הרב @נראה לפשוט @יעקב ירושלמי
בשם ר שמואל ברנד הטעם שרק במעריב אומרים ונשמח בדברי תלמוד תורתך ולא כבר בשחרית משום שרק לאחר יום שלם של עיסוק בתורה והתעמקות בסוגיה אפשר לזכות לשמוח בדברי התורה​

ווארט מר' שמואל בראנד, מדוע קוברים את האדם, כי מיתת האדם בבחינה מסויימת הוא
נגד הצדק 'קללת אלוקים תלוי - ואדם היה ראוי בשורשו לחיי נצח ע"כ קוברים אותו כדי להעלים את הדבר​

שני הדברים הללו - מיתה וחטא - מעידים על חסרונו של האדם.
שאין צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא, וסוף כל אדם למות.
שניהם הם העדר, ופגם בשלימות ובנצחיות.

והנה משה רבינו, בהיותו 'איש האלוקים', חציו אדם וחציו אלוקים - אין מנוס והוכרח להיות בו שניהם.
אך מכיון שבכל זאת חציו ולמעלה אלוקים, לכן שני דברים אלה, מיתתו וחטאו, עלומים.
המיתה עלומה, שאין קברו מצוי וידוע, כמו שאמרו חז"ל, שכשעומדים למעלה נראה קברו למטה, וכשעומדים למטה נראה קברו למעלה. כלומר, אי אפשר להתייחד עם מיתתו. הוא אמנם מת, כמתחייב ממה ש"ותחסרהו מעט" אבל עדיין מיתתו אינה ידועה וניכרת.
כך גם החטא שלו, הרי כמה וכמה מהלכים בחז"ל ובמפרשים מה בדיוק היה החטא שלו במי מריבה. אשר מזה, שמדובר בפגימה קלה ולא ידועה - זהו משום שמצד אחד מוכרח הוא לחטוא, כדי להיקרא בכלל אדם, ותחסרהו מעט מאלוקים, ומאידך, חטאו אינו ידוע לנו בדיוק מהו.

כמיתתו כך חטאו - האירוע קרה, אבל אי אפשר להתייחד ולקבוע את זה.​

מדוע היה מעמד הר סיני ביראה נוראה וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם
מפני שערכי הקודש של צדק ויושר - לא תרצח וכו' א"א לאמרם בניחותא
אלא הצורה שהם נתבעים בחרדה נוראה מאת האדם.
מתוך זעקה אמיתית של אמיתת מציאותו ית'.

וצדק ומשפט עדיפים מאיסורי קדושה והוכחה שלא נאמרו איסורי עריות בעשרת הדיברות
הרי שדרך ה' הוא צדקה ומשפט​

מר"ש ברנד דרך צחות:
בתשעה באב תחילת הפגם היה כשלא רצו ליכנס לא"י כדמובא בתענית כ"ט ע"א "אתם בכיתם בכיה של חנם ואני קובע לכם בכיה לדורות",
ולכן במשך ג' שבועות לאחר ת"ב מתקנים הענין ע"י ההשתדלות לחפש ללכת בעוד ועוד ד' אמות חדשות בא"י...​

ר' שמואל ברנד

המכסה אני מאברהם - ביאורו אינו שכיון שהוא ידידי עלי לגלות לו על פעולותי, אלא כיון שהוא שומר דרכי לעשות צדק ומשפט, א"כ מוכרח אני להראותו כיצד דרכי הוא אכן צדק ומשפט, ואף בהפיכת סדום.

להבין דבר היינו להתחבר אליו שנהיה שלך שנהיה תורתו, והמתחבר לצדק ומשפט מחובר להקב"ה, כיון שהקב"ה מחובר לזה וגם הוא בזה מתחבר לה' שגם לי וגם לה' יש יחד את התורה וזהו תורתי, וזה הדבר הכי גדול לחיבור עם ה' וזהו ע"י התורה.

ואהבת את ה' אלוקיך והפסוק השני 'והיו הדברים האלו' היינו התורה, מה מחייב את ואהבת את ה"א שזה גורם שהדברים האלו יהיה על לבבך, שזה נקרא לאהוב את ה' להתחבר עם דרכו וזהו המטרה של אהבת ה' וזהו צורת אהבת ה'.

מדוע צריך ללמוד סדר נזיקין שמקורם בסברות חכמים, כי זה בכלל משפט צדק – צדק צדק תרדוף –
סברות חכמים בצדק יסודן ברעיונות כללים, ופילוסופיא עמוקה, כיצד משפט הבעלים, כגון גרמא, בניזיקין זהו שיא דקדוק הצדק.

סברת הכשר גרמא – כיון שהמזיק לא שבר את בעלותו של הניזק מידה כנגד מידה איננו יכולים 'לשבור' בעלותו ולגבות ממנו אמנם הוא חייב לצאת ידי שמים.​

מאסף​
 

קבצים מצורפים

הרב @נראה לפשוט @יעקב ירושלמי
בשם ר שמואל ברנד הטעם שרק במעריב אומרים ונשמח בדברי תלמוד תורתך ולא כבר בשחרית משום שרק לאחר יום שלם של עיסוק בתורה והתעמקות בסוגיה אפשר לזכות לשמוח בדברי התורה​

ווארט מר' שמואל בראנד, מדוע קוברים את האדם, כי מיתת האדם בבחינה מסויימת הוא
נגד הצדק 'קללת אלוקים תלוי - ואדם היה ראוי בשורשו לחיי נצח ע"כ קוברים אותו כדי להעלים את הדבר​

שני הדברים הללו - מיתה וחטא - מעידים על חסרונו של האדם.
שאין צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא, וסוף כל אדם למות.
שניהם הם העדר, ופגם בשלימות ובנצחיות.

והנה משה רבינו, בהיותו 'איש האלוקים', חציו אדם וחציו אלוקים - אין מנוס והוכרח להיות בו שניהם.
אך מכיון שבכל זאת חציו ולמעלה אלוקים, לכן שני דברים אלה, מיתתו וחטאו, עלומים.
המיתה עלומה, שאין קברו מצוי וידוע, כמו שאמרו חז"ל, שכשעומדים למעלה נראה קברו למטה, וכשעומדים למטה נראה קברו למעלה. כלומר, אי אפשר להתייחד עם מיתתו. הוא אמנם מת, כמתחייב ממה ש"ותחסרהו מעט" אבל עדיין מיתתו אינה ידועה וניכרת.
כך גם החטא שלו, הרי כמה וכמה מהלכים בחז"ל ובמפרשים מה בדיוק היה החטא שלו במי מריבה. אשר מזה, שמדובר בפגימה קלה ולא ידועה - זהו משום שמצד אחד מוכרח הוא לחטוא, כדי להיקרא בכלל אדם, ותחסרהו מעט מאלוקים, ומאידך, חטאו אינו ידוע לנו בדיוק מהו.

כמיתתו כך חטאו - האירוע קרה, אבל אי אפשר להתייחד ולקבוע את זה.​

מדוע היה מעמד הר סיני ביראה נוראה וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם
מפני שערכי הקודש של צדק ויושר - לא תרצח וכו' א"א לאמרם בניחותא
אלא הצורה שהם נתבעים בחרדה נוראה מאת האדם.
מתוך זעקה אמיתית של אמיתת מציאותו ית'.

וצדק ומשפט עדיפים מאיסורי קדושה והוכחה שלא נאמרו איסורי עריות בעשרת הדיברות
הרי שדרך ה' הוא צדקה ומשפט​

מר"ש ברנד דרך צחות:
בתשעה באב תחילת הפגם היה כשלא רצו ליכנס לא"י כדמובא בתענית כ"ט ע"א "אתם בכיתם בכיה של חנם ואני קובע לכם בכיה לדורות",
ולכן במשך ג' שבועות לאחר ת"ב מתקנים הענין ע"י ההשתדלות לחפש ללכת בעוד ועוד ד' אמות חדשות בא"י...​

ר' שמואל ברנד

המכסה אני מאברהם - ביאורו אינו שכיון שהוא ידידי עלי לגלות לו על פעולותי, אלא כיון שהוא שומר דרכי לעשות צדק ומשפט, א"כ מוכרח אני להראותו כיצד דרכי הוא אכן צדק ומשפט, ואף בהפיכת סדום.

להבין דבר היינו להתחבר אליו שנהיה שלך שנהיה תורתו, והמתחבר לצדק ומשפט מחובר להקב"ה, כיון שהקב"ה מחובר לזה וגם הוא בזה מתחבר לה' שגם לי וגם לה' יש יחד את התורה וזהו תורתי, וזה הדבר הכי גדול לחיבור עם ה' וזהו ע"י התורה.

ואהבת את ה' אלוקיך והפסוק השני 'והיו הדברים האלו' היינו התורה, מה מחייב את ואהבת את ה"א שזה גורם שהדברים האלו יהיה על לבבך, שזה נקרא לאהוב את ה' להתחבר עם דרכו וזהו המטרה של אהבת ה' וזהו צורת אהבת ה'.

מדוע צריך ללמוד סדר נזיקין שמקורם בסברות חכמים, כי זה בכלל משפט צדק – צדק צדק תרדוף –
סברות חכמים בצדק יסודן ברעיונות כללים, ופילוסופיא עמוקה, כיצד משפט הבעלים, כגון גרמא, בניזיקין זהו שיא דקדוק הצדק.

סברת הכשר גרמא – כיון שהמזיק לא שבר את בעלותו של הניזק מידה כנגד מידה איננו יכולים 'לשבור' בעלותו ולגבות ממנו אמנם הוא חייב לצאת ידי שמים.​

מאסף​
מסופר רבות על עוצם למדנותו וכמה כל גדולי ראשי הישיבות הלמדנים [הגרחי"ש והגר"ד מילר ועוד] היו לפניו כקליפת השום והבתבטלו קמיה ביטול גמור, ואילו מעכ"ת הביא סזגנון וורטים מקוריים [מזכירים את רבו ר' ליב מינצברג] האי"ז סתירה?
 
מסופר רבות על עוצם למדנותו וכמה כל גדולי ראשי הישיבות הלמדנים [הגרחי"ש והגר"ד מילר ועוד] היו לפניו כקליפת השום והבתבטלו קמיה ביטול גמור, ואילו מעכ"ת הביא סזגנון וורטים מקוריים [מזכירים את רבו ר' ליב מינצברג] האי"ז סתירה?
יש לו תרות רבי מאד ועמוקים מאד מאד, בש"ס וכן בתורה שבכתב.
בש"ס חלקם התפרסמו בספרים 'ביאורי עדות ביאורי רמובה' ובעוד שהוציאו אחרי פטירתו, וכן בקונטרסים שונים, ובתורה שבכתב יצאו הרבה גליונות שונים על פי פרשיות ועל המועדים.
בש"ס יש המון מוקלטים שלא עלו עלי גליון.
אם משהו מכל האמור כאן מעניין אוכל לנסות להשיג ולהעלות, אבל אבקש למקד כי זה דורש עבודה ואי אפשר הכל בב"א.
 
כידוע שבכל ליל שישי היו נוהרים לחבורות בביתו במשך הלילה רבינו הגרד"מ הגרחי"ש הגר"ח מן ההר הגר"י ארנברג ועוד הרבה והיו מאזינים לו עד הבוקר, אשר היה נותן שם מתורתו הגדולה, ומכבשונו הלולהט עוצמות של למדנות בטהרתה, [כידוע שר' שמואל רוזובסקי זיע"א התבטא כי היה הלמדן הכי גדול בפוניבז'], אז נראה לי שהדברים נכונים לאשורם.
 
כידוע שבכל ליל שישי היו נוהרים לחבורות בביתו במשך הלילה רבינו הגרד"מ הגרחי"ש הגר"ח מן ההר הגר"י ארנברג ועוד הרבה והיו מאזינים לו עד הבוקר,
לא היה ולא נברא (בוודאות על הרב שרייבר ועל ההגר"ד מילר)
 
מסופר רבות על עוצם למדנותו וכמה כל גדולי ראשי הישיבות הלמדנים [הגרחי"ש והגר"ד מילר ועוד] היו לפניו כקליפת השום והבתבטלו קמיה ביטול גמור, ואילו מעכ"ת הביא סזגנון וורטים מקוריים [מזכירים את רבו ר' ליב מינצברג] האי"ז סתירה?
כתלמידם של הגרחי"ש והגרד"מ, הנני מכחיש נמרצות.
הוא אכן היה מאוד קשור עמם, אך היחסים ביניהם היו כשווים, כשאיש לא התבטל לחברו.
זכיתי ללמוד בחברותא עם מו"ר הגרד"מ שליט"א לפני למעלה משני עשורים (יחד עם תלמידים נוספים), ובשתיים לפנות בוקר נחת לפתע בביתו הגר"ש ברנד זצ"ל עם קושיא חמורה, והגרד"מ יצא לשוחח עמו במסדרון. היו שם קולות וברקים וריתחא דאורייתא מבהילה, כשכל הוויכוח התנהל ב'קודים' פנימיים המובנים רק למשוחחים, אך "ביטול" לא היה שם בשום פנים.
 
לא היה ולא נברא (בוודאות על הרב שרייבר ועל ההגר"ד מילר)
היה ונברא, שמעתי מעד ריה דר' דוד היה מגיע ממש המון, והרב דרייבר גם אבל פחות.
ר' שמואל מאוד אהב אותו וקרא לו מרא דבור בגלל איזה יסוד של בבור, כל דבריך הם התלהבות וניפוח גרידא.
שמעתי מר' ת"פ שליט"א [אי"צ להסביר לך כמה הוא תלמיגד של ר"ש...
 
תודה רבה
באם מתאפשר היתר אשת אח פטור ערוה וצרתה ומאמר
צירפתי לך כאן כמה שיעורים בנושאים המבוקשים (חוץ ממאמר שכעת לא מצאתי כלום), יש עוד, אם אתה מעוניין.
אני לא יודע אם זה סדרה מסודרת או קבוצצת שיעורים, לא היה סיפק בידי לבדוק, אבל על פניו זה נראה שזה חלק מסדרה (כמובן בדילוג על נושאים שלא ביקשת כמו עדל"ת וכו')
 

קבצים מצורפים

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון