עבור מה באה אריכות גלותנו
בביאור אריכות הגלות נאמרו במפרשים כמה וכמה פרושים לזה.היום אם בקולו תשמעו
איתא בגמ' בסנהדרין (צ"ח ע"א) רבי יהושע בן לוי אשכח לאליהו, דהוי קיימי אפיתחא דמערתא דרבי שמעון בן יוחאי, אמר ליהאתינא לעלמא דאתי אמר ליהאם ירצה אדון הזה. אמר רבי יהושע בן לוישנים ראיתי וקול שלשה שמעתי. אמר ליהאימת אתי משיח אמר ליהזיל שייליה לדידיה. והיכא יתיב אפיתחא דרומי. ומאי סימניה יתיב ביני עניי סובלי חלאים, וכולן שרו ואסירי בחד זימנא, איהו שרי חד ואסיר חד. אמרדילמא מבעינא, דלא איעכב. אזל לגביה, אמר ליהשלום עליך רבי ומורי אמר ליה שלום עליך בר ליואי. אמר ליהלאימת אתי מר אמר ליההיום. אתא לגבי אליהו. אמר ליהמאי אמר לך אמר ליהשלום עליך בר ליואי. אמר ליהאבטחך לך ולאבוך לעלמא דאתי. אמר ליהשקורי קא שקר בי, דאמר לי היום אתינא, ולא אתא אמר ליההכי אמר לך היום אם בקלו תשמעו, ע"כ..עבור עוון לשון הרע ורכילות
הנה החפץ חיים (הקדמה) ביאר בזה וז"לוכאשר נחפשה דרכינו ונחקורה איזה עונות הם מהעיקרים הגורמים לאריכת גלותינו, נמצאם הרבה. אך חטא הלשון הוא על כלו, ע"כ.וביאר בזה החפץ חיים, וז"למפני כמה טעמים. אחד, כיון שזה היה העיקר לסיבת גלותינו כמו שהבאנו מגמרא יומא ומירושלמי הנ"ל. אם כן כל כמה שלא נראה לתקן זה החטא איך תוכל להיות גאולה, כיון שזה החטא פגם כל כך שעל ידי זה גלינו מארצינו על אחת כמה וכמה שאינו מניחנו לבוא לארצינו. ועוד הלא ידוע הוא שנגזר עלינו גלות מכבר מעת מעשה המרגלים כמו שכתוב בתהלים קפיטל ק"ו וישא ידו להם להפיל אותם וגו' בגוים ולזרותם בארצות וכמו שפירש רש"י שם והרמב"ן בחומש פרשת שלח, וחטא המרגלים הלא היה עון לשון הרע וכמו דאיתא בערכין (ט"ו) אם כן אנו מוכרחין לתקן זה החטא קודם הגאולה. ועוד נמצא מפורש שעון זה גורם שיהיו ישראל נרדים בפרך ממה שכתב בפרשת שמות אכן נודע הדבר ועיין בפירש"י שם. ועוד נמצא מפורש במדרש רבה פרשת תצא אמר הקדוש ברוך הוא בעולם הזה על ידי שהיה לשון הרע ביניכם סילקתי שכינה מביניכם אבל לעתיד לבא וכו'. ועוד מקרא מפורש בפרשת ברכה ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל ופירש"י שם והוא מאמר הספרי שאימתי הוא מלך בישורון דווקא כשהם ביחד שבטי ישראל ולא אגודות אגודות, וידוע דדבר זה רגיל לבוא על ידי לשון הרע, ע"כ.
