האם מותר לשנות כספי צדקה

איתא בגמרא (בבא בתרא דף ח ע"ב), וז"ל הגמרא:

"תנו רבנן אופה של צדקה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה נגבית בשנים שאין עושים שררות על הצבור פחות משנים ומתחלקת בשלשה כדיני ממונות תמחוי נגבית בשלשה ומתחלקת בשלשה שגבויה וחלוקה שוים תמחוי בכל יום קופה מערב שבת לערב שבת תמחוי לעניי עולם קופה לעניי העיר ורשאים בני העיר לעשות קופה תמחוי ותמחוי קופה ולשנותה לכל מה שירצו".

היינו שמבואר בגמרא שמותר לאנשי העיר לקחת כסף שניתן לקופה ולתת אותו לתמחוי, וכן להיפך, וכן לשנות את שימוש הכסף לכל מה שירצו.

ור"ת שם מבאר, שלכל מה שירצו כולל גם דברי הרשות – כגון נר לבית הכנסת או שומרים לעיר. וז"ל ר"ת (בתוס' שם ד"ה ולשנותה):

"ולשנותה לכל מה שירצו. נראה לר"ת דיכולים לשנותו אף לדבר הרשות אע"ג דאמרינן בערכין בפ"ק (דף ו: ושם) האי מאן דנדב שרגא לבי כנשתא אסור לשנותה לדבר הרשות ואמר נמי התם האומר פרוטה זו לצדקה עד שלא באה ליד הגבאי מותר לשנותה משבאה ליד הגבאי אסור לשנותה לדבר הרשות הכא שבני העיר משנים אותה שאני לפיכך מותר לשנותה אפילו לדבר הרשות ואפילו באה ליד הגבאי וכן היה ר"ת נוהג לתת מעות הקופה לשומרי העיר לפי שעל דעת בני העיר נותנים אותם".

ר"ת מביא את הגמרא בערכין דף ו' ע"ב, וז"ל הגמרא שם:

"ת"ר ישראל שהתנדב מנורה או נר לבית הכנסת אסור לשנותה סבר רבי חייא בר אבא למימר לא שנא לדבר הרשות ולא שנא לדבר מצוה אמר ליה רב אמי הכי אמר רבי יוחנן לא שנו אלא לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מותר לשנותה דאמר ר' אסי אמר ר' יוחנן בעובד כוכבים שהתנדב מנורה או נר לבית הכנסת עד שלא נשתקע שם בעליה אסור לשנותה משנשתקע שם בעליה מותר לשנותה למאי אילימא לדבר הרשות מאי איריא עובד כוכבים אפילו ישראל נמי אלא לדבר מצוה וטעמא דעובד כוכבים הוא דפעי אבל ישראל דלא פעי שפיר דמי שעזרק טייעא אינדב שרגא לבי כנישתא דרב יהודה שנייה רחבא ואיקפד רבא איכא דאמרי שנייה רבא ואיקפד רחבא וא"ד שנייה חזני דפומבדיתא ואיקפד רחבא ואיקפד רבה מאן דשנייה סבר דלא שכיח ומאן דאיקפד סבר זמנין דמקרי ואתי".

ושם בעמוד א', מובא בגמרא בזה"ל:

"ת"ר סלע זו לצדקה עד שלא באתה ליד גבאי מותר לשנותה משבאתה ליד גבאי אסור לשנותה".

והנה משתי הברייתות האלו מוכח לכאורה, שאסור לשנות כלל את הייעוד של הצדקה – אלא רק לדבר מצווה. אבל ר"ת דוחה, שכאן כיוון שאנשי העיר משנים את הייעוד של הצדקה – מותר לשנות אף לדבר הרשות. וכך נהג ר"ת למעשה.

וכך פסק גם הרמב"ם (הלכות מתנות עניים פרק ט' הלכה ז') וז"ל:

"רשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי ותמחוי קופה ולשנותן לכל מה שירצו מצרכי צבור ואע"פ שלא התנו כן בשעה שגבו ואם היה במדינה חכם גדול שהכל גובין על דעתו והוא יחלק לעניים כפי מה שיראה הרי זה רשאי לשנותן לכל מה שיראה לו מצרכי צבור".

וכן הוא דעת הרא"ש (בבא בתרא פרק א' סימן כ"ט), וז"ל:

"פי' ר"ת ולשנותן לכל מה שירצו אפי' לדבר הרשות והתיר ליתן מעות הקופה לשומרי העיר לפי שעל דעת בני העיר נותנין אותה. ויש להביא ראיה לדבריו מהא דגרסינן בערכין דף ו: ישראל שהתנדב מנורה או נר לבית הכנסת אסור לשנותה. סבר רב חייא בר רבין למימר ל"ש לדבר הרשות ול"ש לדבר מצוה. א"ר אמי הכי אמר ר' יוחנן לא שנו אלא לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מותר לשנותה. והני מילי עד שלא נשתקע שם בעליה ממנו אבל נשתקע שם בעליה ממנו אפי' לדבר הרשות מותר לשנותה והטעם לפי שהמתנדב להביא ליד צבור על דעת הצבור הוא מתנדבו".

ועיין שם שמפלפל עוד בדבר זה, ומיישב את שיטת רבינו תם לאשורה.

וגם המהרי"ק ס"ל כדעה זו, שמותר לשנות את כספי הצדקה אף לדבר הרשות – אם הוא על דעת בני העיר.

מאידך הר"י מיגאש נחלק על ר"ת, וס"ל שאין לשנות את מטרת כספי הצדקה אלא רק לצרכי העניים. וז"ל הר"י מיגאש (בבא בתרא דף ח:):

"לעשות קופה תמחוי ותמחוי קופה. שאם גגבו לקופה והותירה ולא הספיק להם התמחוי שגבו רשאין לקנות ממותר הקופה מה שצריך לתמחוי וכן נמי אם גבו לתמחוי והותיר והקופה שגבו אינה מספקת מוכרין מותר התמחוי ולוקחין מה שצריך לקופה.

ודווקא מקופה לתמחוי ומתמחוי לקופה שהכל צורך עניים אבל אם רצו לשנותם לדברים אחרים שאינם מצרכי עניים אסור דגזל עניים הוא והיינו דתנן במסכת שקלים "מותר עניים לעניים מותר שבויים לשבויים" ואמרינן נמי (לקמן בסמוך) עביד חד כיסא ואתני ושמעינן מינה טעמא דאתני הא לא אתני לא ואפילו מעניי העיר לעניי עולם. וכיון דאביי ריש מתא הוה אם כן הוא דאפילו לדברים אחרים שאינן צרכי עניים יכולים לשנותן כל שכן דהוה יכיל לשנות לעניי עולם בלא תנאי.

אלא לאו שמע מינה דהא דקתני ולשנותן לכל מה שירצו לצורך עניים הוא אבל שלא לצורך עניים אין להם לשנותן כלל".

היינו שהר"י מיגאש סובר שאף לדבר מצווה אסור לשנות את כספי הצדקה – אלא אם כן זה לצורך עניים. אבל לדבר הרשות בוודאי שאסור לשנות.

וכן סוברים גם הרא"ם והיד רמ"ה.

ועל ראיית הר"י מיגאש מהמשנה בשקלים, מתרץ הרא"ש שם, וז"ל:

"וה"ר יוסף הלוי ז"ל כתב דהא דקאמר ולשנותן לכל מה שירצו דוקא לדבר שהוא צורך עניים כגון כסות ובית לינה וקבורה אע"פ דקופה ותמחוי מזון הן יכולין לשנותן לדברים אחרים ובלבד שהוא לצורך עניים אבל לדברים שאין צורך עניים אין להם רשות לשנותן דהוה ליה כגוזל עניים והביא ראיה מהא דתנן במס' שקלים פ"ב מ"ה מותר עניים לעניים מותר שבוים לשבויים מותר עני לאותו עני מותר שבוי לאותו שבוי. וההיא דישראל שהתנדב מנורה או נר שאני התם דכל המתנדב לצורך בהכ"נ על דעת הצבור מתנדב דבהכ"נ עצמו יכולין למוכרו ואפי' למישתי ביה שכרא וציפי דבי כנישתא שינו אותן מבהכ"נ לבית המדרש. ונ"ל דאין ראיה ממה שהביא מההיא דשקלים דהתם לא איירי במעות של קופה אלא ע"י מקרה שהוצרכו לגבות מעות לצורך עניים כגון מלבושים או שבאו שם עניים הרבה דומיא דשבויים ובהא הוא דאמר דמה שהגבו לשמם לא ישנוה ליתנו לעניים אחרים. אבל בני העיר שעשו קופה בסתם לדעתם עשאוה. ולשנותן לכל מה שירצו ולכשיצטרכו מעות לעניי עירם יגבו פעם אחרת".

דעה שלישית מצאנו בתוס' בערכין דף ו:, וז"ל:

"עד שלא באתה ליד גבאי מותר לשנותה. רבינו ברוך פירש מותר לשנותה ממש למצוה אחרת ואם נדר אדם סלע לצדקה לעניים יכול לעשות ממנו מצוה אחרת כל כמה דלא אתאי ליד גבאי".

היינו שס"ל שמותר לשנות לכל דבר מצווה – אפילו אינו צורך עניים, אבל לדבר הרשות אסור.

ולהלכה נפסק בשולחן ערוך כר"ת. אמנם הרמ"א מוסיף שאם התנה הנותן בפירוש למה הוא נותן את הצדקה – אז אסור לשנות.

לסיכום:

דעת ר"ת ודעימיה שמותר לשנות כספי צדקה לכל צורכי הציבור.

דעת הר"י מיגאש ודעימיה שאסור לשנות את כספי הצדקה אלא אך ורק לדבר שהוא לצורך העניים.

ודעת תוס' בערכין שמותר לשנות כספי צדקה אך ורק לצורך מצוה.

ולהלכה נפסק כר"ת.

תגובות: חיים ש, משנת התורה ו-אוצר התורה

הערות

מידע על המאמר

עוד ב-סוגיות בש"ס

מאמרים נוספים מ-אחד יחיד

שתף מאמר זה