יומא שחיטה בשבת לחולה או נבילה? (1 צופה)

[אחד יחיד]

שאלה שהסתפקתי בה היום, אם משהו יוכל לעזור לי:

תמוה לי בדברי הר"ן (יומא ד.) הכותב שחולה הצריך לבשר ויש אפשרות או לאכילו בשר נבילה או לשחוט בעבורו בשר כשרה, נעדיף את השחיטה על אף שהוא באיסור סקילה [ובשר נבילה הוא רק לאו] משום שכל כזית וכזית מבשר נבילה 'יוצר' הרבה איסורי לאוים היותר חמורים מאיסור סקילה.

וביאר טעמו שבנבילה יש הרבה איסורי לאווים משא"כ בשחיטה שיש בה איסור סקילה אחת, ותמוה לי, דהרי השוחט בשבת עובר על כמה איסורים, שהם שחיטה, הפשט, בישול, ואולי זה יותר חמור מנבילה שאמנם היא הרבה איסורי לאווים, אך בשחיטת בהמה יש הרבה איסורי סקילה.

לחץ כדי לכווץ...

 

[חיים ארוכים]

ועוד, וכי אם אינו צריך אלא לכזית וכי יותר לו נבילה ולא ישחוט?
ואולי כונתו דשבת איסורו במעשה ולא באכילה, ואילו נבילה איסורו באכילה,
ואפשר דאיסור בעשיה קל יותר מאיסור באכילה,

 

[אליהו נחמן]

זכור לי שיש שאומרים סברא אחרת שעדיף לשחוט משום שנבילה מטמטם גם כשהותר

 

[אורה]

הפשט ובישול אפשר ע"י גוי ?
אבל עדיין הקושיא במקומו עומדת דלא כתוב שצריך גוי אלא אדרבה שהכל נעשה ע"י כשירי ישראל,
וגם מה תהיה כשלא מוצא גוי

 

[חילך לאורייתא]

אולי א''ל דאין כוונת הר״ן לומר שכל הכנת הבשר בשבת, עם כל מלאכותיה, שקולה תמיד כנגד נבילה. נידון הר״ן הוא שחיטה מול אכילת נבילה, ובזה כתב דבשבת האיסור הוא חד מעשה בשעת שחיטה, משא״כ נבילה שהאיסור מתחדש בכל כזית. הפשט ובישול אינם מעיקר הנידון, דלאו כל אכילת בשר מחייבת הפשט ובישול כדרכם, אלא עושים רק מה שנצרך לפיקו״נ, דאולי אפשי בבולמס דהחולה ואם יצויר שצריך דווקא עוד כמה מלאכות דאורייתא, יש לדון בזה בפני עצמו מצד הקל הקל ומאוד קשה ודחוק ואין כמעט מקום למר זאת אולי אפי' חתרץ עפ''י
הר"ן במסכת ביצה, שחלק בהדיא על המהר"ם מרוטנבורג ואמר שאין כל מקום להשוות בין אוכל נפש ביום טוב, שאכן מוגדר כ"הותרה", ובין פיקוח נפש בשבת שאינו אלא בגדר "דחויה". גם בסוגיא דידןמבאר ליה לר"ןביאור אחר מהמהר"ם, ואם כבר אמרינן בותר דעדיף שחיטה כבר נגרר אחריה שאר המלאכות , ודילמא דבנבילה יותר לאוין ועדיין קשה מאוד מאוד.

 

[חילך לאורייתא]

יש עוד תירוצים בעלמא ?

 

[עיני טובא]

אולי א''ל דאין כוונת הר״ן לומר שכל הכנת הבשר בשבת, עם כל מלאכותיה, שקולה תמיד כנגד נבילה. נידון הר״ן הוא שחיטה מול אכילת נבילה, ובזה כתב דבשבת האיסור הוא חד מעשה בשעת שחיטה, משא״כ נבילה שהאיסור מתחדש בכל כזית. הפשט ובישול אינם מעיקר הנידון, דלאו כל אכילת בשר מחייבת הפשט ובישול כדרכם, אלא עושים רק מה שנצרך לפיקו״נ, דאולי אפשי בבולמס דהחולה ואם יצויר שצריך דווקא עוד כמה מלאכות דאורייתא, יש לדון בזה בפני עצמו מצד הקל הקל ומאוד קשה ודחוק ואין כמעט מקום למר זאת אולי אפי' חתרץ עפ''י

לחץ כדי לכווץ...

מה אתה רוצה לומר בעצם, כאילו יש פה '' עיורן '' מסיום , שיש מעשה שחיטה, ואח''כ לא מענין אותנו מה קרה , בשאר מלאכות וכמו שכתבת , זה לא מסתבר .

 

[חילך לאורייתא]

מה אתה רוצה לומר בעצם, כאילו יש פה '' עיורן '' מסיום , שיש מעשה שחיטה, ואח''כ לא מענין אותנו מה קרה , בשאר מלאכות וכמו שכתבת , זה לא מסתבר .

לחץ כדי לכווץ...

כן לכאו' אבל זה באמת לא כ''כ מסתדר .

 

[יצחק א]

נראה שהר"ן לא דיבר על הפשט ובישול, כי הנבלה שמדובר היא סתם בהמה שמתה, שגם בה צריך לעשות הפשט ובישול.

לעצם הדבר, ברגע שאומרים שיש חומרה בהרבה איסורי לאו יותר מאיסור אחד חמור, צריך לדון מה היחס, האם עדיף גם שתי מלאכות שבת יותר מאשר איכלת שלוש ככזיתות של נבילה, או שצריך פער גדול.
ובנדון דידן, נניח לדוגמא שהחולה יאכל מהנבלה 20-60 כזיתות האם זה לא עדיף על שלוש מלאכות? בפשוטו של ענין, גם פשוט שעדיף לשחוט לפי סברת הר"ן.

 

[חילך לאורייתא]

אולי א''ל דאין כוונת הר״ן לומר שכל הכנת הבשר בשבת, עם כל מלאכותיה, שקולה תמיד כנגד נבילה. נידון הר״ן הוא שחיטה מול אכילת נבילה, ובזה כתב דבשבת האיסור הוא חד מעשה בשעת שחיטה, משא״כ נבילה שהאיסור מתחדש בכל כזית. הפשט ובישול אינם מעיקר הנידון, דלאו כל אכילת בשר מחייבת הפשט ובישול כדרכם, אלא עושים רק מה שנצרך לפיקו״נ, דאולי אפשי בבולמס דהחולה ואם יצויר שצריך דווקא עוד כמה מלאכות דאורייתא, יש לדון בזה בפני עצמו מצד הקל הקל ומאוד קשה ודחוק ואין כמעט מקום למר זאת אולי אפי' חתרץ עפ''י
הר"ן במסכת ביצה, שחלק בהדיא על המהר"ם מרוטנבורג ואמר שאין כל מקום להשוות בין אוכל נפש ביום טוב, שאכן מוגדר כ"הותרה", ובין פיקוח נפש בשבת שאינו אלא בגדר "דחויה". גם בסוגיא דידןמבאר ליה לר"ןביאור אחר מהמהר"ם, ואם כבר אמרינן בותר דעדיף שחיטה כבר נגרר אחריה שאר המלאכות , ודילמא דבנבילה יותר לאוין ועדיין קשה מאוד מאוד.

לחץ כדי לכווץ...

נראה שהר"ן לא דיבר על הפשט ובישול, כי הנבלה שמדובר היא סתם בהמה שמתה, שגם בה צריך לעשות הפשט ובישול.

לעצם הדבר, ברגע שאומרים שיש חומרה בהרבה איסורי לאו יותר מאיסור אחד חמור, צריך לדון מה היחס, האם עדיף גם שתי מלאכות שבת יותר מאשר איכלת שלוש ככזיתות של נבילה, או שצריך פער גדול.
ובנדון דידן, נניח לדוגמא שהחולה יאכל מהנבלה 20-60 כזיתות האם זה לא עדיף על שלוש מלאכות? בפשוטו של ענין, גם פשוט שעדיף לשחוט לפי סברת הר"ן.

לחץ כדי לכווץ...

זה מה שכתבתי לא ?

 

[יצחק א]

זה מה שכתבתי לא ?

לחץ כדי לכווץ...

להבנתי כתבתי דברים שונים.
נקודה א- הסיבה שהר"ן לא מתייחס להפשט ובישול, זה מהסיבה הפשוטה שיש אותם גם בנבילה.
נקודה ב - לפי האמת, גם אם בשבת יש הפשט ובישול ובנבילה אין, עדיין נראה שחילול שבת עדיף מנבילה שיש בה הרבה יותר איסורים.

לפי מה שהבנתי, הנקודות האלו לא נזכרות בדבריך, לא ההסבר שבנקודה א, ולגבי נקודה ב, משמע שאתה מצדד יותר ששלשה איסורי שבת עדיפים מנבילה.

 

[חילך לאורייתא]

להבנתי כתבתי דברים שונים.
נקודה א- הסיבה שהר"ן לא מתייחס להפשט ובישול, זה מהסיבה הפשוטה שיש אותם גם בנבילה.
נקודה ב - לפי האמת, גם אם בשבת יש הפשט ובישול ובנבילה אין, עדיין נראה שחילול שבת עדיף מנבילה שיש בה הרבה יותר איסורים.

לפי מה שהבנתי, הנקודות האלו לא נזכרות בדבריך, לא ההסבר שבנקודה א, ולגבי נקודה ב, משמע שאתה מצדד יותר ששלשה איסורי שבת עדיפים מנבילה.

לחץ כדי לכווץ...

צודק