עיקר הוידוי

​

מאי אמר, אמר רב אתה יודע רזי עולם, ושמואל אמר ממעמקי הלב, ולוי אמר ובתורתך כתוב לאמר, ר' יוחנן אמר רבון העולמים, רב יהודה אמר כי עוונותינו רבו מלמנות וחטאתינו עצמו מספר, רב המנונא אמר אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי עכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי עפר אני בחיי קל וחומר במיתתי הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה יהי רצון מלפניך שלא אחטא עוד ומה שחטאתי מרוק ברחמיך אבל לא ע"י יסורין והיינו וידויא דרבא כולה שתה ודרב המנונא זוטא ביומא ביומא דכפורי.

אמר מר זוטרא לא אמרן אלא דלא אמר אבל אנחנו חטאנו, אבל אמר אבל אנחנו חטאנו תו לא צריך, דאמר בר המדודי הוה קאימנא קמיה דשמואל והוה יתיב, וכי מטא שליחא דצבורא ואמר אבל אנחנו חטאנו קם מקים, אמר שמע מינה עיקר וידוי האי הוא. (יומא פז ב).

וכתב הרמב"ם (פרק ב מהל' תשובה הלכה ח) הוידוי שנהגו בו כל ישראל אבל אנחנו חטאנו וגו' והוא עיקר הוידוי עכ"ל.

חטאתי עויתי פשעתי​

כתב הרמב"ם (פרק א מהל' תשובה הלכה א) כיצד מתודה, אומר אנא ה' חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך והרי ניחמתי ובשתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה, זהו עיקרו של וידוי עכ"ל.

ומקורו מדברי הגמ' (יומא לו ב) ת"ר כיצד מתודה עויתי פשעתי חטאתי לפניך וכן בשעיר המשתלח הוא אומר והתודה עליו את כל עונות בני ישראל את כל פשעיהם לכל חטאתם וכו' דברי ר' מאיר, וחכמים אומרים עונות אלו הזדונות כו' פשעים אלו המרדים כו' לכל חטאתם אלו השגגות כו', ומאחר שהתודה על הזדונות ועל המרדים חוזר ומתודה על השגגות, אלא כך היה מתודה חטאתי ועויתי ופשעתי לפניך אני וביתי וכו' וכן בדוד הוא אומר חטאנו עם אבותינו העוינו והרשענו, וכן בשלמה הוא אומר חטאנו והעוינו רשענו, וכן בדניאל הוא אומר חטאנו ועוינו ורשענו ומרדנו וכו' ע"כ.

הנה מבואר שצריך להתוודות בפירוש על החטאים ועל העוונות ועל הפשעים ולכך צריך שיאמר חטאתי ועויתי ופשעתי לפניך.

אשמנו בגדנו וכו'​

וכתב הלחם משנה (פרק ב שם) ונראה דלאו דוקא חטאנו לבד אלא חטאנו עוינו פשענו שזהו עיקר הוידוי וכמו שכתב רבינו למעלה בריש פרק ראשון חטאתי עויתי פשעתי לפניך וגם כאן דאמרינן הכי ומאי דכתב חטאנו רוצה לומר כו' שהוא חטאנו עוינו פשענו כנ"ל עכ"ל.

אבל הפרישה (סי' תרז) דקדק ממש"כ הטור וז"ל ועיקר הוידוי הוא אבל אנחנו חטאנו, אלא שנהגו לומר גם שאר דברים כגון מה נאמר לפניך ואתה יודע רזי עולם ועל חטא ועל חטאים ואלהי עד שלא נוצרתי עכ"ל וכ' הפרישה וז"ל נראה לי שר"ל הנוסח דאבל אנחנו חטאנו אשמנו בגדנו וכו' והא ראיה שבתפילת נעילה אומרים זה הנוסח לבד, וגם מונה והולך שאר וידויים ולא מנה אשמנו מוכח דאשמנו הוא בכלל דאבל אנחנו חטאנו וכן הוא ברוקח עיי"ש בוידויים ולא כיש אומרים שר"ל אלו הג' תיבות לחוד ואומרים שהטעם הוא שכן דוד המלך עליו השלום כשהודה ואמר חטאתי העבר ממנו עונש מיתה עכ"ל.

וז"ל הרוקח (הלכות תשובה סימן יח) עיקר ווידוי אבל אנחנו חטאנו אשמנו בגדנו גזלנו דברנו דופי עד ומשפטיך לא שוה לנו עברנו על מ"ע עברנו על מצות ל"ת עברנו על חייבי כריתות עברנו על חייבי מיתות ב"ד עברנו על תורה שבכתב עברנו על תורה שבע"פ שכחנו שמך הגדול שכחנו מלכותך ויראתך ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו עכ"ל.

ועוד הביא הפרישה מאבודרהם שכ' (סדר תפלת יום הכפורים) וז"ל אבל אנחנו חטאנו אע"פ שנתקן וידוי זה על סדר האלפא ביתא אמר תחלה חטאנו קודם לשאר וידויין כדאמרינן בתנחומא ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו וכיון שאמרו חטאנו מיד נתרצה להם ואומר במקום אחר שכל מי שחטא ואומר חטאתי אין רשות למלאך ליגע בו עכ"ל, הרי מבו' דנקט דכל אשמנו בגדנו כו' מכלל וידוי דאבל אנחנו חטאנו הוא.

