- הודעות
- 432
- תודות
- 1,715
- נקודות
- 101
- מתחיל חוט תורה תמימה
- תאריך התחלה
-
- תגים
- גדולי ישראל משלוח מנות פורים
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,706
- תודות
- 16,783
- נקודות
- 655
במחילה, מה מעשה זה בא ללמדנו?
- הודעות
- 2,229
- תודות
- 10,357
- נקודות
- 555
ידוע שהגר"ח הביא פעם אחת לאביו משלוח מנות חידו"ת
- הודעות
- 2,229
- תודות
- 10,357
- נקודות
- 555
וכעת ראיתי שרשום אצלי עוד ציטוט בזה, והוא מה שכתב שו"ת יהודה יעלה (ח"א סי' ר"ו) וז"ל: בחידושי ויקבל נא פרו"מ ני' ממני גרגיר זה במקום משלוח מנות איש לרעהו.
- הודעות
- 3,450
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,952
- נקודות
- 695
מרן הגר"ח קנייבסקי (וכמדומני יחד עם הגרד"ל לנדו) שלחו בפורים לרב שך צרור חידושים על כל מסכתות הש"ס. ונדפס באגרות וכתבים.
עם ר' בערל וינטרויב
- הודעות
- 235
- תודות
- 817
- נקודות
- 82
בוודאי, שהרי הם הביאו לו את זה כתלמידיו בישיבת לומז'א, והגרד"ל לא למד בלומז'א.
- הודעות
- 3,450
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,952
- נקודות
- 695
מסתבר שלא החשיבו את זה כמשלוח מנות לגמרי, ושלחו גם דברי מאכל.
כי הלא זה תלוי בטעמים הידועים בגדר משלוח מנות ולא מסתבר שלא יחששו לשיטה שנוקטת שהטעם כדי להרבות בצרכי הסעודה.
חשוקי חמד מגילה דף ז עמוד א ומשלח מנות איש לרעהו
מי שאין לו מנות האם יכול לשלוח ספרים או חידושי תורה
שאלה. מי שנמצא במקום שאין לו משלוח מנות, ויש לו ספרים, או שיש לו חידושי תורה, האם ישלחם לחבירו וישמח את לבו, ויצא בו ידי חובה, או שמא צריך דוקא מיני מאכל או משתה?
תשובה. בספר מנות הלוי (בפתיחה) כתב ששולח את הספר [מנות הלוי] שי לחותנו, וקרא שמו מנות הלוי כדין וכהלכה שתי מנות לאדם אחד. וכן כתב הרמ"א בספר מחיר היין (בחתימת ספר) 'שלחתי בימי הפורים למנה לאבי ישראל', וכן כתב בשו"ת יהודה יעלה (או"ח סימן רו) ויקבל נא ממני גרגיר זה במקום משלוח מנות איש לרעהו. אולם יתכן שכל זה לא כתבו אלא במליצה, ולא להלכה שיצאו בזה משלוח מנות.
ובספר קרבן תודה על מגילה (חידושי דינים סק"ה) נסתפק בזה וכתב שיתכן שיצא, דהתורה הקדושה נדמה לאכילה ושתיה, כמש"כ לכו לחמו בלחמי, ושתו ביין מסכתי. וגם שמחת הלב איכא כי פקודי ה' ישרים משמחי לב. ובספר בני שמעיה (שם בשו"ת סימן כה) כתב שיתכן שאף לתרומת הדשן (סימן קיא) הסובר דטעם משלוח מנות הוא כדי לספק צרכי הסעודה, יתכן שיצא, כיון דתנן באבות (פ"ג מ"ג) שלשה שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו מזבחי מתים.
ומ"מ להלכה ולמעשה כתב המשנ"ב (סימן תרצה סק"כ) דבעינן שיהיה מין אוכל המבושל ולא בשר חי, דמשלוח מנות הראוי מיד לאכילה משמע, וי"א דכיון שהוא שחוט וראוי להתבשל מיד שרי. ומשמע שכ"ש שאין יוצאים בדברי תורה, אלא שיתכן שאלה שמוסיפים למשלוח מנות, גם ספר, או מכתב עם חידושי תורה, יש בזה טעם לשבח.
