לילה - בבית חיינו

סדר היום בבית חינו:


הקדמה: הנכנס בשער העזרה, פניו לכיוון מזרח, [הכותל המערבי, הוא הכותל של קודש הקודשים], מולו נמצא קודש הקודשים, וכן התפוח שנמצא במרכז המזבח שמכוון כנגד קה"ק, בכניסתו הוא נכנס לעזרת הנשים, [אין המכוון שזה היה מקומם של הנשים], הרחב היה בביהמ"ק של קל"ה אורך העזר"נ היה ג"כ קל"ה, ובד' צדדיה היו ד' לשכות[1], בסיום העזר"נ ישנו את שער ניקנור שמשם נכנסים לעזרת ישראל שהיא באורך של י"א אמה ואח"כ היה את עזרת כהנים שזה ג"כ היה י"א אמה ביניהם היה מבדיל הדוכן, בצד ימין של עזרת הכהנים היה ג"כ כמה לשכות, בסיום העזרת כהנים היה המזבח, שהוא היה ל"ב על ל"ב אמה, העליה למזבח היתה ע"י כבש שהיה בצד שמאל של המזבח אורכו היה ט"ז אמה, בצד ימין של המזבח היה כ"ד טבעות, ואז שמונה שולחנות צמוד לזה היה שמונה ננסים [עמודים] שעליהם היה לוח ארז שתלוי בצדדיו ג' מתלים, וכך השוחט שם את הבהמה בתוך טבעת ושוחטה[2], לאח"מ תולה את הבהמה ומפשיט את עורה ואז מנתח את האיברים על השולחן, במרכזו של המזבח היה תפוח שזה היה מהצטברות הפסולת של המזבח, וכן היה מערכות שזה גזרי עצים מסודרים לצורך שריפת הקרבנות.

בצדו המערבי של הכבש, היו שתי שולחנות, אחד בשביל שהיה אפשר להניח את האבירים שם, בשביל שיוכל הכהן לעלות אבר אבר למזבח, והשני, שם היו מניחים את כל כלי השרת שהיו משתמשים בהם באותו היום ס"ה תשעים ושלש כלים, [היו עוד שמונה שולחנות כמוזכר ע"י המזבח, ועוד שולחנות בשביל לחם הפנים, התבאר במקום אחר],

לילה:

מציבים שמירה, ולא מפני שמפחדים מגנבים אלא שזה דרך כבוד,

חלק מהשומרים כהנים וחלקם לווים,

הכהנים ששומרים הם פחות מבני י"ג, והטעם לזה שזה לא היה על חשבון העבודה בבית, וכיוון שהם לא יכולים לעבוד הם שומרים,

בג' מקומות הם שומרים, 1. בית האבטינס[3], 2. בית הניצוץ[4], 3. בית המוקד[5],

בג' מקומות הללו היה עליה ושם הם היו שומרים,

והלווים היו שומרים בכ"א מקומות,

ואלו הן. 5. בשערי הר הבית[6], 4. על ד' פינותיו מבפנים, 5. על שערי העזרה[7], 4. על ד' פינותיו מבחוץ, 1. בלשכת הקרבן[8], 1. על לשכת הפרוכת, 1. אחרי בית הכפורת, הרי כ"א מקומות שבהן הם שומרים,

בלילה היה עובר איש הר הבית, עם אבוקות והיה בודק עם כולם נעורים, ושהיה מגיע למשמר היו צריכים לומר לו, איש הר הבית שלום, באם הוא מצא שומר יושן הוא היה חובטו במקלו, וכן היה לו רשות לשרוף לו את בגדיו,

שינה:

השינה בביהמ"ק היתה במקום שנקרא בית המוקד הוא היה בצד הצפוני של בית המקדש, חציו היה קודש [נפתח לכיוון העזרה], וחציו חול, באמצע היה מדורה שדלקה כל הזמן, שם הכהנים היו מתחממים, [הכהנים היו הולכים ללא כיסוי לרגלים כל הזמן], [עיין הערה 3],

בחצי שבחול היו רובדין, כמין בליטות באבן שהיו משמות כמטה, הכהנים המבוגרים היו ישנים על הרצפה והקטנים יותר בבליטות, את בגדי הקודש היו פושטין ושמים על יד הראש,

את העזרה היו נועלים מבפנים בתחילת הלילה, והיו שמים אותם לאח"מ בבית המוקד בתוך טבלה שהיתה בארץ,

אירע קרי:

באם אירע קרי לאחד מהם, היה מדרגות, שהובילו לקומה תת קרקעית, ושם היה מקווה, והוא היה הולך לשם עם אבוקות ידו, ולפני הטבילה הוא היה נכנס לבית הכסא[9], ולאח"מ טבל, ועלה ומתחמם לאור המדורה, ויושב אצל אחיו הכהנים עד שנפתחים השערים ויוצא והולך,
________________________________________________________________________________________________________________________________
[2] אין חיוב לישחוט בטבעות, ואף פעמים שהיו שוחטים בדווקא לא בטבעות [כגון, ביוה"כ], בגמ' בזבחים דך כ' יש מח' היכן מותר לשחוט בעזרה, ג' דעות.
[3] שקלים פרק ה' משנה א' פירש רע"ב בֵּיִת אַבְטִינָס. שֵׁם מִשְׁפָּחָה שֶׁהָיוּ בְּקִיאִים לְפַטֵּם הַקְּטֹרֶת, וּמַכִּירִין בְּעֵשֶׂב שֶׁשְּׁמוֹ מַעֲלֶה עָשָׁן, וּכְשֶׁהָיוּ מְעָרְבִין אוֹתוֹ עִם סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת הָיָה עֲשַׁן הַקְּטֹרֶת מִתַּמֵּר וְעוֹלֶה כְּמִין מַקֵּל.
[4] בפרוש על תמיד [דף כ"ה:] כתב שלא ידע למה נקרא שמו כן,
[5] נקראת כך, כיוון שבמרכזה היה מדורה שהכוהנים היו מתחממים לאורה, חציו היה מקודש [נפתח לכיוון העזרה], וחציו בחול, בצדדים היו בו ד' לשכות ואלו הן, [מסכת תמיד ג – ג], אַחַת לִשְׁכַּת הַטְּלָאִים, וְאַחַת לִשְׁכַּת הַחוֹתָמוֹת, וְאַחַת לִשְׁכַּת בֵּית הַמּוֹקֵד, וְאַחַת לִשְׁכָּה שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין בָּהּ לֶחֶם הַפָּנִים, ביאור הלשכות ע"פ רע"ב, לשכת הַטְּלָאִים. לִשְׁכָּה שֶׁהָיוּ הַטְּלָאִים שֶׁל תְּמִידִים שָׁם:

