- הודעות
- 19
- תודות
- 51
- נקודות
- 2
אני כותב ספר על הלכות כיסוי הראש לאנשים ואני מתקשה קצת בהקדמה
העלתי פה את מה שיש לי בינתים ואשמח לקבל הערות והוספות לרוב
בתודה מראש!
הקדמה
אודה ה' מאוד בפי ובתוך רבים אהללנו, מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי, על כל החסד שעשה עמדי מעודי ועד עתה, ושזיכני לישב באהלה של תורה ולהיות מיושבי ספסלי דבי מדרשא, ולהגות בתורתינו הקדושה, ובפרט עתה עת יוצא לאור העולם פרי עמלי הספר....
בגודל מעלת כיסוי הראש כבר האריכו רבותינו ז"ל אשר הוא מביא לידי יראת שמים כפי שמסופר בגמ' (קנו:) שהחוזים בכוכבים אמרו לאמו של רב נחמן בר יצחק, שעל פי חכמת המזלות בנה עתיד להיות גנב, ולכן היא אמרה לבנה להקפיד לכסות את ראשו כדי שיהיה עליו יראת שמים ['כסי רישיך כי היכי דתהוי עליך אימתא דשמיא'] אולם רב נחמן לא הבין מדוע אמו הקפידה על כך, עד שבאחד הימים בעת שרב נחמן ישב תחת עץ דקל נפל מעליו כיסוי ראשו, וגבר עליו יצרו וטיפס על הדקל וגנב מפירותיו, ואז הבין מדוע אמו הקפידה על כך שראשו תמיד יהיה מכוסה. ובסוטה (מט:) איתא 'אמר ליה רב נחמן לתנא, 'לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא', כלומר שהתנא שנה שם 'משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא', ואמר לו רב נחמן שלא ישנה שמשמת רבי בטלה יראת חטא, שהרי אני עדין קיים. (מצפה איתן) ואולי יש לומר שמתוך שאמו של רב נחמן הקפידה על כיסוי ראשו של בנה מקטנותו, כך בגדלותו הצטיין במידה זו של יראת חטא.
וכה גדול הוא הענין של כיסוי הראש עד שחז"ל קבעו לזה ברכה בפני עצמו כדאיתא בגמ' (ברכות ס:) 'כי פריס סודרא על רישיה לימא ברוך עוטר ישראל בתפארה' וכמו שכתב הבית יוסף (או"ח סי' מו) 'ונ"ל שטעם ברכה זו לפי שאסור להלך בגילוי הראש כדמשמע בפרק כל כתבי (שבת קיח:), ואפילו לדברי המפרש שאינו אסור לילך בגילוי הראש מ"מ מודה דמידת חסידות הוא שלא לילך בגילוי הראש וכו', ולפי שישראל הם המצווין בכך כדי שיהא מורא שמים עליהם אנו מברכים עוטר ישראל'.
על כן, כל הרוצה לזכות ליראת שמים טהורה אשר היא העיקר בעבודת השם וכמו שכתוב (דברים י יב) 'ועתה ישראל, מה יי אלקיך שואל מעמך, כי אם ליראה את יי אלקיך'. וכמו שהאריכו בזה כל בעלי המוסר, יזהר מאוד בענין זה של כיסוי הראש ועל ידי זה יזכה ליראת ה' וישמר מן החטא וכמו שכתב בספר חסידים החדש (לרבי משה בן רבי יהודה הכהן עמ' 12) 'מאוד הזהר בכל כוחך מלישב בגילוי הראש שעה אחת, כי כל מי שיושב בגילוי הראש אין לו יראה מלכות של מעלה, כי אפילו החיות מכסות פניהן וכל אשר להן מפני היראה, והקב״ה מלא כל הארץ כבודו, שויתי ה׳ לנגדי תמיד'.
ובספר אהל יהושע כתב בשם הגה"ק מהר"י מבעלזא רמז דיארמולקא הם אותיות ירא אלקים או ירא מלכא,
ועיין בחפץ חיים בהקדמתו שהביא מהמדרש (רבה נשא יד ד) 'אם יגעת הרבה בדבריהם הקדוש ברוך הוא מסיר יצר הרע ממך', כלומר שעל ידי הלימוד בדברי רבותינו ז"ל בענין מסוים, הקב"ה מסיר את היצר הרע מאותו ענין, ואולי יש לומר גם כן בעניינינו, שעל ידי הלימוד בהלכות אלו של כיסוי הראש שהוא מטעם של יראת שמים, הקב"ה ממשיך יראת שמים על האדם.
