מאמרים מאת אברך מישיבת מיר

  • תוכן מומלץ
אברך מישיבת מיר
מעודכן
9 דקות זמן קריאה
5.00 כוכבים 1 דירוגים
צפיות
355
תודות
7
הערות
5
סקירות
1
ענין אמירת היום יום וכו' קודם שיר של יום אמירת היום יום מצד מצות זכירה כתב הרמב"ן (שמות פ"כ פ"ח) ועל דרך הפשט אמרו (במכילתא כאן) שהיא מצוה שנזכור תמיד בכל יום את השבת שלא נשכחהו ולא יתחלף לנו בשאר הימים, כי בזכרנו אותו תמיד יזכור מעשה בראשית בכל עת, ונודה בכל עת שיש לעולם בורא, והוא צוה אותנו...
  • תוכן מומלץ
אברך מישיבת מיר
9 דקות זמן קריאה
צפיות
227
תודות
11
הערות
5
תפילה על חולה המתייסר שימות הר"ן בנדרים (מ' ע"א) כתב וז"ל: נראה בעיני דהכי קאמר פעמים שצריך לבקש רחמים על החולה שימות, כגון שמצטער החולה בחליו הרבה ואי אפשר לו שיחיה כדאמרינן בפרק הנושא (כתובות ק"ד ע"א), דכיון דחזאי אמתיה דרבי דעל כמה זימנין לבית הכסא ואנח תפילין וקא מצטער, אמרה יהי רצון שיכופו...
  • תוכן מומלץ
אברך מישיבת מיר
מעודכן
7 דקות זמן קריאה
צפיות
549
תודות
9
הערות
5
גדר מצות אכילת מצה לדעת העמק שאלה הנה ידוע ומפורסם מה שכתב הנצי"ב (שאילתות פרשת יתרו שאילתא נ"ג אות ד'), דכל שמאריך בקיום מצוה חשיב הכל קיום מצוה דאורייתא, וכמו בקריאת שמע דאפילו למ"ד דמדאורייתא סגי בפסוק שמע ישראל בלבד, מ"מ כל מה שמאריך בקבלת עומ"ש מקיים בזה מצות עשה מדאורייתא, שכל שבדעתו...
  • תוכן מומלץ
אברך מישיבת מיר
מעודכן
6 דקות זמן קריאה
צפיות
179
תודות
12
הערות
3
בענין קיום האבות במצוות שנצטוו בהם לזכרון יש לעיין הרי ישנם הרבה מצוות שמצווים בהם זכר ליציאת מצרים כמצות סוכה (עי' ויקרא פכ"ג פמ"ג) , ומועדים (עי' בסידור הרוקח, עמ' תרלג ובשבלי הלקט, סי' רפ"ו), תפילין (עי' שמות פי"ג פט"ז), ציצית (עי' במדבר פט"ו פמ"א), ועוד רבים, וא"כ יש לעיין האם האבות היו...
  • תוכן מומלץ
אברך מישיבת מיר
8 דקות זמן קריאה
צפיות
232
תודות
14
הערות
4
מנהג התחפושות כתב השולחן ערוך (תרצו סעי' ח') ומה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים, וגבר לובש שמלת אשה ואשה כלי גבר, אין איסור בדבר מאחר שאין מכוונין אלא לשמחה בעלמא, וכן בלבישת כלאים דרבנן. וי"א דאסור, אבל המנהג כסברא הראשונה, ע"כ. טעם המנהג והנה מנהג ישראל תורה, ומקור המנהג קדום מאוד, וכבר הוזכר...
  • תוכן מומלץ
אברך מישיבת מיר
7 דקות זמן קריאה
צפיות
274
תודות
15
הערות
2
כתב הרמב"ן (בראשית פי"ב פי"ג) ועוד שחטא בצאתו מן הארץ שנצטוה עליה מתחלה ויצא משם על אודות הרעב, והיה לו לבטוח בהש"י כי יפדנו ברעב ממות, ועל החטא הזה נגזר על זרעו גלות מצרים, כי במקום החטא שמה העונש[1]. והנה בדברי הרמב"ן לא מבואר שהחטא שירד למצרים הוה מחמת מה שיצא מארץ ישראל, אלא מחמת חסרון...
חזור
חלק עליון