לִשְׁכַּת הַחוֹתָמוֹת. שֶׁל לוֹקְחֵי סֹלֶת לְמִנְחָה וְיַיִן לִנְסָכִים, שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים אֵצֶל הַמְמֻנֶּה עַל הַחוֹתָמוֹת וְנוֹתְנִים לוֹ מָעוֹת כְּפִי הַנְּסָכִים שֶׁהוּא צָרִיךְ, וְהוּא נוֹתֵן לוֹ חוֹתָם וּמוֹלִיךְ הַחוֹתָם אֵצֶל הַמְמֻנֶּה עַל הַנְּסָכִים וּמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ נְסָכִים. וְאוֹתָהּ לִשְׁכָּה שֶׁהַמְמֻנֶּה עַל הַחוֹתָמוֹת יוֹשֵׁב בָּהּ הִיא קְרוּיָה לִשְׁכַּת הַחוֹתָמוֹת. וּבְמַסֶּכֶת שְׁקָלִים מְפֹרָשׁ שֶׁאַרְבָּעָה חוֹתָמוֹת הָיוּ בַמִּקְדָּשׁ, וְכָתוּב עֲלֵיהֶם, עֵגֶל, זָכָר, גְּדִי, חוֹטֵא. כְּשֶׁמֵּבִיא חוֹתָם שֶׁכָּתוּב בּוֹ עֵגֶל, בְּיָדוּעַ שֶׁנָּתַן מָעוֹת לְנִסְכֵּי פָר. זָכָר, בְּיָדוּעַ שֶׁנָּתַן מָעוֹת לְנִסְכֵּי אַיִל, שֶׁתַּרְגּוּם אַיִל, דִּיכְרָא. גְּדִי, בְּיָדוּעַ שֶׁנָּתַן מָעוֹת לְנִסְכֵּי כֶבֶשׂ. חוֹטֵא, בְּיָדוּעַ שֶׁנָּתַן מָעוֹת לְנִסְכֵּי מְצֹרָע:

לִשְׁכַּת בֵּית הַמּוֹקֵד. עַל שֵׁם הַמְּדוּרָה שֶׁדּוֹלֶקֶת בָּהּ תָּמִיד קְרוּיָה בֵית הַמּוֹקֵד.
[6] מדות פרק א' משנה ג'

חמשה שערים היו להר הבית!

שני שערי חולדה מן הדרום משמשין כניסה ויציאה,

קיפונוס מן המערב משמש כניסה ויציאה,

טדי מן הצפון לא היה משמש כלום,

שער המזרחי עליו שושן הבירה צורה שבו כהן גדול השורף את הפרה ופרה וכל מסעדיה יוצאים להר המשחה.
[7] מדות פרק א משנה ד -ה

שִׁבְעָה שְׁעָרִים הָיוּ בָעֲזָרָה!

שְׁלשָׁה בַצָּפוֹן וּשְׁלשָׁה בַדָּרוֹם וְאֶחָד בַּמִּזְרָח.

שֶׁבַּדָּרוֹם, שַׁעַר הַדֶּלֶק. שֵׁנִי לוֹ, שַׁעַר הַבְּכוֹרוֹת. שְׁלִישִׁי לוֹ, שַׁעַר הַמָּיִם.

שבַּמִּזְרָח, שַׁעַר נִקָּנוֹר, וּשְׁתֵּי לְשָׁכוֹת הָיוּ לוֹ, אַחַת מִימִינוֹ וְאַחַת מִשְּׂמֹאלוֹ, אַחַת לִשְׁכַּת פִּנְחָס הַמַּלְבִּישׁ, וְאַחַת לִשְׁכַּת עוֹשֵׂי חֲבִתִּין,

וְשֶׁבַּצָּפוֹן, שער הַנִּיצוֹץ. וּכְמִין אַכְסַדְרָה הָיָה, וַעֲלִיָּה בְנוּיָה עַל גַּבָּיו, שֶׁהַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים מִלְמַעְלָן וְהַלְוִיִּם מִלְּמַטָּן, וּפֶתַח הָיָה לוֹ לַחֵיל. שֵׁנִי לוֹ, שַׁעַר הַקָּרְבָּן. שְׁלִישִׁי לוֹ, בֵּית הַמּוֹקֵד.
[8] [תמיד כז א] היא לשכה שהיו מבקרין בה הקרבנות ממומין רא"ש.
[9] באם בית הכסא היה סגור בידוע שיש שם אדם, וקראו לו בית הכסא של כבוד