על הסדרה
המחלוקות על הציונות נוגעות בשאלות יסוד בחיי הציבור היהודי: מקומה של התורה בהנהגת העם, היחס ליישוב הארץ ולגאולה, שיתוף פעולה עם מי שאינם שומרי מצוות, וגבולות ההשתתפות במוסדות המדינה.
בסדרה נעקוב אחר השאלות הללו מראשית ההתיישבות המאורגנת וחיבת ציון, דרך הופעת הציונות המדינית והקמת המדינה, ועד לדרכי ההנהגה שהתפתחו בציבור החרדי. נעסוק בשיטותיהם של גדולי ישראל, ברקע ההיסטורי למחלוקות וביחסים שבין בעלי הדעות השונות. מקום בפני עצמו יוקדש לחכמי הספרדים ולמגוון הגישות שבקרבם.
הדיון יתבסס ככל האפשר על כתבי החכמים ומכתביהם, תוך הבחנה בין דבריהם לבין עדויות תלמידים, מסורות מאוחרות והסברים מחקריים. נשתדל לברר כל עמדה בהקשרה, מתוך כבוד לבעליה, בלי לטשטש מחלוקות ובלי לייחס לחכם הכרעה בשאלה שלא נדונה בדבריו.
אמתין עם המענה לתגובות עד להשלמת הסדרה, כדי לאפשר לקוראים לראות את התמונה המלאה. הערות על מקורות, תיקונים והשלמות יתקבלו בברכה.
תוכן העניינים המתוכנן
הפרקים יפורסמו בקבוצות, ולעיתים ייכללו כמה פרקים במאמר אחד. ארבעת הפרקים הראשונים כבר פורסמו יחד. החלוקה בהמשך עשויה להשתנות לפי היקף החומר.
פרקי הפתיחה
א. על מה נחלקו גדולי ישראל? מושגים ודרכי בירור.
ב. יישוב הארץ לפני הציונות.
ג. חיבת ציון - התמיכה ביישוב ושאלת ההנהגה.
ד. ראשית הציונות המדינית - על מה יצאה ההתנגדות?
התנועות, השיטות והמחלוקות
ה. רבי יצחק יעקב ריינס וייסוד המזרחי.
ו. המחלוקות במרכז אירופה ובהונגריה.
ז. אגודת ישראל ויחסה לציונות.
ח. דרכו של הראי"ה קוק.
ט. רבי יוסף חיים זוננפלד והמאבקים בירושלים.
י. היחסים בין בעלי המחלוקת - כבוד, ביקורת ושיתוף פעולה.
לקראת המדינה ולאחר הקמתה
יא. הכנסייה הגדולה בתרצ"ז ושאלת המדינה.
יב. "אם הבנים שמחה" על רקע תקופתו.
יג. הקמת המדינה והתגובות לה.
יד. שלוש השבועות ומקומן במחלוקת.
דרכי ההנהגה בציבור החרדי
טו. שיטת האדמו"ר מסאטמר.
טז. דרכו של החזון איש.
יז. בית בריסק והיחס לציונות ולמדינה.
יח. העדה החרדית ונטורי קרתא - התפתחותן וההבדלים ביניהן.
יט. חכמי הספרדים: יישוב הארץ, ציונות ומדינה.
כ. דרכי הקנאות בקרב חכמי המזרח.
כא. אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל - דרכי הפעולה והמחלוקות.
כב. גבולות ההשתתפות במוסדות המדינה.
פרקי הסיום
כג. מחאה, התבדלות ושיתוף פעולה בין המחנות.
כד. מבט מסכם על המחלוקות ועל דרכי בירורן.
המחלוקות על הציונות נוגעות בשאלות יסוד בחיי הציבור היהודי: מקומה של התורה בהנהגת העם, היחס ליישוב הארץ ולגאולה, שיתוף פעולה עם מי שאינם שומרי מצוות, וגבולות ההשתתפות במוסדות המדינה.
בסדרה נעקוב אחר השאלות הללו מראשית ההתיישבות המאורגנת וחיבת ציון, דרך הופעת הציונות המדינית והקמת המדינה, ועד לדרכי ההנהגה שהתפתחו בציבור החרדי. נעסוק בשיטותיהם של גדולי ישראל, ברקע ההיסטורי למחלוקות וביחסים שבין בעלי הדעות השונות. מקום בפני עצמו יוקדש לחכמי הספרדים ולמגוון הגישות שבקרבם.
הדיון יתבסס ככל האפשר על כתבי החכמים ומכתביהם, תוך הבחנה בין דבריהם לבין עדויות תלמידים, מסורות מאוחרות והסברים מחקריים. נשתדל לברר כל עמדה בהקשרה, מתוך כבוד לבעליה, בלי לטשטש מחלוקות ובלי לייחס לחכם הכרעה בשאלה שלא נדונה בדבריו.
אמתין עם המענה לתגובות עד להשלמת הסדרה, כדי לאפשר לקוראים לראות את התמונה המלאה. הערות על מקורות, תיקונים והשלמות יתקבלו בברכה.
תוכן העניינים המתוכנן
הפרקים יפורסמו בקבוצות, ולעיתים ייכללו כמה פרקים במאמר אחד. ארבעת הפרקים הראשונים כבר פורסמו יחד. החלוקה בהמשך עשויה להשתנות לפי היקף החומר.
פרקי הפתיחה
א. על מה נחלקו גדולי ישראל? מושגים ודרכי בירור.
ב. יישוב הארץ לפני הציונות.
ג. חיבת ציון - התמיכה ביישוב ושאלת ההנהגה.
ד. ראשית הציונות המדינית - על מה יצאה ההתנגדות?
התנועות, השיטות והמחלוקות
ה. רבי יצחק יעקב ריינס וייסוד המזרחי.
ו. המחלוקות במרכז אירופה ובהונגריה.
ז. אגודת ישראל ויחסה לציונות.
ח. דרכו של הראי"ה קוק.
ט. רבי יוסף חיים זוננפלד והמאבקים בירושלים.
י. היחסים בין בעלי המחלוקת - כבוד, ביקורת ושיתוף פעולה.
לקראת המדינה ולאחר הקמתה
יא. הכנסייה הגדולה בתרצ"ז ושאלת המדינה.
יב. "אם הבנים שמחה" על רקע תקופתו.
יג. הקמת המדינה והתגובות לה.
יד. שלוש השבועות ומקומן במחלוקת.
דרכי ההנהגה בציבור החרדי
טו. שיטת האדמו"ר מסאטמר.
טז. דרכו של החזון איש.
יז. בית בריסק והיחס לציונות ולמדינה.
יח. העדה החרדית ונטורי קרתא - התפתחותן וההבדלים ביניהן.
יט. חכמי הספרדים: יישוב הארץ, ציונות ומדינה.
כ. דרכי הקנאות בקרב חכמי המזרח.
כא. אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל - דרכי הפעולה והמחלוקות.
כב. גבולות ההשתתפות במוסדות המדינה.
פרקי הסיום
כג. מחאה, התבדלות ושיתוף פעולה בין המחנות.
כד. מבט מסכם על המחלוקות ועל דרכי בירורן.
