נתקלתי במודעה באחד המקומונים:
ראשית, אם אינכם יודעים - עגלת בוגבו היא בעיקר סטייל. נראות בלבד. לא יותר טובה, לא יותר נוחה. הרושם - כן. והמחיר? בהחלט לא סמלי, 3,500 ש"ח.
ידידי, אם אתה "אברך כולל חשוב" שמהביל את העולם הזה ומוסר נפש על התורה, האם אינך יכול להסתפק בעגלה טובה, לא ממותגת, בסך מאות שקלים בלבד?
במקום שתפרסם מודעה, פנה לגמחי"ם שמוכרים עגלות חדשות במאתיים ש"ח לאברכים חשובים באמת.
אבל לא... רוצים סטייל, לעשות רושם על השכנים, חברים, ובמקביל חיים כמו אברכים.
שילוב מעניין, כמעט סותר. מצד אחד אורח חיים צנוע, מצד שני - לצאת לרוחבה של עיר עם עגלה נוצצת מנקרת עיניים [לאברך כולל הבאמת חשוב שמתגורר בדלת ממול...].
לאן אבדה הבושה? לבקש עגלה ממותגת במחיר סמלי?
או אולי זה פשוט חלק מ"שלום בית"?
וצ"ת.
הבהרה: כותב השורות הוא אברך גאה, מודע להבלי העולם הזה ולתחרות השוררת בציבור שלנו - ובמיוחד בציבור הנשים. יחד עם זאת, הוא מסרב לזרום עם העדר, ומה שבעיני רבים נחשב לבקשה נורמלית, בעיניו זה דבר זר ומוזר.
