אם היו נשארים עוד זמן במצרים אכן הוא היה קיים
השערים קיימים בין אם נכנס לתוכם ובין אם לא..
אני אמרתי שאין מושג כזה שער נ' בטומאה, אלא רק בקדושה (נ' שערי בינה) כפי שמקובלנו מהגר"א.
(אם אין עדיין אשכול על זה - צריך לפתוח).
 
השערים קיימים בין אם נכנס לתוכם ובין אם לא..
אני אמרתי שאין מושג כזה שער נ' בטומאה, אלא רק בקדושה (נ' שערי בינה) כפי שמקובלנו מהגר"א.
(אם אין עדיין אשכול על זה - צריך לפתוח).
מה המקור המדויק בדברי הגר"א
והאם המדרש הידוע שעם ישראל היה נכנס לשעה הנ' אם היו נשארים בארץ מצרים האם הגר"א אוחז שיש לזה פרשנות שונה
 
נמצא שיש מחלוקת אם יש שער החמישים בצד הטומאה. שהרמ“ק ושלה“ק כתבו להדיא שיש שער הנ‘ בקליפה. ואילו הלשם והגר“א נקטו שאין שער הנ‘בקליפה. וגם נחלקו מדוע לא יכלו להתמהמה אם משום שלא יפלו לשער הנ‘ דקליפה, אם כדי שלא יתדבקו בשער הנ‘ דקדושה ותתבטל הבחירה.

מתוך השיעור דלהלן:
 
השערים קיימים בין אם נכנס לתוכם ובין אם לא..
אני אמרתי שאין מושג כזה שער נ' בטומאה, אלא רק בקדושה (נ' שערי בינה) כפי שמקובלנו מהגר"א.
(אם אין עדיין אשכול על זה - צריך לפתוח).
אבל הרי מקרא מלא "זה לעומת זה עשה אלוקים" ?
 
אבל הרי מקרא מלא "זה לעומת זה עשה אלוקים" ?
ואז?
שהרי בדיוק כמו שאתה מבין שאין כביכול הקב"ה שעומד לצד הרע, שה' הוא איד והוא עומד לצד סיטרא דקדושה - וזה לא סותר את "זה לעומת זה", כנ"ל לשעה"נ.
 
השערים קיימים בין אם נכנס לתוכם ובין אם לא..
אני אמרתי שאין מושג כזה שער נ' בטומאה, אלא רק בקדושה (נ' שערי בינה) כפי שמקובלנו מהגר"א.
(אם אין עדיין אשכול על זה - צריך לפתוח).
ברור לפי רוב השיטות שיש! רק השאלה היא האם ניתן להיכנס לשם ולרדת כ"כ עמוק אחר מתן תורה [כי קודם לכן כבר כתוב בכ"מ שהקב"ה הוציאנו בטרם נתקע שם]

ה'חסד לאברהם' (מעיין שני נהר נ"ז) כותב שא"א מטעם פשוט - שאפילו הרשע הגדול ביותר, שפשע בעבירות החמורות ביותר, לא יכול ליכנוס בשער הנ' אא"כ חוטא הוא ד' מאות ימים ברציפות, זה אחר זה, וליהודי זה לא אפשרי משום שהקב"ה נתן לנו את חג הפסח ומחג הפורים עד לפסח, שבכל יום מוציא אותנו הקב"ה מעט מעט מן הטומאה, עד שבפסח אנו בבחינת בני חורין.

אך רבינו האוה"ח (שמות ג ח) כותב שאפשר ואפשר ואף מוכרח המציאות לכנוס שם
וז"ל "הנה למה שקדם לנו כי עיקר הגלות הוא לברר הניצוצות שנטמעו בנ' שערי טומאה וכמו שציינתי דבר זה כמה פעמים בזה ינוח דעת בב' השאלות כי אם היה מוציאם קודם זה היו מפסידים בירור החלק ההוא, ותדע שעם ה' השיגו בבחינת כללותם הכלול במשה שנתיחס בשם עמו השגת מ"ט שערי בינה, וטעם שלא השיג שער החמישים הוא לצד שאין המושג אלא בהשתדלות המשיג ולצד שישראל לא נכנסו בנ' שערי טומאה לברר אותו לא השיגו בחינת הקודש שכנגדו, והובטחנו כי לעתיד לבוא ישפיע בנו אל עליון תורת חיים שבשער החמשים והשגתו הוא באמצעות הגליות ובפרט גלות האחרון אנו משיגים הדבר. וטעם שנסתכנו ישראל במצרים בבירור שער הנ', לצד שלא היו בני תורה מה שאין כן דורות האחרונים באמצעות תורתם ישיגו ליכנס לשער הנ' ולהוציא בולעו מפיו, ואז ספו תמו בחינת הטומאה. ומעתה כל שהיה ה' מוציא ישראל קודם זמן כל שהוא היו ממעטים הבירור והיו מתמעטים במושג ולזה הוציאם בנקודה האחרונה של מ"ט וקודם שיכנסו לשער הנ', והוא אומרם ז"ל וגאלם מיד. (פסחים פ"י מ"ה לגי' הרמב"ם)".

אמנם הגר"א במשלי (טז ד "כל פעל ה' למענהו") כותב
1774368074127.png
1774368094140.png

אך גם מלשונו לא מוכח שאין - אלא שביום שישיג הנ' יתבטל ויתבער כאשר יבער הגלל וכו' [אע"פ שהגאון הלשם כן למדו כך שאין - (דר' עולם התוהו ח"ב ד"ה)]
כלומר אולי זהו פשט האוה"ח הק' אפילו, שביום התיקון ישיגו מה שישיגו וכך יתבטל הקל' וכו' [אולי למבינים רשות לדבר בעניין]
 
נערך לאחרונה:
אם מציאות השי"ת שוללת את שער הנ' כנתבאר, איך זה יכלל ב"זה לעומת זה עשה אלוקים"? אך אינו מוכרח.
למה לומר שמציאות השי"ת שוללת שער הנ' ?
בשפלות דעתינו האנושה זה [אולי] נראה לנו כשני הפכים באותו דבר אבל לדעתו יתברך אין זה כשני הפכים או שאינם באותו דבר
 
נערך לאחרונה:
ואז?
שהרי בדיוק כמו שאתה מבין שאין כביכול הקב"ה שעומד לצד הרע, שה' הוא איד והוא עומד לצד סיטרא דקדושה - וזה לא סותר את "זה לעומת זה", כנ"ל לשעה"נ.
אי אפשר לעקור ממקומו את מה שכתוב בפירוש שזה לעומת זה עשה אלוקים
והרי השי"ת צמצם את עצמו לצדדין כדי שיהיה עולם עם כל הרעה שבו
זה כל הפלא של "חלל הפנוי" שמצד אחד זה פנוי ומצד שני הכל מכוחו יתברך ובאמת לאמיתו אין זה סתירה כלל רק לשפלות דעתינו זה נראה כסתירה

עי' ליקו"מ תורה ס"ד

וְכַאֲשֶׁר רָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַך לִבְרא אֶת הָעוֹלָם לא הָיָה מָקוֹם לְבָרְאוֹ מֵחֲמַת שֶׁהָיָה הַכּל אֵין סוֹףעַל כֵּן צִמְצֵם אֶת הָאוֹר לִצְדָדִין וְעַל יְדֵי הַצִּמְצוּם הַזֶּה נַעֲשָׂה חָלָל הַפָּנוּי ובְתוֹך הֶחָלָל הַפָּנוּי הַזֶּה, נִתְהַוּוּ כָּל הַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת שֶׁהֵם בְּרִיאַת הָעוֹלָם וְזֶה הֶחָלָל הַפָּנוּי הָיָה מֻכְרָח לִבְרִיאַת הָעוֹלָם
כִּי בִּלְתִּי הֶחָלָל הַפָּנוּי, לא הָיָה שׁוּם מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם כַּנַּ"ל

וְזֶה הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, כִּי אִם לֶעָתִיד לָבוֹא כִּי צָרִיך לוֹמַר בּוֹ שְׁנֵי הֲפָכִים, יֵשׁ וָאַיִןכִּי הֶחָלָל הַפָּנוּי הוּא עַל יְדֵי הַצִּמְצוּם שֶׁכִּבְיָכוֹל צִמְצֵם אֱלקוּתוֹ מִשָּׁם וְאֵין שָׁם אֱלקוּת כִּבְיָכוֹל כִּי אִם לא כֵן אֵינוֹ פָּנוּי, וְהַכּל אֵין סוֹף, וְאֵין מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם כְּלָלאֲבָל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּוַדַּאי אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ שָׁם גַּם כֵּן אֱלקוּתכִּי בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם דָּבָר בִּלְעֲדֵי חִיּוּתוֹ וְעַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כְּלָל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַד לֶעָתִיד לָבוֹא.
 
