מאמרים מאת אוהב ספר
הנה מצינו ב' סוגי רוב, רובא דאיתא קמן ורובא דליתא קמן, ויש לברר, מה יותר חשוב וחזק, ונביא אי''ה המקורות לכאן ולכאן, וננסה לבארם בס''ד.
מקורות שרובא דאיתא קמן יותר חשוב
א.
בשמעתא דרוב במס' חולין דף יא. תחילת הסוגיא היא, מנא הא מילתא דאמור רבנן זיל בתר רובא, ואמרי' שם דאמנם שמענו מקרא דאחרי רבים...
בעקבות האשכול הזה, התעוררתי לסדר הדברים יחד בס''ד.
רוב - אחוזים או לא אחוזים?
הנה יש להסתפק בגדר האי דינא שאמרה תורה הלך אחר הרוב, אם הוא משום דכן מסתבר או דבאמת אין בזה שום סברא ומ''מ אמרה תורה הלך אחר הרוב, ומה שחידשה התורה דבר זה הגם דאין בו סברא הוא משום דמוכרח שיהיה דרכי הכרעות בתורה...
א.
בסוגיא דכתובות יט: מבואר דעדים החתומים על השטר ובאו עדים אחרים לפסלם ולומר שהם קטנים או פסולי עדות הו"ל תרי ותרי, והיינו שנחשב שיש עדות שאין העדים החתומים פסולים.
וכתבו התוס' שם (ד"ה ואם) דפסולי עדות דקתני לא שאומרים שעדיין פסולים דאם כן אמאי אין נאמנים אלא פסולי עדות הוו אז ועתה מודים שהם...
צידי רה"ר בקנין דמעכשיו
א.
כתובות פו: בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא הרי זה גיטיך ולא תתגרשי בו אלא לאחר שלשים יום והלכה והניחתו בצידי רשות הרבים מהו, הנה לכאו' נסתפק אי צידי רה"ר כרה"ר דמו אי כסימטא, אמנם בתוס' (ד"ה האומר) מבואר לא כן דהקשו התוס' מאי פשיט מרב ושמואל כיון דהתם לא איירי במעכשיו...
זיקה אחר מיתה
א.
גמ' הו"א מחיים אבל לאחר מיתה פקעה לה זיקה קמ"ל דזיקה בכדי לא פקעה, וילה"ס דכוונת הגמ' אם כוונתה לומר דבאמת לא פקע הזיקה והיא קיימת גם אחר מיתה או דהזיקה ודאי פקעה דהא אינה קיימת אלא דאיסור קרובות נשאר וכמו בכל אשה דאיסור קרובותיה נשאר גם אחר שפקעה האישות בגט או במיתה [ואף דמבואר...
דין ירושה בנכסי צאן ברזל
הנה יש נידון גדול האם כשהאשה מתה והשאירה נכסי צאן ברזל, האם צריך בזה דין ירושה לבעל או שהם ממילא שלו כיון דכ"ה ההסכם כשמכניסה לו הנכסים שרק אם ימות או יגרשנה יחזיר לה הנכסים ואם תמות היא ישאר ממילא שלו, ונחלקו בזה האחרונים ואכמ"ל, ורק נבוא בזה בדעת כמה ראשונים.
א.
הנה...
מאמר קודם בסדרה
היתר הצרה אחר ייבום – ביאור פלוגתת ר' יוחנן וריש לקיש
א.
הנה נחלקו ר' יוחנן וריש לקיש אם החולץ חייב על הצרות כרת וכן האחין אם חייבין על החלוצה ועל הצרה כרת, דריש לקיש ס"ל דחייבין ור' יוחנן ס"ל דאין חייבין דמי איכא מידי וכו' והובא כאן בארוכה וכן הובאו שם דעות הראשונים בביאור...
היתר הצרה אחר ייבום - דעות הראשונים בזה
א.