מי שאין לו מנות האם יכול לשלוח ספרים או חידושי תורה
שאלה. מי שנמצא במקום שאין לו משלוח מנות, ויש לו ספרים, או שיש לו חידושי תורה, האם ישלחם לחבירו וישמח את לבו, ויצא בו ידי חובה, או שמא צריך דוקא מיני מאכל או משתה?
תשובה. בספר מנות הלוי (בפתיחה) כתב ששולח את הספר [מנות הלוי] שי לחותנו, וקרא שמו מנות הלוי כדין וכהלכה שתי מנות לאדם אחד. וכן כתב הרמ"א בספר מחיר היין (בחתימת ספר) 'שלחתי בימי הפורים למנה לאבי ישראל', וכן כתב בשו"ת יהודה יעלה (או"ח סימן רו) ויקבל נא ממני גרגיר זה במקום משלוח מנות איש לרעהו. אולם יתכן שכל זה לא כתבו אלא במליצה, ולא להלכה שיצאו בזה משלוח מנות.
ובספר קרבן תודה על מגילה (חידושי דינים סק"ה) נסתפק בזה וכתב שיתכן שיצא, דהתורה הקדושה נדמה לאכילה ושתיה, כמש"כ לכו לחמו בלחמי, ושתו ביין מסכתי. וגם שמחת הלב איכא כי פקודי ה' ישרים משמחי לב. ובספר בני שמעיה (שם בשו"ת סימן כה) כתב שיתכן שאף לתרומת הדשן (סימן קיא) הסובר דטעם משלוח מנות הוא כדי לספק צרכי הסעודה, יתכן שיצא, כיון דתנן באבות (פ"ג מ"ג) שלשה שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו מזבחי מתים.
ומ"מ להלכה ולמעשה כתב המשנ"ב (סימן תרצה סק"כ) דבעינן שיהיה מין אוכל המבושל ולא בשר חי, דמשלוח מנות הראוי מיד לאכילה משמע, וי"א דכיון שהוא שחוט וראוי להתבשל מיד שרי. ומשמע שכ"ש שאין יוצאים בדברי תורה, אלא שיתכן שאלה שמוסיפים למשלוח מנות, גם ספר, או מכתב עם חידושי תורה, יש בזה טעם לשבח.
- הודעות
- 2,229
- תודות
- 10,357
- נקודות
- 555
בשו"ת דברי ישראל (הגר"י וועלץ סי' רכ"ב) נקט כן להלכה מאחר שהוכיח שדעת הרמ"א דעיקר הטעם משום אחוה וריעות והביא עוד כממה פוסקים שיצאו ידי חובת משלוח מנות בחידו"ת
- הודעות
- 2,229
- תודות
- 10,357
- נקודות
- 555
כעת ראיתי בשו"ת שיבת ציון (רבי בן ציון בן בעל הבית שערים, סי' צ"ח) לאחר שהרב השואל (בנו של בעל הפני מבין) רצה לומר דלכו"ע מהני משלוח מנות של דברי תורה שאף אם צריך שיהיה צורך הסעודה הרי הדברי תורה נאמרים על השולחן וכ"כ שו"ת משנה הלכות (ח"ד סי' צ"א), אך בשו"ת שיבת ציון הסיק להפך דלכו"ע לא יצא וז"ל: סוף דבר הכל נשמע דלענ"ד איי"ח רק בדבר שיש לו הנאת הגוף ולא בדברים הנוגעים אל הנשמה שאין לו ממנו רק עונג רוחניי.
אכן שו"ת דברי יציב (ליקוטים והשמטות סי' ס"ה) תלה את זה בטעמים כנ"ל ועי' במשנה הלכות מה שמסיק בזה.
אכן שו"ת דברי יציב (ליקוטים והשמטות סי' ס"ה) תלה את זה בטעמים כנ"ל ועי' במשנה הלכות מה שמסיק בזה.
- הודעות
- 948
- תודות
- 4,296
- נקודות
- 240
זכור לי גרסא ששלח את ספרו נחל איתן.
- הודעות
- 572
- תודות
- 1,512
- נקודות
- 142
כך שמעתי בצעירותי מהגר"י זילברשטיין שליט"א.
לא מצאתי לזה מקור מבוסס, רק ציטוט בשם הגר"ח קנייבסקי.
- הודעות
- 432
- תודות
- 1,715
- נקודות
- 101
שו"ת משנה הלכות חלק ד סימן צא
אי מקיים מצות משלוח מנות בחידושי תורה ששולח
ועלה ברעיוני חקירה אחת קטנה אי אפשר לקיים מצות מ"מ בחד"ת ששלח לחבירו דברי תורה בפורים ולטעם התה"ד שהבאתי לעיל שהוא כדי להיות לו ריוח בסעודה לא מבעיא לי אבל לדעת מנות הלוי שהוא משום חיבה היה נראה דיוצא דידוע דגם בח"ת שש חבירו ולפעמים יותר ממתנות גשמיות, ואמרו ז"ל אינו זז משם עד שנעשים אוהבים זה לזה את והב בסופה דמראה לו חיבה בזה ואין לך תענוג גדול משמחת תורה, גם לטעם מהר"ל משום משפיע נמי כ"ש דבתורה איכא השפעה. איברא דגם לטעם התה"ד מקום יש בראש לישב ולומר דאם למאכל הגוף תקנו מ"מ וקיים בו מצוה כ"ש השולח לו מזון רוחני מ"מ חדושי תורה ודאי דיצא והרי אנן קיי"ל גדול המחטיאו יותר מההורגו וקצת יש לתלות במחלוקת הלבוש והט"ז והאחרונים אי חנוכה חייבת בסעודה מטעם דגדול המחטיאו יותר מההורגו ע"ש. ויש להביא סמוכין ממה שנהגו קצת אפילו מהלומדים לסמוך על לימוד במקום אכילת סעודה שלישית בשבת, ועיין מג"א או"ח סי' תמ"ד סק"ב שהביא בשם של"ה דרשב"י הי' עוסק בתורה במקום שלש סעודות, הרי דאיכא לימוד במקום אכילה אף דלענין הלכה לא ניחא מ"מ הרי יש נוהגין כן וא"כ אפשר דהכא נמי יצא בתורה וצ"ע. ובאמת כי הספר מנות הלוי נשלח לשם שלוח מנות לחותנו והכלה שלו עיין בהקדמה שלו.
ונראה להכריח מגמ' מגילה דף ז' ע"ב אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין הוי מחלפי סעודתיהו להדדי ופרש"י זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו ובשנייה סועד חבירו עמו והקשה הב"י דא"כ לא היו מקיימים משלוח מנות לרעהו ובד"מ כתב דשלוח לאו דוקא וחלק על הב"י ועיין לח"מ פ"ב דמגילה מה שהבין בקושית הב"י דלא כד"מ ע"ש ובאחרונים מה שדחקו האיך קיימו משלוח מנות כה"ג ולפי הבנת הפוסקים הא דמחלפי סעודתיהו משום דעניים היו ולא הי' להם מה לשלוח אחרת עיין ר"ן, ולפי מה שכתבתי דגם בח"ת יצא אמאי לא שלחו זה לזה דברי תורה ויצאו לכ"ע בח"ת מזה לזה וע"כ מוכרח לומר דאינו יוצא בד"ת, אלא די"ל דאינו מוכרח חדא שהרי כבר הבאתי דהנמק"י מגילה דף ז' כתב בשם יש מפרשים דלא היו עניים אלא שהיו משלחין כל כך זה לזה עד ששלחו כל סעודתם ע"ש ולפ"ז לא קשה מידי קושית הב"י והד"מ וגם אין ראי' לדידן דאינו יוצא בד"ת, ובאמת להב"י והד"מ דהיו שולחין מפני שלא הי' להם אכתי קשה לפמ"ש הרמ"א הבאתי לעיל דאם שלח לו ואינו מקבלו יוצא בזה א"כ הכ"נ היו יכולים כל חד שלא לקבל את של חבירו ויאמרו הריני כאלו התקבלתי ויצא וא"כ יהי' מכאן להכריח שלא כרמ"א הנ"ל אבל לפי' הנמק"י אתי שפיר וק"ל.
אמנם לאחר כל החקירות עומד לנגדי דברי המחבר שכתב מפורש דצריך לשלוח שתי מנות בשר או של מיני אוכלין והרמ"א לא הגיה עליו כלום משמע דמודה ליה בזה דבעי דוקא אוכלין אולם גם זה לאו תברא הוא דע"כ צ"ל דזה דוקא לטעם התה"ד שכתב דלשון מנות ל"ש אלא במיני מאכל או משקה ולא מצינו בשום מקום דמקרי מנות אלא מידי דמיכלי ומשתי אבל למנות הלוי גם ד"ת מנות הוא (ובדרך צחות הרי ספרו שהוא דברי תורה נקרא מנות הלוי) וגם מדפסק הרמ"א דאם שלח לו ואינו רוצה לקבלו יצא נראה נמי דאוכל לאו דוקא דמאחר דאמר הריני כאלו התקבלתי מ"ש אוכל משאר דברים וי"ל.
וציפיתי צפיי' והאיר ה' עיני בשו"ת בי"ש או"ח למרן כק"ז לפמ"ש בפסחים ק"ט אנשים בראוי להם ביין ונשים בראוי להם בבבל בבגדי צבעונים ובא"י בבגדי פשתן מגוהצים ועיין תוס' ר"ה ו' ע"ב ד"ה אשה וקידושין ל"ב ע"ב ד"ה אשה דיש חלוק בין זה"ז ובין בזמן שביהמ"ק קיים דאז אין שמחה אלא בבשר אפילו לאשה וא"כ שפיר י"ל דכיון דבימי מרדכי ואסתר לא הי' ביהמ"ק קיים כמבואר במגילה א"כ לנשים לא הי' דין חיוב מנות שהוא מין מאכל ומשתה רק בגדים בין לטעם תה"ד ובין לטעם מנות הלוי ובזה מישב קושית פר"ח ע"ש ולדידן עכ"פ למדנו דיש לחלק דנשים עכ"פ מ"מ שלהם לאו דוקא בבשר אלא גם בבגדים וא"כ מנות לאו דוקא מיני מאכל וא"כ י"ל דה"ה דברי תורה. ובזה יש להעמיס קצת מה שכתב הרמ"א בשם מהרי"ב או"ח סי' תרצ"ה טוב לעסוק מעט בתורה קודם שיתחיל הסעודה וסמך לדבר ליהודים היתה אורה ושמחה ודרשו אורה זו תורה נמצא דגם תורה הוא חלק משמחת פורים וסעודה וא"כ השולח לו דברי תורה הרי זה חלק מהסעודה שצריך גם לזה קודם הסעודה כמ"ש הרמ"א ז"ל.
ומיהו בגמ' סנהדרין ק"ג א"ר יוחנן משום ר' יוסי בן קסמא גדולה לגימה שהרחיקה שתי משפחות מישראל שנאמר על אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים ור' יוחנן דידיה אומר מרחקת את הקרובים ומקרבת את הרחוקים ומעלמת עינים מן הרשעים ומשרה שכינה על נביאי הבעל ועיין רש"י שם נראה דעיקר קירוב הדעת בא ע"י אכילה וגם מדמחלפי סעודתייהו אהדדי לפי פי' הר"ן דלא הי' להן מזון אחר משמע עכ"פ דמזון בעי דוקא ואפילו נימא דהטעם משום חיבה עכ"פ בעי מזון ואדרבה ע"כ דהטעם התם משום חיבה דאי נימא הטעם משום הרוחה כתה"ד א"כ כד הוי מחלפי סעודתייהו לא קיימו כלום שהרי לא היתה הרוחה כלל לשום אחד והאיך קיימו משלוח מנות אבל אי נימא משום חיבה איכא א"כ ע"כ דהטעם משום חיבה עיין בי"ש הנ"ל בסי' ש"פ. א"כ נראה דאפילו משום חיבה דוקא דבר אכילה בעי ולא דברי תורה אבל לפי' הנמק"י גם זה אינו מוכרח וכנ"ל.
