איתא בקידושין דף י"ד ע"ב:
היינו שהגמ' מבארת שאי אפשר ללמוד מעבד עברי הנמכר לגוי - שמבואר בו שנקנה בכסף – לשאר עבדים (עבד הנמכר לישראל, מכרוהו בית דין, וכן אמה עבריה) שגם הם יוכלו להיקנות בכסף, כי אפשר לדחות ששאני גוי שכל קניינו בכסף.
ומבאר ברש"י שגוי בכל מקום קניינו רק בכסף ולא במשיכה שנאמר בו 'עמיתך' ולכך גוי אינו בתורת משיכה כלל, וז"ל:
אמנם תוס' בד"ה הואיל וכו' מקשה, וז"ל:
היינו שתוס' מקשה, שזהו רק שיטת ריש לקיש שדורש 'מיד עמיתך – עד שימשוך מיד ליד'. אבל רב יוחנן פליג עליה וס"ל ש'מיד' היינו 'דבר הניתן מיד ליד – וזהו מעות. ולשיטת ר' יוחנן גוי נתמעט מכסף וכל קניינו במשיכה, ואם כן איך יבאר רש"י את הסוגיא לפי ר' יוחנן. ובפרט שקיימא לן כר' יוחנן לגבי ריש לקיש.
ועוד מקשה תוס', שבמסכת עבודה זרה כתוב שמשיכה קונה בעכו"ם לכו"ע. ולכאורה זה צ"ב דהרי לר"ל בעינן עמיתך. ועיין במהר"ם שמבאר שלשון התוס' לאו דווקא, ושם אמרינן "ש"מ משיכה קונה ש"מ" היינו שמסקינן שהלכה כר' יוחנן.
ומכורח קושיות אלו לומד תוס' באופן אחר, וז"ל:
היינו, שרק בעבד עברי כל קניינו של עכו"ם הוא בכסף, ואין זה בא להפקיע ממשיכה אלא משטר. שכיון ששטר נלמד מהיקש לאמה עבריה, ואמה עבריה נלמדת מקידושי אשה, וגוי אינו בתורת גיטין וקידושין – ולכן אי אפשר ללמוד משם לעבד עברי הנמכר לגוי.
ומקור דברי התוס' הוא מהגמ' לקמן דף טז. ושם מבואר שבאמת לפי ר' הונא שס"ל ששטר אמה עבריה אדון כותבו – היינו שהקונה כותב, אם כן אפשר ללמוד מאשה – שגם שם הבעל שהוא הקונה כותב.
אבל הגמ' שואלת שלפי ר' חסדא שאב כותבו, היינו שהמוכר כותב את השטר, איך אפשר ללמוד מקידושין – הרי זה ב' סוגי שטרות. ומבארת הגמ', שלפי ר' חסדא לומדים באמת שטר אמה עבריה מהפסוק 'לא תצא כצאת העבדים' דהיינו הכנעניים שיוצאים בשן ועין, אבל נקנית היא בקניין עבדים שנקנים בשטר, וז"ל הגמ':
ולפי"ז צ"ע בתוס', דהרי לפי ר' חסדא בוודאי אפשר ללמוד לעבד עברי הנמכר לגוי שנקנה בשטר, כי הרי לשיטתו אין לזה שייכות לקידושין, ואין שייך לומר שגוי אינו בתורת – אלא זה נלמד מעבד כנעני. ואם כן איך יבאר תוס' את הגמ' לפי ר' חסדא.
לסיכום: רש"י ביאר שקנין עבד עברי לגוי הוא אך ורק בכסף – כי לעכו"ם אין משיכה. אך תוס' מקשה שזהו רק לשיטת ריש לקיש שאינה להלכה, ולכן מבאר שהכוונה רק בקנין עבד שנלמד מאמה שנלמדת מקידושי אשה וגוי אינו בתורת גיטין וקידושין. אבל בכל מקום קנין הגוי הוא רק במשיכה.
ונשארנו בקושיא על תוס' לפי ר' חסדא ששטר באמה עבריה נלמד מעבד כנעני, ובעזרת השם במאמר הבא ננסה ליישב את תוס'.
היינו שהגמ' מבארת שאי אפשר ללמוד מעבד עברי הנמכר לגוי - שמבואר בו שנקנה בכסף – לשאר עבדים (עבד הנמכר לישראל, מכרוהו בית דין, וכן אמה עבריה) שגם הם יוכלו להיקנות בכסף, כי אפשר לדחות ששאני גוי שכל קניינו בכסף.
ומבאר ברש"י שגוי בכל מקום קניינו רק בכסף ולא במשיכה שנאמר בו 'עמיתך' ולכך גוי אינו בתורת משיכה כלל, וז"ל:
אמנם תוס' בד"ה הואיל וכו' מקשה, וז"ל:
היינו שתוס' מקשה, שזהו רק שיטת ריש לקיש שדורש 'מיד עמיתך – עד שימשוך מיד ליד'. אבל רב יוחנן פליג עליה וס"ל ש'מיד' היינו 'דבר הניתן מיד ליד – וזהו מעות. ולשיטת ר' יוחנן גוי נתמעט מכסף וכל קניינו במשיכה, ואם כן איך יבאר רש"י את הסוגיא לפי ר' יוחנן. ובפרט שקיימא לן כר' יוחנן לגבי ריש לקיש.
ועוד מקשה תוס', שבמסכת עבודה זרה כתוב שמשיכה קונה בעכו"ם לכו"ע. ולכאורה זה צ"ב דהרי לר"ל בעינן עמיתך. ועיין במהר"ם שמבאר שלשון התוס' לאו דווקא, ושם אמרינן "ש"מ משיכה קונה ש"מ" היינו שמסקינן שהלכה כר' יוחנן.
ומכורח קושיות אלו לומד תוס' באופן אחר, וז"ל:
היינו, שרק בעבד עברי כל קניינו של עכו"ם הוא בכסף, ואין זה בא להפקיע ממשיכה אלא משטר. שכיון ששטר נלמד מהיקש לאמה עבריה, ואמה עבריה נלמדת מקידושי אשה, וגוי אינו בתורת גיטין וקידושין – ולכן אי אפשר ללמוד משם לעבד עברי הנמכר לגוי.
ומקור דברי התוס' הוא מהגמ' לקמן דף טז. ושם מבואר שבאמת לפי ר' הונא שס"ל ששטר אמה עבריה אדון כותבו – היינו שהקונה כותב, אם כן אפשר ללמוד מאשה – שגם שם הבעל שהוא הקונה כותב.
אבל הגמ' שואלת שלפי ר' חסדא שאב כותבו, היינו שהמוכר כותב את השטר, איך אפשר ללמוד מקידושין – הרי זה ב' סוגי שטרות. ומבארת הגמ', שלפי ר' חסדא לומדים באמת שטר אמה עבריה מהפסוק 'לא תצא כצאת העבדים' דהיינו הכנעניים שיוצאים בשן ועין, אבל נקנית היא בקניין עבדים שנקנים בשטר, וז"ל הגמ':
ולפי"ז צ"ע בתוס', דהרי לפי ר' חסדא בוודאי אפשר ללמוד לעבד עברי הנמכר לגוי שנקנה בשטר, כי הרי לשיטתו אין לזה שייכות לקידושין, ואין שייך לומר שגוי אינו בתורת – אלא זה נלמד מעבד כנעני. ואם כן איך יבאר תוס' את הגמ' לפי ר' חסדא.
לסיכום: רש"י ביאר שקנין עבד עברי לגוי הוא אך ורק בכסף – כי לעכו"ם אין משיכה. אך תוס' מקשה שזהו רק לשיטת ריש לקיש שאינה להלכה, ולכן מבאר שהכוונה רק בקנין עבד שנלמד מאמה שנלמדת מקידושי אשה וגוי אינו בתורת גיטין וקידושין. אבל בכל מקום קנין הגוי הוא רק במשיכה.
ונשארנו בקושיא על תוס' לפי ר' חסדא ששטר באמה עבריה נלמד מעבד כנעני, ובעזרת השם במאמר הבא ננסה ליישב את תוס'.
- המאמר הבא בסדרה 'בביאור דברי תוס' בקנין עבד עברי לעכו"ם': בביאור דברי תוס' בקנין עבד עברי לעכו"ם - חלק ב'
