לדמותו של עקילס הגר​
איתא במדרש תנחומא (פרשת משפטים אות ה'), וז"ל:

"עקילס הגר בן אחותו של אדריאנוס, היה מבקש להתגיר והיה מתירא מן אדריאנוס דודו. אמר לו: אני מבקש לעשות סחורה. אמר לו: שמא אתה חסר כסף וזהב, הרי אוצרותי לפניך. אמר לו: אני מבקש לעשות סחורה לצאת לחוץ לידע דעת הבריות, ואני מבקש למלך בך היאך לעשות. אמר לו: כל פרקמטיא שאתה רואה שפלה ונתונה בארץ, לך עסק בה, שסופה להתעלות ואתה משתכר. בא לו לארץ ישראל ולמד תורה.

לאחר זמן מצאוהו רבי אליעזר ורבי יהושע, ראוהו פניו משתנות. אמרו זה לזה: עקילס לומד תורה. כיון שבא אצלם, התחיל לשאל להם שאלות הרבה, והן משיבין אותו. עלה אצל אדריאנוס דודו, אמר לו: ולמה פניך משתנות. סבור אני שהפסידה פרקמטיא שלך או שמא הצר לך אדם? אמר לו: לאו. אמר לו: אתה קרוב לי ואדם מצר לי. אמר לו: ולמה פניך משתנות? אמר לו: שלמדתי תורה, ולא עוד אלא שמלתי את עצמי. אמר לו: ומי אמר לך כך? אמר לו: בך נמלכתי. אמר לו: אימתי. אמר לו: בשעה שאמרתי לך מבקש אני לעשות סחורה, ואמרת לי, כל פרקמטיא שאתה רואה שפלה ונתונה בארץ, לך ועסק בה, שסופה להתעלות. חזרתי על כל האמות ולא ראיתי אמה שפלה נתונה בארץ כישראל, וסופה להתעלות. שכן אמר ישעיה: כה אמר ה' גאל ישראל קדושו, לבזה נפש למתעב גוי לעבד משלים מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו למען ה' אשר נאמן קדש ישראל ויבחרך (ישעיה מט, ז). אמר לו סקנדרוס שלו: עתידין אלו שאמרת, שיהו מלכים עומדים מפניהם, שנאמר: מלכים יראו וקמו. הכהו אדריאנוס על לחייו, אמר לו: יש נותנין רטיה אלא על גב המכה. עכשו אם רואין גילורר אחד אין עומדין מלפניו, שהיית אומר שהמלכים רואין אותם ועומדין מפניהם.

אמר לו סקנדרוס: אם כן מה תעשה, טמנהו, הואיל והתגיר הרגהו. אמר לו: עקילס בן אחותי עד שהוא במעי אמו היה ראוי להתגיר, מה עשה סקנדרוס שלו עלה לגג ונפל ומת, ורוח הקדש צווחת, כן יאבדו כל אויביך ה' (שופטים ה, לא).

אמר לו אדריאנוס: הרי מת סקנדרוס, אין אתה אומר לי על מה עשית הדבר הזה. אמר לו: שבקשתי ללמד תורה. אמר לו: היה לך ללמד תורה ולא למול. אמר לו עקילס: נתת לאסטרטלירוס אנונה אלא אם כן נטל זינו שלו. כך, לעולם אם אין אדם נמול, אינו יכול ללמד תורה, שנאמר: מגיד דבריו ליעקב (תהלים קמז, יט), למי שהוא מל כיעקב, לא עשה כן לכל גוי (תהלים קמז, כ), משום שהם ערלים".
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...

במדרש מסופר על אחיינו של אדריאנוס קיסר רומי, שנקרא 'עקילס' ורצה להתגייר. אך כיוון שידע שהקיסר לא יאפשר לו לעשות כן, עשה תחבולה והצליח להתגייר.

