בירור הסתירות בענין יחס חז"ל וקדמונינו לנשים (מפוצל) (1 צופה)

[עמוסיך]

שימו לב למה שכתוב למעלה...

לחץ כדי לכווץ...

והנה מקור נוסף ל"מנהג" זה:
"שמעתי מאיש אחד שראה באחד הספרים בעיר רומי הגדה של פסח כתובה על קלף וכתוב שם בזה הלשון: "כשאומר מרור זה יראה באצבעו על המרור ואם אין לו מרור יראה באצבע על אשתו שנאמר "ומוצא אני מר ממות את האשה". עכ"ל והוא פלא. ונראה בעליל שחבלו של הכותב ההוא לא נפלו לו בנעימים ולא זכה לאשה הגונה אשר עליה אמר המלך שלמה "מצא אשה מצא טוב ויפק מרצון ה'" (וילקט יוסף ח"ו שנת תרס"ד סי' קפ)

לחץ כדי לכווץ...

הזכרתני...

לחץ כדי לכווץ...

שימחתני...

לחץ כדי לכווץ...

זיעזעתני!!!
מחילה על השאלה, מישהו יכול להסביר מה זה הדבר הזה?! זה לא נראה שיהודי כתב כן!
להורות באצבעו על האשה במרור?! דרשינן סמוכים פרה ואשה זרזיר ועורב?!
ואגב זה לא 'חומרות' צריך לפתוח אשכול בעניין 'אוקירו לנשייכו'

 

[אורה]

ודווקא ביום שבזכות נשים צדקניות נגאלו ממצרים ???
[בדרך צחות - אולי לרמוז שכל הסיבה שאנו בגלות הוא בגלל שחווה אם כל חי אכלה מעץ הדעת וכל עסקינו וסבלינו בזה העולם הוא בשביל לתקן את אותו חטא]
שומו שמים
אולי זה בא מיהודי מומר או משכיל

 

[שירת העשבים]

זיעזעתני!!!
מחילה על השאלה, מישהו יכול להסביר מה זה הדבר הזה?! זה לא נראה שיהודי כתב כן!
להורות באצבעו על האשה במרור?! דרשינן סמוכים פרה ואשה זרזיר ועורב?!
ואגב זה לא 'חומרות' צריך לפתוח אשכול בעניין 'אוקירו לנשייכו'

לחץ כדי לכווץ...

הסר דאגה מליבך, חלילה וחס אינני נוהג כך...
אל לגופו של עניין, זה באמת מאוד מאוד מוזר, אך זה מופיע ביותר מהגדה אחת!

 

[עמוסיך]

בדרך צחות - אולי לרמוז שכל הסיבה שאנו בגלות הוא בגלל שחווה אם כל חי אכלה מעץ הדעת וכל עסקינו וסבלינו בזה העולם הוא בשביל לתקן את אותו חטא

לחץ כדי לכווץ...

אני דווקא שמעתי שהסיבה שאמר רבא לבני מחוזא אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו, זה מחמת טעם הקללה של בזיעת אפך תאכל לחם
הקב"ה מביא לעדם "עזר כנגדו" ואח"כ שואל לאדם מדוע חטאת? והוא עונה "האשה אשר נתת עמדי..." אתה מאשים את העזר? בזיעת אפך תאכל לחם. והא דאמר רבא לבני מחוזא, תתקנו את זה - תתעשרו

 

[עמוסיך]

הסר דאגה מליבך, חלילה וחס אינני נוהג כך...
אל לגופו של עניין, זה באמת מאוד מאוד מוזר, אך זה מופיע ביותר מהגדה אחת!

לחץ כדי לכווץ...

חלילה וחס הרב שליט"א פשוט לך שלא חשדתיך באבק מעשי בורים זה
פשוט על משקל ה'שמחתני' כתבתי זעזעתני, זה באמת מזעזע לראות דבר כזה נכתב, ואולי אתם או אי מי שמתמצא בעניין יוכל לשפוך אור על נושאים אלו
כמעט וודאי לי שאין כאן אלא מעשה עמי ארצות [וראה ב'פלא יועץ' ערך בת]

 

[שירת העשבים]

 

[אורה]

לחץ כדי לכווץ...

מה ההמשך שם בד"ה ואפשר

 

[שירת העשבים]

 

[נאמן]

אולי זה בא מיהודי מומר או משכיל

לחץ כדי לכווץ...

אולי מומר משכיל לא יתכן כי זה די ישן הגדות אלו

 

[עמוסיך]

לחץ כדי לכווץ...

בכלל מעניין אותי לדעת מה הכוונה בכך, ומצוי מאד לקרא בספרים יותר בסגנון שלשלת הקבלה "מצאתי תכריך כתבים" "אמר לי זקן אחד" - ואם הוא אמר... איך ניתן לקחת דוגמאות מפוקפקות מכל אחד?

 

[שירת העשבים]

בכלל מעניין אותי לדעת מה הכוונה בכך, ומצוי מאד לקרא בספרים יותר בסגנון שלשלת הקבלה "מצאתי תכריך כתבים" "אמר לי זקן אחד" - ואם הוא אמר... איך ניתן לקחת דוגמאות מפוקפקות מכל אחד?

לחץ כדי לכווץ...

יתכן מאוד שהם הכירו את אנשים אלו, וסמכו עליהם...

 

[ספרייה תורנית]

 

[שירת העשבים]

זה לא קריא כ"כ

לחץ כדי לכווץ...

נכון בהחלט, אך ניתן למצוא שם אי אילו פנינים.

 

[ספרייה תורנית]

 

[ספרייה תורנית]

"מרור זה" – מנהגים משפחתיים סביב שולחן הסדר

ד"ר ע. חן
כשהתחלתי לכתוב את הדוקטורט שלי על "נשים באמנות היהודית בימי הביניים" אחת התמונות המסקרנות ביותר שמצאתי הייתה תמונה מתוך הגדת ששון שבה רואים זוג יושב ליד שולחן הסדר, והבעל מצביע על האישה. הכיתוב שליד התמונה היה "מרור זה".

הגדת ששון

מכל מה שידעתי אז על אמנות יהודית בימי הביינים ועל איורי הגדות מיד הבנתי שזאת לא יכולה להיות בדיחה פרטית. יש פה משהו הרבה יותר כללי וציבורי. כשפתחתי את הספר של בצלאל נרקיס "כתבי יד עבריים מאוירים מימי הבניים" (ספר החשוב ביותר שנכתב בעברית על איורים בכתבי יד) ראיתי את התמונה מ"הגדת האח" (עוד הגדה ספרדית מהמאה הארבע עשרה):

נרקיס כותב שם ליד התמונה הזאת: "מרור זה. בתמונה נראה בעל הבית המצביע על אישתו באמרו "מרור זה", מנהג שעשועים שרווח בקהילות יהודיות רבות באירופה בימי הביניים".

אותי הבדיחה לא כל כל הצחיקה. מה שכן צריך לדעת זה שהתנועה של ההצבעה נמצאת כמעט בכל עמוד בהגדות המאוירות. מישהו מצביע על משהו…

אבל בכל זאת אי אפשר להתעלם מהעובדה שסביב נושא המרור צויירו יותר מדי ציורים של נשים ופחות מדי ציורים של חסה.

עוד תמונה יוצאת דופן שקשורה אולי למנהגים משפחתיים נמצאת בתאור ליל הסדר בהגדת סרייבו. אף היא מספרד מאותם שנים שלפני המצאת הדפוס.

האישה הכושית הגדת סרייבו

התיאור הזה יוצא דופן בגלל כמה דברים. קודם כל כל הדמויות המצוירות נראות כאילו הן נשים. נכון שבימי הביניים גברים ונשים היו הרבה יותר דומים אחד לשני וההבדלים לא היו כמו בימינו אבל עדיין הציור הזה הוא מבלבל. לפי כיסויי הראש של הדמויות בתמונה הן כולן נשים כי לגברים ציירו בהגדה הזאת כיסוי ראש אחר לגמרי. אז נשאלת השאלה איפה הגברים? במילואים?

 

[אורה]

!!! אולי במקרה שהאשה לא הכינה מרור זה היה כדי לרמוז שאין צורך במרור כי הבעל הוא המרור והבעל הבין את הרמז ובכעס מצביע עליה !!!

 

[ספרייה תורנית]

 

[ספרייה תורנית]

* נשים גרגרניות הן. (טהרות פ"ז מ"ט)
* נשים שחצניות הן. (ירושלמי שבת פ"ו ה"א)
* נשים דברניות הן. (ברכות מח:)
* נשים דעתן קלה. (שבת לג: קידושין פ:)
* נשים עם בפני עצמן הן. (שבת סב.)
* נשים עצלניות הן. (פסחים ד: תוד"ה הימנוהו בשם הירושלמי פסחים פ"א ה"א)
* דמעתה של אשה מצויה. (ב"מ נט.)
* אשה צרה עיניה באורחים. (ב"מ פז.)
* אין האשה מקבלת פיוס. (נדה לא:)
* עשרה קבין שיחה ירדו לעולם. תשעה נטלו נשים ואחד כל העולם כולו. (קידושין מט:)
* הדיבור מצוי בנשים. (ב"ר ע')
* רבנן אמרי: ד' מדות נאמרו בנשים: גרגרניות, צייתניות, עצלניות, קנאניות. רבי יהודה בר נחמיה אמר: אף איסטטניות (שדעתה קצרה ואינה יכולה לסבול שום דבר נגד רצונה מיד. ובלשון יוון מחלוקת ערעור וקטטה) ודברניות. רבי לוי אמר: אף גנביות. יוצאניות. (בראשית רבה מ"ה, ה')
* נשים אינן נאמנות.
* הנשים בטבעם הם נוטות אל הכילות. (אברבנאל אבות א', ה')
* אם תמצא עורב כולו לבן, תמצא כשירה בנשים. (חידושי הרמב"ן והר"ן חולין סב: ובספר הקנה ק"ב ע"ב [צ"ב סוף ע"א] ובכלבו בסי' קי"ח)
* ארבעה דברים נמצאים באשה: חימוד, זנות, שטות, כעס. (ספר הקנה ק"ג ע"א [צ"ב ע"ב])
* האשה היא סיבה לנזק האיש. (תחכמוני שער ארבעים ואחד)
* נקבה בגימטרייא נזק. (כל בו סי' קכ"ב ודבש לפי להחיד"א מערכת נו"ן אות ו' ובפירוש הרא"ש עה"ת ויקרא א', ב' ועוד). [זכר גימטרייא ברכה (שם)] (ובתשב"ץ קטן סי' תס"ה כתב שנקבה בגימטרייא קללה. ובמושב זקנים לבעלי התוספות ויקרא י"ב, א' כתב בשם הר"א מגרמייזא שהבת בגימטריא ארור, וכ"כ בפירוש רבינו אפרים עה"ת שם)
* האשה יפה שבחיות. (משלי חכמים המובא בדרך טובים אדלמאן, סי' 22. וכעי"ז בספר שעשועים לר' יוסף אבן זבארה פרק ז' אות ל"ח)
* נשים הן רגזניות, קולניות, קללניות, ופיהן תמלא קללות נמרצות לילדיהן. (פלא יועץ ערך קללה)
* כשאומר בליל הסדר "מרור זה", יצביע על אשתו. (הגדת פראג בגיליון, וכ"כ בספר "וילקט יוסף" [שווארץ] מחברת שישית, קונטרס כ', סי' ק"פ ששמע מי שראה ברומי הגדש"פ על קלף וכך היה כתוב שם)
* דרך נשים שמשקרות ומכזבות. (חתם סופר בראשית ל"א, ל"ז. בשם מדרש)

 

[אורה]

בינה יתירה יש באשה [יותר מהאיש]

 

[עמוסיך]

* נשים גרגרניות הן. (טהרות פ"ז מ"ט)
* נשים שחצניות הן. (ירושלמי שבת פ"ו ה"א)
* נשים דברניות הן. (ברכות מח:)
* נשים דעתן קלה. (שבת לג: קידושין פ:)
* נשים עם בפני עצמן הן. (שבת סב.)
* נשים עצלניות הן. (פסחים ד: תוד"ה הימנוהו בשם הירושלמי פסחים פ"א ה"א)
* דמעתה של אשה מצויה. (ב"מ נט.)
* אשה צרה עיניה באורחים. (ב"מ פז.)
* אין האשה מקבלת פיוס. (נדה לא:)
* עשרה קבין שיחה ירדו לעולם. תשעה נטלו נשים ואחד כל העולם כולו. (קידושין מט:)
* הדיבור מצוי בנשים. (ב"ר ע')
* רבנן אמרי: ד' מדות נאמרו בנשים: גרגרניות, צייתניות, עצלניות, קנאניות. רבי יהודה בר נחמיה אמר: אף איסטטניות (שדעתה קצרה ואינה יכולה לסבול שום דבר נגד רצונה מיד. ובלשון יוון מחלוקת ערעור וקטטה) ודברניות. רבי לוי אמר: אף גנביות. יוצאניות. (בראשית רבה מ"ה, ה')
* נשים אינן נאמנות.
* הנשים בטבעם הם נוטות אל הכילות. (אברבנאל אבות א', ה')
* אם תמצא עורב כולו לבן, תמצא כשירה בנשים. (חידושי הרמב"ן והר"ן חולין סב: ובספר הקנה ק"ב ע"ב [צ"ב סוף ע"א] ובכלבו בסי' קי"ח)
* ארבעה דברים נמצאים באשה: חימוד, זנות, שטות, כעס. (ספר הקנה ק"ג ע"א [צ"ב ע"ב])
* האשה היא סיבה לנזק האיש. (תחכמוני שער ארבעים ואחד)
* נקבה בגימטרייא נזק. (כל בו סי' קכ"ב ודבש לפי להחיד"א מערכת נו"ן אות ו' ובפירוש הרא"ש עה"ת ויקרא א', ב' ועוד). [זכר גימטרייא ברכה (שם)] (ובתשב"ץ קטן סי' תס"ה כתב שנקבה בגימטרייא קללה. ובמושב זקנים לבעלי התוספות ויקרא י"ב, א' כתב בשם הר"א מגרמייזא שהבת בגימטריא ארור, וכ"כ בפירוש רבינו אפרים עה"ת שם)
* האשה יפה שבחיות. (משלי חכמים המובא בדרך טובים אדלמאן, סי' 22. וכעי"ז בספר שעשועים לר' יוסף אבן זבארה פרק ז' אות ל"ח)
* נשים הן רגזניות, קולניות, קללניות, ופיהן תמלא קללות נמרצות לילדיהן. (פלא יועץ ערך קללה)
* כשאומר בליל הסדר "מרור זה", יצביע על אשתו. (הגדת פראג בגיליון, וכ"כ בספר "וילקט יוסף" [שווארץ] מחברת שישית, קונטרס כ', סי' ק"פ ששמע מי שראה ברומי הגדש"פ על קלף וכך היה כתוב שם)
* דרך נשים שמשקרות ומכזבות. (חתם סופר בראשית ל"א, ל"ז. בשם מדרש)

לחץ כדי לכווץ...

הא למדת שכל זה ב"איוולת בידה תהרסנו" אך "אשה יראת השם - היא תתהלל" - חכמות נשים בנתה ביתה
ודא הוא דאמרי במערבא מצא או מוצא וכו'
ואוכל מעתה להרדימך בדרושים נדושים של שבע ברכות
"החתן שלנו אה"