מטרת הספר היא ללקט ולסדר ולבאר את כל דיני כיסוי הראש, כגון זמני החיוב, שיעור כיסוי הראש, וסוגי כיסוי הראש וכו', אשר מפוזרים בספרי רבותינו הפוסקים ראשונים ואחרונים זעיר שם וזעיר שם, וכל הרוצה לדעת את ההלכה ומקורה צריך עיון וחיפוש רב, ע"כ אמרתי להיות מאסף לכל המחנות ולהכניסם תחת קורת גג אחת דבור דבור על אופניו למען ירוץ הקורא בו וכל הצמא לדעת את דבר ה' זו הלכה עם מקורה מש"ס ופוסקים ימצא את מבוקשתו בנקל.
וכמו שכתב בשבח המלקטים בפלא יועץ (ערך אסיפה) 'כמה טובה עשו לנו בעלי אספות, רבותינו הקדושים אשר בכל דור ודור זכו וזכו את הרבים, זכות הרבים תלוי בם, שאלמלא הם נשתכחה תורה מישראל, ובפרט כגון אנן דור יתום, יתמי דיתמי, אשר טרדות הזמן רבו עלינו ואין הפנאי מסכים אתנו כל כך ללמד בשקידה כל כך כמו הראשונים ודעתנו קצרה, ואם נבוא ללמד ספרים הרבה אין קץ ומי הוא זה אשר תשיג ידו להיות כל הספרים נמצאים אצלו, אבל על ידי האספות נוכל לצאת מעט ידי חובתנו, ובכל דור צריכים האספות כמו שעשה הרמב"ם וה"טור" והרב "בית יוסף" והרב "כנסת הגדולה" ורבים כמוהם שהיו לנו לעינים, ומהם יראו וכן יעשו בכל דור ודור, וכו' ויעשו אספות כיד ה' הטובה עליהם, מי מקצורי דינים על ארבעה טורים, מי מכללים, מי מהקדמות לדרושים, ומי מתוכחת מוסר וכדומה, כל אשר עושים חסד גדול יחשב, ואין לך חסד גדול מזה שהוא חסד בנפש, ועושי אלה הם מזכים את הרבים וזכות הרבים תלוי בם'.
כבר ידוע מאמר החכם 'כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לספר בלי טעות' על כן אבקש מהלומדים שאם ימצאו איזה טעות או הערה יואילו נא להודעיני כדי שאוכל בע"ה לתקן במהדורה הבאה את הטעון תיקון.
חילקתי את הספר לשני חלקים, החלק הראשון הוא בענין ההלכות הנוגעים לכיסוי הראש לאנשים וכל המסתעף לו, והחלק השני הוא בענין הלכות שבת הנוגעים לכובעים ולכיסוי הראש.
בראש העמוד הבאתי את מסקנת ההלכה למעשה העולה מדברי רבותינו הפוסקים, ובשוליו מדור נוסף אשר כיניתי בשם 'גילוי הראש' יען כי בו גיליתי את מקור ההלכה מש"ס ופוסקים ובתוספת ביאור, ולפעמים הבאתי שם גם חידושי הלכה נוספים.
ובסוף הספר הוספתי נספחים ובו הבאתי בהרחבה כמה סוגיות שנידונו בפנים הספר עם מקורותיהם מש"ס ופוסקים
הדברים נכתבו מתוך הלימוד והשתדלתי לסתום כמו המנהג, אולם אין לסמוך על הדברים להלכה למעשה כלל אלא יש לשאול מורה הוראה מוסמך.
קראתי את שם הספר והוא על פי לעיל', וכמו שכתב הרוקח בהקדמתו 'כל אדם צריך לרשום שמו בספרו' עיי"ש.
וכאן המקום להודות לכל אשר סיעוני ועזרוני להגיע עד הלום, בראש ובראשונה להורי היקרים, ה"ה אאמו" (האם מקובל לכתוב שם??????????)שליט"א, ולא"מ (כנ:ל???????????????)שתיחי', על אשר גידלוני בחכמה ובתבונה, והידריכוני לילך בדרך התורה והמצוות, ונטעו בי אהבת תורה ויראת שמים, ולא חשכו ממני דבר בכדי שאוכל לישב ולשקוד על תלמודי, ויהי רצון שיזכו להמשיך ולגדל את צאצאיהם ולרוות מהם רוב נחת דקדושא, ושיזכו להמשיך בפעלם הטוב למען הכלל והפרט לאורך ימים טובים ושנים מתוך בריות גופא ונהורא מעליא.
מן החובה להודות למורי ורבי הג"ר שליט"א אשר יש לי את הזכות ללמוד עמו בחברותא מידי שבוע.
וכן להג"ר שליט"א דיין ומו"צ בעיה"ק ירושלים אשר יש לי את הזכות ללמוד עמו בחברותא מידי שבוע על עזרתו הרבה בעניני הספר ...........
וכן אודה מקרב לבי
וכן עלי להודות מקרב לב לידידי היקרים אשר בלעדיהם לא היה יוצא ספר זה לאור, בראש ובראשונה לידיד נפשי הבה" ני"ו, וכן לידיד נפשי הבה" ני"ו, וכן לידיד נפשי הבה"ח ני"ו, אשר עדדוני וחיזקוני ועזרוני בכל שלבי הכתיבה וההוצאה והשקיעו שעות על גבי שעות מזמנם היקר לעבור על הדברים מספר פעמים וברוב חכמתם וידיעותיהם הנרחבות העירו הערות רבות וחשובות.
וכן לכל שאר ידידי ומכרי ובני משפחתי היקרה, ובפרט לאחי היקר הבה"ח, שטרחו ונתנו מזמנם היקר לעזור בכל שלבי ההוצאה וההדפסה, וכן לכל אלו אשר נדבה רוחם להשתתף וליטול על עצמם חלק בהוצאות המרובות, יהי משכורתם שלמה מאת השם ויזכו לכל טוב.
ובצאתי מן הקודש אודה על העבר ואשאל על העתיד ' אחת שאלתי מאת ה' שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו' ושלא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי ושאזכה להמשיך ולהגות בתורה הקדושה, ולחבר חיבורים נוספים אפרוס כפי בתפילה שאזכה לישב באהלה של תורה
י"ח שבט תשפ"ו
העלתי פה את מה שיש לי בינתים ואשמח לקבל הערות והוספות לרוב
בתודה מראש!
הקדמה
אודה ה' מאוד בפי ובתוך רבים אהללנו, מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי, על כל החסד שעשה עמדי מעודי ועד עתה, ושזיכני לישב באהלה של תורה ולהיות מיושבי ספסלי דבי מדרשא, ולהגות בתורתינו הקדושה, ובפרט עתה עת יוצא לאור העולם פרי עמלי הספר....
מעלת כיסוי הראש
בגודל מעלת כיסוי הראש כבר האריכו רבותינו ז"ל אשר הוא מביא לידי יראת שמים כפי שמסופר בגמ' (קנו:) שהחוזים בכוכבים אמרו לאמו של רב נחמן בר יצחק, שעל פי חכמת המזלות בנה עתיד להיות גנב, ולכן היא אמרה לבנה להקפיד לכסות את ראשו כדי שיהיה עליו יראת שמים ['כסי רישיך כי היכי דתהוי עליך אימתא דשמיא'] אולם רב נחמן לא הבין מדוע אמו הקפידה על כך, עד שבאחד הימים בעת שרב נחמן ישב תחת עץ דקל נפל מעליו כיסוי ראשו, וגבר עליו יצרו וטיפס על הדקל וגנב מפירותיו, ואז הבין מדוע אמו הקפידה על כך שראשו תמיד יהיה מכוסה. ובסוטה (מט:) איתא 'אמר ליה רב נחמן לתנא, 'לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא', כלומר שהתנא שנה שם 'משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא', ואמר לו רב נחמן שלא ישנה שמשמת רבי בטלה יראת חטא, שהרי אני עדין קיים. (מצפה איתן) ואולי יש לומר שמתוך שאמו של רב נחמן הקפידה על כיסוי ראשו של בנה מקטנותו, כך בגדלותו הצטיין במידה זו של יראת חטא.
