דיונים, שאלות ובירורים בהלכה שאינם משתייכים לאחת הקטגוריות הספציפיות בפורום

עמוסיך

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
1,189
תודות
6,246
נקודות
443
הנה ראינו שנידון העניין באחד מן האשכולות ורבו החוכמות, ע"כ ראוי יהיה שנביא את הנושא מחדש כהלכתו

בכל מקום ובכל זמן ע"י כל איש ישראל הזכרים

הרמב"ם בסהמ"צ (עשה קפז) כתב וז"ל "ואולי יחשוב חושב כי זו מצוה שאינה נוהגת לדורות אחר ששבע' עממין כבר אבדו. וזה אמנם יחשוב אותו מי שלא הבין עניין נוהג לדורות ואינו נוהג לדורות. וזה כי הצווי שנגמר בהגיע תכליתו מבלתי שיהיה זה תלוי בזמן ידוע לא ייאמר בו אינו נוהג לדורות אבל הוא נוהג בכל דור שימצא בו אפשרות הדבר ההוא. התחשוב כשיאבד השם יתעלה זרע עמלק לגמרי ויכריתהו עד אחריתו כמו שיהיה במהרה בימינו כמו שהבטיחנו יתעלה (ס"פ בשלח) כי מחה אמחה את זכר עמלק [הנאמר אז שאמרו יתעלה (שבמ' קפח) תמחה את זכר עמלק] אינו נוהג לדורות. זה לא ייאמר, אבל הוא נוהג בכל דור ודור כל זמן שנמצא מזרע עמלק מצוה להכריתו. וכן להרוג שבע' עממין ולאבדם צווי נצטוינו בו והוא מלחמת מצוה ואנחנו מצווים לחטט אחריהם ולרדפם בכל דור ודור עד שיכלו ולא ישאר מהם איש". וסיים בקפ"ח "ומלחמת עמלק היא מלחמת מצוה גם כן וכבר התבארו משפטיה בפרק שמיני מסוטה (מד:)". עכ"ל".

החינוך (תרג-ד) ג"כ כתב כעין וז"ל "וזאת מן המצוות המוטלות על הצבור כולן, וכענין שאמרו זכרונם לברכה [סנהדרין כ:] שלש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ למנות להם מלך ולבנות להם בית הבחירה ולהכרית זרע עמלק. ובאמת כי גם על כל יחיד מישראל הזכרים מוטל החיוב להרגם ולאבדם מן העולם אם יש כח בידם בכל מקום ובכל זמן אם אולי ימצא אחד מכל זרעם. ועובר על זה ובא לידו אחד מזרע עמלק ויש סיפק בידו להורגו ולא הרגו ביטל עשה זה".

רק לעתיד לבא

אולם הסמ"ג והיראים כתבו שאין מצווה זו נוהגת כיום. ז"ל הסמ"ג (ל"ת רכו) "נצטוו ישראל למחות את זכר עמלק שנאמר (דברים כה, יט) תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח, ובשתי מצות אלו גם יש מצות עשה כאשר בארנו בספר מצות עשה (קטז קיז). מצוה זו אינה נוהגתא אלא לימות מלך המשיח לאחר כיבוש הארץ שנאמר והיה בהניח ה' אלהיך לך מכל אויבך [מסביב בארץ אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה לרשתה] \וגומר\ תמחה את זכר עמלק מתחת השמים".

וז"ל היראים (רצט (תלה)) "למחות זכר עמלק. כתוב בפ' כי תצא והיה בהניח ה"א לך מכל אויביך מסביב תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח. ותניא בסנהדרין בפ' כהן גדול [כ:] ר"י אומר ג' מצוות שנצטוו בכניסתן לארץ ישראל להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה איני יודע איזו תחילה, כשהוא אומר כי יד על כס יה הוי אומר להעמיד להם מלך תחילה שאין כסא אלא מלך שנאמר וישב שלמה על כסא ה' למלך. למדנו מכאן שמצוה למחות זכר עמלק על המלך מוטלת ולא על שאר ישראל וכה פירוש המקרא כי יד על כס יה דהיינו מלכות אז תתקיים מלחמה לה' בעמלק".

ימשיכו הגדולים מכאן

כמו"כ יש עלינו לברר על אודות מנהגים שיש בהם משום מחייה כמחיקת שמ מן האבנים דהזכיר הרמ"א (תרצ יז) ודפיקה ברגל משום שר"י ומש"כ הלבוש ועוד
 
נערך לאחרונה:
כתב הרב @אברך מישיבת מיר
מעשה בהחתם סופר והובא בכמה גרסאות, יעוי' בפרדס יוסף החדש (דברים כה יט) שהביא מה שכתב בשיח שרפי קודש (בנד"מ ח"ג עמ' קנ"ד) וז"ל: הגאון ר' יוסף ענגיל הגר בבענדין סיפר שבעת שהלך החתם סופר ברגליו להגאון הקדוש ר' נתן אדלער ללמוד אצלו פגע בדרך בעכו"ם א' שהכיר בו שהוא עמלק ושונא ישראל ורוצח הוא, על כן הרג אותו החת"ס. וכאשר בא לר' נתן אדלר שאל אותו איזה מצוה בא לידו וקיימו כי קרן אור פניו וסיפר לו המעשה וכו' עכ"ד והוא דבר פלא. והיינו שצריכים סמנים כדי לדעת מיהו עמלק כי הם התערבבו בין האומות ע"י סנחריב.
כמו"כ כתב בעניין אם ניתן להבחין
הגב"צ פלמן בספרו שלמי תודה (סי' ח') הביא את הסיפור בשם ספר חוט המשולש (עמ' כו) בגירסא אחרת. ועוד הביא בשם הגרי"מ פיינשטיין שסיפר על רבי יצחק מוולזין שהגיע למלך רוסיה והכיר בבנו שהוא מזרע עמלק, כי יש לו קבלה מאביו הגר"ח שקיבל מהגר"א להבחין מיהו מזרע עמלק, והוא היה נקולאי הראשון, משמע דיש סימנין להבחין מיהו מזרע עמלק
היוצא מהאמור שיש שנהגו בזה"ז ועשו כן לשם מצו"ע זו
 
כמו"כ יש עלינו לברר על אודות מנהגים שיש בהם משום מחייה כמחיקת שמ מן האבנים דהזכיר הרמ"א (תרצ יז) ודפיקה ברגל משום שר"י ומש"כ הלבוש ועוד
[/QUOTE]
מעניין מאוד להזכיר בזה
מה שהביא בשלמי תודה (פורים סי' ח' אות א') בספר "שיחות חפץ חיים" (ח"ב עמוד ע"א) בהנהגות ה"חפץ חיים" זצ"ל כתב, שכשהיה רוצה לנסות את העט אם הוא כותב, היה רגיל לכתוב תיבת עמלק ולמחקו, לקיים מה שנאמר "תמחה את זכר עמלק". וכך כתב בספר "קב הישר" בשם הרבי ר' העשיל זצ"ל וז"ל: והנה שמעתי בשם הגאון מוהר"ר העשיל ז"ל, שהיה נוהג כשהיה רוצה לנסות את הקולמוס, היה כותב שם המן וזרעו ואח"כ היה מוחק את שמם, כדי לקיים מצות עשה מחה תמחה וכו', מ"ו מהר"י ז"ל, עכ"ל. והוא עפמש"כ הרמ"א שנהגו לעשות כן לכתוב ולמחוק ויש בזה ענין משום קיום קרא ד"תמחה את זכר עמלק".
 
כמו"כ יש עלינו לברר על אודות מנהגים שיש בהם משום מחייה כמחיקת שמ מן האבנים דהזכיר הרמ"א (תרצ יז) ודפיקה ברגל משום שר"י ומש"כ הלבוש ועוד
מעניין מאוד להזכיר בזה
מה שהביא בשלמי תודה (פורים סי' ח' אות א') בספר "שיחות חפץ חיים" (ח"ב עמוד ע"א) בהנהגות ה"חפץ חיים" זצ"ל כתב, שכשהיה רוצה לנסות את העט אם הוא כותב, היה רגיל לכתוב תיבת עמלק ולמחקו, לקיים מה שנאמר "תמחה את זכר עמלק". וכך כתב בספר "קב הישר" בשם הרבי ר' העשיל זצ"ל וז"ל: והנה שמעתי בשם הגאון מוהר"ר העשיל ז"ל, שהיה נוהג כשהיה רוצה לנסות את הקולמוס, היה כותב שם המן וזרעו ואח"כ היה מוחק את שמם, כדי לקיים מצות עשה מחה תמחה וכו', מ"ו מהר"י ז"ל, עכ"ל. והוא עפמש"כ הרמ"א שנהגו לעשות כן לכתוב ולמחוק ויש בזה ענין משום קיום קרא ד"תמחה את זכר עמלק".
[/QUOTE]
עוד מצאתי כעת בספר בפרדס יוסף החדש (סוף םר' כי תצא) שהביא מש"כ בספר מעין חי - וינטרוב (עמ' י"ב) שהג"ר מאיר שפירא זצ"ל סיפר בסעודת פורים (בישיבת חכמי לובלין בשנת תרצ"ג) שהרה"ק מצ'כנוב זצ"ל היה כותב כל יום השם עמלק ומוחק כדי לקיים בזה מצות מחיית עמלק ע"כ. וכן הביא בספר אדמור"י גור שנהג השפ"א שכל פעם שהתחיל נוצה חדשה (שבה היה משתמש לכתיבה) היה בודקה אם כותבת כראוי בכך שהיה כותב תיבת עמלק ומוחק, ושם העיד המחבר, הרה"ח ר' יהודה ליב לוין ז"ל שבידו גליון ניר שכתב השפ"א זצ"ל בכתי"ק ובו אלפי פעמים המילה עמלק כשהיא מחוקה ע"כ. ואדמו"ר הפני מנחם זצ"ל סיפר שכך נהג גם אביו בעל האמרי אמת זצ"ל, ויש לציין למש"כ שהרה"ק מוורקא זצ"ל ציווה על תלמידיו ללמוד כל יום מס' מגילה כדי לקיים עי"ז מצוות מחיית עמלק ע"כ
 
מעניין מאוד להזכיר בזה
מה שהביא בשלמי תודה (פורים סי' ח' אות א') בספר "שיחות חפץ חיים" (ח"ב עמוד ע"א) בהנהגות ה"חפץ חיים" זצ"ל כתב, שכשהיה רוצה לנסות את העט אם הוא כותב, היה רגיל לכתוב תיבת עמלק ולמחקו, לקיים מה שנאמר "תמחה את זכר עמלק". וכך כתב בספר "קב הישר" בשם הרבי ר' העשיל זצ"ל וז"ל: והנה שמעתי בשם הגאון מוהר"ר העשיל ז"ל, שהיה נוהג כשהיה רוצה לנסות את הקולמוס, היה כותב שם המן וזרעו ואח"כ היה מוחק את שמם, כדי לקיים מצות עשה מחה תמחה וכו', מ"ו מהר"י ז"ל, עכ"ל. והוא עפמש"כ הרמ"א שנהגו לעשות כן לכתוב ולמחוק ויש בזה ענין משום קיום קרא ד"תמחה את זכר עמלק".
וכתב שם הרמ"א "ואין לבטל שום מנהג או ללעוג עליו, כי לא לחנם הוקבעו". (ב"י בשם א"ח)
אגב עד היום נוהגים כן בעניין הדיו
לפני שנים למדתי כתיבת סת"ם [לא למעשה] ע"י יהודי גדול וכך הורה לי להתאמן ע"י כתיבת שמו וקליפתו!
 
עוד בזה
הגהות יעבץ מסכת בבא בתרא דף מו עמוד ב
דאיתא בגמ' בב"ב מ"ו ע"ב עמלק סימן. וכתב על כך היעב"ץ נ"ב חידוש שנתנו סימן כזה במי שנאמר בו תמחה את זכר עמלק. אולי מצאו לו רמז מ"ה במאי דסיים קרא לא תשכח. שתיבת לא מופסקת בטעם טפחא. להורות שיש בו מקום גם לשכחה (דוגמא לזה דרשו בספר הזוהר באזהרות שבעשרת הדברות) ולהתיר להשתמש בו לאוקומי אגרסא. דכל מה דאס"ר שרי [חולין קט ב] להכניס מנוול לבה"מ לשבר כחו ולהוציא ממנו ניצוץ קדושה שבו. וכן עשו ג"כ שלום. וארז"ל רחמנא או בטולך או בטולא דבר עשו [גיטין י"ז א']:
 
יש להעיר שיש אפשרות לקיים מצות מחית עמלק גם בזמן הזה
ע"י שמשמיד ומוחה את חפציו של עמלק
כגון ששובר עט של אחד עמלקי
לפי שיש שיטות שמצוות מחית עמלק מתקיימת בין בגופו ובין בממונו
 
יש להעיר שיש אפשרות לקיים מצות מחית עמלק גם בזמן הזה
ע"י שמשמיד ומוחה את חפציו של עמלק
כגון ששובר עט של אחד עמלקי
לפי שיש שיטות שמצוות מחית עמלק מתקיימת בין בגופו ובין בממונו
לכאורה זה חלק מציווי של שמואל לשאול, להשמיד גם את הבהמות
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון