התנגדות האבן עזרא לפיוטי הקליר.

רבנו אברהם אבן עזרא מגדולי משוררי ספרד היה, אך לא פחות מכך - מגדולי מבקרי השירה.

חוש טעם אנין ודק עטף את שירתו הטהורה, הוא לא חסך את שבט ביקורתו החדה על רבים וטובים.

המפורסם שבהם הוא הפיוט הסאטירי "מה לצרפתי בבית השיר". זהו שיר עוקצני ששלוח לרבנו תם. האבן עזרא חש טעם לפגם בסגנון שירתו והוא מיהר להוכיחו על כך באופן קשה מאד, אך לא הוא מושא מאמרנו.

מאמרנו זה מתמקד בעיקר בהתנגדותו החריפה ביותר לשירת הקליר.

כפי שכבר הבאנו במאמר הקודם, שירת הקליר הפיחה חום בכל יהדות אשכנז, המגן, המחיה, הסילוק, הזולת כל אלה הבעירו את שלהבת היהדות בארצות הכפור.

דא עקא, שירתו של הקליר הייתה בשפה גבוהה ובעריכה לשונית כבדה תוך שימוש בלשונות וציטטות ערוכות מכל חלקי התורה, מין פסיפס צבעוני של מדרשים ואגדות מוכרים ושאינם מוכרים שהוארו באור מיוחד אך בלתי מובן בעליל.

יתכן ולא רק שזה היה הסיבה לזעמו של האבן עזרא על הקליר.

האבן עזרא, היה מגדולי משוררי ספרד. הפיוט הספרדי הוא חרוז ושקול. והוא לא פחות מכך מובן וקריא. אין בו עריכה לשונית גבוהה אלא יותר מליצה. אבל הטקסט ברור, משא"כ השירה האשכנזית הקדומה שלא כבלה עצמה לכללים דקדוקיים כאלו ואחרים כאחותה הספרדית, וע"ז יצא קצפו של רבנו האבן עזרא.

בפירושו לקהלת הוא יורק אש וגפרית על פיוטי הקליר, בעקיצות מקוריות הוא תוקף את מבנה השירה המיוחד שלו. כפי שיתבאר להלן. תחילה אביאם בקצרה ואח"כ ארחיב כל דבר על אופניו.

הוא מעורר על ארבע קושיות בדבריו.
1. כל דבריו חידות ומשלים.
2. פיוטיו מעורבים בלשון תלמוד.
3. אפי' המילים בלשון הקודש מלאי טעויות.
4. כל פיוטיו מלאים מדרשות ואגדות.

המשך במאמר הבא.