תאוריה לחיים

אדם כל חייו משתוקק וצמא
לראות את עצמו כשווה
אך יש רגעים בהם הוא מדמה
שאותו איש לא רואה
מתוך טעות מחשבתו מגיעה
כי גם כשלא מעריכים אותו אין מניעה
כי לאדם נובעת משמעות אמיתית
מעומק החיים ומאמונה יהודית
כמו שידוע שאין כבוד בשר ודם
שהוא כבוד של שקר חיצוני לאדם
ככבוד הבורא כבוד מורם
כבוד של משמעות כבוד מקדם

צימאון האדם הוא בלתי נדלה
צמא לרוחניות גם בלי מודע
אהבתו גדולה וטהורה
רק יכוון לאלוקים אותה
הדרך לחבר הוא עם סיפור חייו
לאותו אבא גדול ששומר עליו
תחושת המחובר רואים על פניו
"תמונת ה' לנגד עיניו"

אדם עיקרו הוא רגשותיו
יש זמנים שהשכל מעליו
של אותו הרגש שלפעמים כזב
יכול לדרדר האדם מתחתיו
גם פתאום להשם משולהב
בגלל אותו רגש זהב
הדרך היא ניתוב
הדרך היא קירוב
להעמיד אדם כרוצה טוב
להיות עם הרגש ואיתו לכאוב

השגרה משעממת אמרה ידועה
כנראה זה כי אין מטרה
או שהיא לא מספיק ברורה
או לטווח ארוך צריך לתחזקה
לא הוכח שאדם יכול
עם מטרת חייו לבד לגדול
כנראה צריך עוד משאלה
שאותו תקרב בדרך לתהילה

משהו ששכחתי לכתוב
שלחיות בעומק עוזר לרוב
לחיות טפח מעל חייו הפשוטים
ולא לחיות עם תאוות גופניים
זה משכח את השגרה
כשאתה טרוד במשהו בהבנה
ליושב שמיים זה יוצר אהבה
בדבר היא לא תלויה היא טהורה
יהיו שיאמרו שזו בריחה
אבל אצלי זו דרך מרשימה
זו דרך שאת הרגשות מעלה
לא דרך שחייה היא רק ברירה
דרך שחייה נבחרים
מתוך רצון והבנת מטרת החיים

לא אומר שכולי שם
יש ימים שבהם אני נם
יש ימים שעומקי מעומעם
יש ימים שהרצון מיותם
ולפעמים גם מרגישים
את אותה שחיקת החיים
שחיקה כשחוזרים באותם שבילים
שבהם היינו לפני ימים

אך זאת למודע
שאין לאדם ברירה
אלא להתקדם לבוראו
ככל העולה על רוחו