ובפירוש כתב כן אף השל"ה (מסכת תמיד פרק נר מצוה אות נח) וז"ל הא למה זה דומה, לענין האמור עיקר הוידוי הוא 'אבל אנחנו חטאנו', טועים העולם וסוברים שרצו בו אלו שלש תיבות, ואינו כן, אלא רצו בו כל הנוסח של 'אשמנו'. כי 'אבל' הוא התחלת הענין, 'אבל אנחנו חטאנו אשמנו בגדנו גזלנו כו' ואתה צדיק' וכו'. וכן תמצא בדפוס סידורי הספרדיים, 'אבל' כתוב בכתיבה גסה ואחר כך בכתיבה קטנה עד גמר הוידוי עכ"ל.

והמגן אברהם (סק"ה) הביא דברי השל"ה וכ' עליו וז"ל ופשטא דתלמודא משמע דאין צריך יותר דאין צריך לפרש החטא ואחר כוונת הלב הן הדברים עכ"ל, והפרי חדש כתב ומה שכתב ועיקר הוידוי הוא אבל אנחנו חטאנו כו' כתב בספר לחם משנה דלאו דוקא אלא היינו "חטאנו עוינו פשענו" לאפוקי שאר פרטי הוידוי עכ"ל.

ובמשנה ברורה (ס"ק י"ב) הביא וז"ל והוא הדין שצריך לומר גם כן עוינו פשענו עכ"ל, ובשער הציון (ס"ק י"א) כ' וז"ל דאנחנו חטאנו הוא וידוי על השגגות ולא על מזידות ומרד, וכן פסק הפרי חדש, ויש מהאחרונים שהעתיקו דעת השל"ה לדינא דגם אשמנו יש לצרף לעקר ודוי עכ"ל.

וידוי דרב עמרם גאון​

ובפסיקתא רבתי איתא "אמר להם הקב"ה למלאכי השרת בואו ואודיע לכם צדקתם של בניי, שאני טענתים בעולם כמה צרות וייסורים הבאתי עליהם בעולם בכל דור ודור בכל שעה ושעה ולא בעטו בהם, שקוראין את עצמן רשעים וקוראין אותי צדיק בפני, והם אומרים בלשון הזה 'אבל אנחנו חטאנו העוינו הרשענו פשענו מרדנו ומרינו וסרנו ממצותיך ומשפטיך ולא שוה לנו ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו', לפיכך היה שלמה מקלס את כנסת ישראל אשת חיל מי ימצא, לכך נאמר אם חומה".

וכן מצאתי בסדר רב עמרם גאון, בתפלת ערבית של יום הכפורים "אבל חטאנו אנחנו ואבותינו, אשמנו בגדנו והעוינו והרשענו וסרנו ממצותיך וממשפטיך הטובים ולא שוה לנו, ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו". ונסדרה לאומרה בברכת קדושת היום אחר שאומר "זכר ליציאת מצרים" ואחר כך אומר "או"א מחול לעונותינו ביום הכפורים הזה" כו', ובסוף התפלה כ' "ואומר רצה ומודים, ושים שלום, ומתודה אתה יודע וכו'. זו היא תפלת יחיד" עכ"ד.

והרוקח אחר שהביא דעיקר וידוי אבל אנחנו חטאנו אשמנו בגדנו גזלנו דברנו דופי כו' ומסיים כי אמת עשית ואנחנו הרשענו, הביא את דברי הפסיקתא רבתי דלעיל בענין הוידוי שאומרים ישראל.

דעת הפרישה והשל"ה​

ונראה מזה דאף מש"כ הפרישה שעיקר וידוי הוא הנוסח דאבל אנחנו חטאנו אשמנו בגדנו וכו' אין כוונתו לומר דכל שלא אמר כל הוידוי באלפא ביתא לא יצא ידי חובתו וכמבואר מסדר רב עמרם גאון שלא אמרו כל האלפא ביתא שבוידוי אלא עיקרו וכנ"ל, אלא שאחר שתקנו הוידוי באלפא ביתא כולו הוא מעיקר הוידוי דאבל אנחנו חטאנו, משא"כ שאר דברים שהביא הטור דהיינו מה נאמר לפניך ואתה יודע רזי עולם ועל חטא ועל חטאים ואלהי עד שלא נוצרתי דמכיון שאמר כבר 'אבל אנחנו חטאנו' כו' הרי יצא ידי וידוי וכל זה הוא תוספת דברים, שמרבה בוידוי ובחרטה.

אבל מדברי השל"ה משמע קצת שהוא מפרש כן במה שאמרו בגמ' "אבל אמר אבל אנחנו חטאנו תו לא צריך" היינו שאמר כל הוידוי אבל אנחנו חטאנו אשמנו בגדנו גזלנו כו', ולפ"ז אפשר דכל שלא אמרו לא סגי בוידוי, וצ"ת.

ואם נאמר כן, נמצא שזהו שלא הזכירו המג"א והשער הציון אלא דברי השל"ה אבל לא את דברי הפרישה.