עבור עוון שנאת חינם וביטול תורה
ועוד עי' מה שכתב בחפץ חיים חומת הדת (פרק י"ד) והנה כאשר נתבונן בחורבן שני בתים הראשונים נמצא כי בית ראשון נחרב בעיקר על עון בטול תורה כמו שאחז"ל על הפסוק על מה אבדה הארץ ויאמר ד' על עזבם את תורתי וויתר הקדוש ברוך הוא על עון ע"ז וג"ע ושפיכות דמים ולא וויתר על עון בטול תורה ובית שני נחרב על עון שנאת חנם כידוע ובעו"ה בזמנינו שני העונות שולטות עון בטול תורה גבר מאוד עד שבעו"ה בכמה מקומות בתי מדרשים סגורין ואין פותחין אותם אלא לתפלה וגם הפתוחין שוממין כל היום ובכמה מקומות קשה לקבץ מנין לתפלת המנחה אוי לנו מה שעלתה בימינו ובפרט כאשר נתבונן אודות הנהגתינו עם בנינו הוא נורא מאוד בעו"ה שאנו משתדלין ודואגין כל היום עבורן רק לענין מצבם הגשמי ועבור מצבם הרוחני מה שאנו חייבין לאלהינו ללמדם תורתו ויראתו הוא רק טפל אצלנו בעו"ה, וכן בעניני שנאת חנם נתחזק מאוד בעו"ה שגבר הפירוד אף בין האנשים המאמינים בתורת ד' בשלימות וממילא הופקר בעו"ה הלאוין דלשה"ר ורכילות וידוע גודל ההריסה של העון החמור הזה שמעורר המקטרג הגדול וממשיך הגלות על כלל ישראל כמו שהארכתי בספרי שמירת הלשון וע"כ עלינו כשנבוא לשוב לד' להתחזק לתקן את שני הקלקולים האלו ונזכה לגאולה ב"ב כי לא באמירת אשמנו לבד יוגמר התיקון כ"א לתקן המעוות ממש.ויש להוסיף מה שכתוב בספר מעלות התורה (אות טו) כי בזכות לימוד התורה נזכה ונגאל בגאולה האחרונה, כל אריכות הגלות הוא על ידי ביטול תורה ר"ל, ואין הגליות מתכנסות אלא בזכות התורה כדאיתא בגמרא (ב"ב ח. ועי' ויק"ר פ"ז).ע"כ. וזה כדברי החפץ חיים.
ובספר בנין עולם (פ"ז אות י"א) הובא דבסידור היכל הברכה הביא בשם הבעש"ט שאריכות הגלות היא על שאיננו צאריכים באהבת עולם לאומרו בנועם ובנחת, וכ"כ בסםפר זר זהב (סי' ס' סק"ג).
ובהקשר לזה ראיתי מה שמביאים בשם ספר חזון ישעיה (הג"ר ישעיה יונגרייז אב"ד זערינד, פר' חוקת)
עבור שאין מכינים עצמנו לביאת המשיח
חפץ חיים (אגרות ומאמרים סי' יח) הנה אחדים שאלוני, הלא רואים אנו, כי כל הסימנים שאמרו חז"ל שעתידים להיות קודם ביאת משיח צדקנו, כמעט שנתקיימו כולםוגם חלול השם גדול מאד בימינו אלה בעוה"ר וכתיב בקרא, "לא למענכם אני עושה זאת בית ישראל, כי אם למען שמי אשר נתחלל בגוים, וכן אנו אומרים ג"פ בכל יום בתפלת שמ"ע, ומביא גואל לבני בניהם למען שמו, שמכל זה לבד הי' ראוי שיבא משיח צדקנו, ולבסוף עדיין סובלים אנו מפני חמת המציק, וישועה עוד רחוקה מאתנו, ועקבות משיחו צדקנו עדיין לא נראו, וא"כ מה זאת עשה אלקים לנו, הלא לא חשיד קוב"ה דעביד דינא בלא דינא. את כל זה שאלוני ובקשו תשובה ממני, ע"כ.וכתב על כך החפץ חיים וזאת אשר השבתי להם בודאי לא יפלא מד' כל דבר ותשועת ד' כהרף עין, וכדכתיב היום אם בקולו תשמעו, שביד ד', להביא לנו גאולה בכל יום ויום, ובודאי חושש הוא למען כבוד שמו, שלא יתחלל בגוים, אך הדבר ברור אצלי, שהקב"ה עוד מעכב קצת את זמן הגאולה, כדי שנכין את עצמנו לביאת משיח צדקנו, ולא נבוא לקבל פניו, ערומים בתורה ובמצוות, ע"כ. ובספר זכור למרים (פי"ח) ביארהבזה דזה כוונת הגמ' (הובא לעיל) היום אם בקולו תשמעו
ומבאר החפץ חיים ביארתי להם הענין על פי משל, לעשיר מופלג אחד שזימן את קרוביו ומיודעיו לחתונת בנו, ובאשר ידע, כי על החתונה ימצאו בין הקרואים עשירים מופלגים רבים, ובזיון גדול יהי' לו, אם יבאו אנשים אחדים במלבושים צואים וקרועים, וע"כ הזהירם כי מאד מאד יקפידו על מלבושיהם שיהי' נקיים ויפים שלא תכסה בושה וכלמה פניו כשישב עמהם, על שלחן אחד. כן הדבר בעניננו, מבואר בסה"ק שהקב"ה נקרא בבחינת חתן, וכנסת ישראל בבחינת כלה, וכן כתיב מפורש בקרא כמשוש חתן על כלה, ישיש עליך אלקיך. וזמן הגאולה הולך וקרב, וביד ד' להביאה בכל יום, וגם אנו מחכים על זה, הלא אנו צריכים להכין את עצמנו בתורה ובמצות ובמעשים טובים, שהם הלבושים הרוחניים, שבהם נוכל לקבל פני מלכנו כשיבא לנו, הוא וכל קדושיו אתו, בודאי יחפוץ כל אחד מאתנו לקבל פניו וליהנות מזיו שכינתו, ואם לא נהי' מוכנים, הלא בושה וכלמה תכסה פנינו, כשנבוא ערומים מתורה ומצות, וע"כ אבאר כאן קצת, במה עלינו להתבונן ביותר לפניו, ע"כ.
ומבאר החפץ חיים כי יש עיכוב גדול בידיעת התורה וז"לאת כל זה מצאתי לנחוץ למאד לזרז את אחב"י עליהם. והרי ביארתי כאן קצת במה עלינו להכין את עצמנו לפני ביאת משיח צדקנו, כל אחד ואחד לפי מדרגתו, ובלא זה, אין לנו שום פנים לבקש על ביאת משיח צדקנו, אם לא נהי' מוכנים כלל בידיעת התורה. כי זהו עיכוב גדול לביאתו, כי הלא נגרום בזיון לו וגם לעצמנו, כשימצא אותנו ערומים לגמרי מידיעת התורה, וגם הת"ח והבעלי תורה שבכל עיר ועיר יתפרסמו לגנאי על שלא השגיחו ולא שמו לבם, שבני עירם ידעו את תורה"ק, שזהו דבר הכרחי שאין כמוהו. וכל ת"ח שיש לאל ידו, לעשות דבר מה לטובת הענין הזה ומתעצל בזה, ידע כי הוא גורם לעיכוב התגלות כבוד ד' בעולם. וגם מוטלת על המון אחב"י לשמוע להת"ח והבעלי תורה שבעירם, להצטרף לחבורה אחת ללמוד פרשת השבוע בכל שבוע ושבוע, כי עליהם לדעת, כי רק את טובתם אנו דורשים, ע"כ.
וכן כתב החפץ חיים על זה בספר זכור למרים (פי"ח) והיה אם שאול ישאלונו, במה נתקן, ובמה עלינו להיות נכונים לביאתו של משיח צדקנו. ואען ואומר, שאין הקדוש ברוך הוא רוצה ממנו גדולות ודברים שאי אפשר לנו להשיגם, אלא כל אחד ואחד לפי מה שהוא כפי יכלתו. אם יכול ללמוד משנה, צריך לקבוע לו זמן בכל יום שבאותו זמן יתפנה מעסקיו וילמד שיעור משנה שלו, וכן אם יש לו לב להבין עין יעקב מדרש וכהאי גוונא, ילמד מה שיש ביכולתו, וכל שכן אם הוא איש שיש לו ביכולת להבין גם בגמרא ובהלכה. מחויב ג"כ לקבוע לו זמן ללימוד הגמרא והלכה, ע"כ.
