הגרי"ש אלישיב כתב בעצמו כמה פעמים שכל הוראות בי"ד משמר התורה יש להן תוקף של דת יהודית. וכ"כ גם הגר"ש ואזנר. ומ"ש שהסמכות של דת יהודית תלויה בקבלת הציבור, חלילה לומר כן, שאין כאן גזירה שגזרו על הציבור אלא בירור של עיקר הדין מה נחשב עוברת על דת יהודית, וק"ל.
- מתחיל חוט שומר מצרות נפשו
- תאריך התחלה
דיונים, שאלות ובירורים בהלכה שאינם משתייכים לאחת הקטגוריות הספציפיות בפורום
שוב זלזול בגרי"ש אלישיב והגר"ש ואזנר והגר"מ שטרנבוך והגר"מ גרוס והגר"ע אויערבאך והגר"ש אויערבך ועוד רבים וטובים ממך.
- הודעות
- 2,418
- פוסט השבוע
- 1
- תודות
- 8,461
- נקודות
- 525
רש"י חולק עליך
תלמוד בבלי - כתובות - עב:
דת יהודית. שנהגו בנות ישראל ואע''ג דלא כתיבא
- הודעות
- 2,418
- פוסט השבוע
- 1
- תודות
- 8,461
- נקודות
- 525
?
אשה קרחת לא צריכה לכסות הראש?
זה בדיוק הענין שאין בזה בעיה של צניעות רק בעיה של הירהור
אבל זה תלוי אם באמת זה גורם להרהור או לא וזה תלוי במציאות ולא בהגדרה
וגבי כוונת התורה פשיטא שזה נחשב כיסוי
כמו שכיפה העשויה משער היא ג"כ חשובה כיסוי ראש
- הודעות
- 190
- תודות
- 617
- נקודות
- 92
הם לא פוסקים של אף אחד, 'ענק רוח' לא מביא לך ידיעה בשו"ע ודרכי הפסק.
לא קשיא מידי, שכל הנ"ל נהגו בנות ישראל מעולם אלא שנפרץ אצל מקצתם.
- הודעות
- 57
- תודות
- 148
- נקודות
- 40
לא!
אתה לא ענית מה ההבדל בין כיסוי הראש לגוף.
זה מח' אחרונים.
אבל אינו דומה כיון שלכאו' כאן זה דומה לכיסוי הגוף.
נא לעיין בשאלה בפעם הבאה.
- הודעות
- 190
- תודות
- 617
- נקודות
- 92
לא הבנתי. לטענתך, הגרי"ש יכול לקבוע מה זה 'דעת יהודית'. ברש"י כתוב ש'דת יהודית' זה מנהג הנשים, ונראה שמדובר במנהג שנוהגות ע"ע ללא קבלה חיצונית, איך בדיוק ענית?
- הודעות
- 2,418
- פוסט השבוע
- 1
- תודות
- 8,461
- נקודות
- 525
מקור
כי באז נדברו הבין הפוך
אין הבדל
ואם מנהג הבנות ללכת בבגד בצבע הגוף [לא שקוף] אין בכך שום חשש הרהור
כמו שהולכות בגרב בצבע הרגל ואין בכך כל בעיה
הבעיה מתחילה שאין המנהג כן וא"כ זה משונה ומביא להרהור כמו מטפחת מנצנצת או בובו כמגדל דוד שזה מביא להרהור
הטענה היחידה שמגיבה לעניין שגם הרהור דערווה בקריאת שמע הוא תלוי הרגל ובהרגל לא חיישינן.
וידועים דברי החידושי הרי"ם לדאקטאר (לך יש שכבה גדולה של זהום על העיניים ולכן זה לא מפריע לך. ומשל הבדואים.)
מי שביקש סיכום: בסך הכל ביקשתי אובייקטיביות.
אל תקבלו שעליכם להחמיר תקבלו שיש דעה המחמירה.
ונכון שבמלבושים אחרים הרבה מגדולי הפוסקים בכו על המודא הארורה (כלשונם.)
ואילו בפאות עוד לא היה כזה מצב. ולכן בפיאות כעת (30 שנה) נשתנה המצב.
ובענין תקרובת. שוב הוא הנידון. תקבלו שיש מחמירים. שאפשר לדון בדבריהם ולא רק לומר שהכל שטויות.
ונחזור לעניינינו: התשובה להטענה הנ"ל, (עוד טרם מה שהוכח שכן דעת הגריש"א והגרש"ו). היא שאכן באיסור ערווה בקריאת שמע הלא מיירי באיסור שונה, שכל הסח הדעת שיגרם לו ואפילו זו אשתו.
ואילו בהלכות צניעות, יש שני משמעויות למושג הצנעה, א: הפך ההבלטה, ב: הפך הגילוי.
ואם מצד ההבלטה לטענתך פאה קיל מבובו (אפילו שיש מלא מזרוחניקעס...) עדיין מצד הגילוי שבדבר, יש איסור.
ולא מצד גילוי השער, כי אם מצד גילוי הפאה, המושכת להרהור, אגב לשואלים, ההרהור הגרוע ביותר, אא"כ יעמוד על עצמו להסיח דעתו,
והשומע ישמע, והחדל יחדל.
(נ.ב. לדעת הטוענים שאין צד איסור, אם ככה המודה, אם כן מובן שהתירו לנו כבר בגדים בצבע הגוף, ושקופים, וצמודים, (זה לא צמוד...))
וידועים דברי החידושי הרי"ם לדאקטאר (לך יש שכבה גדולה של זהום על העיניים ולכן זה לא מפריע לך. ומשל הבדואים.)
מי שביקש סיכום: בסך הכל ביקשתי אובייקטיביות.
אל תקבלו שעליכם להחמיר תקבלו שיש דעה המחמירה.
ונכון שבמלבושים אחרים הרבה מגדולי הפוסקים בכו על המודא הארורה (כלשונם.)
ואילו בפאות עוד לא היה כזה מצב. ולכן בפיאות כעת (30 שנה) נשתנה המצב.
ובענין תקרובת. שוב הוא הנידון. תקבלו שיש מחמירים. שאפשר לדון בדבריהם ולא רק לומר שהכל שטויות.
ונחזור לעניינינו: התשובה להטענה הנ"ל, (עוד טרם מה שהוכח שכן דעת הגריש"א והגרש"ו). היא שאכן באיסור ערווה בקריאת שמע הלא מיירי באיסור שונה, שכל הסח הדעת שיגרם לו ואפילו זו אשתו.
ואילו בהלכות צניעות, יש שני משמעויות למושג הצנעה, א: הפך ההבלטה, ב: הפך הגילוי.
ואם מצד ההבלטה לטענתך פאה קיל מבובו (אפילו שיש מלא מזרוחניקעס...) עדיין מצד הגילוי שבדבר, יש איסור.
ולא מצד גילוי השער, כי אם מצד גילוי הפאה, המושכת להרהור, אגב לשואלים, ההרהור הגרוע ביותר, אא"כ יעמוד על עצמו להסיח דעתו,
והשומע ישמע, והחדל יחדל.
(נ.ב. לדעת הטוענים שאין צד איסור, אם ככה המודה, אם כן מובן שהתירו לנו כבר בגדים בצבע הגוף, ושקופים, וצמודים, (זה לא צמוד...))
- הודעות
- 2,418
- פוסט השבוע
- 1
- תודות
- 8,461
- נקודות
- 525
לא הבנתי אשתך הולכת עם רדיד מעל הקלתה בשעה שיוצאת לשוק?
בגמ' שם כתוב שמי שלא נוהגת כן עוברת על דת יהודית ותצא בלא כתובה.
והלא כך נהגו כל הנשים בעבר עד שנפרץ אצל קצתם ומשם אצל רובם
- הודעות
- 190
- תודות
- 617
- נקודות
- 92
רמב"ם אישות כד' יב'. 'ואי זו היא דת יהודית הוא מנהג הצניעות שנהגו בנות ישראל'.
מח' הרמב"ם והרב אלישיב, מה?
איפה נמצא הגרי"ש?
מח' הרמב"ם והרב אלישיב, מה?
איפה נמצא הגרי"ש?
- הודעות
- 2,418
- פוסט השבוע
- 1
- תודות
- 8,461
- נקודות
- 525
יש צווי דינים,
יש הרהור, ויש ערווה,
ערווה, זה אפי' באופן שלא מביא כלל להרהור,
כגון שהאשה עומדת מאחורי קיר, ויש חור בקיר, ורואים עיגול מבשר האשה, ואין ניכר אם הוא של אשה או איש, ואיזה חלק בגוף זה, ואין כאן כל חשש הרהור, הרי זה ערווה, והנפק"מ בערווה, זה שאסור לקרוא כנגד זה קר"ש, וחייב בכיסוי,
יש איסור נוסף והוא איסור הרהור, וזה כל מקום בגוף שמביא לידי הרהור, חייבים להצניע, וכן אשה חייבת ללכת באופן שלא מביא לאדם הרהור,
הרהור אין הכוונה להרהר בדבר איסור, אלא למשוך תשומת לב, הינו הסתכלות ומבט נוסף,
וזה לא שייך להגדיר בהגדרות, אלא שתלוי במציאות שהיא משתנה,
וודאי האשה לא צריכה לחשוש לבנ"א לא סדנדרטיים, אלא להאדם הממוצע שמסתובב היכן שהולכת,
כיסוי הראש, התורה חייבה לכסות באשה נשואה, לא משום הרהור, אלא משום ערווה, וזה אפי' אין שערות כלל והאשה מתגנה, [כמובא לעיל מהאז נדברו..]
לזה מועיל כיסוי אפי' משערות כל עוד והם אינם חלק מגוף האשה,
מלבד זאת צריך שהכיסוי לא יביא לידי הרהור, כשם שצריך שהגרבים והמטפחת לא יביאו לידי הרהור,
וזה אם האשה הולכת באופן שאין הנשים הולכות כך, שהוא מביא לידי הבלטה והסתכלות.
חבל שאתה לא מונח בסוגיא..
כל מהותה של דת יהודית הם בעיקר על דברים שאינם מעיקה"ד.
וכלשון הגמ' וכל הראשונים שזה מנהג שנהגו בנות ישראל
וכל דור עם מנהגיו ותקנותיו
וכל התוקף של התקנה היא רק אם נהגו בפועל
אך אם לא קבלו ע"ע בנות ישראל אין לתקנות הללו שום משמעות ותוקף ולא דת יהודית.
וכן לשון הרמב"ם אישות פרק יג' מקום שדרכן שלא תצא אשה לשוק בכפה שעל ראשה בלבד עד שיהיה עליה רדיד החופה את כל גופה כמו טלית נותן לה בכלל הכסות רדיד הפחות מכל הרדידין.
ותלה הדבר במנהג המקום ואם לא נהגו כך אין משמעות ותוקף לתקנה.
וכן מצינו הלכות רבים שמשתנים לפי מנהג המקום כמו שער הרווקות, ושער שחוץ לצמתן, וכן השוק התחתון לפי הראבי"ה והאגודה שחייב בכיסוי רק במקום שנהוג לכסות.
- הודעות
- 48
- תודות
- 166
- נקודות
- 46
שאלה לגופו של ענין!
זה נראה דבר ברור שישנם דברים שהם פרוצים בעצמותם, וכגון בגד אדום וכדומה, וע"ז לא יועיל מה שהרוב הולכות כך.
וזה גם ברור לכל שישנם פיאות שהם פרוצות במהותם ולעולם ישארו כך...
הנידון הוא מהו הגבול שבו הפיאה אינה פרוצה בעצם ומהיכן היא נעשית פרוצה בעצמותה. ומי יכול לקבוע את הגבול. האם כל אשה תסמוך על רגשותי' שנראה לה שהפאה צנועה, או שצריך בזה הוראה.
אשמח לתגובה עניינית גרידא.
זה נראה דבר ברור שישנם דברים שהם פרוצים בעצמותם, וכגון בגד אדום וכדומה, וע"ז לא יועיל מה שהרוב הולכות כך.
וזה גם ברור לכל שישנם פיאות שהם פרוצות במהותם ולעולם ישארו כך...
הנידון הוא מהו הגבול שבו הפיאה אינה פרוצה בעצם ומהיכן היא נעשית פרוצה בעצמותה. ומי יכול לקבוע את הגבול. האם כל אשה תסמוך על רגשותי' שנראה לה שהפאה צנועה, או שצריך בזה הוראה.
אשמח לתגובה עניינית גרידא.
אין מושג ערווה בעצם רק על דברים מפורשים כמו גילוי חלקים מסוימים בגוף.
בשיער בעצם זה שלחלק אפשר לגלות כמו רווקות בהכרח שאינו ערווה בעצם ותלוי לפי המנהג והרגילות.
אורך השיער ובפרט של שיער גזור אין לו כמעט מקור ברור על הגבלתו ומשתנה לפי המנהג.
פאה שכיום נחשבת פרוצה יתכן שבעוד כמה שנים תהיה מותרת לכתחילה אם רובם ילבשו כך.
- הודעות
- 48
- תודות
- 166
- נקודות
- 46
בגד אדום?
- הודעות
- 2,418
- פוסט השבוע
- 1
- תודות
- 8,461
- נקודות
- 525
דווקא בגד אדום הוא אסור משום חוקות העכו"ם עי' שו"ע
אמנם אחר שאין המנהג לילך כן וודאי הוי פריצות והבלטה
אם כבר להיפך שמזה שלרווקות מותר ללכת משמע שאין זה גורם הרהור
אלא ראש אשה נשואה צריך כיסוי שנא' ופרע ראש האשה
אפי' אין לה שער כלל
וכיון שצריך לכסותו הרי הראש והשיער הם ערווה כמו כל המקומות המכוסים שבאשה שהרי הם ערווה ואסור לקרוא כנגדם
מ"ש עיקר הדין היינו דין דת יהודית. ופשוט. ומ"ש התוקף של התקנה וכו' תקנה מאן דכר שמיה? אנו מדברים על מנהגי צניעות שנהגו בנות ישראל מאז ומעולם ודברי מבוארים. ומ"ש שהרמב"ם תולה דין דת יהודית במנהג המקום כוונתו למנהג הרדיד בלבד אבל לבוש או הנהגה שיש בה חוסר צניעות אסורים גם מדין דת יהודית וגם משום ולפנ"ע כמבואר בפשיטות במנחת שלמה לגרשז"א ובמכתב הגר"ח קנייבסקי וכ"כ בעוז והדר לבושה ועוד רבים. וחבל שאתה מונח בסוגיא לפי דעתך ומתעלם במה שפסקו מי שהם באמת ברי סמכא לפסוק הלכה.
ובאמת לא עלי תלונותיכם אלא על דברי הגריש"א והגר"ש ואזנר פוסקי הדור.
נערך לאחרונה:
קשה מאוד להבין למה כוונתך.
אם כוונתך לגזירה דרבנן, ניחא. (אבל זה לא שייך כאן).
אם כוונתך ל'מנהג בנות ישראל הכשרות' דברי רבותינו לא מעלים ולא מורידין, בלי קשר לכבודם ולחובה לציית להם.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אב חי
- אבי אב
- אבינועם
- אבן בוחן
- אבקש
- אבריימי
- אברך
- אברך קלאסי
- אברם דב
- אגור
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אודי הררי
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אור יהל
- אורח
- אורי
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- אי"ש צעיר
- איישר חילי
- אילת השחר
- איש
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אליהו נחמן
- אלעזרי
- אם היו
- אמרי שפר
- אמתע חסיד
- אני יודע
- אנשיל
- אפרים זינגר
- ארז בלבנון
- אריק
- ארנפלד
- ארצישראל
- בדליג
- בחור חשוב
- בינה לעתים
- בית תפילה
- במה אברך
- במחשבה תחילה
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן שמן
- בן תורה
- בניהו
- בנימין לוריא
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלאל שוסטר
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- ברנש
- גבעוניסט
- גברא זוטרא
- גימפלוביץ
- גלגולים
- גמח
- גפטון
- גרינפלד
- דבר ה'
- דבר חפץ
- דברי התלמיד
- דוד או
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דוד יואל לשס
- דור דור
- דור ודור
- דורש
- דיסקיט
- דקלים
- האיש השרוי בשמחה
- הבאר
- הבור רי"ק
- הבנש"ק
- הגיגי קודש
- הגראי"ש
- הולפסונער
- החושב
- החפץ חיים
- היגיון התורה
- הישיביש
- הכהן
- הלך אחר חכמים
- הלכה בפרשה
- הלכתא למשיחא
- המוכר
- המירער בוחער
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- הפורט התשיעי
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- הרב קותי
- השר מקוצי
- והב בסופה
- וישמחו בי חברי
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זוזיא
- זיז שדי
- חד צורבא
- חדוותא דליבא
- חדושא
- חוקר תורני
- חידודא
- חיים ארוכים
- חיינו
- חם ליבי
- חנני
- חסידישער כולל יונגערמאן
- חפץ לזכות אחרים
- חריף ובקי
- י הירשזאהן
- יאיר החושב
- יגיעת התורה
- יהודי וזהו
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יואל שילה
- יוסל שקדן
- יוסף אומץ
- יוסף ברנדויין
- יוסף גליקמן
- יוסף חיים פנחס
- יושב אהל
- יושב בישיבה
- יושב ודורש
- ימה של תורה
- יעקב 5
- יעקב הסופר
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- יצחקוש
- יקטן
- ירא אלקים
- יש לחקור
- יש מאין
- יש קונה עולמו
- יש תקוה
- ישי הכהן
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל גליק
- ישראל לייב
- ישראל מאיר מליק
- יששכר חמור גרם
- יתרון האור
- כותב
- כלפי לייא
- כמעיין המתגבר
- כרי
- כתלמיד הדן בפני רבו
- ל.מ.
- לחושבי שמו
- ליבי בתורתך
- ליטאי כבד
- למדן צעיר
- למה זה תשאל לשמי?
- מאירלה
- מבקש האמת
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מחזה אברהם
- מילין יקירין
- מכנדבי
- ממגד שמים
- ממוני גבך
- ממלמדי השכלתי
- מנורה בדרום
- מרדכי זנגר
- משה אמת ותורתו אמת
- משה נ
- משה פיק
- משה שפירא
- משה6
- משתוקק לקרבתך
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נובהרדוקר
- נוח לבריות
- נחום
- נחמן ל.
- נעם
- נפקא מינא
- נפשי חמדה
- נתנאל לב
- סנה בוער
- עבדא דקב"ה
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עורך תורני
- עושה פלא
- עמך
- ענף מעצי היער
- עץ החיים
- פותח שערים
- פפא
- פרידנזון
- צדק ומשפט
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קבל האמת ממי שאמרו
- קהלת בניהו
- קונחם
- קוצר ברינה
- קטן
- קטנטן
- קרית מלך
- ר' חיים
- ראובן גוטליב
- ראם
- רב בת״ת
- רב פאל
- רבי דוד
- רימון
- רכזניק
- רפאל ממודיעין
- רפי סמוטני
- ש.ב.ה.
- שבחת
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שיל"ת
- שירת העשבים
- שלמה ו.
- שלמה וינר
- שמואל יעקובזון
- שמואל51
- שמחנו
- שמעון ן' יוסף
- שקדן וחוקר
- תולדות
- תורת הישיבה
- תורת חסד
- תורתו
- תלמיד אחד
- תמיד בשמחה
- תתאה גבר