נערך לאחרונה:
אי אפשר לעקור ממקומו את מה שכתוב בפירוש שזה לעומת זה עשה אלוקים
והרי השי"ת צמצם את עצמו לצדדין כדי שיהיה עולם עם כל הרעה שבו
זה כל הפלא של "חלל הפנוי" שמצד אחד זה פנוי ומצד שני הכל מכוחו יתברך ובאמת לאמיתו אין זה סתירה כלל רק לשפלות דעתינו זה נראה כסתירה

עי' ליקו"מ תורה ס"ד

וְכַאֲשֶׁר רָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַך לִבְרא אֶת הָעוֹלָם לא הָיָה מָקוֹם לְבָרְאוֹ מֵחֲמַת שֶׁהָיָה הַכּל אֵין סוֹףעַל כֵּן צִמְצֵם אֶת הָאוֹר לִצְדָדִין וְעַל יְדֵי הַצִּמְצוּם הַזֶּה נַעֲשָׂה חָלָל הַפָּנוּי ובְתוֹך הֶחָלָל הַפָּנוּי הַזֶּה, נִתְהַוּוּ כָּל הַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת שֶׁהֵם בְּרִיאַת הָעוֹלָם וְזֶה הֶחָלָל הַפָּנוּי הָיָה מֻכְרָח לִבְרִיאַת הָעוֹלָם
כִּי בִּלְתִּי הֶחָלָל הַפָּנוּי, לא הָיָה שׁוּם מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם כַּנַּ"ל

וְזֶה הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, כִּי אִם לֶעָתִיד לָבוֹא כִּי צָרִיך לוֹמַר בּוֹ שְׁנֵי הֲפָכִים, יֵשׁ וָאַיִןכִּי הֶחָלָל הַפָּנוּי הוּא עַל יְדֵי הַצִּמְצוּם שֶׁכִּבְיָכוֹל צִמְצֵם אֱלקוּתוֹ מִשָּׁם וְאֵין שָׁם אֱלקוּת כִּבְיָכוֹל כִּי אִם לא כֵן אֵינוֹ פָּנוּי, וְהַכּל אֵין סוֹף, וְאֵין מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם כְּלָלאֲבָל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּוַדַּאי אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ שָׁם גַּם כֵּן אֱלקוּתכִּי בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם דָּבָר בִּלְעֲדֵי חִיּוּתוֹ וְעַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כְּלָל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַד לֶעָתִיד לָבוֹא.
רק כעת ראיתי שרבינו אור העולם הגר"א זי"ע כותב בפירוש שאין שער נ',
חשבתי שכך אומרים העולם בשמו אבל אין לזה מקור מוסמך
אוי לנפשי שכתבתי בלשנא דלא מעלי "שלא יתכן" - והוא רחום יכפר
 
רק כעת ראיתי שרבינו הגר"א כותב בפירוש שאין שער נ',
חשבתי שכך אומרים העולם בשמו אבל אין לזה מקור מוסמך
אוי לנפשי שכתבתי בלשנא דלא מעלי "שלא יתכן" - והוא רחום יכפר
ברור לפי רוב השיטות שיש! רק השאלה היא האם ניתן להיכנס לשם ולרדת כ"כ עמוק אחר מתן תורה [כי קודם לכן כבר כתוב בכ"מ שהקב"ה הוציאנו בטרם נתקע שם]

ה'חסד לאברהם' (מעיין שני נהר נ"ז) כותב שא"א מטעם פשוט - שאפילו הרשע הגדול ביותר, שפשע בעבירות החמורות ביותר, לא יכול ליכנוס בשער הנ' אא"כ חוטא הוא ד' מאות ימים ברציפות, זה אחר זה, וליהודי זה לא אפשרי משום שהקב"ה נתן לנו את חג הפסח ומחג הפורים עד לפסח, שבכל יום מוציא אותנו הקב"ה מעט מעט מן הטומאה, עד שבפסח אנו בבחינת בני חורין.

אך רבינו האוה"ח (שמות ג ח) כותב שאפשר ואפשר ואף מוכרח המציאות לכנוס שם
וז"ל "הנה למה שקדם לנו כי עיקר הגלות הוא לברר הניצוצות שנטמעו בנ' שערי טומאה וכמו שציינתי דבר זה כמה פעמים בזה ינוח דעת בב' השאלות כי אם היה מוציאם קודם זה היו מפסידים בירור החלק ההוא, ותדע שעם ה' השיגו בבחינת כללותם הכלול במשה שנתיחס בשם עמו השגת מ"ט שערי בינה, וטעם שלא השיג שער החמישים הוא לצד שאין המושג אלא בהשתדלות המשיג ולצד שישראל לא נכנסו בנ' שערי טומאה לברר אותו לא השיגו בחינת הקודש שכנגדו, והובטחנו כי לעתיד לבוא ישפיע בנו אל עליון תורת חיים שבשער החמשים והשגתו הוא באמצעות הגליות ובפרט גלות האחרון אנו משיגים הדבר. וטעם שנסתכנו ישראל במצרים בבירור שער הנ', לצד שלא היו בני תורה מה שאין כן דורות האחרונים באמצעות תורתם ישיגו ליכנס לשער הנ' ולהוציא בולעו מפיו, ואז ספו תמו בחינת הטומאה. ומעתה כל שהיה ה' מוציא ישראל קודם זמן כל שהוא היו ממעטים הבירור והיו מתמעטים במושג ולזה הוציאם בנקודה האחרונה של מ"ט וקודם שיכנסו לשער הנ', והוא אומרם ז"ל וגאלם מיד. (פסחים פ"י מ"ה לגי' הרמב"ם)".

אמנם הגר"א במשלי (טז ד "כל פעל ה' למענהו") כותב
1774368074127.png
1774368094140.png

אך גם מלשונו לא מוכח שאין - אלא שביום שישיג הנ' יתבטל ויתבער כאשר יבער הגלל וכו' [אע"פ שהגאון הלשם כן למדו כך שאין - (דר' עולם התוהו ח"ב ד"ה)]
כלומר אולי זהו פשט האוה"ח הק' אפילו, שביום התיקון ישיגו מה שישיגו וכך יתבטל הקל' וכו' [אולי למבינים רשות לדבר בעניין]
ראה מש"כ למעלה דאפשר אולי לבאר שגם הוא לא כיוון למימר שאין כלל
 
ברור לפי רוב השיטות שיש! רק השאלה היא האם ניתן להיכנס לשם ולרדת כ"כ עמוק אחר מתן תורה [כי קודם לכן כבר כתוב בכ"מ שהקב"ה הוציאנו בטרם נתקע שם]

ה'חסד לאברהם' (מעיין שני נהר נ"ז) כותב שא"א מטעם פשוט - שאפילו הרשע הגדול ביותר, שפשע בעבירות החמורות ביותר, לא יכול ליכנוס בשער הנ' אא"כ חוטא הוא ד' מאות ימים ברציפות, זה אחר זה, וליהודי זה לא אפשרי משום שהקב"ה נתן לנו את חג הפסח ומחג הפורים עד לפסח, שבכל יום מוציא אותנו הקב"ה מעט מעט מן הטומאה, עד שבפסח אנו בבחינת בני חורין.

אך רבינו האוה"ח (שמות ג ח) כותב שאפשר ואפשר ואף מוכרח המציאות לכנוס שם
וז"ל "הנה למה שקדם לנו כי עיקר הגלות הוא לברר הניצוצות שנטמעו בנ' שערי טומאה וכמו שציינתי דבר זה כמה פעמים בזה ינוח דעת בב' השאלות כי אם היה מוציאם קודם זה היו מפסידים בירור החלק ההוא, ותדע שעם ה' השיגו בבחינת כללותם הכלול במשה שנתיחס בשם עמו השגת מ"ט שערי בינה, וטעם שלא השיג שער החמישים הוא לצד שאין המושג אלא בהשתדלות המשיג ולצד שישראל לא נכנסו בנ' שערי טומאה לברר אותו לא השיגו בחינת הקודש שכנגדו, והובטחנו כי לעתיד לבוא ישפיע בנו אל עליון תורת חיים שבשער החמשים והשגתו הוא באמצעות הגליות ובפרט גלות האחרון אנו משיגים הדבר. וטעם שנסתכנו ישראל במצרים בבירור שער הנ', לצד שלא היו בני תורה מה שאין כן דורות האחרונים באמצעות תורתם ישיגו ליכנס לשער הנ' ולהוציא בולעו מפיו, ואז ספו תמו בחינת הטומאה. ומעתה כל שהיה ה' מוציא ישראל קודם זמן כל שהוא היו ממעטים הבירור והיו מתמעטים במושג ולזה הוציאם בנקודה האחרונה של מ"ט וקודם שיכנסו לשער הנ', והוא אומרם ז"ל וגאלם מיד. (פסחים פ"י מ"ה לגי' הרמב"ם)".

אמנם הגר"א במשלי (טז ד "כל פעל ה' למענהו") כותב
1774368074127.png
1774368094140.png

אך גם מלשונו לא מוכח שאין - אלא שביום שישיג הנ' יתבטל ויתבער כאשר יבער הגלל וכו' [אע"פ שהגאון הלשם כן למדו כך שאין - (דר' עולם התוהו ח"ב ד"ה)]
כלומר אולי זהו פשט האוה"ח הק' אפילו, שביום התיקון ישיגו מה שישיגו וכך יתבטל הקל' וכו' [אולי למבינים רשות לדבר בעניין]
עוד אפשר מהמהר"ל ב'אור חדש' פ"ה [מגילת אסתר]
"וזה שאמר עד היכן גדלו עד שיעשו עץ גבוה חמשים אמה כלומר כי אחשורוש היה מגביה את המן עד שער החמשים כאשר עשה אותו ע"ז ואין אדם מגיע לשם בעולם הזה וכאשר הגדיל אותו עד שם משם מתחייב לו התליה וההעדר שלא יהיה נמצא כי אין לאדם מציאות עם שער החמשים וזה שאמר שהגדילו עד יעשה עץ גבוה חמשים אמה והבן הדברים האלו מאוד כי הם עמוקים".

רבינו כותב שע"י שגידל המלך את המן - הכניסו לשער הנ' בטומאה, כי עשאו מעל לבני האדם, ועד עתה שהיה אדם לא יכול היה להיכנס שמה כי אין אדם בעוה"ז נכנס, אך ברגע שהעלהו וכו' נכנס.
אבל אי אפשר?! אלא הכוונה לכאורה בדרגות המועטות ובחוסר היכולת שלנו להגיע, אך כאשר יעשה האדם מאמץ מיוחד - הוא אולי יצא מדרגת אדם ויכנס!
 
למה לומר שמציאות השי"ת שוללת שער הנ' ?
בשפלות דעתינו האנושה זה [אולי] נראה לנו כשני הפכים באותו דבר אבל לדעתו יתברך אין זה כשני הפכים או שאינם באותו דבר
באר לפי זה: "אין כסא הקב"ה שלם וכו'
 
באר לפי זה: "אין כסא הקב"ה שלם וכו'
נשבע השם בכיסאו!
אבל לומר שהוא מציאות סותרת?
אין מציאות מבלעדיו! - אין כוחות מנוגדים
הכל זה הוא
הוא מקומו של עולם
הוא בעל הכוחות כולם!
 
נשבע השם בכיסאו!
אבל לומר שהוא מציאות סותרת?
אין מציאות מבלעדיו! - אין כוחות מנוגדים
הכל זה הוא
הוא מקומו של עולם
הוא בעל הכוחות כולם
כפי הידוע לי זה יתברר רק בביאת גואל במהרה וימינו אמן שהקב"ה ישחט את השטן הוא מלאך המות הוא היצר הרע שהוא מציאות הרע ובמציאותו כביכול אין מלכות ה' מתגלה בשלמותה בעולם [אגב גם בענין הטכני שכשאדם משועבד ליצרו אינו עבד ה' בשלמות] וזהו ענין אין כסא הקב"ה שלם וכו' כיון ששורש עמלק הוא הרע וכשהוא קיים בעולם רע קיים בעולם, [לאחר העיון הבנתי כונתך בנשבע ה' בכסאו אך עדיין הדברים נכונים] ובעקרון בבריאת העולם מלכות ה' היתה בשלמותה עד חטא עץ הדעת [אך ודאי שאף זה חלק מתהליך העולם כפי שמוכח בכמה מקומות ואכמ"ל] ואף בחטא עץ הדעת רמוז ענין עמלק "המן העץ וכו'".
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון