מה המקור? משקר לא מרוויחים (1 צופה)

[AVRAHAM]

יש משפט בעברית מאמירת שקר לא מרוויחים.
מי בעל המשפט? והיכן הוזכר בספרים?

 

[יהודי וזהו]

וכי עביד קודשא בריך הוא דינא בלא דינא, השופט כל הארץ לא יעשה משפט, מי שהוא אמת ושמו אמת וחתמו אמת יפרע לדובר אמת הנדמה לו בדרכיו.

 

[אלקנה]

ראה בגמרא שבת קד.
ובספר חסידים (סימן תרמ"ב) כתב כי מי שמשיג ממון בדרך שקר, סופו שלא יהיה לו בו סימן ברכה והוא יאבד את ממונו.
ובאור החיים (שמות כ"ג, ז' - "מדבר שקר תרחק") מסביר שהשקר מרחיק מהאדם את השפע האלוקי, ולכן בטווח הארוך השקרן תמיד מפסיד.

 

[הצעיר שבחבורה]

יש משפט בעברית מאמירת שקר לא מרוויחים.
מי בעל המשפט? והיכן הוזכר בספרים?

לחץ כדי לכווץ...

מתוך ה'ילקוט שמעוני' על פרשת נח

שנים שנים באו אל נח. אתא שיקרא בעי למיעל. אמר ליה נח: לית את יכיל, אלא אם כן נסבת לך זוג. פגע בפחתא, אמרה ליה: מן אן את אתי? אמר לה: מן גבי נח, דאזילת בעי למיעל לתיבותא ולא שבק לי, אלא אמר לי: אי אית לך בר זוג את מיעל; ואי את בעי, תהוי זוגי. אמרה ליה: ומה את יהיב לי? אמר לה: אנא מתקן עמך דכל מה דאנא מסגל את נסבת. אתקון ביניהון דכל דשיקרא מכנס תהא פחתא נסבא, ועלון תרויהון לתיבותא. כיון דנפיק, הוה שיקרא אזל ומכנס ופחתא נסבא דקדמי קדמי. אתא שיקרא אמר לה: אן אינון כל דסגילית? אמרה ליה: ולאו כן אתקנת עמי, דכל מה דאת מכנס אנא נסבא? ולא הוה ליה פתחון פה; לכך נאמר: "הרה עמל וילד שקר".​

אנסה לתרגם:

שנים שנים באו אל נח. בא השקר רצה להכנס, אמר לו נח: אין אתה יכול, אלא אם כן תקח לך זוג. פגע ב'פחתא' (הפסד), אמרה לו, מהיכן אתה בא? אמר לה: מאצל נח, שהלכתי להכנס אל התיבה ולא הניח לי, אלא אמר לי: אם יש לך בן זוג אתה נכנס~ ואם את רוצה, תהיי זוגי. אמרה לו: ומה תתן לי? אמר לה: אני מסכם עמך שכל מה שאני ארויח את תקחי. סכמו ביניהם שכל שהשקר מרויח ההפסד לוקח, ונכנסו שניהם לתיבה. כיון שיצא, היה השקר הולך ומרויח וההפסד לוקח ראשון ראשון. בא השקר ואמר לה: היכן הם כל שהרווחתי? אמרה לו: ולא כך סיכמת איתי, שכל מה שאתה מרויח אני אקח? ולא היה לו פתחון פה; לכך נאמר: "הרה עמל וילד שקר".​

 

[AVRAHAM]

תודה אבל אני מבקש מקור לכך שגם כאשר אין איסור לשנות ואפשר לשקר בכל זאת לא מרויחים.

 

[בר אביי]

לא ממש, אבל אולי מתקרב..
(סנהדרין, דף צז.) אמר לי ההוא מרבנן, ורב טבות שמיה – ואמרי לה רב טביומי שמיה – דאי הוו יהבי ליה כל חללי דעלמא לא הוה משני בדיבוריה. זימנא חדא איקלעי לההוא אתרא, וקושטא שמיה, ולא הוו משני בדיבורייהו, ולא הוה מיית איניש מהתם בלא זימניה. נסיבי איתתא מינהון, והוו לי תרין בנין מינה.
יומא חד הוה יתבא דביתהו וקא חייפא רישא. אתאי שיבבתה, טרפא אדשא. סברי: לאו אורח ארעא. אמרי לה: ליתה הכא. שכיבו ליה תרין בניה. אתו אינשי דאתרא לקמיה, אמרו ליה: מאי האי? אמר להו: הכי הוה מעשה. אמרו ליה: במטותא מינך, פוק מאתרין ולא תגרי בהו מותנא בהנך אינשי.

 

[הצעיר שבחבורה]

תודה אבל אני מבקש מקור לכך שגם כאשר אין איסור לשנות ואפשר לשקר בכל זאת לא מרויחים.

לחץ כדי לכווץ...

היכן במדרש שהבאתי ראית רמז לאיסור שקר?

 

[AVRAHAM]

היכן במדרש שהבאתי ראית רמז לאיסור שקר?

לחץ כדי לכווץ...

כי התורה מדברת באיסורים אם לפי התורה מותר אז זה לא שקר