עבור שאין לומדים דיני הקרבנות והמקדש
כתב החפץ חיים (תורה אור פ"י) להוכיח צורך לימוד סדר קדשים, דיני הקרבנות והמקדש, וז"ל: כדמיון נשואין שכאשר הכלה עומדת מלובשת ומקושטת בתכשיטיה ומוכנת להכנס לחופה ורק עומדים ומצפים להחתן שיבא אז החתן ממהר לבא ג"כ כיון שהכל מתוקן ורק מחכים לביאתו כן בענין הזה ידוע אהבת הקדוש ברוך הוא לישראל שמכנה עצמו בשם חתן לבנ"י כמש"כ כמשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך ואם נהיה אנחנו מוכנין ומקושטים בכל חקי התורה ובידיעת דיני העבודה בבית עולמים רק נעמוד הכן לקראת מלכנו יתב' שיבא כבודו לשכן בתוכנו בודאי ימהר ביאתו (משא"כ אם הכלה עדיין אינה מוכנת כלל להכנס לחופתה גם החתן אינו ממהר לבא).עבור תיקון כל הקלקולים
עוד יש להוסיף בזה, מה שראיתי שכתב החפץ חיים בספרו צפית לישועה (פרק ב'), וז"ל: ועצם ענין האיחור יש תשובה פשוטה, כי הנה הכתוב אומר ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמורי עד הנה, והרי שם לא היו רק שבעה אומות, ואפ"ה כשרצה הקדוש ברוך הוא לקיים ההבטחה שהבטיח לאברהם, היה מוכרח זרע אברהם להמתין כמה מאות שנה עד שיושלם עונם, וכהיום שהוצרך כל העולם להתברר ולבוא הכל תחת רשותו של הקדוש ברוך הוא ומלך משיחו, כמאמר הכתוב בדניאל (ז') ולה יהיב שלטן ויקר ומלכו וגו', הוכרח הדבר להמשך זמן רב ויותר מזה, שהגאולה הקודמת לא היה אלא לזמן כמו שכתוב בסה"ק, אבל הגאולה האחרונה הזו היא אחרית כל הגליות שלא יהיה עוד שום גלות, וממילא הוכרחו לתקן כל הקלקולים שהיו לישראל מיום היותם לגוי, ובאריכת הגלות יתוקן הכל, וגם הגלות הוא צירוף גדול לברר הרע מן הטוב וכמאמר בדניאל בסופו, יתבררו ויצרפו רבים וגו', ולכל זה צריך זמן רב, ע"כ.עבור שאינם מכוונים להוציא שכינתא מגלותא
ראיתי דבספר הברית הביא להקשות כן, וז"ל: דרשתי וחקרתי מדוע הגלות הזאת כל כך ארוכה, ואראה והנה בדורות אלה יש הרבה תורה בישראל וכו' וכמו כן הרבה אנשים התחזקו בדורות אלה בתפילה בכל כוח ועוז, ובכל זאת לא בא לציון גואל, ע"כ.וביאר בספר הברית וז"ל: אין זאת אלא מפני שיש איזה מפסיד העומד כנגדם, ויבא גם השטן להחליש כח שלוש כיתות אלו, כי זבוב אחד מת יבאיש הרבה שמן רוקח, ויהי כאשר חפשתי לדעת מיהו המפסיד, מצאתי שכל הג' כיתות כולן, אינם מכוונים במה שהם עושים להוציא קודשא בריך הוא מגלותא, כי אם לצורך עצמם ותועלותם, כתיב עמו אנוכי בצרה שכינתא בגלותא סובל סיבלם וצר בצרתם, אך אינם חוששים לכאב שמים אלא כל א' לדרכו פנה, וכל תורה ומצוה שהוא עושה, הוא מכוון לקנות לו מקום חשוב בגן עדן ועולם הבא, ושיצליח ע"י זה בכל משלח ידיו, ושיאריך ימים עם אשתו ובניו, וכל ישעו וכל חפצו שתהיה לו פרנסה בכבוד, ושיזכה לבנות לו בית גדול וחצר מאבני גזית, כפיסין ולבנים, הכל כמנהג המדינה, למען יעמוד ימים רבים ויירשוה בניו וכו', ויאריך ימים בגלות, זה כל תכליתו של ישראלי בגלות הזה, ע"ש.
