לשמור על ספרי הקודש

לפני מספר שנים הייתי בחתונה של קרוב משפחה בבני ברק.
כ'מנהג' המקובל היו שם ברכונים על השולחנות כמזכרת.
היו כאלה שלקחו את הברכונים, היו ילדים שאספו, אולי לאוסף שלהם, והיו ברכונים שנשארו על השולחנות.
הסעודה מסתיימת, והגיע עת הריקודים.
כמובן שצריך לסגור את השולחנות ולסדר את האולם שיהיה מקום.
ואז הזדעזעתי ממראה עיני, המלצרים באותו אולם, לא היו חרדים בלשון המעטה, והם החלו אורזים את המפות יחד עם הברכונים שנשארו....
הייתכן?????
ואם היה מדובר רק במלצרים שאינם שומרי תו"מ, היה אפשר אולי להמליץ ע"כ שהם תינוקות שנישבו, ואינם יודעים מקדושתם, אבל למה בעלי השמחה לא חשבו ע"כ לפני כן, לקחת את כל הברכונים מהשולחנות, שלא יקרה ח"ו...
וגם ע"כ, אפשר לומר, שאולי לא עלה על דעתם, שלא כל המוזמנים יקחו מהברכונים וכדו'
אבל לצערנו, גם בתוך מחננו הק' אנו רואים מעשים שכאלו, כאשר בחורים עולים על שולחנות שיש עליהם ספרים, שמים ספרי קריאה על ספרי קודש (לפעמים זה קורה בשיעור, כדי שהמג"ש לא ישים לב ח"ו למה שהם קוראים), ועוד דברים שאיני רוצה לתאר עוד...
איך ייתכן שאנו זועקים כה רבות על כך ש"תורה מגנא ומצלא" ושלומדי התורה מגינים על העולם, ולא שומרים על הספרים שמהם הם לומדים באותה מידה????
איך אפשר לתת לילדים קטנים שאינם ברי דעת, להחזיק את הספרים האלו, כשרוב הסיכויים שהספר יפגוש את הריצפה???
התורה היא חיינו, ועליה אנו צריכים לשמור כבבת עינינו.
בתקווה שהדברים יהיו לתועלת.
ייש"כ.