ידידו עוז המצפה לשמוע בשורות טובות הדושל"ת בכל עת המאוה חג כשר ושמח בלב ונפש, מנשה הקטן
אי מקיים מצות משלוח מנות בחידושי תורה ששולח
ועלה ברעיוני חקירה אחת קטנה אי אפשר לקיים מצות מ"מ בחד"ת ששלח לחבירו דברי תורה בפורים ולטעם התה"ד שהבאתי לעיל שהוא כדי להיות לו ריוח בסעודה לא מבעיא לי אבל לדעת מנות הלוי שהוא משום חיבה היה נראה דיוצא דידוע דגם בח"ת שש חבירו ולפעמים יותר ממתנות גשמיות, ואמרו ז"ל אינו זז משם עד שנעשים אוהבים זה לזה את והב בסופה דמראה לו חיבה בזה ואין לך תענוג גדול משמחת תורה, גם לטעם מהר"ל משום משפיע נמי כ"ש דבתורה איכא השפעה. איברא דגם לטעם התה"ד מקום יש בראש לישב ולומר דאם למאכל הגוף תקנו מ"מ וקיים בו מצוה כ"ש השולח לו מזון רוחני מ"מ חדושי תורה ודאי דיצא והרי אנן קיי"ל גדול המחטיאו יותר מההורגו וקצת יש לתלות במחלוקת הלבוש והט"ז והאחרונים אי חנוכה חייבת בסעודה מטעם דגדול המחטיאו יותר מההורגו ע"ש. ויש להביא סמוכין ממה שנהגו קצת אפילו מהלומדים לסמוך על לימוד במקום אכילת סעודה שלישית בשבת, ועיין מג"א או"ח סי' תמ"ד סק"ב שהביא בשם של"ה דרשב"י הי' עוסק בתורה במקום שלש סעודות, הרי דאיכא לימוד במקום אכילה אף דלענין הלכה לא ניחא מ"מ הרי יש נוהגין כן וא"כ אפשר דהכא נמי יצא בתורה וצ"ע. ובאמת כי הספר מנות הלוי נשלח לשם שלוח מנות לחותנו והכלה שלו עיין בהקדמה שלו.
ונראה להכריח מגמ' מגילה דף ז' ע"ב אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין הוי מחלפי סעודתיהו להדדי ופרש"י זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו ובשנייה סועד חבירו עמו והקשה הב"י דא"כ לא היו מקיימים משלוח מנות לרעהו ובד"מ כתב דשלוח לאו דוקא וחלק על הב"י ועיין לח"מ פ"ב דמגילה מה שהבין בקושית הב"י דלא כד"מ ע"ש ובאחרונים מה שדחקו האיך קיימו משלוח מנות כה"ג ולפי הבנת הפוסקים הא דמחלפי סעודתיהו משום דעניים היו ולא הי' להם מה לשלוח אחרת עיין ר"ן, ולפי מה שכתבתי דגם בח"ת יצא אמאי לא שלחו זה לזה דברי תורה ויצאו לכ"ע בח"ת מזה לזה וע"כ מוכרח לומר דאינו יוצא בד"ת, אלא די"ל דאינו מוכרח חדא שהרי כבר הבאתי דהנמק"י מגילה דף ז' כתב בשם יש מפרשים דלא היו עניים אלא שהיו משלחין כל כך זה לזה עד ששלחו כל סעודתם ע"ש ולפ"ז לא קשה מידי קושית הב"י והד"מ וגם אין ראי' לדידן דאינו יוצא בד"ת, ובאמת להב"י והד"מ דהיו שולחין מפני שלא הי' להם אכתי קשה לפמ"ש הרמ"א הבאתי לעיל דאם שלח לו ואינו מקבלו יוצא בזה א"כ הכ"נ היו יכולים כל חד שלא לקבל את של חבירו ויאמרו הריני כאלו התקבלתי ויצא וא"כ יהי' מכאן להכריח שלא כרמ"א הנ"ל אבל לפי' הנמק"י אתי שפיר וק"ל.
אמנם לאחר כל החקירות עומד לנגדי דברי המחבר שכתב מפורש דצריך לשלוח שתי מנות בשר או של מיני אוכלין והרמ"א לא הגיה עליו כלום משמע דמודה ליה בזה דבעי דוקא אוכלין אולם גם זה לאו תברא הוא דע"כ צ"ל דזה דוקא לטעם התה"ד שכתב דלשון מנות ל"ש אלא במיני מאכל או משקה ולא מצינו בשום מקום דמקרי מנות אלא מידי דמיכלי ומשתי אבל למנות הלוי גם ד"ת מנות הוא (ובדרך צחות הרי ספרו שהוא דברי תורה נקרא מנות הלוי) וגם מדפסק הרמ"א דאם שלח לו ואינו רוצה לקבלו יצא נראה נמי דאוכל לאו דוקא דמאחר דאמר הריני כאלו התקבלתי מ"ש אוכל משאר דברים וי"ל.