ובזה מבואר דכל זה ענין האבילות להתאבל על מיעוט כבוד שמים, וכן ביאר המסילת ישרים (בביאור חלקי החסידות) את דברי התנא דבי אליהו, וז"לוהנה החסיד כזה מלבד העבודה שהוא עובד במעשה מצותיו על הכונה הזאת, הנה ודאי צריך שיצטער תמיד צער ממש על הגלות ועל החורבן, מצד מה שזה גורם מיעוט כביכול לכבודו ית', ויתאוה לגאולה לפי שבה יהיה עילוי לכבוד השם יתברך, והוא מה שכתב התדב"א שהבאנו למעלה, ומתאוה ומיצר לכבוד ירושלים וכו', ויתפלל תמיד על גאולת בני ישראל והשבת כבוד שמים לעילוי, ע"כ.
והוסיף הרמח"ל ועל העדר זה הדבר התרעם הנביא (ישעיה נ"ט)וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע, ואמר (שם ס"ג)ואביט ואין עוזר ואשתומם ואין סומך, ואמר (ירמיה ל')ציון היא דורש אין לה, ופי' ז"ל (סוכה מ"א)מכלל דבעיא דרישה. הרי כאן שחייבים אנחנו בזה, ואין לנו ליפטר מפני מיעוט כחנו, כי על כיוצא בזה שנינו (אבות פ"ג), לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה בן חורין ליבטל הימנה, ואמר עוד הנביא (ישעיה נ"א)אין מנהל לה מכל בנים ילדה ואין מחזיק בידה מכל בנים גדלה, ואמר (שם מ')כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה, ופירשו ז"ל (תיקונים), שכל חסד שעושים לעצמם הם עושים לטובת נפשם ולהנאתם, ואינם מתכוונים לכונה השלמה הזאת, ולא מבקשים על עילוי הכבוד וגאולתן של ישראל, שהרי אי אפשר לכבוד העליון להתרבות אלא בגאולתן של ישראל וברבוי כבודם שזה תלוי בזה באמת, וכמו שכתב בתד"א שהזכרתי ומתאנח על כבודו של הקדוש ברוך הוא ועל כבודן של ישראל.
עבור שאין מתאבלים על חורבן בית המקדש
ידוע מה שאמר היעב"ץ בסידורו (שער הדלק חלון ו' אות טז) אלמלא לא היה אלא עוון זה בידינו שאין מתאבלים על ירושלים כראוי די להאריך גלותינו, והיא בעיני הסיבה קרובה היותר גלויה עצומה וחזקה לכל השמדות המופלגות הגדולות הנוראות המבהילות הרעיונים אשר מצאונו בגלות בכל מקומות פזורינו על צוארינו נרדפנו, לא הונח לנו להרגיע בגויים עם שפלותינו ענינו ומרודנו לפי שיצא האבל הלז מליבנו, בהיותינו שוקטים בארץ לא לנו, שכחנו את ירושלים ולא עלתה על לבבנו, על כן כמת מלב נשכחנו, מדור לדור נוסף יגון על יגוננו ומכאובנו, וכל אוהב אמת יודה לדברנו, וכאשר יוכיח הנסיוןביחוד ביופ ט' באב המר מי ומי המתאבל ונאנח על חורבן הבית ושממות ארצנו כראוי ממעמקי הלב כמה דמעות הנשפכות על זאת, ואין צריך לומר בשאר ימי השנה אין זוכר ואין פוקד ואין דובר דבר ממנה וכו', ע"כ.ויעוי' במה שכתב החתם סופר (דרשות ח"ב עמ' רלט) דהבכי והצער של אבלי ציון הוא עצמו בניית בית המקדש השלישי, כי ע"י מה שכואבים ומרגישים את את הריחוק מהשי"ת זה גורם שיבנה בית המקדש וירושלים, וכפי שאנו אומרים בברכת המזון ובתפילה לשון 'בונה ירושלים', בונה היינו לשון הווה ולא כתוב 'בנה' לשון עבר, משום שהקב"ה בונה את ירושלים בכל שעה ושעה עד שנזכה שיבנה בשלמותו.
שלא מחכים ומצפים לגאולה
עוד עי' ברמב"ן בפרשת קרח (פט"ז פכ"א) דהאריך שהיה קצף על ישראל שלא דרשו לבנות בית עולמים בימי זקנים ובימי דוד ואילו דרשו היה נבנה מיד ורק כשדוד התעורר על כך ציווהו ה' על זה ומשום כך נענשו במגיפה בימי דוד ע"ש.עוד ראיתי בספר חפץ חיים על התורה בביאור מעשי למלך שהביא דברים הקרובים לזה, וז"לוהיה מרגליה בפומיה תמיד, כי משיח צדקינו יבא פתאום, אם רק נחכה עליו, רגילים אנו לומר כי מחכים אנחנו לך, ואחכה לו בכל יום שיבא, אבל אנו אומרים זה רק בפני, ולבנו בל איתנו, והיה מספר עובדא שקרה עם הג' ר' יוסף דובער זצ"ל האב"ד דבריסק, בעת דהחליטו אנשי בריסק להושיב את הגאון הזה על כיסא הרבנות בעירם, שלחו משלחות סגל לוורשה, מקום מושבו של הגרי"ד זצ"ל, למסור לו את כתב הרבנות ולבקשו שיואיל לקבל עליו את המשרה הזאת, אבל הג' השיב פני המשלחות ריקם ומאן לקבל את ההתמנות, כששבו השלוחים ריקם, החליטו לשלוח עוד הפעם נכבדים מאלה, ובפירוש התנו עם השלוחים, שאם גם עכשיו יסרב אזי יאמרו לו כהאי לישנא, ידע נא רבינו כי שלושים אלף יהודים יושבים ומחכים עליו, וסוף דבר היה, כי מכיון ששמע הגרי"ד את הדברים הללו, צוה למשרתו לתת לו את האדרת ולהכינו לנסיעה לבריסק, ומעתה ק"ו הדברים אם הגרי"ד לא השיב ריקם פני שלושים אלף יהודי בריסק, בשביל שישבו וחיכו לבואו הסכים לנסוע אליהם, מכל שכן שהמלך המשיח לא ישיב ריקם בקשת כלל ישראל, אם רק באמת ובתמים יחכו לבואו, ע"ש.
ובהקשר לזה ראיתי מביאים (דף על הדף ב"מ קי"ד ע"ב) מה ששאל הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד רבה של ירושלים הלא הקדוש ברוך הוא כידוע גם כן מקיים את התורה, ואם כן נשאלת השאלה כביכול, מכיון שהקב"ה לקח מאתנו את ביהמ"ק למשכון עבור עוונותינו (עיין רש"י ר"פ פקודי), הא משכון צריכין להחזיר כל יום ביום או בלילה, ואנו כבר מחכים קרוב לאלפים שנה והקב"ב לא השיב משכונו אלינו אפילו פעם א', ותירץ רואים מזה, שאם היינו מחכים ומצפים לבית המקדש לפחות כמו שהעני מחכה להכר שלו, אז בודאי היה הקדוש ברוך הוא כבר בונה בית המקדש, אבל רח"ל אם אין מחכים אין צריך להחזיר את המשכון.
עבור שאין נזהרים להתפלל בדקדוק האותיות והנקודות
ביסוד ושורש העבודה (שער ה' פ"ג) כתב וז"ל: ונמצא כתוב בספר וז"ל חסיד אחד העיד שנראה אליו אליהו ז"ל במערה ושאלו, מדוע אחרו פעמיו, והשיב לו בשביל שלא ידעו להזהר בתפלתם בקריאת האותיות והנקודות עכ"ל.עוד הוסיף בצוואתו (אות ב') וז"ל: וגם אני הדל והנבזה מעיד על זה, שאריכות הגלות המר הזה הוא רק בשביל זה בעוה"ר, וכל התפילות וההודאות שיוצאים מפינו אינם עושים פעולה למעלה בעולמות העליונים, בשביל שלא יצאו מפינו רוב תיבות התפלה וההודאה בשלימות כראוי כלל. ואם הזוהר הקדוש מרמז על עון זה, הפסוק (במדבר יא, לג) הבשר עודנו בין שיניהם ואף ה' חרה בעם, רחמנא ליצלן, כפי שהעתקתי מאמרו בחבורי בפרק הנ"ל, איך יעשו פעולה בעליונים ואיך יעלו לרצון לפני השם יתעלה ויתרומם לעשות לנו בקשתינו למהר לגאלינו, אוי לנו ואוי לנפשינו. לכן בניי אהוביי, אני מזהיר אתכם על זה באזהרה גדולה, ותזהרו ג"כ להזהיר את בניכם שיזכה השם יתעלה אתכם, באזהרה גדולה על זה, ותזרזו ג"כ למלמד תינוקות של בניכם, לדקדק מאוד עם הילד שיעשה פירוד בין הדבקים, וביותר בין אותיות אעה"י הבאים אחר כל נח נראה כנ"ל, וחנוך לנער על פי דרכו וגו' (משלי כב, ו) ותזהרו בזה מאוד מאוד.
והביאור בזה פשוט. כי כעבור שאין אנו מתפללים כפי הצורך לכך אין התפילות שלנו על אריכות הגלות יכולות לעלות למרום לפני כסא הכבוד ולהתרצות לפניו יתב', כי הזלזול ואי החשיבות בתפילה גורם שהיא איננה יכולה להתקבל, וממילא אין אליהו רשאי להגיע לגואלנו.
יאוש מן הגאולה והשתקעות הגלות
כתב הכלי יקר (בראשית פמ"ז פכ"ח) וז"ל: וכן פירש בעקידה, על המדרש (ילקוט רמז קנז) האומר כשביקש יעקב לגלות הקץ אמר הקדוש ברוך הוא ולא אותי קראת יעקב (ישעיה מג כב) רצה לומר שלא היית חס על כבודי, כי מידיעה זו ימשך נזק זה שלא יקראו אותי ולא יבקשו פני הדורות הקודמים ויבקשו לישב וכמתיאשים מן הגאולה, על כן סתם וחתם ה' הקץ האחרון כדי שבכל דור ודור יבקשו את פני ה' ואת דוד מלכם ויהיו מחכים קץ ישועתו תמיד, כאשר בעוונינו מדה זו מצויה בינינו אפילו בזמן שאין הקץ נודע מכל מקום רבים המה עמי הארץ המתישבים בארצות העמים ובונין להם בתים ספונים וחשובים ושל אבנים בנין הקיום, ובסיבה זו לעולם אינן דורשין את פני ה' בכל לב להביאם אל ארצם, ועל כן הקדוש ברוך הוא מניחם שמה, ע"כ.לימוד תורת החסידות והיחודים
באגרת הריב"ש ושאלתי את פי המשיח אמתי קאתי מר והשיב באת תידע בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת ויכלו הימה לעשות יוחדים ועליות כמוך ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה וכו'והוסיף הריב"ש אך זאת אני מודיעך והשם יהיה בעזרך לנכח ה' דרכך ואל יליזו בעת תפילתך ולימודך וכל דיבור ודיבור מוצא פיך תכוון לייחד ובודאי ה' יהיה בעזרך ובכל אשר תפנה תצליח ותשכיל תן חכם ויחכם עוד ומדברים אלו אנו רואים גודל החיוב לומר כל התיבות בדקדוק להוציאם בפה יפה שלא להבליע שום אות ונקודה.
והנה לפי מה שמבואר ביסוד ושורש העבודה נראה דהוספה זו שהוסיף הריב"ש דיחוד כח דיבור ודיבור הם נמי גורם שיבא המשיח ודו"ק.