וכה גדול הוא הענין של כיסוי הראש עד שחז"ל קבעו לזה ברכה בפני עצמו כדאיתא בגמ' (ברכות ס:) 'כי פריס סודרא על רישיה לימא ברוך עוטר ישראל בתפארה' וכמו שכתב הבית יוסף (או"ח סי' מו) 'ונ"ל שטעם ברכה זו לפי שאסור להלך בגילוי הראש כדמשמע בפרק כל כתבי (שבת קיח:), ואפילו לדברי המפרש שאינו אסור לילך בגילוי הראש מ"מ מודה דמידת חסידות הוא שלא לילך בגילוי הראש וכו', ולפי שישראל הם המצווין בכך כדי שיהא מורא שמים עליהם אנו מברכים עוטר ישראל'.
על כן, כל הרוצה לזכות ליראת שמים טהורה אשר היא העיקר בעבודת השם וכמו שכתוב (דברים י יב) 'ועתה ישראל, מה יי אלקיך שואל מעמך, כי אם ליראה את יי אלקיך'. וכמו שהאריכו בזה כל בעלי המוסר, יזהר מאוד בענין זה של כיסוי הראש ועל ידי זה יזכה ליראת ה' וישמר מן החטא וכמו שכתב בספר חסידים החדש (לרבי משה בן רבי יהודה הכהן עמ' 12) 'מאוד הזהר בכל כוחך מלישב בגילוי הראש שעה אחת, כי כל מי שיושב בגילוי הראש אין לו יראה מלכות של מעלה, כי אפילו החיות מכסות פניהן וכל אשר להן מפני היראה, והקב״ה מלא כל הארץ כבודו, שויתי ה׳ לנגדי תמיד'.
ובספר אהל יהושע כתב בשם הגה"ק מהר"י מבעלזא רמז דיארמולקא הם אותיות ירא אלקים או ירא מלכא,
ועיין בחפץ חיים בהקדמתו שהביא מהמדרש (רבה נשא יד ד) 'אם יגעת הרבה בדבריהם הקדוש ברוך הוא מסיר יצר הרע ממך', כלומר שעל ידי הלימוד בדברי רבותינו ז"ל בענין מסוים, הקב"ה מסיר את היצר הרע מאותו ענין, ואולי יש לומר גם כן בעניינינו, שעל ידי הלימוד בהלכות אלו של כיסוי הראש שהוא מטעם של יראת שמים, הקב"ה ממשיך יראת שמים על האדם.
מטרת הספר
מטרת הספר היא ללקט ולסדר ולבאר את כל דיני כיסוי הראש, כגון זמני החיוב, שיעור כיסוי הראש, וסוגי כיסוי הראש וכו', אשר מפוזרים בספרי רבותינו הפוסקים ראשונים ואחרונים זעיר שם וזעיר שם, וכל הרוצה לדעת את ההלכה ומקורה צריך עיון וחיפוש רב, ע"כ אמרתי להיות מאסף לכל המחנות ולהכניסם תחת קורת גג אחת דבור דבור על אופניו למען ירוץ הקורא בו וכל הצמא לדעת את דבר ה' זו הלכה עם מקורה מש"ס ופוסקים ימצא את מבוקשתו בנקל.
וכמו שכתב בשבח המלקטים בפלא יועץ (ערך אסיפה) 'כמה טובה עשו לנו בעלי אספות, רבותינו הקדושים אשר בכל דור ודור זכו וזכו את הרבים, זכות הרבים תלוי בם, שאלמלא הם נשתכחה תורה מישראל, ובפרט כגון אנן דור יתום, יתמי דיתמי, אשר טרדות הזמן רבו עלינו ואין הפנאי מסכים אתנו כל כך ללמד בשקידה כל כך כמו הראשונים ודעתנו קצרה, ואם נבוא ללמד ספרים הרבה אין קץ ומי הוא זה אשר תשיג ידו להיות כל הספרים נמצאים אצלו, אבל על ידי האספות נוכל לצאת מעט ידי חובתנו, ובכל דור צריכים האספות כמו שעשה הרמב"ם וה"טור" והרב "בית יוסף" והרב "כנסת הגדולה" ורבים כמוהם שהיו לנו לעינים, ומהם יראו וכן יעשו בכל דור ודור, וכו' ויעשו אספות כיד ה' הטובה עליהם, מי מקצורי דינים על ארבעה טורים, מי מכללים, מי מהקדמות לדרושים, ומי מתוכחת מוסר וכדומה, כל אשר עושים חסד גדול יחשב, ואין לך חסד גדול מזה שהוא חסד בנפש, ועושי אלה הם מזכים את הרבים וזכות הרבים תלוי בם'.
