מהיכן למד אברהם אבינו תורה?
במתני' בקידושין (פ"ב ע"א) איתא, וז"ל: מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה שנאמר (בראשית פכ"ו פ"ה) עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי, ע"כ. ובגמ' ביומא (כ"ח ע"ב) נמי איתא הכי, וז"ל: אמר רב קיים אברהם אבינו כל התורה כולה שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וכו', אמר רב, ואי תימא רב אשי קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין שנאמר תורותי, אחת תורה שבכתב ואחת תורה. שבעל פה ע"כועי' ביד רמ"ה (סנהדרין ק"ח ע"ב) דהתורה היתה כתובה לאברהם, אלא שלא נצטוה עליה, וע"ע בתורא"ש (קידושין פ"ב ע"א) דקודם מתן תורה לא היתה התורה כתובה, כי הלוחות, וכתב התורה היה נעלם מעיני כל חי עד שניתנה למשה בסיני, ע"ש. וכ"כ בעלי התוס' (שמות פל"ב פל"ב עה"פ מחני נא מספרך) ע"ש. ועי' בבן יהוידע (שם) שתמה על סבר הרמ"ה, ועוד עי' בתורת חיים בבבא קמא (פ"ב ע"א).
ובמעשי ה' (מעשי אבות פכ"ח) כתב וז"ל: הרי נתברר לנו לפי דרכנו זה שהאבות היו עוסקים בכל פרטי התורה, ולא שידעו זה ברוח הקודש, אבל שהקב"ה לימדה לאברהם כלליה ופרטיה מה שהוא עתיד לצוות לבניו, כמו שנאמר כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו', ולא אמר אשר ישמו, ע"כ. וברמב"ן (בראשית פכ"ו פ"ה) נמי כתב דלאברהם נאמרה כל התורה בנבואה, ע"ש. וכן איתא בבית אלוקים (שער היסודות פל"ז ופמ"ח), ע"ש.
ובאור החיים (בראשית פמ"ט פ"ג) כתב וז"ל: והנכון בעיני הוא כי האבות קבלו התורה משם שקבל מנח שקבל מחנוך שקבל מאדם הראשון. אשר למדה מפי הגבורה דכתיב וכו' ע"כ.
וע"ע במדרש (בראשית רבה פר' צ"ה ג') שהובאו ב' דעות בזה, וז"ל: ומהיכן למד אברהם את התורה, רבן שמעון אומר נעשו שתי כליותיו כשתי כדים של מים והיו נובעות תורה, ומנין שכן הוא שנאמר אף לילות יסרוני וגו', רבי לוי אמר מעצמו למד תורה שנאמר מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב, ואפשר לומר דאף לדעת הרמ"ה שהתורה היתה כתובה לפניו, מ"מ מה שכתוב במדרש איירי לגבי תורה שבע"פ, ולא איירי בתורה שבכתב.
ולבאר מה שאברהם למד מעצמו את התורה, מצינו במפרשים כמה אפשרויות.
הנה בעל הנתיבות המשפט כתב בספרו נחלת יעקב (שמות יט, ח) וז"ל: הנה אנו רואין שאברהם קיים כל התורה כולה קודם שניתנה (יומא כח ב). ומאין היה יודע אברהם התורה, אלא ודאי דכל מצות התורה הן תיקוני הנפש, ולאשר שאברהם היה השגתו שלימה בתכלית, השיג המצוות וקיימם, אף שלא ניתנו.
ובזה ביאר הנחלת יעקב מה שאמרו ישראל בשעת מתן תורה נעשה ונשמע, והיינו שעם ישראל בהיותם במעמד הנבחר שהיה השגתם בתכלית השלימות האפשרית, השיגו גם כן את כל התורה כאברהם, ושפיר אמרו נעשה - קודם ששמעו ולא נגזר עדיין, כי היו משיגים גודל הכרחיותם. רק שהיו אומרים ג"כ "ונשמע", שהיו רוצים ג"כ לשמוע, שיגזור עליהם המצות, והיו רוצים בשמיעה גם כן כדי שיהיו מצווים ועושין, ע"כ.
ובספר קדושת לוי (פורים) ביאר בזה כי הנה ידוע, כי הרמ"ח מצוות עשה כנגד הרמ"ח אברים הרוחניים, והשס"ה מצוות לא תעשה כנגד שס"ה גידים הרוחניים (מכות כג, ב; זוה"ק ח"א קע, ב), והמסתכל ברוחניות אברים שלו וברוחניות הגידין שלו הוא משיג הרמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה. וכמו שאברי הגוף צריכין למזון הגשמיות שלו ולדברים הגשמיים הצריכין לכל אבר ואבר, כן האברים הרוחניים צריכין לכל אבר ואבר למצוות שלו. וכשם שאברים הגשמיים אין צריך ללמוד אותם הגשמיות שלהם, כי ממילא הם מקבלים את המזון הגשמי שלהם, כן כל אבר ואבר הרוחניים אין צריך ללמד אותם, כי מעצמם משיגים להמצוות שלהם, ועוד יעוי' מה שהוסיף שם.
ובנועם אלימלך (שמות פרשת יתרו) כתב בנוסח כזה שע"י הדביקות בעולמות העליונים השיג את כל התורה, וז"ל: באמת שהיה אברהם אבינו עליו השלום מקדש את עצמו ומדבק עצמו בהבורא ברוך הוא בדביקות גדול, והיה מסתכל בעולמות העליונים תמיד, על ידי זה הבין והשיג שלעולם זה שייך מצות ציצית, דהיינו שהשורש רוחניות שלמעלה מורה על עשיית מצוה זאת, ולעולם זה שייך מצות תפילין, וכן כל עולם ועולם השיג על ידי דבקותו, אבל אנחנו משיגים השורש מצוה ומקורה על ידי התורה הקדושה, כשאנו עוסקים בתורה הקדושה לשמה, והוא מחמת שהשם יתברך ברוב רחמיו דבר והכניס הדבקות בהתורה הקדושה, ונתן לנו התעוררות הדבקות בהתורה, למען נוכל להתעורר אחר כך מלמטה למעלה בהתדבקות, להשיג השורש ומקור כל מצוה ומצוה.
ורבינו ירוחם כתב (דעת תורה באורים ויקרא יב, ב) כי היודע יצירת האדם יודע את תורתו, והיינו כי אסתכל באורייתא וברא עלמא א"כ מי כאברהם אבינו אשר כתב גם ספר היצירה, הלא ידע איפוא סודות יצירת כל העולם ומלואו, וממילא ודאי כי ידע גם כן כל התורה ואפילו ערוב תבשילין.