וציפיתי צפיי' והאיר ה' עיני בשו"ת בי"ש או"ח למרן כק"ז לפמ"ש בפסחים ק"ט אנשים בראוי להם ביין ונשים בראוי להם בבבל בבגדי צבעונים ובא"י בבגדי פשתן מגוהצים ועיין תוס' ר"ה ו' ע"ב ד"ה אשה וקידושין ל"ב ע"ב ד"ה אשה דיש חלוק בין זה"ז ובין בזמן שביהמ"ק קיים דאז אין שמחה אלא בבשר אפילו לאשה וא"כ שפיר י"ל דכיון דבימי מרדכי ואסתר לא הי' ביהמ"ק קיים כמבואר במגילה א"כ לנשים לא הי' דין חיוב מנות שהוא מין מאכל ומשתה רק בגדים בין לטעם תה"ד ובין לטעם מנות הלוי ובזה מישב קושית פר"ח ע"ש ולדידן עכ"פ למדנו דיש לחלק דנשים עכ"פ מ"מ שלהם לאו דוקא בבשר אלא גם בבגדים וא"כ מנות לאו דוקא מיני מאכל וא"כ י"ל דה"ה דברי תורה. ובזה יש להעמיס קצת מה שכתב הרמ"א בשם מהרי"ב או"ח סי' תרצ"ה טוב לעסוק מעט בתורה קודם שיתחיל הסעודה וסמך לדבר ליהודים היתה אורה ושמחה ודרשו אורה זו תורה נמצא דגם תורה הוא חלק משמחת פורים וסעודה וא"כ השולח לו דברי תורה הרי זה חלק מהסעודה שצריך גם לזה קודם הסעודה כמ"ש הרמ"א ז"ל.
ומיהו בגמ' סנהדרין ק"ג א"ר יוחנן משום ר' יוסי בן קסמא גדולה לגימה שהרחיקה שתי משפחות מישראל שנאמר על אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים ור' יוחנן דידיה אומר מרחקת את הקרובים ומקרבת את הרחוקים ומעלמת עינים מן הרשעים ומשרה שכינה על נביאי הבעל ועיין רש"י שם נראה דעיקר קירוב הדעת בא ע"י אכילה וגם מדמחלפי סעודתייהו אהדדי לפי פי' הר"ן דלא הי' להן מזון אחר משמע עכ"פ דמזון בעי דוקא ואפילו נימא דהטעם משום חיבה עכ"פ בעי מזון ואדרבה ע"כ דהטעם התם משום חיבה דאי נימא הטעם משום הרוחה כתה"ד א"כ כד הוי מחלפי סעודתייהו לא קיימו כלום שהרי לא היתה הרוחה כלל לשום אחד והאיך קיימו משלוח מנות אבל אי נימא משום חיבה איכא א"כ ע"כ דהטעם משום חיבה עיין בי"ש הנ"ל בסי' ש"פ. א"כ נראה דאפילו משום חיבה דוקא דבר אכילה בעי ולא דברי תורה אבל לפי' הנמק"י גם זה אינו מוכרח וכנ"ל.
ידידו עוז המצפה לשמוע בשורות טובות הדושל"ת בכל עת המאוה חג כשר ושמח בלב ונפש, מנשה הקטן
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- jakov
- MMH
- mzk
- א. ל.
- אבוה דיוסף
- אבן בוחן
- אברייך
- אבריימי
- אברך קלאסי
- אדם
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אזא
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- איד
- איישר חילי
- איסר האטלקי
- איש
- איש אמת
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- איתי13
- איתמר בן יהושע
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אלי אילני
- אליהו חזן
- אליהו נחמן
- אלעזר
- אלף בינה
- אם היו
- אמר ליה
- אמרי שפר
- אמתע חסיד
- אני המשנה
- אנשיל
- אספן עתיקות
- אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
- אף נעים
- אפרים זינגר
- ארנפלד
- ארצישראל
- באמונתו
- בולמאי בר אשגרי
- בינה לעתים
- בליש
- במחשבה תחילה
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בן שמן
- בניהו
- בניהו בן יהוידע
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בפקודיך אשיחה
- בצילו חימדתי
- בצלאל שוסטר
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- ברזילאי
- בתראה
- גברא זוטרא
- גבריאל פולארד
- גימפלוביץ
- גליון הליכות
- גמח
- גרונים
- גרינפלד
- דבר ה'
- דבר חפץ
- דברי התלמיד
- דוד בן ישי
- דוד הכהן
- דוד המלך
- דוד יואל לשס
- דור דור
- דורש
- דרכי נעם
- האיש השרוי בשמחה
- הבור רי"ק
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- היגיון התורה
- היושב לפני החכמים
- הכהן
- הלכה בפרשה
- המוכר
- המירער בוחער
- הנעלם שבמשה
- הסלבודקער
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הר זהב
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- השר מקוצי
- ואהבת לרעך כמוך
- והב בסופה
- וידעת היום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זוזיא
- חבימ
- חדושא
- חוצניק
- חוקר תורני
- חידודא
- חיי גן עדן
- חיי נפש
- חיים ארוכים
- חיים מ
- חיים של אושר
- חכימא דיהודאי
- חכם באשי
- חכמתא
- חם ליבי
- חנני
- חסידשער
- טשלמר
- י הירשזאהן
- י מינצר
- יאיר החושב
- ידידיה18
- יהודי וזהו
- יהודי חושב
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי213
- יהודלה
- יואל שילה
- יוסל שקדן
- יוסף מנשה
- יופי
- יושב בישיבה
- יושב ודורש
- יישר כח
- ימה של תורה
- יעיש
- יעקב 5
- יעקב הסופר
- יצחק א
- יצחק אלי
- יצחק דרורי
- יצחקוב
- יצחקלה
- ירא אלקים
- ירוחם חפשי
- יש קונה עולמו
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל גליק
- ישראל מאיר מליק
- יתרון האור
- כורסייא יקירא
- כמעיין המתגבר
- כרי
- כתלמיד הדן בפני רבו
- ל.מ.
- לדעת סודה
- לי נראה
- ליטאי כבד
- לכבודי בראתיו
- למדן משורר
- למה זה תשאל לשמי?
- לענ"ד
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מאיר אברהם
- מאיר אורבך
- מאירלה
- מאירקה
- מביט
- מבקשי תורה
- מה ידידות
- מחזה אברהם
- מטות מסעי
- מים עמוקים
- מכנדבי
- ממוני גבך
- ממזרח שמש
- מנההרניק
- מנורה בדרום
- מנחם הכהן
- מנחם1
- מנשה הקטן
- מסתברא איפכא
- מרא דכולה תלמודא
- מראה מקום
- מרדכי זנגר
- משה ד.
- משה חדש
- משה נ
- משה שפירא
- משה6
- משתוקק לקרבתך
- משתמש
- מתיבות
- מתימן יבוא
- מתקרב
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נובהרדוקר
- נוסקה
- נחמן ל.
- נפלאיתי
- נפקא מינא
- נפשי חמדה
- נקודה טובה
- נריה
- נתי מור
- נתן
- נתנאל לב
- סנה בוער
- סקרן
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עושה פלא
- עלינו לשבח לאדון הכל
- עלם חמודות
- עמך
- ענף מעצי היער
- עפר ואפר
- עץ החיים
- פותח שערים
- פלוני אלמוני1
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פשוט כפשוטו
- צבי זאב
- צדק ומשפט
- ציפור בודד
- צריך ביאור
- צריך עיון
- קבל האמת ממי שאמרו
- קול מגיד
- קוצר ברינה
- קטנטן
- קלונימוס הכהן
- קרית מלך
- קרנש
- ר נחשון
- ר' חיים
- ראם
- רב פאל
- רבי דוד
- רי"ק
- רך בשנים ורך בחוכמה
- רעיון ומושג
- רפאל ממודיעין
- רשאי
- ש. לויס
- שבחת
- שוכן אהל
- שיל"ת
- שירת העשבים
- שמואל51
- שמחנו
- שרייבער
- ת. ינוקא
- תוכן ענינים
- תורת חסד
- תורתו
- תלמיד אחד
- תשב"ר
- תשבץ
- תתאה גבר