לדמותו של יונתן בן עוזיאל
איתא בגמרא (סוכה דף כח:), וז"ל הגמרא:מדברי הגמרא אנו מבינים את עוצם גדלותו של התנא האלוקי יונתן בן עוזיאל. אין לשער ולתאר עוצם קדושתו – אם רבן יוחנן בן זכאי שאמרו עליו שהוא הקטן מבין תלמידיו של הלל הזקן הגיע לדרגות נשגבות כאלו, יונתן בן עוזיאל שהוא הגדול מבין התלמידים על אחת כמה וכמה.
ובביאור הענין שכל עוף הפורח עליו נשרף, כתב רש"י וז"ל:
ובתוס' שם כתבו בדרך אחר, וזה לשונם:
וברבינו חננאל שם ביאר באופן אחר, וז"ל:
מכל הדברים שהבאנו אנו מבינים שאין לנו כל השגה אפילו הקלושה שבקלושות בעוצם גדולתו וקדושתו של התנא האלוקי יונתן בן עוזיאל.
וכיום קברו מפורסם כמסוגל לענין זיווגים, ובענין זה ומקורו אפשר להרחיב במאמר נפרד, שיש האומרים שמקורו הוא מקריאה מוטעית של דברי רש"י "שאין מוצאין אשה פונין והולכין לשם והיא עמוקה" ביבמות דף יז. אך המילים 'והיא עמוקה' הוא הדיבור המתחיל הבא ואין זה המשך. ועוד חזון למועד.
תרגומו של יונתן בן עוזיאל לספרי הנביאים והכתובים
היינו שבגמרא מבואר שיונתן בן עוזיאל תרגם את הנביאים כפי שקיבלם מפי חגי זכריה ומלאכי, אבל כשרצה לגלות גם את התרגום לכתובים אסרו עליו משמים מפני ששם מבואר התאריך של ביאת המשיח.
והנה אין הכוונה שיונתן בן עוזיאל עצמו קיבל את התרגום מפי חגי זכריה ומלאכי, כי הרי חי מאות שנים אחריהם. אלא הכוונה היא שהוא קיבל את התרגום מרבותיו שהם קיבלו במסורת מדור לדור עד חגי זכריה ומלאכי, אלא שהוא פרסמו לרבים.
וכן כתב המהרש"א בחידושי אגדות שם, וז"ל:
והנה, הגמרא מבארת שיונתן לא תרגם את ספרי הכתובים מפני שרמוז בהם סוד קץ הימין. ולכאורה הכוונה לספר דניאל ששם נכתב ברמז תאריך הגאולה.
ותמוה, מדוע מנעו ממנו לתרגם את שאר ספרי הכתובים – שאין בהם את סוד הגאולה.
ועוד תמוה, שהרי לפנינו יש תרגום על ספרי הכתובים, ואיך לא מנעו משמים לכתבו מהטעם שמנעו מיונתן בן עוזיאל.
ועמדו בזה הראשונים, והרשב"א (מגילה ג.) כתב לתרץ את ב' הקושיות, וז"ל:
היינו שהרשב"א מתרץ שהתרגום שלפנינו כתבו תנא אחר שחי אחר זמנו של יונתן בן עוזיאל, ובאמת האיסור על תרגום הכתובים הוא רק על ספר דניאל.
ויונתן בן עוזיאל לא רצה לתרגם את שאר ספרי הכתובים – מכיוון שלא יכל לתרגם הכל.
וכן כתבו התוס' (מגילה דף כא:) שתנא אחר כתבו, וז"ל:
אבל מאידך התוספות הרא"ש (מגילה ג.) כותב שיונתן בן עוזיאל אמנם כן תרגם חלק מספרי הכתובים, וז"ל:
היינו שיונתן בן עוזיאל תרגם ג' מספרי הכתובים.
תרגום על התורה המיוחס ליונתן בן עוזיאל
כיום מצוי בידינו תרגום על התורה שמכונה 'תרגום יונתן בן עוזיאל'.אבל לכאורה בגמרא שהבאנו לעיל משמע שיונתן בן עוזיאל תרגם רק את ספרי הנביאים (וחלק מהכתובים לדעת תוס' הרא"ש), אבל לא את חמישה חומשי תורה.
ובביאור הענין מדוע לא תרגם יונתן את התורה – דהרי בזמנו עוד לא היה תרגום אונקלוס שחי אחריו – כתב המהרש"א בחידושי אגדות מגילה דף ג. וז"ל:
"ומקמיה דאונקלוס היה יונתן שהוא היה תלמיד ר"א ור"י שהיו מתלמידיו של ריב"ז שהיה תלמידו של הלל אלא שלא היה יונתן חש לפרש התורה אז מטעמא דלקמן דמפרש' מלתא ולא היה מפרש רק נביאים דאיכא מילי דמסתמן עד שבא אונקלוס ופירש לדורו גם התורה".
היינו שהתורה היא דברים מפורשים, בשונה מדברי הנביאים שיש בהם הרבה דברים סתומים ולכן תרגם יונתן בן עוזיאל רק את ספרי הנביאים.
ובאמת תרגום יונתן שונה מתרגום אונקלוס – שתרגום אונקלוס הוא תרגום מילולי, בעוד שתרגום יונתן מוסיף פירושים ודברי אגדה.
ולכן רווחת הדיעה שהתרגום שיש על התורה אינו של יונתן בן עוזיאל.
יש האומרים ששמו של התרגום היה 'תרגום ירושלמי' שמובא בראשונים, ונכתב בראשי תיבות 'ת"י', ואחד מהמדפיסים פענח בטעות 'תרגום יונתן'. אבל זו השערה בלבד ואין לכך מקור.
אך זה כמעט מוסכם לכל הדיעות שאין זה תרגום של יונתן בן עוזיאל.
לסיכום:
יונתן בן עוזיאל קיבל את התרגום של חגי זכריה ומלאכי ופרסמו, אך פרסם רק התרגום על הנביאים, ואסרו עליו לפרסם תרגום של דניאל.
ויש אומרים שכיוון שלא יכל לתרגם את כל ספרי הכתובים לא תרגם כלל, והתרגום שבידינו הוא של תנא אחר.
ויש האומרים שתרגם את ספרי איוב משלי ותהילים.
ואת התורה לא תרגם יונתן כי זה דברים מפורשים, והתרגום שבידינו הוא ממקור אחר.
- המאמר הבא בסדרה 'תרגומי התנ"ך': חלק ג' - עקילס הגר ותרגומו
- מאמר קודם בסדרה 'תרגומי התנ"ך': חלק א' - אונקלוס הגר ותרגומו
