירו שופר במחנה משה עלה להר...
כמה עניינים בקנייני שטר שיש בזה פחות ידע, בס"ד. [קצת חסר, ואשמח להוספות]
א. בבא בתרא עה,ב ר' נתן אומר ספינה ואותיות נקנות במסירה ובשטר, ומק' בגמ' שטר לספינה למה לי הא מטלטלין הוי, וביארו שם הר"ן והריטב"א דכוונת הגמ' להקשות דלא שייך שטר במטלטלין ורק בקרקעות ובעבדים דאפשר לסיים מקום הקרקע ושמו של...
המשנה אומרת השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר ומתה כדרכה ישבע השוכר שמתה כדרכה (שהרי שוכר פטור מאונסים) והשואל ישלם לשוכר (שהרי שואל חייב באונסים) אמר רבי יוסי כיצד עושה הלה סחורה בפרתו של חבירו אלא תחזור פרה לבעלים הראשונים (והיינו שהשואל ישלם לבעלים)
ובהקדם דברי רבנן ור"י צריך להקדים את מהותו...
בס"ד
הגיטרה – והלקחים החשובים לקראת חודש אלול הבעל"ט
יש כלי שנקרא בלע"ז "גיטרה" והוא כמין כלי עשוי עץ עם תיבת תהודה או משהו כזה המשמיע קולות זמר נעימים לפורטים עליו, ונהוג בעויילם הישיביעס להשתמש בו בזיצים וכל כיו"ב.
ובכל אופן ברשותכם היו לי כמה תובנות מכלי זה, וכמדומה שאחד מהם קריטי לגמרי...
איתא בגמרא חולין (צז.): ההוא כחוש הוה רב הונא בר יהודה אמר כוליא בחלבה הוה ושריא רבין בר רב אדא אמר כילכית באילפס הוה ואתו שיילוה לרבי יוחנן ואמר להו ליטעמיה קפילא ארמאה וכו', ע"כ. ופי' רש"י, ליטעמיה קפילא. נחתום עובד כוכבים ואשמועינן דמותר לסמוך עליו לפי תומו ולא יודיעוהו שצריכין לו לדבר איסור...
חנ"נ במשהו
מוקדש ללומדי דף היומי בעיון
חולין דף ק.
דרש רבה בר בר חנה חתיכה של נבלה ושל דג טמא אינה אוסרת עד שתתן טעם ברוטב ובקיפה ובחתיכות, אוקי רב אמורא עליה ודרש, כיון שנתן טעם בחתיכה חתיכה עצמה נעשית נבלה ואוסרת כל החתיכות כולם מפני שהוא מינה.
פלוגתת התוס' והרמב"ן אי איסור משהו עושה חנ"נ...
בביאור יסוד וגדר הדין דאין שליח לדבר עבירה והמתבאר בעיקר גדרי שליחות מעשה
סברא ד''דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין'' ואם הוא מסברא או מילפותא
יסוד הדין שאין שליח לדבר עבירה הריהו מבואר בגמ' [קידושין מ''ב ב'] מצד ''דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין'', ולכאורה הינו מצד סברא דלא מהני...
גדר מחיקת קו החיבור בין אותיות שם הקודש לתיבה אחרת
א. פתח דבר
בפרשתן (דברים י"ב, ג'-ד') שנינו: "ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא: לא תעשון כן לה' א-להיכם". ומכאן דרשו חז"ל בגמרא במסכת מכות (כ"ב ע"א) דאסור למחוק שמו של הקדוש...
בביאור השו"ט של דברי הגמ' והראשונים
בעצם דברי הגמ' מוטל עלינו להבין מעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר והיינו איזה מוצר הגמ' הבינה בהו"א בדברי המשנה שלכן הוקשה לה שהוי דשלב"ל ואיזה מוצר הגמ' במסקנא הבינה שהמפקיד מוכר לשומר שכבר לא הוקשה לה שהוי דשלב"ל
שיטת רש"י שהנה רש"י כותב במשנה בד"ה למי וז"ל...
בס"ד
בענין פת חלבית שנתערבה באחרות
שאלה נשאלתי אודות לחמניות שנאפו עם חלב ונשכח לעשות בהם סימן כפי הדין ונאסרו באכילה (כמבואר ביו"ד סימן צ"ז) , ושוב נתערבו עם לחמניות כשרות באופן שאין ס' נגד הפת אבל יש ס' נגד החלב המעורב באותם לחמניות. ויש לעיין האם נאסרו כל הלחמניות באכילה כיוון דהוי כדבר...
![תוכן ומהות ענין הקניינים [בקצרה]](/data/attachments/21/21598-e17c4e275e4191f07e93d2a57765af9c.jpg?hash=wf1lhuQBe0)
אחר שפירסמתי בעה"י כמה וכמה מאמרים בענייני הקניינים הפזורים בש"ס [ועוד היד נטויה בס"ד], ראיתי לנכון להעמיק בתוכן ומהות עצם מעשה הקנין, ואקוה כמו בשאר המאמרים שאקבל הוספות, הערות והארות מחו"ר הפורום שליט"א.
א. הנה הדין שנתחדש בקניינים ודאי אינו גזירת הכתוב וגם קודם מתן תורה היה איסור גזל [ובן נח...
יש הרבה מרבותינו האחרונים שדנו מתוך הסוגיה בתקפו כהן שיש בעלות אמיתית בדין הממע"ה ולא הוה רק הכרעה בספיקות וודאי טענתם בפיהם כי אין כל סיבה שמציאות של החזקת ממון תהיה הכרעה מתי הפרה נגחה קודם הלידה או לאחר הלידה וודאי כל הסיבה שהממע"ה היינו משום שהמחזיק את הממון יש לו בעלות אמיתית בממון.
והגישה...
המקור הקדום לימי הפגרא
מקור נאמן וקדום, ואולי הישיבה הראשונה שמצינו בה סדר של "בין הזמנים", היא ישיבתו של רבא. כדאיתא במסכת ברכות (לה:), שביקש רבא מתלמידיו שלא יבואו ללמוד בישיבה בימי ניסן ובימי תשרי, אלא יעסקו אז במלאכת השדה, וזאת כדי שלא יהיו טרודים במזונותיהם בשאר ימי השנה ויוכלו לעסוק בתורה...
בפלוגתת הרש"ש והמנח"ח בחילוק בין מלאכת זורע ואופה
הצעת הסוגיא
כתב הרש"ש דף ע"ג "הן אף כל זמן שלא נשרש כמאן דשדי בכדא דמי, מ"מ כיון דע"י זריעתו עתה ישרש אח"כ, חייב, כמו אופה וצולה דחייב אע"פ שנאפה ונצלה אח"כ מאליו, והנה אם לקט הזרע קודם שנשרש נראה דפטור למפרע על מה שזרע, כיון דלא נתקיימה...