'וְיחי יֲעֹקב֙
בבע"ט - לומר שלא חיה ימים טובים בלא צער אלא כמנין ויחי, י"ז שנה משנולד יוסף עד שנמכר וי"ז שנה במצרים.
וקשה והרי עד הזמן של הברכות כשהיה בן שישים ושלוש, גם אז הוא חי חיים טובים?
יש ללמוד מזה, שהחיים הטובים באמת, לא מתחילים כשהכל זורם על מי מנוחות, דווקא כאשר החיים מתחילים לחרוק,
כשמטעינים אנרגיה כפולה כדי להמשיך את שגרת החיים, משם, ודווקא משם מתחיל החיים הטובים.
וכן יש ללמוד מהכתוב "לֶ֥פשע עבדי אלהי אביך"
בשם ר' מיילך בידרמן, - אלהי אביך - ר"ת "אי לאו ההוא יומא, כמה יוסף איכא בשוקא"
לומר ראה נא לאן הגעת, לו היית נשאר בבית של יעקב ולא היית נמכר, היית נשאר כמו כל יוסף מהשוק או לפחות כמו שאר השבטים,
שוב רואים כיצד החיים הטובים באמת באים רק אחרי החושך.
יומחש הדבר בסיפור:
היפנים שוכני הים ידועים באהבתם לדגים, אך מרוב ביקוש הם אזלו עד שכבר כמעט לא נשאר דגים במזדמן בקו החוף,
מה עשו לקחו אוניות למעמקי הים למסע דייג של שלושה ימים והביאו דגים רבים,
אך הטריות לאחר יומיים הייתה מהם והלאה, לא ראי דג הניצוד זה עתה לדג הניצוד זה יומיים,
ועל כן טיכסו עצה, נביא על הספינה אקווריום גדול ובתוכו נשים את כל הדגים שנצוד, אך משום מה גם זה לא
צלח כי הדגים שהגיעו מהאקווריום היו טפלים במידת מה מן הדגים שיצאו זה עתה כמין ימא לטיגני,
כשהרגישו אובדי עצות קראו למומחים שיסבירו להם את פשר התופעה, מדוע הדגים שבאים
מהאקווריום לא טועמים כמו הדגים שיצאו זה עתה מהים, אמר להם חוקר אחד אני חושב שהבנתי מה
קורה כאן, תנסו להכניס לתוך האקווריום לא פחות מאשר כריש, מה? תמהו, כריש שאוכל דגים בתוך
האקווריום, אמר להם כן תנסו ותראו, יצאו המשלחות שוב לעומק הים ולא שכחו להכניס לאקווריום גם
כרישון שלא נמנע מלחסל כמות דגים מכובדת מהדגים שכבר ניצודין ועומדין, ובאמת ויהי לפלא, הדגים
נשארו בטעמם הטוב כמו שהכירו,
הסביר להם החוקר הדג שניצוד זה עתה היה ליד טורפים ונשאר תמיד עירני כדי לראות אם יש איזה כריש שמחפש ארוחת צוהריים,
ככה הדם שלו תמיד זרם המח תמיד עבד וזה העניק לו חיות,
אבל הדג שהגיע ממעמקי הים באקווריום זכה לשקט מה שגרם לו להתעייפות, חוסר מעש וחוסר חיות,
הרוגע באקווריום לא הביא לו חיים טובים, ההיפך.
בבע"ט - לומר שלא חיה ימים טובים בלא צער אלא כמנין ויחי, י"ז שנה משנולד יוסף עד שנמכר וי"ז שנה במצרים.
וקשה והרי עד הזמן של הברכות כשהיה בן שישים ושלוש, גם אז הוא חי חיים טובים?
יש ללמוד מזה, שהחיים הטובים באמת, לא מתחילים כשהכל זורם על מי מנוחות, דווקא כאשר החיים מתחילים לחרוק,
כשמטעינים אנרגיה כפולה כדי להמשיך את שגרת החיים, משם, ודווקא משם מתחיל החיים הטובים.
וכן יש ללמוד מהכתוב "לֶ֥פשע עבדי אלהי אביך"
בשם ר' מיילך בידרמן, - אלהי אביך - ר"ת "אי לאו ההוא יומא, כמה יוסף איכא בשוקא"
לומר ראה נא לאן הגעת, לו היית נשאר בבית של יעקב ולא היית נמכר, היית נשאר כמו כל יוסף מהשוק או לפחות כמו שאר השבטים,
שוב רואים כיצד החיים הטובים באמת באים רק אחרי החושך.
יומחש הדבר בסיפור:
היפנים שוכני הים ידועים באהבתם לדגים, אך מרוב ביקוש הם אזלו עד שכבר כמעט לא נשאר דגים במזדמן בקו החוף,
מה עשו לקחו אוניות למעמקי הים למסע דייג של שלושה ימים והביאו דגים רבים,
אך הטריות לאחר יומיים הייתה מהם והלאה, לא ראי דג הניצוד זה עתה לדג הניצוד זה יומיים,
ועל כן טיכסו עצה, נביא על הספינה אקווריום גדול ובתוכו נשים את כל הדגים שנצוד, אך משום מה גם זה לא
צלח כי הדגים שהגיעו מהאקווריום היו טפלים במידת מה מן הדגים שיצאו זה עתה כמין ימא לטיגני,
כשהרגישו אובדי עצות קראו למומחים שיסבירו להם את פשר התופעה, מדוע הדגים שבאים
מהאקווריום לא טועמים כמו הדגים שיצאו זה עתה מהים, אמר להם חוקר אחד אני חושב שהבנתי מה
קורה כאן, תנסו להכניס לתוך האקווריום לא פחות מאשר כריש, מה? תמהו, כריש שאוכל דגים בתוך
האקווריום, אמר להם כן תנסו ותראו, יצאו המשלחות שוב לעומק הים ולא שכחו להכניס לאקווריום גם
כרישון שלא נמנע מלחסל כמות דגים מכובדת מהדגים שכבר ניצודין ועומדין, ובאמת ויהי לפלא, הדגים
נשארו בטעמם הטוב כמו שהכירו,
הסביר להם החוקר הדג שניצוד זה עתה היה ליד טורפים ונשאר תמיד עירני כדי לראות אם יש איזה כריש שמחפש ארוחת צוהריים,
ככה הדם שלו תמיד זרם המח תמיד עבד וזה העניק לו חיות,
אבל הדג שהגיע ממעמקי הים באקווריום זכה לשקט מה שגרם לו להתעייפות, חוסר מעש וחוסר חיות,
הרוגע באקווריום לא הביא לו חיים טובים, ההיפך.