יבמות י: איתמר החולץ ליבמתו וחזר וקדשה אמר ריש לקיש הוא אין חייב על החלוצה כרת והאחין חייבין על החלוצה כרת על הצרה בין הוא ובין האחים חייבין על הצרה כרת ורבי יוחנן אמר אבין הוא ובין האחין אינן חייבין לא על החלוצה כרת ולא על הצרה כרת מ"ט דריש לקיש אמר...
א.
הנה דעת בן עזאי (שבת ה: עירובין צח.) דמהלך כעומד דמי, והיינו דאדם המהלך מרה"י לרה"ר ונושא עימו דבר חייב אף שלא הניח כמו בעמד כיון דמהלך כעומד דמי, ובכתובות לא: מבואר דהוא גם לקולא דהיינו שאקירה ראשונה אינה עקירה להתחייב על ההנחה בסוף כיון שכל פסיעה הויא עקירה חדשה וחייב רק על העקירה של פסיעה...
חזקה נגד ספק אחד מספק ספיקא
א.
כתובות יב. אמר רבה זאת אומר כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתבה מנה וכו' (כלפי בתולה אלמנה מן הנישואין שנמצאת בעולה) וליחוש שמא תחתיו זינתה אמר רב שרביא כגון שקידש ובעל לאלתר, וכתבו שם התוס' (ד"ה כגון) וכן צריך נמי להעמיד שהראשון אחר שקידש כנסה לאלתר ומת מיד...
בענין עונש וכפיה בשויא אנפשיה חתיכא דאיסורא
אחר מאמרו הנפלא של הרב @י"ג מידות בגדר שויא אנפשיה חתיכא דאיסורא, ראיתי להוסיף בזה כמה דברים בעניין עונש וכפיה אחר דשויא אנפשיה חתיכא דאיסורא, ואגב יבוארו ג"כ כמה נקודות בגדר האי דינא.
א.
כתב הרמב"ם בפכ"ד מהל' אישות הי"ז וז"ל מי שראה אשתו שזינתה או...
הנה סוגית אפקעינהו איתא בכמה מקומות בש"ס, והם יבמות צ: קי. כתובות ג. גיטין לג. ב"ב מח:, ודברי הגמ' צריכים ביאור בזה וכמו שיבואר.
דהנה, לשון הגמ' כל המקדש אדעתא דרבנן מקדש משמע דהוא תנאי ע"מ שירצו רבנן, אמנם קשה לומר כן, דא"כ אי"צ להפקעת חכמים, אלא כיון דלא רצו חכמים הרי לא נתקיים התנאי וממילא...
קושיות הראשונים שמא יחפה על בת אחותו ויכולים ממזרים ליטהר
א.
איתא בגמ' בכמה מקומות דיש מקרים דאפקעינהו רבנן קידושין מאשה, בין בקידושי כסף ושטר ובין בקידושי ביאה (ובהגדרת העניין יש לייחד מאמר נפרד בס"ד), הלא הוא ביבמות צ: קי. כתובות ג. גיטין לג. ב"ב מח: .
והקשו הראשונים על סוגיא זו דאפקעינהו ב'...
בסוגיא דאשו משום חיציו (ב"ק כב.)
א.
הנה נחלקו ר"י ור"ל (ב"ק כב.) אם אישו משום חיציו או אשו משום ממונו, ואמרי' ורבי יוחנן מאי טעמא לא אמר כריש לקיש אמר לך ממונא אית ביה ממשא הא לית ביה ממשא, וכתבו התוס' שם (ד"ה רבי יוחנן) אע״ג דדריש טעמא דר׳ יוחנן מקראי הוה ליה לאוקמי קרא לדרשה אחריתי דסברא כריש...
בדין מיגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה (ב"מ ח.)
א.
ב"מ ח. אמר רמב"ח זאת אומרת המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו דאי ס"ד לא קנה חבירו תיעשה זו כמי שמונחת ע"ג קרקע וזו כמי שמונחת ע"ג קרקע ולא יקנה לא זה ולא זה וכו' אמר רבא לעולם אימא לך המגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו והכא היינו טעמא מיגו דזכי לנפשיה...