עתה ראיתי שגם בקדושת לוי, קדושות לפורים, סוף קדושה ראשונה (אות ו) מביא שהוא מהתיקוני זוהר הנ"ל.
שם מסביר שיש דברים משותפים לשני המועדים הנ"ל.
כמו שההארה שלהם משותפת, שבכיפור העבר אין ומתחילים מחדש לקנות לב חדש לעבודתו יתברך וכו, וכך הוא גם בפורים ומקבלים עלינו מחדש עול תורה ומצוות והעבר אין.

וגם גבי ההזדככות של העולמות וכו.
זה שיש השואה בין יום כיפור לפורים זה מובא בזוהר, רק מה שאומרים שום כיפורים כפורים דהיינו שיום כיפורים רק דומה לפורים ופורים גדול ממנו זה רק מובא בשם האר"י כפי שהבאתי קודם.
 
נערך לאחרונה:
נערך לאחרונה:
מה המקור הראשון למימרא שיום כיפורים הוא כפורים?
באשכול ששותף לעייל ע"י הרב עוזי ומגיני נכתב רק שהוא בשם רבנו האריז"ל, אך לא צוין מקורו איה.
הגר"א כ' דהמשמעות של פורים כפורים של האר"י הוא הגמ' דביו"כ הוא יום מתן תורה, וכפה עליהם הר כגיגית, והדר קבלוהו בימי אחשורוש
 
הגר"א כ' דהמשמעות של פורים כפורים של האר"י הוא הגמ' דביו"כ הוא יום מתן תורה, וכפה עליהם הר כגיגית, והדר קבלוהו בימי אחשורוש
ג. בשניהם בחינת קבלת התורה, ביוה"כ ניתנו הלוחות השניות הקיימות לעולם, והדר קיבלוה מאהבה בימי אחשורוש. ועד ימינו אנו, ביום הכיפורים זו עבודה בבחינת יראה - מי יחיה ומי ימות, ועל המדינות בו יאמר (אמנם מתחיל בר"ה) איזו לחרב איזו לרעב וכו'. ואילו בפורים יש עניין בשמחה פנימית בעשיית המצוות, ומשלוח מנות איש לרעהו - אחדות ישראל וכו'
 
בעניין הקשר שבין יום הכיפורים לפורים ידועים דברי הגר"א
א. דהחציו לכם של יום הכיפורים הוא בפורים, כי סעודת פורים היא השלמה לסעודה שנחסרה ביום הכיפורים.
ב. ד'קרייתא זהו הלילא' שנאמר על המגילה זה השלמה להלל של יום הכיפורים.

יש לשון בדברי האר"י ז"ל "לכן לעת"ל כל הספרים יתבטלו חוץ ממגיל' אסתר והטעם הוא כי לעולם לא היה נס גדול כזה לא בשבתות ולא ביו"ט להתקיים ההארה זו אף אחר הסתלקות המוחין מן הנקבה אלא בימי הפורים בלבד ובבחי' זו יש יתרון גדול אל פורים על כל שאר הימים אפילו בשבתות ויו"ט".
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון