שלא קיים...
פסח, חודש ניסן שער נ' דטומאה - קיים? מפוצל
- מתחיל חוט חד מבתראי
- תאריך התחלה
- הודעות
- 522
- תודות
- 1,794
- נקודות
- 144
אם היו נשארים עוד זמן במצרים אכן הוא היה קיים
השערים קיימים בין אם נכנס לתוכם ובין אם לא..
אני אמרתי שאין מושג כזה שער נ' בטומאה, אלא רק בקדושה (נ' שערי בינה) כפי שמקובלנו מהגר"א.
(אם אין עדיין אשכול על זה - צריך לפתוח).
מציאות הוי"ה בעולם שוללת את מציאות שער הנ' בטומאה.
- הודעות
- 522
- תודות
- 1,794
- נקודות
- 144
מה המקור המדויק בדברי הגר"א
והאם המדרש הידוע שעם ישראל היה נכנס לשעה הנ' אם היו נשארים בארץ מצרים האם הגר"א אוחז שיש לזה פרשנות שונה
כמדומה שזה לא מדרש
אלא אחרונים (אוה"ח הק' ועוד)
אבל הרי מקרא מלא "זה לעומת זה עשה אלוקים" ?
ואז?
שהרי בדיוק כמו שאתה מבין שאין כביכול הקב"ה שעומד לצד הרע, שה' הוא איד והוא עומד לצד סיטרא דקדושה - וזה לא סותר את "זה לעומת זה", כנ"ל לשעה"נ.
אם מציאות השי"ת שוללת את שער הנ' כנתבאר, איך זה יכלל ב"זה לעומת זה עשה אלוקים"? אך אינו מוכרח.
ברור לפי רוב השיטות שיש! רק השאלה היא האם ניתן להיכנס לשם ולרדת כ"כ עמוק אחר מתן תורה [כי קודם לכן כבר כתוב בכ"מ שהקב"ה הוציאנו בטרם נתקע שם]
ה'חסד לאברהם' (מעיין שני נהר נ"ז) כותב שא"א מטעם פשוט - שאפילו הרשע הגדול ביותר, שפשע בעבירות החמורות ביותר, לא יכול ליכנוס בשער הנ' אא"כ חוטא הוא ד' מאות ימים ברציפות, זה אחר זה, וליהודי זה לא אפשרי משום שהקב"ה נתן לנו את חג הפסח ומחג הפורים עד לפסח, שבכל יום מוציא אותנו הקב"ה מעט מעט מן הטומאה, עד שבפסח אנו בבחינת בני חורין.
אך רבינו האוה"ח (שמות ג ח) כותב שאפשר ואפשר ואף מוכרח המציאות לכנוס שם
וז"ל "הנה למה שקדם לנו כי עיקר הגלות הוא לברר הניצוצות שנטמעו בנ' שערי טומאה וכמו שציינתי דבר זה כמה פעמים בזה ינוח דעת בב' השאלות כי אם היה מוציאם קודם זה היו מפסידים בירור החלק ההוא, ותדע שעם ה' השיגו בבחינת כללותם הכלול במשה שנתיחס בשם עמו השגת מ"ט שערי בינה, וטעם שלא השיג שער החמישים הוא לצד שאין המושג אלא בהשתדלות המשיג ולצד שישראל לא נכנסו בנ' שערי טומאה לברר אותו לא השיגו בחינת הקודש שכנגדו, והובטחנו כי לעתיד לבוא ישפיע בנו אל עליון תורת חיים שבשער החמשים והשגתו הוא באמצעות הגליות ובפרט גלות האחרון אנו משיגים הדבר. וטעם שנסתכנו ישראל במצרים בבירור שער הנ', לצד שלא היו בני תורה מה שאין כן דורות האחרונים באמצעות תורתם ישיגו ליכנס לשער הנ' ולהוציא בולעו מפיו, ואז ספו תמו בחינת הטומאה. ומעתה כל שהיה ה' מוציא ישראל קודם זמן כל שהוא היו ממעטים הבירור והיו מתמעטים במושג ולזה הוציאם בנקודה האחרונה של מ"ט וקודם שיכנסו לשער הנ', והוא אומרם ז"ל וגאלם מיד. (פסחים פ"י מ"ה לגי' הרמב"ם)".
אמנם הגר"א במשלי (טז ד "כל פעל ה' למענהו") כותב
אך גם מלשונו לא מוכח שאין - אלא שביום שישיג הנ' יתבטל ויתבער כאשר יבער הגלל וכו' [אע"פ שהגאון הלשם כן למדו כך שאין - (דר' עולם התוהו ח"ב ד"ה)]
כלומר אולי זהו פשט האוה"ח הק' אפילו, שביום התיקון ישיגו מה שישיגו וכך יתבטל הקל' וכו' [אולי למבינים רשות לדבר בעניין]
נערך לאחרונה:
למה לומר שמציאות השי"ת שוללת שער הנ' ?
בשפלות דעתינו האנושה זה [אולי] נראה לנו כשני הפכים באותו דבר אבל לדעתו יתברך אין זה כשני הפכים או שאינם באותו דבר
נערך לאחרונה:
אי אפשר לעקור ממקומו את מה שכתוב בפירוש שזה לעומת זה עשה אלוקים
והרי השי"ת צמצם את עצמו לצדדין כדי שיהיה עולם עם כל הרעה שבו
זה כל הפלא של "חלל הפנוי" שמצד אחד זה פנוי ומצד שני הכל מכוחו יתברך ובאמת לאמיתו אין זה סתירה כלל רק לשפלות דעתינו זה נראה כסתירה
עי' ליקו"מ תורה ס"ד
וְכַאֲשֶׁר רָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַך לִבְרא אֶת הָעוֹלָם לא הָיָה מָקוֹם לְבָרְאוֹ מֵחֲמַת שֶׁהָיָה הַכּל אֵין סוֹףעַל כֵּן צִמְצֵם אֶת הָאוֹר לִצְדָדִין וְעַל יְדֵי הַצִּמְצוּם הַזֶּה נַעֲשָׂה חָלָל הַפָּנוּי ובְתוֹך הֶחָלָל הַפָּנוּי הַזֶּה, נִתְהַוּוּ כָּל הַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת שֶׁהֵם בְּרִיאַת הָעוֹלָם וְזֶה הֶחָלָל הַפָּנוּי הָיָה מֻכְרָח לִבְרִיאַת הָעוֹלָם
כִּי בִּלְתִּי הֶחָלָל הַפָּנוּי, לא הָיָה שׁוּם מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם כַּנַּ"ל
וְזֶה הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, כִּי אִם לֶעָתִיד לָבוֹא כִּי צָרִיך לוֹמַר בּוֹ שְׁנֵי הֲפָכִים, יֵשׁ וָאַיִןכִּי הֶחָלָל הַפָּנוּי הוּא עַל יְדֵי הַצִּמְצוּם שֶׁכִּבְיָכוֹל צִמְצֵם אֱלקוּתוֹ מִשָּׁם וְאֵין שָׁם אֱלקוּת כִּבְיָכוֹל כִּי אִם לא כֵן אֵינוֹ פָּנוּי, וְהַכּל אֵין סוֹף, וְאֵין מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם כְּלָלאֲבָל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּוַדַּאי אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ שָׁם גַּם כֵּן אֱלקוּתכִּי בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם דָּבָר בִּלְעֲדֵי חִיּוּתוֹ וְעַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כְּלָל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַד לֶעָתִיד לָבוֹא.
נערך לאחרונה:
רק כעת ראיתי שרבינו אור העולם הגר"א זי"ע כותב בפירוש שאין שער נ',
חשבתי שכך אומרים העולם בשמו אבל אין לזה מקור מוסמך
אוי לנפשי שכתבתי בלשנא דלא מעלי "שלא יתכן" - והוא רחום יכפר
ראה מש"כ למעלה דאפשר אולי לבאר שגם הוא לא כיוון למימר שאין כללברור לפי רוב השיטות שיש! רק השאלה היא האם ניתן להיכנס לשם ולרדת כ"כ עמוק אחר מתן תורה [כי קודם לכן כבר כתוב בכ"מ שהקב"ה הוציאנו בטרם נתקע שם]
ה'חסד לאברהם' (מעיין שני נהר נ"ז) כותב שא"א מטעם פשוט - שאפילו הרשע הגדול ביותר, שפשע בעבירות החמורות ביותר, לא יכול ליכנוס בשער הנ' אא"כ חוטא הוא ד' מאות ימים ברציפות, זה אחר זה, וליהודי זה לא אפשרי משום שהקב"ה נתן לנו את חג הפסח ומחג הפורים עד לפסח, שבכל יום מוציא אותנו הקב"ה מעט מעט מן הטומאה, עד שבפסח אנו בבחינת בני חורין.
