מאמרים מאת אבא ביתך
מזכרונותיו של הרב חיים אבא צפתמן ז"ל, תלמיד ראדין קמניץ ומיר
כפי שסיפר לי ביום ג' אור לח' אדר ב' תשס"ג
כשסיימתי בגיל שש עשרה ללמוד בישיבה הקטנה של ראדין, פניתי לראש הישיבה ר' מענדל זאקס (חתן החפץ חיים) שהיה כעין אפוטרופוס עלי, ואמרתי לו שברצוני להמשיך ללמוד בקמניץ.
ר' מנדל תמה - בקמניץ? אתה...
בענין חנית והילוך הדגלים במדבר
סדר חנית הדגלים מפורש בכתוב בס' במדבר פ"ב, יהודה קדמה מזרחה ועליו מטות יששכר וזבולון, ראובן בדרום ועליו שמעון וגד, אפרים למערב ועליו מנשה ובנימין, ודן במזרח ועליו אשר ונפתלי, והמשכן ושבט לוי באמצע.
א. יש לברר חנית כל דגל אם הוא ראש הדגל באמצע והנלוים מימינו...
בענין ברכו בתרא בערבית של שבת
מנהג קהילות אשכנז שאין אומרים ברכו בתרא בליל שבת
א. מנהג קהילות אשכנז שאין חוזרים ואומרים ברכו בסוף התפילה בתפילות השבת הן בלילה הן ביום. [הנמשכים במנהגם אחר האריז"ל נוהגים לאומרו אחר כל תפילה, וכך מנהג הספרדים וקהילות החסידים בימינו.]
ומקור המנהג בדברי השו"ע...
נקודות ומ"מ בענין מין המרור
בו יתברר דין החסה, החסה המרה, החזרת ועלי החזרת
(הדברים מיוסדים על מאמרו של הרב י. לנדמן גליון קולמוס 143 פסח תשע"ו, ודברי הגרמ"מ קארפ בספרו הלכות פסח בפסח פי"ז, בתוספת מרובה)
מיני המרור שבגמ'
א. סוגית הגמ' פסחים ל"ט א', ה' מינים במשנה, חזרת תמכא חרחבינא עולשין...
העיר הר"מ שחר שליט"א דבר נכון:
פרס הוא חצי ככר שיש בו מזון ב' סעודות, והפרס הוא מזון סעודה אחת. שיעור אותו ככר של ב' סעודות נחלקו בו תנאים עירובין פ"ב ב' דעת רבי יוחנן בן ברוקה שהוא ככר של ו' ביצים ודעת רבי שמעון שהוא של ח' ביצים. דעת רש"י למעשה עירובין ד' א' ד"ה פרס וכ"פ הטור הל' יוה"כ סי'...
ענין הכרפס ומינו
דע שענין הכרפס הוא אכילת איזה ירק להתמיה התינוקות לפי שאין דרך לאכול ירק קודם הסעודה. וכתב הב"ח בשם קצת מפרשים שישיבם שהוא דרך חרות לאכול ירק קודם הסעודה לפתח בני מעיים. (ובזה יש להטעים דעת הרמב"ם פ"ח מהל' חמץ ומצה הלכה ב' שצריך כזית דווקא, ובאבודרהם כתב כזית בהסיבה, ויבואר שכן...
א
אנו עושין יחץ קודם הא לחמא עניא והראשונים מפרשים מנהגנו משום דאמרי' הא לחמא עניא
א. יחץ, ענינו לקיים מה שדרשו חז"ל פסחים קט"ז א' עה"כ לחם עוני, מה דרכו של עני בפרוסה אף כאן בפרוסה. ובוצעין אותה קודם הא לחמא עניא, כבמואר בשו"ע תע"ג ו'. המנהג לבצוע קודם הא לחמא עניא הוא קדמון, וכבר בסדר רב...
א. פסחים קח,א פרקדן לא שמיה הסיבה, הסיבת ימין לא שמה הסיבה, ולא עוד אלא שמא יקדים קנה לוושט ויבא לידי סכנה. ומבואר שהסיבת ימין אינה הסיבה מטעם עצמי, לא משום סכנה שהוא טעם נלווה כמש"א ולא עוד כו'. והטעם שהסיבת ימין ל"ש הסיבה כ' רשב"ם שבימינו צריך לאכול. וכ"כ הר"ן על הרי"ף. והיינו שלהסב על היד שבה...
בגדר שמחת פורים ובענין מערבין שמחה בשמחה בפורים בהלכה ובאגדה
א. במגילה ה,ב אקשינן היכי נטע רבי נטיעה בפורים והא אסירא מלאכה בפורים, ומפרקינן דנטיעה של שמחה הויא, דהיינו נטיעת אבורנקי, שהוא אילן שצילו נאה והמלכים מתעדנים תחתיו בימות החמה. וחזינן דכל מיני שמחה שייכי בפורים, גם מה שאין לו הנאה ממנו...
בדין משלוח מנות מה שיעורו
א. מגילה ז,א רבי יהודה נשיאה שדר ליה לרבי אושעיא אטמא דעיגלא תלתא וגרבא דחמרא, שלח ליה קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים.
ופירש"י, הכי גרסינן, קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות דהא תרי מנות איכא. הדר שלח ליה איהו, לא גרסינן ליה הכא, עכ"ל. והיינו דגרסינן...
בביאור שיטת רש"י במימרת מחלפי סעותדייהו
פירושי הראשונים
א. מגילה ז' ב' אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין מחלפי סעודתייהו להדדי ופי' רש"י מחלפי סעודתייהו, זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו, ובשניה סועד חברו עמו.
ב. ובשבלי הלקט ענין פורים סימן ר"א כתב, רבינו שלמה זצ"ל פי' זה אוכל עם זה בפורים של שנה...
בדין כתיבת עשרת בני המן
א. איתא במגילה (טז:) א"ר חנינא בר פפא דרש רבי שילא איש כפר תמרתא, כל השירות כולן נכתבות אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח, חוץ משירה זו ומלכי כנען שאריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה, מאי טעמא שלא תהא תקומה למפלתן. ופי' רש"י אריח זה הכתב ולבינה הוא חלק שהוא כפליים...
האם יש הבדל בין אתרוג חזו"א לאתרוג מהרי"ל דיסקין?
על יחוס ומסורת אתרוגי ארץ ישראל הישנים והחדשים, ומעט על אתרוגים נוספים.
המאמר מהווה סיכום של ספר מסורת האתרוג מאת הרב יצחק פרנקל, תשע"ז
(נקודות זעירות הוספתי ממקורות אחרים)
סיכום זה הוא לדעת המסכם, ואינו משקף בהכרח את מסקנות מחבר הספר מסורת...
בס"ד
בכל דרכיך דעהו
חלק א' - הבעיה.
כשאני מביט בכנות, אני מגלה בצער, שלמרות שאנו מדברים על 'יהודי מדקדק בקלה כבחמורה - העוסק לפרנסתו', בפועל הסיסמא נשארת תלויה באויר ואינה ניכרת בשטח, ובלשון המעטה.
לרוב, היוצא לשוק העבודה ירד בהרבה פרטים מרמת ההקפדה שהיה רגיל בה. התפילה אינה אותה תפילה...
בסוגית הפסק בין שברים לתרועה
א. בגמ' סוכה נג,ב נתבאר דפליגו רבנן ורבי יהודה, דרבנן סברי תקיעה לחוד ותרועה לחוד (ולהכי מנו כל סדר תר"ת וג' ואמרו אין פוחתין מכ"א תקיעות במקדש), ורבי יהודה סבר תקיעה תרועה ותקיעה אחת היא (וכל תר"ת חשיב קול אחד ומש"ה תני הפוחת לא יפחות משבע). ואמרינן בגמ' דהא דאמר רב...