עבודת שמירת העיינים

עבודת שמירת העיניים, מן העבודות הקשות שבמקדש,
עיקר הקושי הוא, ששטח המלחמה הוא בינו לבין קונו,
שהרי, בנסיונות אחרים האדם מודד את עצמו ביחס לסביבתו,
וזה גופא גורם לו לשאוף להגיע לאיזה מצב מסוים,
שברגע שזה מלחמה גלויה, יש מנצחים בקרב, וכל אחד שואף גם הוא להגיע לשם.

על דרך המשל, עבודה יגיעת התורה, אברך יושב ומתעמל בתורה,
זה אכן קשה לו, אבל הוא רואה את המסלול,
הוא כבר רואה את ההצלחות ברעיונו, זה עוזר לו גם בנסיונות ובמלחמות היומיים.
כי הוא לא רואה כאן מלחמה קטנונית, אלא 'הצלחה' מול כישלון.

לא כן בשמירת עיניים, זה לא דבר נמדד בשוק, 'בינו לבין קונו'.
הוא מרגיש בודד במערכה, אין לו מקום מסוים שהוא רואה את עצמו גודל בענין זה.

והנה כבר אמר החכם "ידיעת הצרה חצי הרווחה", וזה יעזור גם לעניינו.
שברגע שבן אדם יחשוב, אני רוצה להיות מקודש, עילאי, בעל מדריגה,
כשיגיע אליו איזה נסיון נקודתי, הוא יזלזל בזה, הוא במהלך להיות קדוש, עליון נשגב.

ה' יתברך יעזרינו, לחיות על קדושת שמו יתברך, ולהינצל מכל חטא ועון, אכי"ר.