אך רבינו האוה"ח (שמות ג ח) כותב שאפשר ואפשר ואף מוכרח המציאות לכנוס שם
וז"ל "הנה למה שקדם לנו כי עיקר הגלות הוא לברר הניצוצות שנטמעו בנ' שערי טומאה וכמו שציינתי דבר זה כמה פעמים בזה ינוח דעת בב' השאלות כי אם היה מוציאם קודם זה היו מפסידים בירור החלק ההוא, ותדע שעם ה' השיגו בבחינת כללותם הכלול במשה שנתיחס בשם עמו השגת מ"ט שערי בינה, וטעם שלא השיג שער החמישים הוא לצד שאין המושג אלא בהשתדלות המשיג ולצד שישראל לא נכנסו בנ' שערי טומאה לברר אותו לא השיגו בחינת הקודש שכנגדו, והובטחנו כי לעתיד לבוא ישפיע בנו אל עליון תורת חיים שבשער החמשים והשגתו הוא באמצעות הגליות ובפרט גלות האחרון אנו משיגים הדבר. וטעם שנסתכנו ישראל במצרים בבירור שער הנ', לצד שלא היו בני תורה מה שאין כן דורות האחרונים באמצעות תורתם ישיגו ליכנס לשער הנ' ולהוציא בולעו מפיו, ואז ספו תמו בחינת הטומאה. ומעתה כל שהיה ה' מוציא ישראל קודם זמן כל שהוא היו ממעטים הבירור והיו מתמעטים במושג ולזה הוציאם בנקודה האחרונה של מ"ט וקודם שיכנסו לשער הנ', והוא אומרם ז"ל וגאלם מיד. (פסחים פ"י מ"ה לגי' הרמב"ם)".
אמנם הגר"א במשלי (טז ד "כל פעל ה' למענהו") כותב
אך גם מלשונו לא מוכח שאין - אלא שביום שישיג הנ' יתבטל ויתבער כאשר יבער הגלל וכו' [אע"פ שהגאון הלשם כן למדו כך שאין - (דר' עולם התוהו ח"ב ד"ה)]
כלומר אולי זהו פשט האוה"ח הק' אפילו, שביום התיקון ישיגו מה שישיגו וכך יתבטל הקל' וכו' [אולי למבינים רשות לדבר בעניין]
עוד אפשר מהמהר"ל ב'אור חדש' פ"ה [מגילת אסתר]ברור לפי רוב השיטות שיש! רק השאלה היא האם ניתן להיכנס לשם ולרדת כ"כ עמוק אחר מתן תורה [כי קודם לכן כבר כתוב בכ"מ שהקב"ה הוציאנו בטרם נתקע שם]
ה'חסד לאברהם' (מעיין שני נהר נ"ז) כותב שא"א מטעם פשוט - שאפילו הרשע הגדול ביותר, שפשע בעבירות החמורות ביותר, לא יכול ליכנוס בשער הנ' אא"כ חוטא הוא ד' מאות ימים ברציפות, זה אחר זה, וליהודי זה לא אפשרי משום שהקב"ה נתן לנו את חג הפסח ומחג הפורים עד לפסח, שבכל יום מוציא אותנו הקב"ה מעט מעט מן הטומאה, עד שבפסח אנו בבחינת בני חורין.
אך רבינו האוה"ח (שמות ג ח) כותב שאפשר ואפשר ואף מוכרח המציאות לכנוס שם
וז"ל "הנה למה שקדם לנו כי עיקר הגלות הוא לברר הניצוצות שנטמעו בנ' שערי טומאה וכמו שציינתי דבר זה כמה פעמים בזה ינוח דעת בב' השאלות כי אם היה מוציאם קודם זה היו מפסידים בירור החלק ההוא, ותדע שעם ה' השיגו בבחינת כללותם הכלול במשה שנתיחס בשם עמו השגת מ"ט שערי בינה, וטעם שלא השיג שער החמישים הוא לצד שאין המושג אלא בהשתדלות המשיג ולצד שישראל לא נכנסו בנ' שערי טומאה לברר אותו לא השיגו בחינת הקודש שכנגדו, והובטחנו כי לעתיד לבוא ישפיע בנו אל עליון תורת חיים שבשער החמשים והשגתו הוא באמצעות הגליות ובפרט גלות האחרון אנו משיגים הדבר. וטעם שנסתכנו ישראל במצרים בבירור שער הנ', לצד שלא היו בני תורה מה שאין כן דורות האחרונים באמצעות תורתם ישיגו ליכנס לשער הנ' ולהוציא בולעו מפיו, ואז ספו תמו בחינת הטומאה. ומעתה כל שהיה ה' מוציא ישראל קודם זמן כל שהוא היו ממעטים הבירור והיו מתמעטים במושג ולזה הוציאם בנקודה האחרונה של מ"ט וקודם שיכנסו לשער הנ', והוא אומרם ז"ל וגאלם מיד. (פסחים פ"י מ"ה לגי' הרמב"ם)".
אמנם הגר"א במשלי (טז ד "כל פעל ה' למענהו") כותב
אך גם מלשונו לא מוכח שאין - אלא שביום שישיג הנ' יתבטל ויתבער כאשר יבער הגלל וכו' [אע"פ שהגאון הלשם כן למדו כך שאין - (דר' עולם התוהו ח"ב ד"ה)]
כלומר אולי זהו פשט האוה"ח הק' אפילו, שביום התיקון ישיגו מה שישיגו וכך יתבטל הקל' וכו' [אולי למבינים רשות לדבר בעניין]
"וזה שאמר עד היכן גדלו עד שיעשו עץ גבוה חמשים אמה כלומר כי אחשורוש היה מגביה את המן עד שער החמשים כאשר עשה אותו ע"ז ואין אדם מגיע לשם בעולם הזה וכאשר הגדיל אותו עד שם משם מתחייב לו התליה וההעדר שלא יהיה נמצא כי אין לאדם מציאות עם שער החמשים וזה שאמר שהגדילו עד יעשה עץ גבוה חמשים אמה והבן הדברים האלו מאוד כי הם עמוקים".
רבינו כותב שע"י שגידל המלך את המן - הכניסו לשער הנ' בטומאה, כי עשאו מעל לבני האדם, ועד עתה שהיה אדם לא יכול היה להיכנס שמה כי אין אדם בעוה"ז נכנס, אך ברגע שהעלהו וכו' נכנס.
אבל אי אפשר?! אלא הכוונה לכאורה בדרגות המועטות ובחוסר היכולת שלנו להגיע, אך כאשר יעשה האדם מאמץ מיוחד - הוא אולי יצא מדרגת אדם ויכנס!
באר לפי זה: "אין כסא הקב"ה שלם וכו'
נשבע השם בכיסאו!
אבל לומר שהוא מציאות סותרת?
אין מציאות מבלעדיו! - אין כוחות מנוגדים
הכל זה הוא
הוא מקומו של עולם
הוא בעל הכוחות כולם!
לא הבנתי כוונתך
כפי הידוע לי זה יתברר רק בביאת גואל במהרה וימינו אמן שהקב"ה ישחט את השטן הוא מלאך המות הוא היצר הרע שהוא מציאות הרע ובמציאותו כביכול אין מלכות ה' מתגלה בשלמותה בעולם [אגב גם בענין הטכני שכשאדם משועבד ליצרו אינו עבד ה' בשלמות] וזהו ענין אין כסא הקב"ה שלם וכו' כיון ששורש עמלק הוא הרע וכשהוא קיים בעולם רע קיים בעולם, [לאחר העיון הבנתי כונתך בנשבע ה' בכסאו אך עדיין הדברים נכונים] ובעקרון בבריאת העולם מלכות ה' היתה בשלמותה עד חטא עץ הדעת [אך ודאי שאף זה חלק מתהליך העולם כפי שמוכח בכמה מקומות ואכמ"ל] ואף בחטא עץ הדעת רמוז ענין עמלק "המן העץ וכו'".
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- David
- jakov
- MMH
- א. ל.
- אבוה דיוסף
- אבן בוחן
- אברייך
- אבריימי
- אברך 11
- אברך קלאסי
- אברם דב
- אדם
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אזא
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- איד
- איישר חילי
- איכא אנא
- אילן קריף
- איש
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איתי13
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אלעזר
- אלף בינה
- אם היו
- אמרי שפר
- אמתע חסיד
- אנחנו
- אנשיל
- אסוף אסיפם
- אסיא דמגן
- אספן עתיקות
- אף נעים
- אפרים זינגר
- אפרתי
- ארנפלד
- ארצישראל
- באמונתו
- בדליג
- בולמאי בר אשגרי
- בינה לעתים
- בית לחם יהודה
- בליש
- במה אברך
- במחשבה תחילה
- במע
- בן אליהו
- בן יהושע
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בניהו
- בעל דבר
- בפקודיך אשיחה
- בצילו חימדתי
- בצלאל שוסטר
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- ברזילאי
- בתראה
- גברא זוטרא
- גבריאל פולארד
- גימפלוביץ
- גליון הליכות
- גמח
- גרינפלד
- דבר ה'
- דברי התלמיד
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דוד יואל לשס
- דומיה
- דורש
- דיסקיט
- דרכי נעם
- האיש השרוי בשמחה
- הבא ללמד
- הבור רי"ק
- הבנש"ק
- הגות הלב
- הגיגי קודש
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- היגיון התורה
- היושב לפני החכמים
- הכהן
- הלכה בפרשה
- המוכר
- המירער בוחער
- הנעלם שבמשה
- הסלבודקער
- העמל
- הצב''י
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- השר מקוצי
- התורה היא חיינו
- והב בסופה
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זוזיא
- חבימ
- חד בתרי
- חוצניק
- חוקר תורני
- חידודא
- חיי גן עדן
- חיי נפש
- חיים ארוכים
- חיים של אושר
- חכמתא
- חם ליבי
- חן וחסד
- חנני
- חנניה המבקש
- חפץ לזכות אחרים
- חקירה ישיבתית
- טשלמר
- י הירשזאהן
- יאיר החושב
- ידידיה18
- יהודי וזהו
- יהודי פנימי
- יהודי213
- יהודלה
- יהושע בביאן
- יואל שילה
- יוסל שקדן
- יוסף אומץ
- יוסף מנשה
- יושב אהל
- יושב בישיבה
- יושב ודורש
- יעקב 5
- יצחק אלי
- יצחק ב.
- יצחק פ
- יצחקוש
- יקטן
- ירא אלקים
- ירוחם חפשי
- ירושלמי
- יש קונה עולמו
- יש תקוה
- ישי הכהן
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל גליק
- ישראל מאיר מליק
- יתרון האור
- כבושה בגולה
- כורסייא יקירא
- כמעיין המתגבר
- כרי
- כתלמיד הדן בפני רבו
- ל.מ.
- לדעת סודה
- לחושבי שמו
- לי נראה
- ליבי בתורתך
- ליטאי כבד
- ליייזר
- למדן משורר
- למה זה תשאל לשמי?
- לענ"ד
- מאיר אברהם
- מאיר אורבך
- מאן דכר שמיה
- מביט
- מביט ומשיב
- מבני עליה
- מבקש האמת
- מה ידידות
- מוישי יעקבזון
- מחזה אברהם
- מטות מסעי
- מילין יקירין
- מים עמוקים
- מכאן ולהבא
- מכנדבי
- ממוני גבך
- ממוצע
- ממזרח שמש
- מנההרניק
- מנורה בדרום
- מנחם הכהן
- מנשה הקטן
- מרא דכולה תלמודא
- מרדכי זנגר
- משה ד.
- משה חדש
- משה נ
- משה פיק
- משה שפירא
- משה6
- משתוקק לקרבתך
- משתמש
- מתיבות
- מתימן יבוא
- נ"ש
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחמן ל.
- נפלאיתי
- נפשי חמדה
- נריה
- נתאי הארבלי
- נתן
- נתן12
- נתנאל לב
- סנה בוער
- סקרן
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עושה פלא
- עלינו לשבח לאדון הכל
- עמך
- עפר ואפר
- עץ החיים
- פותח שערים
- פלוני אלמוני1
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פנחס שמחה
- פשוט כפשוטו
- צבי זאב
- צבי ליף
- צדק ומשפט
- צדקת הצדיק
- צריך ביאור
- קהילת יעקב
- קונחם
- קטנטן
- קלונימוס הכהן
- קרית מלך
- ר נחשון
- ר' חיים
- ראובן גוטליב
- ראם
- רב פאל
- רי"ק
- רפאל ממודיעין
- ש. לויס
- שבחת
- שיל"ת
- שירת העשבים
- שלומי
- שלמה ו.
- שלמה.י
- שמואל51
- שמחנו
- ת. ינוקא
- תוכן ענינים
- תולדות
- תורת חסד
- תורת פיך
- תורתו
- תיקו
- תלמיד אחד
- תשב"ר
- תשבץ
- תתאה גבר