פורים כיפורים - כפורים (2 צופים)

[הלך אחר חכמים]

ביום כיפור משנים בפנים, ובפורים משנים אף את החוצניות כדי לזכור לשנות אף את הפנימיות.

לחץ כדי לכווץ...

יישר כוח.
האם חכמי הפורום מכירים עניינים משותפים נוספים לפורים וליום כיפור על דרך הנ"ל?

 

[עמוסיך]

יישר כוח.
האם חכמי הפורום מכירים עניינים משותפים נוספים לפורים וליום כיפור על דרך הנ"ל?

לחץ כדי לכווץ...

שניהם לא בטלים לעתי"ל

 

[עוזי ומגני]

פורים - יום הכיפורים כפורים? | ענייני דיומא

שיחה של רה"י רבינו גרשון אדלשטיין זצ"ל יום הכיפורים כ"פורים" ידוע מהאר"י ז"ל שיום הכיפורים הוא כ"פורים", היינו שבבחינה מסויימת פורים הוא זמן מסוגל יותר, ויכולים לזכות בו למעלות רוחניות יותר מיום כיפור, ולכן יום הכיפורים נתלה בפורים – כ"פורים". ויש להבין, שהרי יום כיפור הוא יום שכולו קדושה...

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[עמוסיך]

באותו עניין
שאלו תלמידיו לר' שמחה בונם מפשיסחה, איך ייתכן שפורים גדול מיוה"כ, וענה להם שבשני ימים אלו, מצווים עמ"י להתענות, ביוה"כ עינוי הגוף, אך בפורים עינוי קשה יותר, עינוי הדעת, דמחייב איניש לבסומי וכו'. כעת שאל את תלמידיו, "תאמרו לי אתם! מהי ההקרבה הגדולה יותר, עינוי הגוף או הדעת?!...".

 

[עמוסיך]

ב. ראיתי ג"כ הקבלה יפה, שהחיבור אם הקב"ה בשני הימים הקדושים הללו הינו בדרך של צום ואכילה, ביוה"כ מצווים אנו לאכול בתשיעי ולצום בעשירי, ואילו ביום הפורים מצווים אנו לצום לפניו, ויום אחריו באכילה.

ג. בשניהם בחינת קבלת התורה, ביוה"כ ניתנו הלוחות השניות הקיימות לעולם, והדר קיבלוה מאהבה בימי אחשורוש. ועד ימינו אנו, ביום הכיפורים זו עבודה בבחינת יראה - מי יחיה ומי ימות, ועל המדינות בו יאמר (אמנם מתחיל בר"ה) איזו לחרב איזו לרעב וכו'. ואילו בפורים יש עניין בשמחה פנימית בעשיית המצוות, ומשלוח מנות איש לרעהו - אחדות ישראל וכו'
מומלץ לכל! לעיין טרם כל חג בספר הקדוש 'בים דרכך' מבית מדרשו של הגר"י מאיר מורגנשטרן שליט"א, ממנו ניתן לשאוב את ענייני היום והפנימיות של מועדי ישראל

 

[הלך אחר חכמים]

יישר כוח גדול (עדיין איני מורשה לתת לייק עד שאגיע לסך הודעות מסויים, אז ראו בזה כאישי)

מה המקור הראשון למימרא שיום כיפורים הוא כפורים?
באשכול ששותף לעייל ע"י הרב עוזי ומגיני נכתב רק שהוא בשם רבנו האריז"ל, אך לא צוין מקורו איה.

 

[עמוסיך]

מה המקור הראשון למימרא שיום כיפורים הוא כפורים?

לחץ כדי לכווץ...

זה זוהר, לא זוכר בדיוק, אחפש בע"ה

 

[אברך מישיבת מיר]

ישנה תשובה בתשובות והנהגות תנ"ט לגבי דין כל הפושט יד נותנים לו, ולגבי דין חייב איניש לבסומי בפוריא.
ובמועדים וזמנים (סי' תנ"ט) ביאר על פי הסוד וז"ל: בשעה זו מלכו של עולם מרוצה לעמו, דעת חדוותא ועת רצון הוא למעלה, אבל אנו מפחדים מאד שמא שונאינו העכו"ם וכן הס"מ, יתגרו וידרשו לעצמם חלק בקדושה ח"ו בעת רצון וחדוותא זו. וכן ביום הכפורים שנקבע לעת רצון למעלה, חוששין אנו שמא העכו"ם והס"מ יקבלו איזה חלק בקדושה, ולכן מקדימין ומקריבין שעיר לעזאזל להטעותם שיש להו גם כן חלק בקרבנות, ויקבלו בזה חלקם, כמו שביאר הרמב"ן בפירושו לתורה (ויקרא טז, ח). ולכן בפורים מתנהגים אנו כשיכורים וכאילו גם לנו אין חלק בקדושה, ולא יתגרה בנו. וא"כ יום הכפורים היא כמו פורים, שתרוייהו עת רצון למעלה, והפושט יד לבקש נותן לו הקדוש ברוך הוא מבוקשו, והס"מ מתגרה בתרוייהו. וביוה"כ סותמין אותו במה שנותנים לו גם כן איזה חלק בקדושה, ובפורים מתנהגים היום בחיצוניות כפתאים ושיכורים וכאילו גם בנו אין קדושה, להטעותם שלא ידרשו מהקדושה כמונו וכו'. ובסידור האריז"ל פירש שמשתכר כדי שלא יברך כראוי ביום קדוש כי האי שמוסיף בזה איזה כח לקליפה, ואולי הכל הולך לכוונה שביארנו שעי"ז אנו מטעים הס"מ כאילו אין בנו קדושה. וזהו הסוד במצות היום שצריך לבסומי ולהתנהג כשיכור בלא דעת, כדי להעלים קדושת היום, ולכן השם הוי - ה לא נזכר כלל במגילה שהקדושה מוסתרת היום. ואף שאין לנו חלק בנסתרות להבין עומק אלו הדברים, מ"מ העתקתים אף שאכ"מ שמכל זה מתבאר ערך וקדושת היום וכו',
ולכן אף מרבין מאד בצדקה ביום זה ואין לדקדק במעות פורים, רק נותנין לכל אחד ואפילו לעכו"ם, וכל זה כדי להטעותם כמ"ש.

 

[עמוסיך]

מה המקור הראשון למימרא שיום כיפורים הוא כפורים?

לחץ כדי לכווץ...

זה זוהר, לא זוכר בדיוק, אחפש בע"ה

לחץ כדי לכווץ...

ז"ל הזוהר בתיקוה"ז (פו.) "פורים איתקריאת על שם יום הכפורים, דעתידין לאיתענגא ביה ולשנויי לה מעינוי לעונג, ומה דאיהי שכינתא אסור ביה נעילת הסנדל, בהוא זימנא איתמר בה מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב, ועינוגא וחדוה וכמה טבין מזומנין לגבה, ודא יהא בזמנא דפורקנא בעגלא".
וכתב שם ר' שלום בוזגלו ב'כסא מלך', "לאיתענגא ביה בכפור במקום התענית והעינוי. תענוג במאכל ומשתה" וזה מובא בעוד כמה מקובלים שעתיד יוה"כ להיות יום של תענוג במאכל וכו'
[וזה לכשעצמו דורש ביאור כי פשוט שאין צג נופל משל תורה, ומי שאמר הוא גם מבאר... ובאותו העניין שאמרו שהחגים בטלים כמובן שאינם מתבטלים ממש, וראיתי מספר ביאורים לעניין]

 

[חויישב]

מה המקור הראשון למימרא שיום כיפורים הוא כפורים?

לחץ כדי לכווץ...

אין מקור למימרא כזו, ח"ו לומר שדאו' נתלה בדרבנן.
המקור הוא מתיקו"ז (תיקון כ"א, דף נ"ז ע"ב)
"פורים אתקריאת על שם יום הכפורים"

 

[הלך אחר חכמים]

ז"ל הזוהר בתיקוה"ז (פו.) "פורים איתקריאת על שם יום הכפורים, דעתידין לאיתענגא ביה ולשנויי לה מעינוי לעונג, ומה דאיהי שכינתא אסור ביה נעילת הסנדל, בהוא זימנא איתמר בה מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב, ועינוגא וחדוה וכמה טבין מזומנין לגבה, ודא יהא בזמנא דפורקנא בעגלא".
וכתב שם ר' שלום בוזגלו ב'כסא מלך', "לאיתענגא ביה בכפור במקום התענית והעינוי. תענוג במאכל ומשתה" וזה מובא בעוד כמה מקובלים שעתיד יוה"כ להיות יום של תענוג במאכל וכו'
[וזה לכשעצמו דורש ביאור כי פשוט שאין צג נופל משל תורה, ומי שאמר הוא גם מבאר... ובאותו העניין שאמרו שהחגים בטלים כמובן שאינם מתבטלים ממש, וראיתי מספר ביאורים לעניין]

לחץ כדי לכווץ...

חזק וברוך.
מדברי התיקו"ז הנ"ל אכן נראה הקשר, אבל לא מבואר מפה מה צד העדיפות/יתרון של פורים על יום כיפור עד שתלו בו שכיפורים הוא כפורים עם כ הדימיון, שלכאורה קטן נתלה בגדול.

 

[עמוסיך]

אין מקור למימרא כזו, ח"ו לומר שדאו' נתלה בדרבנן.

לחץ כדי לכווץ...

אוקיי, וזו אינה הכוונה

המקור הוא מתיקו"ז (תיקון כ"א, דף נ"ז ע"ב)

לחץ כדי לכווץ...

אז יש מקור!!
?!

 

[עמוסיך]

חזק וברוך.
מדברי התיקו"ז הנ"ל אכן נראה הקשר, אבל לא מבואר מפה מה צד העדיפות/יתרון של פורים על יום כיפור עד שתלו בו שכיפורים הוא כפורים עם כ הדימיון, שלכאורה קטן נתלה בגדול.

לחץ כדי לכווץ...

אולי מעשה זה יבאר - אולי במליצה

באותו עניין
שאלו תלמידיו לר' שמחה בונם מפשיסחה, איך ייתכן שפורים גדול מיוה"כ, וענה להם שבשני ימים אלו, מצווים עמ"י להתענות, ביוה"כ עינוי הגוף, אך בפורים עינוי קשה יותר, עינוי הדעת, דמחייב איניש לבסומי וכו'. כעת שאל את תלמידיו, "תאמרו לי אתם! מהי ההקרבה הגדולה יותר, עינוי הגוף או הדעת?!...".

לחץ כדי לכווץ...

 

[אברך מישיבת מיר]

אוקיי, וזו אינה הכוונה

אז יש מקור!!
?!

לחץ כדי לכווץ...

בשפתי חיים מועדים ב' עמ' ר"ה הביא שכך מובא בספרים בשם האריז"ל ולא הביא כן בשם הזוהר


וע"ש ב' באורים בשם הגרא"א דסלר ובשם הגר"א

 

[עמוסיך]

ומבלי לבדוק את גובה היום, ברור הוא ששום השפעה לא תינתן בלא שימת לב לקדושת היום ומהותו, הסיבה שהביאה לקביעת החג וכו'
עבודת היום בקדושה, כאשר מצוות היום נעשות בשמחה, כמובן ובדגש ללא ביטול תורה מיותר וכו'
כך, שאין לכאורה הבדל ב'השפעות' בין דאורייתא לדרבנן, כי "כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון" פסחים ל: ועוד כ"מ

 

[אברך מישיבת מיר]

המאמר שכיפורים כ'פורים לא נזכר בזוהר, אלא כתוב שם להפך שפורים נקרא ע"ש יום הכפורים

 

[הלך אחר חכמים]

זכור לי שבקדושות לפורים רבי לוי יצחק מביא את זה. אנסה לחפש.

 

[חויישב]

המאמר שכיפורים כ'פורים לא נזכר בזוהר, אלא כתוב שם להפך שפורים נקרא ע"ש יום הכפורים

לחץ כדי לכווץ...

אכן, וזו הייתה כוונתי שאין מקור כזה, המקור היחיד הוא שפורים ככיפורים

 

[אברך מישיבת מיר]

גם במועדים וזמנים תנ"ט הביא כן בשם האר"י

 

[הלך אחר חכמים]

עתה ראיתי שגם בקדושת לוי, קדושות לפורים, סוף קדושה ראשונה (אות ו) מביא שהוא מהתיקוני זוהר הנ"ל.
שם מסביר שיש דברים משותפים לשני המועדים הנ"ל.
כמו שההארה שלהם משותפת, שבכיפור העבר אין ומתחילים מחדש לקנות לב חדש לעבודתו יתברך וכו, וכך הוא גם בפורים ומקבלים עלינו מחדש עול תורה ומצוות והעבר אין.

וגם גבי ההזדככות של העולמות וכו.