מדוע המס' הנלמדות בישיבות הם בעיקר בעניני נזיקין? (1 צופה)

[נדיב לב]

עברתי על הדברים ברפרוף, וכמדומני לא הוזכר כאן הטיעון הפשוט (למיטב זכרוני מיוחס לגדולים) שלפיו ההסתייגות מלימוד סוגיות הלכתיות בישיבות נובעת מהחשש שמא יגיעו למסקנות שגויות, דבר שעלול לגרום מכשול הלכתי, בשונה מסוגיות נשים ונזיקין, שרובן אינן נוגעות למעשה (וגם אם יתקלו בעתיד בשאלות בחו"מ וכיו"ב, פונים לדיין ולא מקובל להכריע עפ"י סברא) ולכן גם אם הלומדות 'הגדרים' ויסודות הדברים לא עולים בקנה אחד עם ההלכה אין בכך כדי להביא לטעויות מעשיות חמורות.

 

[עוזי ומגני]

עברתי על הדברים ברפרוף, וכמדומני לא הוזכר כאן הטיעון הפשוט (למיטב זכרוני מיוחס לגדולים) שלפיו ההסתייגות מלימוד סוגיות הלכתיות בישיבות נובעת מהחשש שמא יגיעו למסקנות שגויות, דבר שעלול לגרום מכשול הלכתי, בשונה מסוגיות נשים ונזיקין, שרובן אינן נוגעות למעשה (וגם אם יתקלו בעתיד בשאלות בחו"מ וכיו"ב, פונים לדיין ולא מקובל להכריע עפ"י סברא) ולכן גם אם הלומדות 'הגדרים' ויסודות הדברים לא עולים בקנה אחד עם ההלכה אין בכך כדי להביא לטעויות מעשיות חמורות.

לחץ כדי לכווץ...

אולי דווקא בגלל זה
אם ילמדו סוגיות שנוגעות למעשה
יתכן שיאמר סברות לא נכונות מחמת שלא הורגלו עדין ללמוד
ויסמכו ח"ו ע"כ למעשה
וע"כ סוגיות למעשה לומדים רק אחר שהורגלו בצורת הלימוד

לחץ כדי לכווץ...

 

[אחד התלמידים]

עלה פעם רעיון באסיפת הנהלת ישיבת פוניבז' ללמוד מסכת שבת ונענה שם אחד מן הנוכחים שבסלבודקא לומדים מס' שבת אז הזדעק מרן הרב שך זצוק''ל שבת איז נישט קיין מסיכתא און סלבודקא איז נישט קיין ישיבה וכו'

 

[עוזי ומגני]

עלה פעם רעיון באסיפת הנהלת ישיבת פוניבז' ללמוד מסכת שבת ונענה שם אחד מן הנוכחים שבסלבודקא לומדים מס' שבת אז הזדעק מרן הרב שך זצוק''ל שבת איז נישט קיין מסיכתא און סלבודקא איז נישט קיין ישיבה וכו'

לחץ כדי לכווץ...

כמדומני שבחברון ובנותיה שלומדים שבת לומדים שם בעיקר את הסוגיות של הוצאה ששם זה יותר סברות דומות לנזקין ופחות לגדרי מבשל ובורר

 

[נדיב לב]

בעיקר

לחץ כדי לכווץ...

אכן. אבל לא רק.

 

[עמך]

זו טעות, לימוד לא נועד לחדד את השכל, אלא לומדים כי זה תורה, וצריך ללמוד כל התורה כולה, והכל כן נוגע למעשה, רק שלא כל אחד הולך לדיינות או רבנות או להיות כהן בבית המקדש. מה שלא נוגע למעשה, זה אולי אגדתות מסוימות או כמה דברים מהנ''ך וכדו', וגם זה, בודאי לא נכתב לחינם בתורה, ועלינו ללמוד מזה.
ובגמ' ברכות כ., מבואר שבשני ר' יהודה עיקר עיסקם היה בנזיקין, (אף שלשיטתכם זה לא נוגע למעשה, למרות שכבר הופרכנו את שטות זו לעיל, וזה נוגע למעשה הרבה יותר מרוב מסכת שבת ועירובין וכיו''ב,) וגם בסוף ב''ב אמר ר' ישמעאל, הרוצה להחכים יעסוק בדיני ממונות.

לחץ כדי לכווץ...

אין ספק שלא כל הלימוד אמור להיות למעשה, צא ולמד מבן סורר ומורה שלא היה ולא נברא, אבל שנינו לא חולקים על חשיבות ידיעת ההלכה והלימוד ע"מ לעשות, וא"כ אם אפשר לקיים שניהם למה לא לעשות זאת,
ואה"נ באמת גם בנזיקין שילמדו בסוף את ההלכה, [זכורני פעם בנסיעתנו לחתונה של חבר, והנה חור גדול במכנסיו של אחד הבחורים מבורג שיצא מאחד הכסאות, הנ"ל שאל מו"ץ שענה לו בפשיטות שזה בור שפטור על כלים, ולמרות שלמדנו זאת היטב בישיבה בכלל לא חשבתי על הכיוון...]

בסדר, ומה עם כל אורח חיים ? בקצב הזה יצטרכו 50-60 שנה לעבור כל משנה ברורה, כך שזה לא ממש משנה, עדיין יצטרכו ללמוד הלכה בצד, כדי לא לעבור איסורים עד גיל 85, מחוסר בקיאות בהלכה.
מה לי ללמוד שנה 'בורר', ומה לי ללמוד 50 סוגיות בכתובות (שלפחות חצי מהם נוגעות לכל סוגיא בהלכה, רוב, חזקה, ועוד) באותו זמן.

לחץ כדי לכווץ...

זה לא בא לחסוך את ההלכה בצד, אבל מדוע שלא ייצא כל בחור עם למשל עשר סוגיות שברורות לו למעשה ויישארו עמו כקניין נצח

הישיבה גם לא יכולה לחייב בחורים שלא לעבור על איסור בורר בשבת, או להקפיד על ק''ש בזמנה עם תפילין.
יש תכנית לימוד, לומדים מסכתות, כדי ללמוד תורה, וגם לקבל 'עיון' וכו',

לחץ כדי לכווץ...

תכנית הלימוד היא וודאי האחריות של הישיבה, ללמוד מה שטוב לבחור

עברתי על הדברים ברפרוף, וכמדומני לא הוזכר כאן הטיעון הפשוט (למיטב זכרוני מיוחס לגדולים) שלפיו ההסתייגות מלימוד סוגיות הלכתיות בישיבות נובעת מהחשש שמא יגיעו למסקנות שגויות, דבר שעלול לגרום מכשול הלכתי, בשונה מסוגיות נשים ונזיקין, שרובן אינן נוגעות למעשה (וגם אם יתקלו בעתיד בשאלות בחו"מ וכיו"ב, פונים לדיין ולא מקובל להכריע עפ"י סברא) ולכן גם אם הלומדות 'הגדרים' ויסודות הדברים לא עולים בקנה אחד עם ההלכה אין בכך כדי להביא לטעויות מעשיות חמורות

לחץ כדי לכווץ...

הלומדעס' מיסודו נותן קו מחשבה בסוגיא, הוא אף פעם לא בא לקבוע במסמרות, צריך להיות טיפש כדי לחשוב שהסברא שלי בהבנת הסוגיא צריכה להיות למעשה נגד הפוסקים, לדעתי דווקא זה ההלכה תתן מסגרת וסוף ברור לסוגיא.

 

[נדיב לב]

הלומדעס' מיסודו נותן קו מחשבה בסוגיא, הוא אף פעם לא בא לקבוע במסמרות, צריך להיות טיפש כדי לחשוב שהסברא שלי בהבנת הסוגיא צריכה להיות למעשה נגד הפוסקים, לדעתי דווקא זה ההלכה תתן מסגרת וסוף ברור לסוגיא.

לחץ כדי לכווץ...

אני יכול לומר לך כמעט בוודאות (כמי שהתעסק שנים רבות בלימוד עיוני של סוגיות הלכתיות) שאפילו אברך בא בשנים שיורד לעומקה של סוגיא כזו, עלול להגיע בקלות למסקנות הלכתיות שגויות אם לא ינטרל את "תורתו", ועל אחת כמה בחור צעיר שלימוד היסודות בגיל צעיר נוטע בו חריש עמוק שקשה מאוד להתנער מהם בהמשך (האם קיים אברך בין שלושים ששכח להגדיר מה זה מיגו או חזקה? לא. אז תאר לך שהבחור טחן בישיבה מלאכות שבת דאורייתא, בנה גדרים על גבי גדרים, וכעת נתקל בשאלה למעשה, וכי נמר ימיר חברבורתו?).

בכלל, ההבדל בין העמדת סוגיא בהיקף, ובין פסיקה למעשה הוא כ"כ תהומי שקשה לתווך ביניהם.
דבר שבא לידי ביטוי בנפשות הפעולות. ראש חבורה שמתעסק בסוגיות הלכתיות בעיון ובהיקף יתמקד בגדרי הדברים ובעומק ההגדרות ופחות בהוצאת מסקנות הלכתיות למעשה. בשונה מפוסק שמתמקד ב'למעשה', בבירור המציאות, בהיקף בספרי הפוסקים ובמשקל של כל אחד מהם, ופחות שם דגש על העמדת הגדרות ברורות בפרטי הדינים שמשתלבים למקשה אחת. דבר שבעיני הראשון, לימוד בלא זה גובל בשטחיות.
וזה יודע כל מי שלמד סוגיא הלכתית בעיון עם ראשונים ואחרונים כאשר הוא מגיע למעשה ממש ופותח ספרי פסיקה, בעיניו חסר שם "משהו" בעומק הדברים (נתקלתי בדוגמא כזו ממש לאחרונה. בספר חוט שני מעלה שתי ספיקות לדינא ונשאר בצ"ע, ואילו כשלומדים את הסוגיות ומעמידים הגדרות שנסמכים על הבנה ודיוק בראשונים, הספיקות לא מתחילים). כמובן זה לא מגמד חלילה, את הבהירות של גדולי הפוסקים. אבל זה פשוט עולם אחר. (תאר לך שהבית הלוי היה גוזר על ר' חיים שינטוש את ראשות הישיבה ויעבור לפסוק הלכה למעשה).​

 

[הצעיר שבחבורה]

עלה פעם רעיון באסיפת הנהלת ישיבת פוניבז' ללמוד מסכת שבת ונענה שם אחד מן הנוכחים שבסלבודקא לומדים מס' שבת אז הזדעק מרן הרב שך זצוק''ל שבת איז נישט קיין מסיכתא און סלבודקא איז נישט קיין ישיבה וכו'

לחץ כדי לכווץ...

איני יודע מה מקור מעשה זה.
אולם כפי הידוע לי הרב מפוניבז' אכן חפץ לקבוע בישיבתו לימוד בשאר סדרים, והגרש"ר נזעק ואמר "קרא עלי מועד לשבור בחורי", "נרפים אתם נרפים על כן אתם אומרים נלכה נזבחה".
וכפשרה הוחלט ללמוד בישיבה מסכת פסחים שיש בה גם מועד וגם קדשים

 

[יצחק מירושלים]

וכמה זמן יקח לעבור על כל ה'בבות' על מפרשיהם ?

לחץ כדי לכווץ...

מי אמר שצריך את כל מפרשיהם של הבבות ?
אדרבה זה ההיפוך הגמור מעיון