ז' אדר. יומא דהילולא של הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאליב זיע"א

[שמעון הגלילי]

השיר הקדוש סאל א קאקאש:

סֹאל אֹ קוֹקוֹש מַאר,
מוֹיד מֶגְוִירוֹד מַאר.
זֶלְד אֶרְדְבֶּן שִיק מֶזֶבֶּן
שֵיטַאל אֶגְ' מֹאדַאר.

דֶה מִיצֹ'אדֹא מֹאדַאר?
דֶה מִיצֹ'אדֹא מֹאדַאר?
שַארְגוֹ לַאבּוֹ גֶ'נְגְ' אוֹ סַרְנְיוֹ,
אֶנְגֶם אֹדֹא וַאר.

וַארְיְ, מֹאדֹאר, וַארְיְ!
וַארְיְ, מֹאדֹאר, וַארְיְ!
הוֹ אוֹז אִישְטֶן נֵקֶד רֶנְדֶל,
אֹ טִיאֵד לֶסֶק מַאר.

דֶה מִיקוֹר לֶס אוֹז מַאר?
דֶה מִיקוֹר לֶס אוֹז מַאר?
יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ עִיר צִיּוֹן תְּמַלֵּא,
אוֹקוֹר לֶס אוֹז מַאר!

 

[שמעון הגלילי]

ובתרגום:

התרנגול קרא
השמש עלתה
ביער ירוק, בשדה פתוח
מטיילת ציפור אחת.

אך איזו ציפור היא זו?
אך איזו ציפור היא זו?
רגליה צהובות, כנפיה ירוקות.
לביתה היא מחכה לשוב.

חכי, ציפור, חכי
חכי, ציפור, חכי
כאשר ה' יצווה על כך
אז תשובי הביתה

מתי זה יקרה?
מתי זה יקרה?
יבנה המקדש, עיר ציון תמלא
אז זה יקרה!

 

[שר האוצר]

השיר הקדוש

?

 

[שמעון הגלילי]

השיר הקדוש

?

הרה"ק בעל דברי חיים מצאנז זי"ע אמר כי שירי וניגוני הרב מקאלוב הם קודש קדשים,
'גם למד עצמו לבטא אות רי"ש במבטא הונגרי כרי שיוכל לזמר זמר 'סאל א קאקאש' בלי שנויים'.
ואפילו בלי זה,
השיר הזה מבטא כמיהה ורצון לגאולה ולישועת ה', וזה הוא שיר קדוש, בפרט שחיבר אותו אדם קדוש.

 

[שמעון הגלילי]

'הה"ק המפורסם מוהר"ר יצחק אייזיק זי"ע אבד"ק קאלוב ציוה לחרות על מצבת ארונו (וכן הוא עוד היום בציון מערה שלו) "הוא היה עהרליכער יוד ולמדן על הדף".
וכונת דבריו ז״ל יש לומר, כי יש שהוא למדן חריף, נושא ונותן ממקום אחר בכל סוגיות הש"ס, ומחדש בכל יום פלפולים רבים, ויש בזה מעלה דקוב"ה חדי בפלפולא כמו שאמרו רז"ל, וגם הפלפול בכח משבר הקליפות כנודע בהאריז״ל.
אך לעומת זה יש סכנה בדבר, כי אם כונתו להתיהר ח"ו בפלפולו, אז הוא מכניס הפלפול בתוך עון הגאות היותר חמור, על כן נזהר הה"ק הנ"ל ברוב ענותנותו לחשוב לזכותו רק "למדן על הדף" כפשוטו, ויש בזה בודאי רק טוב ולא חשש עון כלל'. (חיים ושלום, מונקאטש. פרשת וילך)

​