אותו הסיפור בשינוי מעט מופיע גם בשמות רבה (פרשה ל' אות י"ב), וז"ל:

"פעם אחת אמר לו עקילס לאדריינוס המלך רוצה אני להתגייר ולהעשות ישראל. אמר לו לאומה זו אתה מבקש כמה בזיתי אותה כמה הרגתי אותה לירודה שבאומות אתה מבקש להתערב מה ראית בהם שאתה רוצה להתגייר אמר לו הקטן שבהם יודע היאך ברא הקב"ה את העולם מה נברא ביום ראשון ומה נברא ביום ב' כמה יש משנברא העולם ועל מה העולם עומד ותורתן אמת. אמר לו לך ולמד תורתן ואל תמול. אמר לו עקילס אפילו חכם שבמלכותך וזקן בן מאה שנה אינו יכול ללמוד תורתן אם אינו מל שכן כתוב "מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי". ולמי לבני ישראל".
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...

בשתי הסיפורים שמובאים במדרש חזינן שאדריאנוס ניסה לשכנע את עקילס ללמוד תורה בלי למול את עצמו. ובאמת בפסיקתא רבתי (פרשה כ"ג) מובא שעקילס שאל את רבי אליעזר על ברית מילה, וז"ל:

"עקילס הגר שאל את ר' אליעזר אמר לו הואיל וחביבה היא מילה לפני הקדוש ברוך הוא מפני מה לא ניתנה בעשרת הדברות אמר לו קודם עשרת הדברות ניתנה דכתב ושמרתם את בריתי (שמות י"ט ה') זו ברית שבת וברית מילה".
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...

על התגיירותו מובא במדרש רבה (בראשית פרשה ע'), וז"ל:

"ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש, עקילס הגר נכנס אצל רבי אליעזר, אמר לו הרי כל שבחו של גר, שאמר ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה, אמר לו וכי קלה היא בעיניך, דבר שנתחבט עליו זקן, שנאמר ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש, ובא זה והושיטו לו בקנה. נכנס אצל ר' יהושע (נוסחא אחרת עקילס הגר בא ושאל את ר' אליעזר אמר לו הרי חיבה שחיבב הקב"ה את הגר, דכתיב ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה, כמה טווסין אית לי כמה פוסייני אית לי, אפילו על עבדי לא משגיחין. נזף ביה. אמרו לו תלמידיו, רבי דבר שנתחבט עליו אותו זקן את מושיטו לזה בקנה, ואזיל לגבי רבי יהושע) התחיל מפייסו בדברים, לחם זו תורה, דכתיב לחמו בלחמי (משלי ט'), שמלה זו טלית, זכה אדם לתורה זכה לטלית, ולא עוד אלא שהן משיאין את בנותיהם לכהונה, והיו בניהם כהנים גדולים ומעלים עולות על גבי המזבח. דבר אחר לחם זה לחם הפנים, ושמלה אלו בגדי כהונה, הרי במקדש, אבל בגבולין לחם זו חלה, ושמלה זו ראשית הגז. אמרו אילולא אריכות פנים שהאריך ר' יהושע עם עקילס היה חוזר לסורו, וקראו עליו (משלי ט"ז) טוב ארך אפים מגבור".
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...

וככל הנראה, עקילס הצליח להתפייס עם דודו לאחר שהתגייר, שכן אנו מוצאים שאדריאנוס שאל אותו שאלות על היהדות, כמו שמובא בירושלמי (חגיגה דף ח.), וז"ל:

"ר' יודה בר פזי בשם ר' יוסי בי ר' יודה אדריינוס שאל לעקילס הגר קושטין אתון אמרין דהין עלמא קיים על רוחא א"ל אין א"ל הן את מודה לי א"ל אייתי לי הוגנין אייתי ליה הוגנין אטעונינון טעוניהון אקימון וארבעון נסתון וחנקון א"ל הא לך אקימון א"ל מן דחנקתון א"ל כלום חסרתנון לא רוחא היא דנפקא מינהון".
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...

לביאור הדין ודברים, עיין בקרבן העדה שם.

וכן מובא במדרש תנחומא (בראשית אות ה') בשינוי מעט, וז"ל:

"שאל אדריאנוס לעקילס על מה העולם עומד א"ל על הרוח רצונך לידע הבא גמל והביא גמל ונתן משאו עליו א"ל עמוד ועמד שב וישב נתן עליו יותר ממשאו ונתן חבל על צוארו א"ל למשוך, משך זה מכאן וזה מכאן חנקו את הגמל, א"ל אמור לגמל שיעמוד, א"ל אדריאנוס אתה חנקתו והוא יעמוד, א"ל ומה הרגתי אותו או שמא חסר א' מאיבריו, א"ל הוצאת את רוחו, אמר לו ומה אם הגמל לא היה סובלו ולא סבל את משאו אלא הרוח שבו, ממה"מ הקב"ה אין רוחו סובל את העולם כולו, שתק אדריאנוס".
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...

בכל אופן מכל הנ"ל יוצא, שעקילס אחיינו של אדריאנוס קיסר רומי הצליח להתגייר ואף להישאר בקשר עמו אחר כך.



תרגומו של עקילס​
איתא בירושלמי מגילה (פרק א' הלכה ט'), וז"ל:

"רבי ירמיה בשם רבי חייה בר בא תירגם עקילס הגר התורה לפני רבי אליעזר ולפני רבי יהושע וקילסו אותו אמרו לו (תהילים מה) יפיפית מבני אדם".
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...

היינו שאותו עקילס תרגם את התורה,אך לא נתבאר לאיזה שפה תרגם אותה.

ובירושלמי מסכת שבת (פרק ו' הלכה ד') מובא בזה הלשון:

"ובתי הנפש. תירגם עקילס אסטומובריאה".
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...

והנה מילה זו היא ביוונית, ואם כן משמע שעקילס תרגם את התורה ליוונית.

ככל שהצלחתי לברר, לפחות חלקים מתרגומו של עקילס שרדו עד לימינו. ומהם אנו לומדים שעקילס תרגם את כל התנ"ך ולא רק את חמשה חומשי תורה. וכן בתלמוד ירושלמי מפוזרים הרבה ציטוטים מתרגומו על כל התנ"ך.



האם עקילס הוא אונקלוס​
יש הרוצים לומר שעקילס שמופיע בתלמוד ירושלמי ובמדרשים הוא אונקלוס הגר שמופיע בתלמוד ירושלמי.

הסיבה לכך היא נקודות הדמיון – ואלו הם:

  • שמותיהם דומים מאד, וקל לתלות את ההבדל בשינוי ההגייה בין ארץ ישראל לבבל.
  • על שתיהם מסופר שהיו אחיינים של קיסר רומי.
  • שניהם היו גרים.
  • על שתיהם נאמר שתרגמו את התורה לפני רבי אליעזר ורבי יהושע.

אבל יש גם כמה הבדלים משמעותיים, ואלו הם:

  • על אונקלוס מסופר שהיה אחיינו של טיטוס, ואילו על עקילס מסופר שהיה אחיינו של אדריאנוס.
  • אונקלוס תרגם את התורה לארמית, ואילו על עקילס מוכח שתרגם ליוונית.
  • אונקלוס תרגם את כל התורה, ואילו תרגום עקילס הוא על כל התנ"ך.
  • על אונקלוס מסופר שברח מקיסר רומי ושלח שליחים אחריו לתפסו, בעוד שעל עקילס מסופר שדיבר עם קיסר רומי על היהדות לאחר שהתגייר.

ועל כן הדעה הרווחת היא שמדובר בב' אנשים נפרדים, על אף נקודות הדמיון שיש בשתי הסיפורים.

וכן נקטו הסדר הדורות, והחיד"א בשם הגדולים ועוד.



לסיכום:

עקילס היה אחיינו של אדריאנוס שהתגייר בתחבולה, ותרגם את התנ"ך ליוונית.

ומקובל להבדיל בין עקילס הגר ואונקלוס הגר.
המאמר הבא בסדרה 'תרגומי התנ"ך': חלק ד' - שבעים ושניים הזקנים ותרגומם
מאמר קודם בסדרה 'תרגומי התנ"ך': חלק ב' - יונתן בן עוזיאל ותרגומו
  • תודה
תגובות: אוהב ספר ו-אוצר התורה