כבר ידוע מאמר החכם 'כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לספר בלי טעות' על כן אבקש מהלומדים שאם ימצאו איזה טעות או הערה יואילו נא להודעיני כדי שאוכל בע"ה לתקן במהדורה הבאה את הטעון תיקון.
דרכי בכתיבת הספר
חילקתי את הספר לשני חלקים, החלק הראשון הוא בענין ההלכות הנוגעים לכיסוי הראש לאנשים וכל המסתעף לו, והחלק השני הוא בענין הלכות שבת הנוגעים לכובעים ולכיסוי הראש.
בראש העמוד הבאתי את מסקנת ההלכה למעשה העולה מדברי רבותינו הפוסקים, ובשוליו מדור נוסף אשר כיניתי בשם 'גילוי הראש' יען כי בו גיליתי את מקור ההלכה מש"ס ופוסקים ובתוספת ביאור, ולפעמים הבאתי שם גם חידושי הלכה נוספים.
ובסוף הספר הוספתי נספחים ובו הבאתי בהרחבה כמה סוגיות שנידונו בפנים הספר עם מקורותיהם מש"ס ופוסקים
הדברים נכתבו מתוך הלימוד והשתדלתי לסתום כמו המנהג, אולם אין לסמוך על הדברים להלכה למעשה כלל אלא יש לשאול מורה הוראה מוסמך.
שם הספר
קראתי את שם הספר והוא על פי לעיל', וכמו שכתב הרוקח בהקדמתו 'כל אדם צריך לרשום שמו בספרו' עיי"ש.
שלמי תודה
וכאן המקום להודות לכל אשר סיעוני ועזרוני להגיע עד הלום, בראש ובראשונה להורי היקרים, ה"ה אאמו" (האם מקובל לכתוב שם??????????)שליט"א, ולא"מ (כנ:ל???????????????)שתיחי', על אשר גידלוני בחכמה ובתבונה, והידריכוני לילך בדרך התורה והמצוות, ונטעו בי אהבת תורה ויראת שמים, ולא חשכו ממני דבר בכדי שאוכל לישב ולשקוד על תלמודי, ויהי רצון שיזכו להמשיך ולגדל את צאצאיהם ולרוות מהם רוב נחת דקדושא, ושיזכו להמשיך בפעלם הטוב למען הכלל והפרט לאורך ימים טובים ושנים מתוך בריות גופא ונהורא מעליא.
מן החובה להודות למורי ורבי הג"ר שליט"א אשר יש לי את הזכות ללמוד עמו בחברותא מידי שבוע.
וכן להג"ר שליט"א דיין ומו"צ בעיה"ק ירושלים אשר יש לי את הזכות ללמוד עמו בחברותא מידי שבוע על עזרתו הרבה בעניני הספר ...........
וכן אודה מקרב לבי
וכן עלי להודות מקרב לב לידידי היקרים אשר בלעדיהם לא היה יוצא ספר זה לאור, בראש ובראשונה לידיד נפשי הבה" ני"ו, וכן לידיד נפשי הבה" ני"ו, וכן לידיד נפשי הבה"ח ני"ו, אשר עדדוני וחיזקוני ועזרוני בכל שלבי הכתיבה וההוצאה והשקיעו שעות על גבי שעות מזמנם היקר לעבור על הדברים מספר פעמים וברוב חכמתם וידיעותיהם הנרחבות העירו הערות רבות וחשובות.
וכן לכל שאר ידידי ומכרי ובני משפחתי היקרה, ובפרט לאחי היקר הבה"ח, שטרחו ונתנו מזמנם היקר לעזור בכל שלבי ההוצאה וההדפסה, וכן לכל אלו אשר נדבה רוחם להשתתף וליטול על עצמם חלק בהוצאות המרובות, יהי משכורתם שלמה מאת השם ויזכו לכל טוב.
ובצאתי מן הקודש אודה על העבר ואשאל על העתיד ' אחת שאלתי מאת ה' שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו' ושלא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי ושאזכה להמשיך ולהגות בתורה הקדושה, ולחבר חיבורים נוספים אפרוס כפי בתפילה שאזכה לישב באהלה של תורה
י"ח שבט תשפ"ו
