• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

ישעיהו מנחלת דן

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
1,854
תודות
5,303
נקודות
355
ישעיהו מנחלת דן יצר פוסט חדש
פרוש רש''י (לרגל יום פקודתו)

מי לא שמע מי לא ידע
פרוש רבנו פרשנ-דתא
במקרא במשנה בגמרא
גליה לדרעיה ונפל נהורא
מנער מתחיל ועד איש שיבה
כולם מוצאים בו טעם תפארה
הקים עולה של תורה בגדולי חתניו
ע''י בניהם תלמידיו בעלי תוספותיו
אמנם נשומה על לבנו הרהור של עיון
האמנם נתכוון רבנו למנענו מן ההגיון
הלא נצטווינו בעמלה של תורה בעצמנו
ולא תמיד מוכרחים אנו להעזר ברבותינו
שמא נשכיל סוד שיח הנהגת רבי חזו''א
אשר את הגמרא היה לומד לבדה באין איש
ואמנם חובה לעיין אח''כ ליישר הארחות
אבל לעמל ההבנה צריך להקדיש הכוחות
בינה נבין ומוסר השכל נקח...

קרא את הפוסט המלא בבלוג כאן...
 
ייש"כ על הכתיבה המענינית והמהנה כל קרוא

יש לי להוסיף מה שכתב אדונינו הרמב"ן על פרש"י בהקדמתו לפרושו על התורה והקדים את מרנא החזו"א במספר מאות שנים, וכה דבריו: ואשים למאור פני המנורה הטהורה פרושי רבינו שלמה עטרת צבי וצפירת תפארה מוכתר בנימוסו במקרא במשנה ובגמרא לו משפט הבכורה 'בדבריו אהגה, באהבתם אשגה, ועמהם יהיה לנו משא ומתן דרישה וחקירה בפשטיו ומדרשיו וכל אגדה בצורה, אשר בפרושיו זכורה'.
 
במחילה, אבל אם הכותב סבור שדרך הלימוד בה הרגילונו רבותינו שהפירוש לתורה שבעל פה אמור להמסר מרב לתלמיד, ולכן כשלומדים גמרא לא אמורים לנסות להבין לבד ואז לראות את רש"י ולהכשל בשבשתא כיון דעל... ואין לתלות בוקי סריקי במרן החזו"א. בבקשה... אתה יכול איכשהו להמציא מדילך, אבל למה להשמיץ את החזון איש?
 
במחילה, אבל אם הכותב סבור שדרך הלימוד בה הרגילונו רבותינו שהפירוש לתורה שבעל פה אמור להמסר מרב לתלמיד,
עד רב אשי ורבינא סוף הוראה מכאן ואילך פרושים שונים ואין הכרע כדברי מי אלא בראיות מן התלמוד כמבואר רמ''א חו''מ סי' כה ובאור הגר''א שם
ולכן כשלומדים גמרא לא אמורים לנסות להבין לבד ואז לראות את רש"י ולהכשל בשבשתא כיון דעל...
חלילה להכשל ולא כל פרוש אחר מרש''י הוא שבשתא
ואין לתלות בוקי סריקי במרן החזו"א
כך החזו''א עשה כך שאין מקום לדברים הבאים
. בבקשה... אתה יכול איכשהו להמציא מדילך, אבל למה להשמיץ את החזון איש?
 
תמיד הבנתי
וזכורני שספרו שהחזו"א בעצמו הטעים מנהגו זה
שע"י שהלומד מפרש לעצמו הגמ'
ואח"כ מעיין בפירושי הראשונים
יבין יותר את החידוש שבפירושם
ומתוך ההבנה מדוע הוכרחו לפרש כך ולא כפי שפירש
מיישר בזה את שכלו וקונה את מידת האמת
ולא שאפשר להבין את הגמ' אחרת
 
תמיד הבנתי
וזכורני שספרו שהחזו"א בעצמו הטעים מנהגו זה
שע"י שהלומד מפרש לעצמו הגמ'
ואח"כ מעיין בפירושי הראשונים
יבין יותר את החידוש שבפירושם
ומתוך ההבנה מדוע הוכרחו לפרש כך ולא כפי שפירש
מיישר בזה את שכלו וקונה את מידת האמת
ולא שאפשר להבין את הגמ' אחרת
באגרת הוא כותב אף נגד הראשונים אבל אני דברתי בעיקר לגבי פרש''י ומתוך תקוה שפרוש הלומד ימצא בפ' ראשונים אחרים מה שבדרך כלל קורה ללומדים כהוגן וניחונו בשכל ישר ומכוונים לברור האמת
 
באגרת הוא כותב אף נגד הראשונים אבל אני דברתי בעיקר לגבי פרש''י ומתוך תקוה שפרוש הלומד ימצא בפ' ראשונים אחרים מה שבדרך כלל קורה ללומדים כהוגן וניחונו בשכל ישר ומכוונים לברור האמת
תוכל לצטט את האיגרת או לכתוב את מקומה?
 
''קבלתי על עצמי לעיין בגמרא עד מקום שידי מגעת ואף אם יהיה נגד הראשונים ז''ל ולהסתפק בידיעה שאנו יתמי דיתמי ובלי זה הרגשתי שחסר לי חלק בתורה''
למה לצטט רק חלק כשהוא מפרש באיגרת זו שאין זו דרך לרבים?
וזו תשובה גם לטענות עלי
 
למה לצטט רק חלק כשהוא מפרש באיגרת זו שאין זו דרך לרבים?
כי היום הקצינו לצד השני במניעת העיון העצמי מה שהוא ז''ל הכניס חזק בתלמידיו
וזו תשובה גם לטענות עלי
אינו תשובה גמורה כי אתה הכחשת וקנטרת אותי שאני תולה בו בוקי סריקי וזה גם לא נכון
 
כי היום הקצינו לצד השני במניעת העיון העצמי מה שהוא ז''ל הכניס חזק בתלמידיו
ואתה זה שזוכה לומר לנו שכולנו טועים, ותלמידיו כמרנן הגרח"ג והגרד"ל וכו' לא מצאו זאת לנכון...
אינו תשובה גמורה כי אתה הכחשת וקנטרת אותי שאני תולה בו בוקי סריקי וזה גם לא נכון
בסדר, העיקר שהמסר מובן.
ובאמת, אין לי כח, אז אני עוצר כאן.
 
טוב, אתה ממש צודק, כל הדורות למדו בלי להסתמך על פירש"י רק בקושי הציצו בו כספר עזר.
השתכנעתי!
והכי יפה, שזה לרגל יום השנה שלו!
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
מסתמא שמוכר לכולם דברי הרמב"ם בהקדמתו ליד החזקה לרמב"ם
ובזמן הזה תקפו הצרות יתירות ודחקה השעה את הכל ואבדה חכמת חכמינו ובינת נבונינו נסתרה. לפיכך אותם הפירושים וההלכות והתשובות שחברו הגאונים וראו שהם דברים מבוארים נתקשו בימינו ואין מבין עניניהם כראוי אלא מעט במספר. ואין צריך לומר הגמרא עצמה הבבלית והירושלמית וספרא וספרי והתוספתא שהם צריכין דעת רחבה ונפש חכמה וזמן ארוך ואחר כך יודע מהם הדרך הנכוחה בדברים האסורים והמותרים ושאר דיני התורה היאך הוא. ומפני זה נערתי חצני אני משה בן מיימון הספרדי ונשענתי על הצור ברוך הוא ובינותי בכל אלו הספרים וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו החיבורים בענין האסור והמותר הטמא והטהור עם שאר דיני התורה.

ואם כן מה רע המעשה לזנוח את פירוש רש"י שאין צורך להאריך בשבחו לפי שכל דרדק יודע שבלי פירושו לא היינו יודעים מאיזה צד לפתוח את הגמרא ואף שפעמים נראה שביאורו קל ואפשר להבין כך לבד אין זה אלא מפני שהורגלו בפירושו הבהיר
ועוד צא ולמד ממסכתות שלא ביאר כגון תמיד תענית נדרים ורוב בבא בתרא [שספק אם היה נחשב לרוב לו רש"י היה מסיים את פירושו]
ואם כן הזונח את פירוש רש"י אף אילו יתלה באשלי רברבי לו יועיל לו הדבר ורק רע יצא מהאיש הרע ההוא לפי שלא לחינם חיבר רש"י את פירושו
ובפרט בתחילת לימודו של אדם, ואין שום טעם לעמול להבין את הגמרא בלי פירוש רש"י ודי בעמל שיש אחרי פירוש רש"י ולהג הרבה יגיעת בשר למען עשות ספרים אין קץ

ולא מצאנו אף חצוף שיעיז פנים נגד מאור הגולה רש"י וישדל אחרים למנוע את עצמם מללמוד פירושו וכל החולק על דבר פשוט זה הרי הוא מהרהר אחר רבו המובהק שלימדו רוב חכמתו הלוא היא חכמת התלמוד והרי הוא כמהרהר אחר השכינה.

ואם נמצא לחכם שאמר דברים הסותרים לדבר הנכון הנ"ל נצטרך לפרש דבריו ולהוציאם מידי פשטם היות ואינו אלא הבל ושווא נתעה
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
מסתמא שמוכר לכולם דברי הרמב"ם בהקדמתו ליד החזקה לרמב"ם
ובזמן הזה תקפו הצרות יתירות ודחקה השעה את הכל ואבדה חכמת חכמינו ובינת נבונינו נסתרה. לפיכך אותם הפירושים וההלכות והתשובות שחברו הגאונים וראו שהם דברים מבוארים נתקשו בימינו ואין מבין עניניהם כראוי אלא מעט במספר. ואין צריך לומר הגמרא עצמה הבבלית והירושלמית וספרא וספרי והתוספתא שהם צריכין דעת רחבה ונפש חכמה וזמן ארוך ואחר כך יודע מהם הדרך הנכוחה בדברים האסורים והמותרים ושאר דיני התורה היאך הוא. ומפני זה נערתי חצני אני משה בן מיימון הספרדי ונשענתי על הצור ברוך הוא ובינותי בכל אלו הספרים וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו החיבורים בענין האסור והמותר הטמא והטהור עם שאר דיני התורה.
בגמ' שבת קלח: מבואר שעתידה תורה שתשתכח מישראל להבנתך כל אחד צריך להתאמץ לשכוח את התורה על מנת לקיים את דברי חז''ל אלה.
ואם כן מה רע המעשה לזנוח את פירוש רש"י שאין צורך להאריך בשבחו לפי שכל דרדק יודע שבלי פירושו לא היינו יודעים מאיזה צד לפתוח את הגמרא ואף שפעמים נראה שביאורו קל ואפשר להבין כך לבד אין זה אלא מפני שהורגלו בפירושו הבהיר
לא כי אלא פעמים פרושו קל כי חיבר חיבור השוה לכל נפש
ועוד צא ולמד ממסכתות שלא ביאר כגון תמיד תענית נדרים ורוב בבא בתרא [שספק אם היה נחשב לרוב לו רש"י היה מסיים את פירושו]
ומה תלמד מזה
ואם כן הזונח את פירוש רש"י אף אילו יתלה באשלי רברבי לו יועיל לו הדבר ורק רע יצא מהאיש הרע ההוא לפי שלא לחינם חיבר רש"י את פירושו
איני רואה קשר בין תחילת המשפט לסופו ואינו אלא קביעה שרירותית
ובפרט בתחילת לימודו של אדם, ואין שום טעם לעמול להבין את הגמרא בלי פירוש רש"י ודי בעמל שיש אחרי פירוש רש"י ולהג הרבה יגיעת בשר למען עשות ספרים אין קץ
אוי לאזנים שכך שומעות וגם כאן איני רואה חיבור בין משפט אחד למשנהו וכנ''ל
ולא מצאנו אף חצוף שיעיז פנים נגד מאור הגולה רש"י וישדל אחרים למנוע את עצמם מללמוד פירושו וכל החולק על דבר פשוט זה הרי הוא מהרהר אחר רבו המובהק שלימדו רוב חכמתו הלוא היא חכמת התלמוד והרי הוא כמהרהר אחר השכינה.
כנ''ל חיבורי משפטים לא קשורים מישהו מעיז פנים ? למה רש''י לקח זכויות יוצרים על הגמ' ? והדרך סלולה לחולק על השכינה מאחר וחולק על 'דבר פשוט' שכזה...
ואם נמצא לחכם שאמר דברים הסותרים לדבר הנכון הנ"ל נצטרך לפרש דבריו ולהוציאם מידי פשטם היות ואינו אלא הבל ושווא נתעה
אכן הבל ושוא נתעה ריבוי פטומי מילי דהכא
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

  • חזור
    חלק עליון