חוש ציור מה עושים איתו? (1 צופה)

[נחמן פופר]

מה אברך (או בחור) שיש לו חוש ציור או דברים כאלו כגון חוש מוזיקלי יכול לעשות איתו? למה בעצם השם ברא לו את זה?

 

[מכנדבי]

עי' למשל ערכין יג:

 

[פנחס ע]

עי' למשל ערכין יג:

לחץ כדי לכווץ...

ומי שאינו לוי?

 

[אברך מעמיק]

ראה שו"ע (או"ח נג, ד) "שליח ציבור צריך שיהיה הגון ואיזהו הגון שיהא ריקן מעבירות ושלא יצא עליו שם רע אפילו בילדותו ושיהיה עניו ומרוצה לעם ויש לו נעימה וקולו ערב ורגיל לקרות תורה נביאים וכתובים".

 

[פנחס ע]

ראה שו"ע (או"ח נג, ד) "שליח ציבור צריך שיהיה הגון ואיזהו הגון שיהא ריקן מעבירות ושלא יצא עליו שם רע אפילו בילדותו ושיהיה עניו ומרוצה לעם ויש לו נעימה וקולו ערב ורגיל לקרות תורה נביאים וכתובים".

לחץ כדי לכווץ...

זה לא קשור לחוש מוזיקלי אלא לקול יפה.

 

[אברך מעמיק]

זה לא קשור לחוש מוזיקלי אלא לקול יפה.

לחץ כדי לכווץ...

נעימה זה לא חוש מוזיקלי?
בלי קשר יש לציין גם לגמרא בסוף מגילה (לב.) 'ר' יוחנן כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר (יחזקאל כ, כה) וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים' וגו'. ואע"פ שלמסקנא נדחו דברי הגמרא שם ביחס לדברי הקרא משום הא ד'מתקיף לה אביי משום דלא ידע לבסומי קלא משפטים לא יחיו בהם קרית ביה' אבל ברור שיש בזה מעלה על כל פנים למי שכן חננו ה' בקול ערב, וידע לבסומי בקלא.

 

[פנחס ע]

נעימה זה לא חוש מוזיקלי?
בלי קשר יש לציין גם לגמרא בסוף מגילה (לב.) 'ר' יוחנן כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר (יחזקאל כ, כה) וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים' וגו'. ואע"פ שלמסקנא נדחו דברי הגמרא שם ביחס לדברי הקרא משום הא ד'מתקיף לה אביי משום דלא ידע לבסומי קלא משפטים לא יחיו בהם קרית ביה' אבל ברור שיש בזה מעלה על כל פנים למי שכן חננו ה' בקול ערב, וידע לבסומי בקלא.

לחץ כדי לכווץ...

להבנתי, חוש מוזיקלי אליו כיון השואל זה אהבה לשמוע מוזיקה או ידע בתווים ונגינה על אורגנית וכדו'...
וזה לא סותר שהוא יהיה זייפן עם קול של תרנגולת צרודה או פלורסנט שרוף.
אם הבנתי נכונה, הוא מתכוין לשאול ובעיקר התמקד בחוש ציור, אך גם בשאר ענינים מעין אלו מה יעלו או יורידו למחזיק בהם. ושמא נועדו כדי לנסותו להתגבר על המשיכה אליהם...

 

[אברך מעמיק]

להבנתי, חוש מוזיקלי אליו כיון השואל זה אהבה לשמוע מוזיקה או ידע בתווים ונגינה על אורגנית וכדו'...

לחץ כדי לכווץ...

