מדור מאמרים

בענין קדושת אהי'ה אשר אהי'ה ובו ט' סעיפים וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶ'ה אֲשֶׁר אֶהְיֶ'ה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶ'ה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם: וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה אֶהְיֶ'ה אֲשֶׁר אֶהְיֶ'ה וַאֲמַר כִּדְנַן תֵּימַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶ'ה שַׁלְחַנִי לְוָתְכוֹן. (שמות ג, יד) בפסוק נזכר 3 פעמים אֶהְיֶ'/ איזה מהם משמות שאינם נמחקים/ האם תיבת אֲשֶׁר הוא קודש/ מדוע התרגום לא תרגם אותם א] יש שמות שנמחקין ויש שמות שאין נמחקין, אלו הן שמות שאין נמחקין כגון אל אלוה אלהים אלהיכם אהיה אשר אהיה אלף דלת ויוד הי שדי צבאות, הרי אלו אין נמחקין. (שבועות לה.) ב] אמנם בגירסת הרמב"ם [1] אשר לפנינו פרק ו' מהלכות יסודי התורה הלכה ב', נראה שלא היה לפניו הגירסא בגמרא אהיה אשר אהיה, וכבר עמד בזה מרן בכסף משנה [2] וחקר ותקן עיין...

בס"ד בענין בי"ה שמ"ו בראש עמוד ובו י"א סעיפים חידה בענין בי"ה שמו יודוך בראשית, ויש אומרים יהודה. ונעלמה השישית, ויש אומרים ואעידה. מהו הטעם הפנימי לבי"ה שמ"ו/ האם כל הפוסקים הסכימו לכך/ איזה בעיות יכולות להיווצר מחמת זה/ מי הוא הסופר שהתחיל לעשות וו"י העמודים/ מהו הוי"ו של בי"ה שמ"ו א] בי"ה שמ"ו צריך להיות בראש הדף. בי"ת בראשית (בראשית א, א). יו"ד יהודה אתה יודוך (שם מט, ח). ה"א הבאים אחריהם בים (שמות יד, כח). שי"ן שמר לך (שם לד, יא). מ"ם מה טובו אהליך (במדבר כד, ה). וי"ו ואעידה בם את השמים (דברים לא, כח), על שם כי ביה ה' צור עולמים (ישעיה כו, ד). [בעל הטורים ויחי] ב] הבאים אחריהם בים. משפט ספר תורה להיות ששה בריש דפין, והסימן הוא בי"ה שמ"ו. ואלו הם בראשית, יהודה אתה יודוך, הבאים אחריהם, שמור ושמעת (דברים יב, כח), מוצא שפתיך (שם...

ברכה על מקום שנעשו בו ניסים לאבותינו הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. וילפינן שמברכים על הניסים מיתרו דאמר רבי יוחנן אמר קרא ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל וגו'. ובגמ' תנו רבנן הרואה מעברות הים, ומעברות הירדן, מעברות נחלי ארנון, אבני אלגביש במורד בית חורון, ואבן שבקש לזרוק עוג מלך הבשן על ישראל, ואבן שישב עליה משה בשעה שעשה יהושע מלחמה בעמלק, ואשתו של לוט, וחומת יריחו שנבלעה במקומה - על כולן צריך שיתן הודאה ושבח לפני המקום. ביאור הנס באבן שישב עליה משה וראשית כל צריך להבין מה היה הנס במלחמת עמלק והלא נס הוא דבר שאינו בדרך הטבע אך ניצחון במלחמה הוא דרך העולם שיש שנוצחים ויש שמפסידים ועל מה יש לברך. ויש לבאר בב' אופנים: ביאור ע"פ האבן עזרא הנה האבן עזרא בפרשת בשלח [על הפסוק התיצבו וראו] הקשה וז"ל יש...

ערך לימוד התורה בעמל ובעיון - מתיקות התורה בגמרא שבת פח: איתא אמר רב חננאל בר פפא מאי דכתיב שמעו כי נגידים אדבר למה נמשלו דברי תורה כנגיד לומר לך מה נגיד זה יש בו להמית ולהחיות אף דברי תורה יש בם להמית ולהחיות היינו דאמר רבא למיימינין בה סמא דחיי למשמאילים בה סמא דמותא ע"כ. ופירש שם רש"י (ד"ה למיימינים) וז"ל: למיימינים - עסוקים בכל כחם, וטרודים לדעת סודה, כאדם המשתמש ביד ימינו שהיא עיקר ע"כ. רש"י בלשונו הזהב מבאר לנו מהם הדרישות המחייבות בעסק ולימוד תורה א. לעסוק בכל הכח ב. להיות טרוד לדעת סודה. ולאמיתו של דבר אחד כרוך בשני, כי אם 'הלומד' אינו טרוד לדעת את סודה, לרדת לחקר האמת והבנת העניין, אין לזה באמת חשיבות של 'עוסק בכל כחו'. ושני תנאים אלו, הם רק המסובב, אך הסיבה המביאה לידי כך שאדם יעמול בכל כוחו ויהיה טרוד לגלות סודה, זה במה...

ליקוט מעניין על בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת/ חלק א' לכל בעל חי יש שייכות לאחד מכ"ב האותיות/ למי אין מוח בעצמותיו/ האם בעלי חיים חולמים/ אין חיה רעה מושלת באדם עד שיטעם טעם בשר אדם א] כל הבעלי חיים יש להם אותיות מכ"ב אותיות, דאדם המדבר יש לו כל הכ"ב אותיות, והבע"ח י"ל לכל אחד אותיות מיוחדים, כמו שמצינו קריאת הגבר קרא תרנגולא, דקריאת התרנגול נקרא קרא מפני שמוציא אותיות ק"ר כידוע, וכן הברת עוף רחם שרקרק, וכן נקרא צפצוף עופות על שם שנשמע מהם כמו ציף ציף ונמסר להם אותיות צ"ף. ושמעתי מרבינו הקדוש זצוק"ל שאמר בשם רב קדוש א' שהברת הארבה ס"ס. (פרי צדיק בא אות ב'). שמענו מרבינו הק' מאיזביצא זצ"ל בשם רב אחד על מכת הארבה ששורש בריאת הארבה מאות ס' לכן גם קול הברת פריחתם הוא "סא". (פרי צדיק תבוא אות ו') ב] כל בעלי החיים יש מוח בעצמותם החלולים...

דעות הפוסקים על קידוש נט"י והבדלה בכוס חד פעמית {נ.ב מאמר זה בעיקרון הוא יותר ליקוט דעות הפוסקים, אולם אעפ"כ אמרתי שכדאי לפרסמו לציבור עקב שייכותו ובקשות של מספר אנשים. בהמשך בע"ה נפרסם מאמרים מקיפים אי"ה ועוד חזון למועד}. ידועה השאלה האם מותר לקדש או להבדיל בכוס חד פעמית, וננסה לבאר דין זה בקציר האומר כפי שידינו מגעת בעז"ה. הנה באגרות משה (ח"ה או"ח ג' סי' ל"ט) כתב שאין לקדש בכוס חד פעמית, מפני שאחד הדברים הנצרכים בכוס של ברכה הוא שיהיה חי - דהיינו שתהיה הכוס שלמה [1], ואם היא שבורה אפי' קצת, אין לה חשיבות של כוס שלמה (מג"א). וכ"ש בנידו"ד שאין לכוס זו חשיבות כלי כלל ולכן אין ראוי לקדש עליה. אך סיים שמ"מ אם אין לו כוס אחרת אולי יהיה אפשר להקל. וכן פסק המנחת יצחק (ח"י סי' כ"ג, הו"ד ביחל ישראל טאובה עמ' ק"צ) שאין לקדש בכוס חד פעמית...

מלאכת זורה [בורר] ומרקד מהו הגדרת שלשת המלאכות - זורה בורר ומרקד א. מהו מלאכת הזורה: לאחר שלמדנו את מלאכת הדישה שעל ידה נתפרקו גרעיני החיטה מהשיבולים, נוטלים את גרעיני החיטה עם הפסולת שהם "הקש והמוץ" ומניחים אותה בתוך רחת [הקרוי מזרה] ובעזרת הרחת מפריחים את הכל לאויר על מנת שהרוח תפזר את המוץ והקש הקלים לכל ארבע רוחות השמים, ולעומתם גרעיני החיטה שהם כבדים יותר יפלו חזרה למטה, ובכך מתבצעת ההפרדה שבין האוכל והפסולת, וזהו שכתב רש"י במשנה "הזורה" – ברחת לרוח. ב. מלאכת בורר: בשלב מאוחר יותר לפני טחינת החיטים כאשר גרעיני החיטה עדיין מעורבים עם צרורות ואבנים דקות מוציאים בידים את הצרורות והאבנים החוצה, ונותרים גרעיני חיטה נקיים מכל פסולת חיצונית, וזהו שכתב רש"י במשנה "הבורר" – פסולת בידיו. ג. מלאכת מרקד: לאחר טחינת החיטים מתקבל...

מלאכת "מעמר" הגדרת מלאכת מעמר: אסיפת גידולי קרקע המפוזרים לאחר שנתלשו לערימה אחת, כן כתב המ״ב בסימן ש״מ ס״ק ל״ה ל״ז. אב מלאכה: איסוף שיבולים לערימה אחת, וכן אם מקבץ יחד עומרים לקשרם יחד לעשות מהם "גדיש", כן כתב המאירי שבת ע״ג א׳ וכן נראה בחידושים המיוחסים ע״ש הר״ן ובשו״ת מהר״ח או״ז סימן רי״ד. תולדת המלאכה: המקבץ פירות זה לזה ומדביקם יחד, אי נמי כשעשה נקב בפירות [כגון בתאנים] והשחיל בהם חוט עד שנתקבצו ונעשו לגוף אחד, הרי אלו תולדת מעמר, כן מפורש בשו״ע סימן ש״מ סעי׳ י׳ והוא העתק לשון הרמב״ם. במשכן: אחר שקצרו את צמחי הסממנים היו אוספים לערימה לצורך הכנת הצבע לצמר ולעורות. שיעור חיוב מעמר בג׳ אופנים: כתב הרמב״ם פ״ח מה׳ שבת הל׳ ה׳ המעמר אוכלין אם לאכילה שיעורו כגרוגרת, ואם עימר לבהמה שיעורו כמלוא פי גדי, ואם להסקה שיעורו כדי לבשל ביצה...