הודעה: אשכול זה מיועד אך ורק לחברים המעונינים לדון כדרך ת''ח שבא''י המנעימים זה לזה בהלכה לגופם של דברים בדברים שלא בהכרח תואמים את המקובל והנהוג ודי בזה.
אשתדל מאוד.
מודעת לכל חובת האדם בעולמו ללמוד את תורת ה' מקרא משנה ותלמוד על מנת לעשותה לאהבה את ה' ולעבדו בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו כמפורש בתורה שבכתב ושבע''פ.
אמת.
הכרה נכונה של המציאות מתוך חקירת עומק בענ''ד של דברי התורה שבכתב ודברי חכמים בתורה שבעל פה בתלמודים ומדרשים וראשונים מעלה לכאורה את הנתון המדאיג הבא
שרוב חכמי הדור כיום לא מתעסקים לא במקרא ולא במשנה ומדרש, ובתלמוד עוסקים רק דרך שרשרת ארוכה של פרשני פרשנים ובניתוק גדול בין לימוד להלכה הנהוגה למעשה.
לענ"ד זו הנחת יסוד לא מוכרחת, והיא משתנה מאוד לפי תפיסת המציאות של כל אחד.
ואומר ראשית כל, כי דרך לימודי האישית קרובה מאוד לפי איך שהצגת בראשונה, ואינני נוהג להעמיק הרבה בספרי האחרונים [דבר שגם נצרב בקרבי מעולם הישיבות אשר נסתופפתי בקרבו..] , ועיקר עיוני הוא בתלמוד ומדרשים, ובעיני אין ספק כי המוכשר לזה חובתו לעשות כן, ולהשקיע עיקר עמלו בחלק זה של התורה. אבל מצד שני ברור בעיני כי רוח התורה עוברת במסורה בעם ישראל ועיקרי היסודות, וצורת החשיבה, היא היא מבטאת את רוח התורה, ועל כן דברי רבותינו מהווים בעבורי מצפן לידע כיצד את ההקדמות אשר איתם ניגשים אל חכמת התלמוד, ולידע כיצד להוציא מן המקראות את עניניהם המהותיים, ואף כי כעת איני מרבה לעיין בדבריהם בפועל, מכל מקום עיקר עמלי להשוות ההלכה הנהוגה כיום עם שורשי הסוגיות והבנת מהות המקראות ההולכים משולבים זה בזה
[וכעין אשר סיפרו אבותינו לנו על רבינו הגר"א כי מגיל ארבעים היה עיקר לימודו בתורה שבכתב בשעה שהוא רואה את כל התורה שבעל פה בתוך התורה שבכתב].
ולדעתי אחר ההרגל לבחון שורשי הסוגיות בדרך זו, ראיתי כי אותם העמלים בדברי המפרשים קרובים הם בהחלט למרכז האמת כפי שאני רואה בלימודי השורשי, ואין בזה נזק גדול כל כך למי שאינו מרגיש צורך להיכנס בעצמו אל שורשי הענינים [ומי שמרגיש צורך אני באמת יודע שהם עושים את זה, אך יש בזה כמה סיבות מהותיות שזו לא דרך לכולם, וכמו שבכל הדורות רוב העם היה מקבל את הדינים וההלכות מרבני הדור, ולא נטו כולם אחר שורשי הדברים].
ובכל מקרה, מגיע אני מתוך גישה שאם בדרך לימודי יוצא לי אחרת מכל יושבי ביהמ"ד, אין זאת אלא שאני צריך לבחון היטב את דבריי, וקרוב אני לטעות כי יחיד אני מול רבים, ובדרך כלל בהמשך מאירות עיני לראות באור כי יהל, כי כוונת הגמרא הפנימית והמהותית היא לסברת העולם, ואם כי פעמים ללא ספק עיוני מגיע למסקנא קצת שונה, מכל מקום אנהג כך לעצמי בלבד [ובעיקר לחומרא ובודאי בדברים חמורים], מתוך ידיעה כי כשם שפרצופיהן וכו'.
ובכל מקרה לא אביע דעותיי לאחרים כל עוד לא הגעתי להוראה, ורמז לדבר נמסר לנו בהלכות זקן ממרא, אשר אף כי מפורש בסוגיא בריש הוריות כי כאשר בי"ד מורים הלכה מוטעית אסור ליחיד היודע כי הם טועים לנהוג על פיהם, אך אם אותו אחד עצמו יביע דעתו בקול רם, עלול הוא להיות נכלל בגדר הנסקלים.
ואך כי כמובן אין בדורנו סנהדרין ולא מקום, אבל העיקרון בדברים ברור, ושלא יהיה כל אחד הולך ובונה במה לעצמו.
ואסיים ואומר כי ללא ספק גדולי רבותינו גם המה עסקו בתורה שבכתב ושבעל פה, ומקורות חז"ל כולם היו פרוסים לפניהם, וכל גדולי הראשונים ואחרונים היו בקיאים בכל דברי חז"ל, ועל כן כאשר הביעו דעתם אות כי כך הם הבינו את דברי חז"ל לפי דעתם, ואם אני חושב אחרת, אני על כל פנים מודע לזה, שהם חשבו אחרת וכל עוד אינני גדול בתורה כמותם [יודע אני ומכיר פחיתות נפשי וקטנות השגתי], ועל כן ברור אצלי כי כל העוסק בתורתם דבק הוא ברבני אמת [ובדיוק כמו שהעובדה שהראב"ד חלק על הרמב"ם בהמון מקומות, לא הפכו בעיניו כל תלמידי הרמב"ם לבורים המשקיעים את עמלם בהבנת דברי הרמב"ם, ואדרבה אין לי ספק כי גם אתה חפץ בתלמידים להעמיד חברים מקשיבים אשר ילמדו בדרכך ושיטתך, אשר היא האמת לדעתך, ואינך חושב שזה לא ראוי כי ישנם אחרים שחושבים שאתה טועה, ואם תראה מישהו המתקשה להיכנס לשורשי הדברים, תורה לו את הדרך אשר כפי הבנתך תשכון בה אור].
וכאן שואל האברך הת''ח העובד ה' בדורנו שחש בכל גופו ונפשו שאין עמידתו לפני ה' יכולה להיות כראוי בהליכה כמנהג חכמי הדור מחמת החסרונות הללו האם מותר לו או הוא צריך ללכת כפי דרכו שחננו ה' בתיקון כל הדברים הללו כמנהג חז''ל וחלק מרבותינו הראשונים והאחרונים ללא התחשבות בהנהגת רוב חכמי הדור או שאין חפץ לה' באלה.
בודאי ללא ספק שאם מישהו מרגיש בנפשו שהוא מסוגל ויכול ללמוד משורשי הדברים, ראוי ומחויב הוא לעשות כך, אבל לדעתי מתוך כמה הגבלות, לא להורות לאחרים בלי שהוא מגיע להוראה ומוסמך על ידי תלמידי חכמים, כי האדם עלול לטעות ללא ספק, וללא ספק גם הוא מוכרח להיות מעוטר בענווה פנימית, ולשאול את עצמו תמיד האם הוא אינו טועה? ולא לשנות דברים שנקבעו בישראל כל זמן שיש בידו דרך ליישב אותם.
תגובות בבקשה רק ממקורות או מסברות חדשות ולא מהרגיל של כך קבלנו ואפקורס וכו.
השתדלתי מאוד לענות על גוף הענינים, כפי איך שאני רואה את המציאות ומה הוא קו היושר, ולאו דווקא מתוך מקורות אלא מהסברא אשר חנני ה' יתברך, ואם כי כמובן שאפשר להתווכח, לענ"ד זו היא הדרך הישרה שיבור לו האדם שתהיה תפארת לו מן האדם ומן הבורא, ואף כי דרכי קרובה מאוד לדרך המסורה לנו, מכל מקום כך אני חושב גם מסברא דנפשי, ומסורת הדורות מסייעת בידי.
אני מקווה לסיים בזה ולא להיגרר לויכוחים חסרי תוחלת, שלא ברור לי כי יביאו תועלת, אבל כמדומני כי עיקר הסתכלותי על הענין ברורה.