אפשר לשאול אותו.. הרב @נחמן פופר ?
בכל אופן אם אדם יודע לנגן בכלים, הרי גם בזה יש הרבה מה לעשות ככתוב (תהילים קנ, ג-ה) 'הללוהו בתקע שופר הללוהו בנבל וכנור. הללוהו בתף ומחול הללוהו במנים ועגב. הללוהו בצלצלי שמע הללוהו בצלצלי תרועה'.
בכל אופן נעשה קצת סדר, לכל בן אדם יש הרבה כשרונות, וברור שיש בהם שני מטרות, הראשונה מתנת ה' לאדם שיוכל להתפרנס מיגיע כפיו, ולבד מזאת נאמר (משלי ג, ט) 'כבד את ה' מהונך ומראשית כל תבואתך' ואמרו חז"ל (הובא ברש"י שם) "מהונך" - מכל מה שחננך אפי' מקול ערב (אל תקרי מהונך אלא מגרונך). והיינו כי כל כוחות הבריאה יש בהם תועלת לאדם שזו מטרת הבורא להיטיב לאדם, ומטרה נוספת המוטלת על האדם לייחד ולהקדיש מהם לכבוד הבורא, בכל הדרכים הניתנות.

ואם כי אמנם אחר החורבן גזרו על כלי שיר, ועיקר הילול ה' באופן זה הוא בזמן שביהמ"ק קיים, מכל מקום זה לא סותר את עצם הרעיון.

בלי קשר חייב לציין כי בדרך כלל יש לאדם הרבה כשרונות, ואין חובה להשתמש עם כל כישרון, אבל זה נותן התחלה טובה אם כבר מחליטים להשתמש במשהו.. לי לדוגמא יש חוש לציור, אבל אין לי שום כוונה להשתמש בזה, לפחות כרגע, כי יש לי ב"ה כישורים אחרים שאני נשתדל להשקיע בהם.

 

[אברך מעמיק]

אגב, ברמה העקרונית גם בחוש לציור יש הרבה מה לעשות, גם מזוית של עבודת ה', רק לדוגמא פעלי הרב יוני גרשטיין יוכיחו... אבל להרבה אנשים יש חוש לציור, ואינני חושב שמוכרחים להשתמש איתו בגלל עצם העובדה שזה קיים, אלא זה פוטנציאל, ואם יהיה בזה צורך לאדם מתי שהוא, או לחילופין צורך בשביל הכלל [במקום שאין איש וכו'], אז בהחלט יש לזה מקום.

 

[התורה]

מצרף מכתב שכתבתי לחבר, שהיה מתוסכל ומהורהר רבות בעניין:

כוח היצירה בעבודת השם: תפקידם של הכישרונות בעולמו של בן תורה
כל תכונה, כישרון או נטיית לב שנטע הבורא באדם, לא לחינם נבראו. חז"ל לימדונו במשנה (אבות ו, יא): "כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו, לא בראו אלא לכבודו". מכאן, שאין לך כוח נפשי או חוש אומנותי – בין אם זה חוש הציור והצבע, ובין אם זה חוש הניגון והצליל – שאין לו תפקיד ומטרה בתיקון העולם ובעבודת השם.
עבור אברך או בחור ישיבה שניחן בחושים מעין אלו, אין מדובר ב"נטל" או בסטייה מדרך התורה, אלא בכלים רוחניים עצומים הממתינים לגאולתם.

א. שפת הנפש והרחבת הדעת
התורה אינה מבקשת להצר את צעדיו של האדם או לדכא את כוחותיו, אלא לרומם אותם.​

• הניגון כסולם מוצב ארצה: עולם הנגינה עומד ברומו של עולם. בספרי החסידות והמחשבה מבואר כי הניגון הוא קולו של עולם הדיבור הפנימי, והוא מסוגל לעורר את הכוונה והדבקות במקום שבו המילים קצרות מלהכיל. הלוויים בבית המקדש שררו וניגנו כחלק בלתי נפרד מהעבודה הטהורה.​
• הציור כראיית פלאי הבריאה: חוש הציור והאומנות הוויזואלית נובע מקשב עמוק ליופי, לסדר ולפלא שבבריאה. התבוננות אומנותית מאפשרת לאדם לקיים את מאמר הכתוב: "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה".​

ב. מדוע ברא השם חוש זה בבן התורה?
ישנן שלוש סיבות מרכזיות לייעודם של הכישרונות הללו בקרב לומדי התורה:​

1. צינור לביטוי ואיזון הנפש: נפש האדם זקוקה לעיתים למרחב נשימה. עבור מי שניחן בחוש אומנותי, היצירה היא כלי נפלא לפריקת מתחים, להרחבת הדעת ולמציאות של שמחה פנימית, המהווה תשתית הכרחית ללימוד התורה בחשק ובהתמדה.​
2. הנגשת עולם הרוח והרמת קרן התורה: בדורנו, שבו העולם כולו מוצף בגירויים חזותיים ושמעיים, ישנו צורך עצום ב"כלים דקדושה". ציור יהודי עמוק, איור של ספרי קודש, או לחן חסידי מעורר – כל אלו מקרבים לבבות, מסבירים מושגים מופשטים, ומאפשרים להכין כלים להשראת השכינה בקרב הציבור.​
3. בצלאל בן אורי כמודל: התורה עצמה מספרת על בצלאל שהתמלא ב"רוח אלוהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה" כדי לבנות את המשכן. מכאן שהאומנות, כשהיא מכוונת לשם שמיים, הופכת למלאכת קודש של ממש.​

ג. הלכה למעשה: כיצד משלבים ומנתבים זאת?
החכמה הגדולה של בן תורה היא לדעת לשלוט בכלי ולא לתת לכלי לשלוט בו. הנה מספר דרכים מעשיות לניתוב החוש:​

• קביעת עתים מוגדרות: הפיכת הכישרון לכלי של "הרחבת הדעת" בזמנים מובנים (כגון בין הסדרים, בימי שישי או בין הזמנים), מבלי לפגוע בעמל התורה המרכזי.​
• יצירה מתוך הקודש: ניצול חוש הציור לכתיבת סת"ם מפוארת, עיטור כתובות, או המחשת סוגיות גמרא מורכבות (כמו מבנה בית המקדש, עירובין וסוכה). ניצול חוש המוזיקה להלחנת מילים מן המקורות או לליווי אירועים תורניים המרוממים את הרוח.​
• בירור הכוונה: בכל עת שעוסקים באומנות, לזכור את דברי הרמב"ם בשמונה פרקים, שישקול האדם את כל מעשיו אל תכלית אחת – הכרת השם ועבודתו.​

לסיכום:
השם יתברך לא טעה חלילה כשנתן לך את החוש הזה. הוא הפקיד בידיך פיקדון יקר, כלי שרת שיכול להפוך לחלון דרכו יאיר אור השם בעולם. עליך רק לקדש את החוש, לפתח אותו בתוך גבולות הקדושה, ולהשתמש בו כעזר וכאחיזה לעבודת השם מתוך שמחה ושלמות הנפש.​

בתקוה שהועלתי​

 

[יואל שילה]

מי שאין לו איזו 'פינת הבובות' קטנה מדי כמה זמן, שבה יוכל לעשות מה שהוא אוהב ונחמד לו, בד"כ יוצר עומס מסויים על הנפש העמוסה.
ואותו תחביב כחו יפה לו לתת טעם טוב ומתוק לחיים - ובכך יכול לעמוד בשאר מטלות החיים המוכרחות, אך שאינן ממלאות אותו בשמחה וסיפוק.
לאחד זו נגרות, לאחד בישול, לאחד לצייר, לאחד לטייל, וכד'

 

[אברך מישיבת מיר]

מה אברך (או בחור) שיש לו חוש ציור או דברים כאלו כגון חוש מוזיקלי יכול לעשות איתו? למה בעצם השם ברא לו את זה?

לחץ כדי לכווץ...

ידוע מה שאמר הגרמ"מ משקלוב בשם הגר"א שאפשר עם חכמת המוזיקה אף להחיות מתים.
אבל כמובן איני מתכוון שכבודו יחיה מתים, אבל מ"מ בודאי אפשר להתקרב ולקרב להקב"ה ע"י החוש המוזיקה ולאו דווקא לחסידים שרגילים בזה בכל עת אלא אף מי שנמנה על הציבור הלטאי גם יכול לחוש בזה ולהפך המוזיקה כשמגיעה בצור לא תקינה יכולה להרחיק מהקב"ה ויעוי' מה שכתב המשנ"ב לא לשיר לתינוק שירי עגבים ובודאי אך לבוגרים זה יכול להזיק (וביוחד מי שהוא ניכון ברגש עמוק).
וכידוע שהרב שך אמר שלא הצליח אם הבן שלו, ושכנו הרב דויטש הצליח, משום שלא נהג לשיר זמירות שבת.

 

[נחמן פופר]

תודה רבה לכל האנשים הצדיקים שענו לי. מאוד עזרתם. במיוחד המאמר של הרב התורה שכתוב בצורה מאוד מסודרת. למי ששאל למה התכוונתי באמת התכוונתי לזה שאני חושב שאני שר יפה. דרך אגב הרעיון שצריך ציור בשביל להמחיש דברים פחות מתאים כיום כשיש הי אי שיכולה לכתוב תשובות ולצייר ציורים

 

[בד קודש]

תודה רבה לכל האנשים הצדיקים שענו לי. מאוד עזרתם. במיוחד המאמר של הרב התורה שכתוב בצורה מאוד מסודרת. למי ששאל למה התכוונתי באמת התכוונתי לזה שאני חושב שאני שר יפה. דרך אגב הרעיון שצריך ציור בשביל להמחיש דברים פחות מתאים כיום כשיש הי אי שיכולה לכתוב תשובות ולצייר ציורים

לחץ כדי לכווץ...

מצטרף להרב @יואל שילה,
וממליץ בחום: קח לך שעת פנאי להשתמש בכשרונות שד' נתן לך ברוב חסדיו, ולא בהכרח קשורים לתורה ועבודת ד' בקשר ישיר.
בשביל זה יש לך אותם!
ומי שלא מנצל את המתנות שהבורא נותן לו, עלול חלילה להפסידם.

 

[מכנדבי]

מי שאין לו איזו 'פינת הבובות' קטנה מדי כמה זמן, שבה יוכל לעשות מה שהוא אוהב ונחמד לו, בד"כ יוצר עומס מסויים על הנפש העמוסה.
ואותו תחביב כחו יפה לו לתת טעם טוב ומתוק לחיים - ובכך יכול לעמוד בשאר מטלות החיים המוכרחות, אך שאינן ממלאות אותו בשמחה וסיפוק.
לאחד זו נגרות, לאחד בישול, לאחד לצייר, לאחד לטייל, וכד'

לחץ כדי לכווץ...

לאחד לעשות כושר...
סתם, יישכ"ג על החוברת.

 

[מרכז]

ידוע מה שאמר הגרמ"מ משקלוב בשם הגר"א שאפשר עם חכמת המוזיקה אף להחיות מתים.

לחץ כדי לכווץ...

יעוי' בשו"ת "כרך של רומי" סי' א' : "ומעיד אני עלי שמים וארץ שבהיותי בעיר גדולה של חכמים ושל סופרים סמי"רנא יע"א ראיתי מגדולי החכמים המפורסמים. שהיו משוררים גדולים על משקל המוסי'קא ובראשם הר' המופלא אברהם הכהן אריאש זלה"ה. ולמשקל המוסי'קא של ימים נוראים הצריכה הכנעה גדולה נקראת אצלם חיזון. היו הולכים בכנסיית הנוצרים מאחרי הפרגוד בימי חגם ללמוד מהם אותו הקול המוכנע המשבר הלב. והיו מסדרים מאותם הקולות קדישים וקדושות דבר פלא."

ידוע שגם הגרב"ד זצ"ל הי' שר שירי קודש הרבה והי' מוצלח בזה... אפי' הלחין כמה לחנים כדוגמת ידיד נפש.

 

[אברך מישיבת מיר]

היו הולכים בכנסיית הנוצרים מאחרי הפרגוד בימי חגם ללמוד מהם אותו הקול המוכנע המשבר הלב. והיו מסדרים מאותם הקולות קדישים וקדושות דבר פלא."

לחץ כדי לכווץ...

האם הכוונה שהיו משברים לב להשי"ת ולכן לא הוו בכלל שירי עגבים?