והכרתי גם אחד שההורים שלו בכו כשהלך לדרוך בדרך חדשה באיזור הרובע וכעת הוא בוכה על הילדים שלו שבמקום שמה שיהיה להם בראש זה עוד שטיקל גמרא הם נעצרים כל שני וחמישי בגבעות ארצנו הקדושה כמובן עטורים בתפילין וחוטים כחולים (תכלת??) בציציותיהם.
אגב, בלי להיכנס לנידון ההלכתי, נראה לי שהרעיון העומד מאחורי דברי הרמב"ם, הוא, כי אף אם בטלה הסמיכה המדויקת אצל רב מסוים, מכל מקום שלימות התורה בכלל האומה נשארת בהכרח, ועל כן אם הכלל מסמיך ת"ח כלשהו, בהכרח כי הוא ממשיך את מסורת התורה עצמה, וראוי הוא כמו מי שנסמך ממשה רבינו עצמו.
לכאורה מתאים לדבריו בעניין סמכות התלמוד שהוא מכיון שקבלו כלל ישראל.
