הרב הירושלמי

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
932
תודות
3,367
נקודות
390
האם לשיטת הרב קוק מותר לשתות יין שחילוני נגע בו?
שמעתי מרבי דב קוק שליט"א שאמר כך:
בדור שלנו אין מושג של צדיק ורשע, יש משוגע ויש נורמלי. והבן היטב הדברים!
וביאר מה שנקרא היצה"ר "מלך זקן וכסיל", ולא נאמר עליו מלך זקן ורשע - אלא כסיל..
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
יעוי' בזה עוד
 
דין יין שנגע בו יהודי שאינו שומר תורה ומצוות

הראשון שדן לאסור יינו של מחלל שבתות בפרהסיה הוא בה"ג,[19] שהשווה דין מומר לע"ז ומחלל שבתות בפרהסיה לעכו"ם, וז"ל: "ומשומד אסור לאכול משחיטתו. ומשומד לעבודה זרה ולחלל שבתות בפרהסיא עושה יין נסך, דלגבי משומד שבת וע"ז כהדדי נינהו".

כדעת בה"ג פסק גם הרשב"א בשם רבנו יונה, והובאו דבריו בב"י.[20] על קביעה זו קשה לכאורה, שהרי מחלל שבתות אינו מנסך לעבודה זרה, וגם אין איסור להתחתן עם בנותיו, וא"כ טעמי הגזרה אינם שייכים בו.[21] הסיבה לאסור בכל זאת יין של מומר היא משום לא פלוג, כלומר כיוון שיהודי מחלל שבת בפרהסיה נידון כיהודי מומר, ויהודי מומר נידון כגוי, לא מחלקים בין הדינים השונים, ולכל עניין הם נידונים כגויים.[22] ויש מי שכתב[23] שמומר נידון כעכו"ם מדין קנס. השו"ע[24] הביא את דברי הרשב"א ובה"ג להלכה, אך בדבריו הזכיר רק מומר ולא מחלל שבתות בפרהסיה.

עלינו לברר מהן ההשלכות של דין זה על מי שאינו שומר מצוות בימינו. בשו"ת בנין ציון[25] כתב שהסיבה לכך שמחלל שבתות בפרהסיה נידון כעכו"ם היא שהכופר בשבת הרי הוא ככופר בבריאת העולם. ואולם רבים מאלו שאינם שומרי תורה ומצוות בזמננו אינם עושים זאת מחמת אידיאל כפירה, והראיה לכך שרבים מהם מתפללים תפילת שבת ומקדשים קידוש היום, ואם כן בוודאי אינם ככופרים בשבת. חלקם כלל לא מבינים מהי שבת, והרי הם כתינוק שנשבה בין הגויים, ונמצא שקשה מאוד להגדיר את היהודים שאינם שומרי תורה ומצוות בזמננו כיהודים מומרים. למעשה מכריע הבנין ציון שאף שהמחמיר להחשיב נגיעת יין של הפושעים הללו לסתם יינם תבוא עליו ברכה, אכן גם המקילים יש להם על מה שיסמכו. אולם אם ברור לנו שיודע דיני שבת ומעז פניו לחללו בפני עשרה מישראל יחד, ודאי נחשב כמומר גמור ואוסר יין במגעו.[26] נראה שגם לדעת הבנין ציון שמביא צדדים להקל מדין תינוק שנשבה, לגבי יהודים שבעברם שמרו תורה ומצוות נראה שלשיטתו אין להקל, משום שיהודים אלו מכירים היטב את קדושת השבת ואעפ"כ בוחרים לכפור בה, ואינו דומה לתינוק שנשבה שכלל לא מבין מהי שבת.

למעשה רבו הדעות בסוגיה זו. נמנה להלן כמה מדעות גדולי דורנו: האגרות משה[27] דקדק מכך שהשו"ע בהלכות יין נסך הזכיר שמומר אוסר את היין, ולא הזכיר שכך גם הדין במחלל שבתות, משמע שלא ברור לו לאיסור. ואף שלמעשה נהגו ישראל לאסור גם במחללי שבת, מכל מקום האיסור אינו נקבע אלא לפי גדרי המנהג, ולכן לא נהגו לאסור נתינת יין למחללי שבת כדי שישתו בעצמם.[28] בתשובה נוספת[29] נשאל בדבר מי שמאמין בה' ומתפלל בבית הכנסת, אבל מחמת פרנסתו מחלל שבת במה שעובד בבית חרושת, אם יינו אסור משום סתם יינם, ופסק שאף שיש צד לא להחשיבו ככופר, מ"מ למעשה כדאי להחמיר להחשיב יינו כסתם יינם.

דעת הגרע"י[30] שבאופן כללי יש לאסור יין שנגע בו חילוני ולהקל רק ביהודים ששומרים תורה ומצוות אלא שנכשלים בחילול שבת בפרהסיה בשביל פרנסתם. הרב יצחק יוסף[31] הקל בדיעבד באורח שמקפיד להתפלל בשבת, אף אם אינו שומר מצוות.

בשו"ת להורות נתן[32] הביא את שיטת התורת חיים[33] גבי מחלל שבתות בפרהסיה שמתבייש לחלל שבת בפני אדם גדול כרבי יהודה הנשיא, שאנו מגדירים אותו כמחלל שבת בצנעה, ולמעשה סמך עליו, והקל בתינוקות שנשבו או במחלל שבת שבוש בפני אדם גדול.

בשו"ת הר צבי[34] התייחס הרב צבי פסח פרנק לשואל שרצה לבטל את דעת הרשב"א שאסר יין של מחלל שבתות בפרהסיה. בראש דבריו מוכיח הרב פרנק את השואל על כך שלא נהג כבוד בקדושת הראשונים. למסקנה, לאחר שדוחה את טענות השואל, כותב הרב פרנק שאין הדבר פשוט כל כך להתיר סתם יינם של מחללי שבת, והנח להם לישראל אף על פי שאינם נביאים בני נביאים הם, ויש לזה מקור בדברי הראשונים שמפיהם אנו חיים, דמבואר מתוך דבריהם דמחלל שבת בפרהסיה אוסר יין במגעו.

בשו"ת ציץ אליעזר[35] הזהיר מאוד שלא להקל במזיגה של מחלל שבתות, ובדבריו תקף בחריפות את דברי שו"ת להורות נתן, וסיים בזה"ל: "על כן אני אומר על היתרו של מחבר הספר 'להורות נתן' שלא ניתן כלל להורות כן, וישתקע הדבר ולא יאמר".

לכאורה לדעת האוסרים יש לאסור את היין גם בהנאה, שהרי יהודי מחלל שבתות בפרהסיה נידון כמומר, ומומר נידון כעכו"ם, ועכו"ם אוסר את היין גם בהנאה. ואולם האשכול,[36] לאחר שהביא את דברי בה"ג, כתב שמחלל שבת ואינו עובד ע"ז אינו גרוע מגוי שאינו עובד ע"ז שכתבו הגאונים שיינו ומגעו אינו אסור אלא בשתייה. ונראה שלמעשה האחרונים[37] הקלו, ואין לאסור את היין בהנאה.

למעשה, נראה שנטיית הפוסקים לאסור יין שמזג יהודי מחלל שבת, ובדיעבד ביהודי שעושה קידוש או מתפלל המקל יש לו על מי שיסמוך (שו"ת בנין ציון וילקוט יוסף).
 
באמת נטיית רוב הפוסקים להקל ביין שנגע בו חילוני ע"פ דעת הבנין ציון שהובאה למעלה. ואף המחמירים ביותר.
הרב קוק חידש שהם חלק מכלל ישראל בהגדרת היהדות. ואי"ז קשור להקל בדינן ביין
ויודגש שפסק בשו"ת יביע אומר חלק א' (חלק יורה דעה סימן יא), וחלק ב' (חלק יורה דעה סימן י') "לענין מגע ישראל חילוני שבזמן הזה ביין, דמומרים לחלל שבת בארץ הקודש אשר בעוונות הרבים באו פריצים וחללוה ברגל גאוה באוטובוסים ומכוניות ועישון סיגריות בשבת קודש בראש כל חוצות, והמוכיחם דמו בראשו ח"ו, אלו ודאי שדינם כעכו"ם לכל דבר, ואין להקל במגעם ביין כלל, ורק אלו העושים קידוש בשבת, ואחר כך עושים שאר מלאכות, יש להחשיבם כתינוק שנשבה."
וכמו שהביאו בשו"ת שבט הלוי חלק ב סימן קעב חלק על דעת הבנין ציון, וסבר שבאה"ק בזמה"ז אין לומר תינוק שנשבה. וז"ל "ואף שראיתי בד"ת יו"ד סי' קכ"ב ס"ק י"ב הביא מתשובת בנין ציון החדשות סי' כ"ג שאין מחללי שבת דזמנינו נחשבין מומרים גמורים שמעשה אבותיהם בידיהם והם כתינוק שנשבה בין העכו"ם ע"ש, מ"מ צ"ע רב אם שייך זה באה"ק שאין לומר תינוק שנשבה לבין העכו"ם, ואם כי הוא תינוק שנשבה לבין החופשים מבני עמינו ה' ירחם, מ"מ מי לא יודע משבת קודש, ועוד הרי כבודו כותב שהוא גם אוכל נבילות וטריפות כנראה פקר בכולהו"
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון