מאמרים נבחרים
הנה בפ"ק דשבת שאלה הגמ', מאן תנא נתינת מים לדיו זוהי שרייתן, אמר רב יוסף רבי היא. ואביי אמר, אולי כל מה שנחלקו רבי ורב יוסי בר יהודה הוא רק בדבר שהוא בר גיבול אבל בדבר שאינו בר גיבול לא נחלקו. ולא איפשיטא.
ובפ"ב דשבת, איפליגו רבי ורבי יוסי בר יהודה לגבי נתינת מים למורסן שרבי אוסר ורבי יוסי בר...
כתב המחבר בשו"ע או"ח סימן ש"מ סעיף א' "אסור ליטול שערו או ציפורניו בין ביד בין בכלי בין לעצמו ובין לאחרים וחייב על שתי שערות". ע"כ.
וכתב המג"א ס"ק ב' וז"ל אבל באחת איכא איסורא כמו כל חצי שיעור כנ"ל ופשוט, דלא כעולת שבת". ע"כ.
וכתב הפרמ"ג בא"א ס"ק ב'דהיינו מדאורייתא כיון שכתב המג"א כמו בכל חצי...
בעיקר גדר בנין בכלים אימת הוא אסור
יש להרחיב הרבה בפשט הסוגיות המדברות מענין בנין בכלים וכאן נבוא להעמיד את עיקרי שיטות הראשוים בזה מצד כללי המלאכה וביאור הגדרים בזה.
הנה הראשונים בסוגין ק''ב נתקשו היאך נחלקו רב ושמואל אם חיב בעיל שופתא בקופינא דמרא, דלפו''ר נחלקו האם חייב בנין כל דהו וכמש''כ...
האם קידוש על יין מדאורייתא או מדרבנן???
נר חנוכה וקידוש היום מה קודם???
האם חייב בקידוש כשאין לו יין ופת???
מדוע מזכירים זכירת יציאת מצרים בקידוש???
האם חייבים קידוש במקום סעודה???
כיצד ינהג נזיר בקידוש???
האם חייב בקידוש ביום כפור שחל בשבת???
האם קידוש היום מהתורה???
מדוע נקרא קידושא רבה???
האם...
פלפולא חריפתא / הרב ישעיה מילר, כולל ישיבת מיר, עיה"ק ירושלים
לחם משנה
האם חייבים ככר שלימה לסעודת שבת???
כמה סעודות חייבים בשבת???
האם לחם משנה קודם לנר חנוכה???
האם לחם משנה מדאורייתא או מדרבנן???
האם נשים חייבות הלחם משנה???
כיצד ינהגו בפני בעל הבית???
החיוב לחם משנה בבציעה???
האם החיוב...
במאמר זה ברצוני לסקור בקצירת האו'מר את מחלוקת מהריט"ץ ומהר"י אבולעפייא בהלכות בורר. הסיבה שהביאה אותי לכתוב על זה מאמר, היא העובדה שנידונים בה יסודות עצומים בהלכות אלו.
אין בכוונתי להיכנס לכל השיטות והפינות באריכות, אלא לבאר בקצרה את עיקרי מחלוקתם והיוצא מהם להלכה ולמעשה בחיי היום יום. בתוספת...
מצינו ב' מחלוקות בין ר"י לר"ש- חדא גבי אינו מתכוין וכגון שגורר ספסל וע"י הגרירה נוצר גם חריצים בקרקע וזהו דין "אינו מתכוין", ואי"ז רק בדיני שבת אלא בכל איסורי התורה ולכך התיר ר"ש למוכרי כסות ללבוש כלאיים והתירו לזלף יין ע"ג האישים אליבא דר"ש כדאיתא בזבחים צ"א.
והתוס' בשבת מ"א ע"ב חדשו דאף דלר"י...
בתורה נאמר (שמות לא, יד) "ושמרתם את השבת כי קודש היא, מחלליה מות יומת".
ופליגי רב אחא ורבינא, חד אמר מה קודש אסור בהנאה אף מעשי שבת אסורים בהנאה. וחד אמר היא קודש ואין מעשיה קודש.
וכלל גמור הוא, במחלוקת רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל.
הלכך פסקינן, מעשה שבת דרבנן.
ובגמ' חולין (טו.) פליגי רבי...
מצו"ב תשובה שכתבתי בזה בעבר:
יש לדון האם סרט שצולם בשבת דינו כדין "המבשל בשבת", ואפשר להשליך נידון זה לעוד מקרים רבים. מקור הדין ל"מעשה שבת" מובא בגמ' בחולין (טו.): "דתנן: המבשל בשבת, בשוגג - יאכל, במזיד - לא יאכל, דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר: בשוגג - יאכל במוצאי שבת, במזיד - לא יאכל עולמית...
בדין היתר טלטול מוקצה "בעודו בידו" – חלק א'
כבר נכתב דכלי שמלאכתו לאיסור כגון פטיש או מברג מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו בלבד אבל לא מחמה לצל, וכעת נכתוב בס"ד חידוש נוסף בהלכות מוקצה, דכלי שמלאכתו לאיסור שכבר התחיל לטלטלו לצורך גופו או לצורך מקומו אין מחייבין אותו להניחו מידו מיד עם גמר...
בדיני מוקצה מחמת "חסרון כיס"
הגדרת מוקצה מחמת חסרון כיס: ענינו שמחמת הפסד של פגם או קלקול מקפיד שלא לטלטלו אלא מייחד להם מקום ומקצה אותם מדעתו, לא שנא מה יהיה שויו של החפץ יקר או זול.
הדין: דחשיב מוקצה גמור ואסור לטלטלו אפי' לצורך גופו, היינו אפי' אם צריך את גוף הדבר למלאכה אחרת של היתר, או...
בפרטי דיני "כלי שמלאכתו להיתר"
כלי שמלאכתו להיתר מותר לטלטלו בשבת אף מחמה לצל
א. שו"ע סימן ש"ח סעיף ד' כלי שמלאכתו להיתר מותר לטלטלו אפי' אינו אלא לצורך הכלי שמא ישבר או יגנב, אבל שלא לצורך כלל אסור לטלטלה, כתבי הקודש ואוכלין מותר לטלטלם אפי' שלא לצורך כלל.
הגדרת "מלאכתו להיתר" הוא גם כאשר...
בפרטי דיני כלי שמלאכתו לאיסור – חלק ג'
יג. ב' אופנים מחודשים להגדרת טלטול לצורך גופו?
א. כתב החו"ב סימן י"ב סק"ה נראה דשרי לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לכסות בו כלי שמלאכתו לאיסור אחר מפני החמה, שזה נחשב טלטול לצורך גופו, וכך לי לכסות כלי שמלאכתו לאיסור כמו לכסות כלי שמלאכתו להיתר או אוכלין, ויש...
בפרטי דיני כלי שמלאכתו לאיסור – חלק ב'
ז. רוצה לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל כדי שלא יפסד, ולכן חושב עליו גם לתשמיש מותר לטלטלו, וזה קרוי בפי הלומדים הערמה בכלי שמלאכתו לאיסור לטלטלו לצורך גופו ג"כ מותר, מ"א בשם הירושלמי, והובא במ"ב שם ס"ק ט"ז.
יתר על כן כתב החו"ב בסי' י"ב סוף סק"ה דאפשר...
בפרטי דיני כלי שמלאכתו לאיסור – חלק א'
כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו בשבת לצורך גופו או מקומו
א. שו"ע סימן ש"ח סעיף ג' כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו בין לצורך גופו כגון קורנס של זהבים או נפחים לפצוע בו אגוזים, קרדום לחתוך בו דבילה, בין לצורך מקומו דהיינו שצריך להשתמש במקום שהכלי מונח שם...
פתיחה להלכות מוקצה – חלק ב'
מעט מושגים במוקצה:
א. מוקצה מחמת חסרון כיס – היינו כלי שאדם מקפיד עליו שלא יפגום ולא יתקלקל, כגון סכין של שחיטה או סכין של מילה וסכין של סופרים, מובא בסי' ש"ח סעי' א'.
ב. מוקצה מחמת גופו – דבר שאינו כלי ולא מאכל אדם ולא מאכל בהמה כגון אבנים וקנים ומעות ועצים...
פתיחה להלכות מוקצה – חלק א'
ד' טעמים מדוע גדרו חז"ל ואסרו איסור מוקצה
המשנה ברורה בהקדמה לסימן ש"ח הביא את דברי הרמב"ם סוף פרק כ"ד מהל' שבת וז"ל אסרו חכמים לטלטל מקצת דברים בשבת כדרך שהוא עושה בחול, ומפני מה נגעו באיסור זה, אמרו ומה אם הזהירו נביאים וצוו שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול...
חלק ב' - דעות הראשונים
איתא בגמרא במרובה (בבא קמה דף עא.), וזה לשון הגמרא:
והנה טעמו של רבי יוחנן הסנדלר הוא מהתורה, ואחר כך מביאה הגמרא מחלוקת רב אחא ורבינא אם מעשה שבת הוא מהתורה כרבי יוחנן הסנדלר, או מדרבנן.
וקיי"ל שרב אחא ורבינא הלכה כדברי המקל, ולכן פשוט לכל הדעות שאין הלכה כרבי יוחנן...
חלק א' - שיטות התנאים
איתא בגמרא (חולין דף טו.), וזה לשון הגמרא:
היינו שמצאנו ג' שיטות מה הדין במבשל בשבת – והוא הדין ליהנות מכל סוג של מעשה שבת.
לרבי מאיר, בשוגג יכול לאכול מיד, ובמזיד רק במוצאי שבת.
לרבי יהודה, בשוגג אפשר לאכול רק במוצאי שבת, ובמזיד נאסר לעולם.
לרבי יוחנן הסנדלר, בשוגג -...
בענין הדלקת נרות ביו''ט שחל ליהות ערב שבת שאינה לצורך יו''ט אי איכא הואיל
במתני' פסחים מ''ו א. פליגי רבי אליעזר ורבי יהושע בדין הפרשת חלה בטומאה בפסח ואי אפשר לכהן לאוכלה אי צריך לאפות מה שיפריש משום שאם לא יאפוה תחמיץ וסבר ר''א שחייב לאפותה משום דחייב על חימוצה ואע''פ שלא יאכלה ואופה ביו''ט...
בסוף במה טומנין איתא, מניחים מיחם על גבי מיחם וקדרה על גבי קדרה ומיחם על גבי קדרה וקדרה על גבי מיחם וטח את פיה בבצק ולא בשביל שיחמו אלא בשביל שיהיו משומרים.
ובריש במה טומנין איתא, רבה ורבי זירא איקלעו לבי ריש גלותא, חזיוהו לההוא עבדא דאנח כוזא דמיא אפומא דקומקומא, נזהיה רבה, א"ל ר' זירא מאי שנא...
בס"ד
דבר שאין מתכוון ופסיק רישא
מחלוקתם של רבי שמעון ורבי יהודה:
מפורסמת מחלוקתם הרחבה של רבי יהודה ורבי שמעון בדין 'דבר שאין מתכוון' כלומר פעולה אסורה שאדם עושה ללא כוונה ישירה למעשה זה, אלא שהפעולה נעשית בדרך אגב לפעולה העיקרית המותרת, ומקור מח' הוא בגמ' ביצה כ"ג ע"ב מתוספתא וז"ל הגמ' שם...