דיונים, שאלות ובירורים בהלכה שאינם משתייכים לאחת הקטגוריות הספציפיות בפורום
זה בגדר המלצה בעלמא.
רוב הדברים אין להם שום סמך הלכתי מובהק כפי שיראה כל מי שלמד מעט את הסוגיא
וכפה"נ זה למגדר מלתא.
וצ"ע האם יש להם תוקף הלכתי כי הסמכות של קביעת דת יהודית הוא אם רוב הציבור קיבל את זה..
וכהיום רובם אינם הולכים לפי גדרים אלו במלואם..
הגרי"ש אלישיב כתב בעצמו כמה פעמים שכל הוראות בי"ד משמר התורה יש להן תוקף של דת יהודית. וכ"כ גם הגר"ש ואזנר. ומ"ש שהסמכות של דת יהודית תלויה בקבלת הציבור, חלילה לומר כן, שאין כאן גזירה שגזרו על הציבור אלא בירור של עיקר הדין מה נחשב עוברת על דת יהודית, וק"ל.
 
החוששים לתקרובת - לא יודעים מאומה על המציאות, ובפרט בפאות היהודיות שלגביהן כיום מיעוט בלבד הוא מבתי הע"ז.

במקום לעסוק בדמגוגיה והתרסות נגד מי שלמד - תלמד היטב את הנושא ותנתח סוגיא אחר סוגיא, ואת המציאות לפרטותיה ודקדוקיה.
שוב זלזול בגרי"ש אלישיב והגר"ש ואזנר והגר"מ שטרנבוך והגר"מ גרוס והגר"ע אויערבאך והגר"ש אויערבך ועוד רבים וטובים ממך.
 
הגרי"ש אלישיב כתב בעצמו כמה פעמים שכל הוראות בי"ד משמר התורה יש להן תוקף של דת יהודית. וכ"כ גם הגר"ש ואזנר. ומ"ש שהסמכות של דת יהודית תלויה בקבלת הציבור, חלילה לומר כן, שאין כאן גזירה שגזרו על הציבור אלא בירור של עיקר הדין מה נחשב עוברת על דת יהודית, וק"ל.
רש"י חולק עליך
תלמוד בבלי - כתובות - עב:
דת יהודית. שנהגו בנות ישראל ואע''ג דלא כתיבא
 
הרי התורה ציוותה לכסות את שיער הראש
?
אשה קרחת לא צריכה לכסות הראש?
וזה פשוט שאישה שמכסה את גופה בבגד הנראה כמו הגוף זה דבר שאסור. גם אם נאמר שאין ע"ז דין ערווה אבל וודאי שזה דבר מאוס חוץ מהעניין של צניעות ושזה גורם הרהורים וכו'. הרי זה נגד כל כוונת התורה לכסות את הגוף.
ומדוע בשיער הראש זה אחרת.
זה בדיוק הענין שאין בזה בעיה של צניעות רק בעיה של הירהור
אבל זה תלוי אם באמת זה גורם להרהור או לא וזה תלוי במציאות ולא בהגדרה
וגבי כוונת התורה פשיטא שזה נחשב כיסוי
כמו שכיפה העשויה משער היא ג"כ חשובה כיסוי ראש
 
אשה קרחת לא צריכה לכסות הראש?
לא!
זה בדיוק הענין שאין בזה בעיה של צניעות רק בעיה של הירהור
אבל זה תלוי אם באמת זה גורם להרהור או לא וזה תלוי במציאות ולא בהגדרה
וגבי כוונת התורה פשיטא שזה נחשב כיסוי
אתה לא ענית מה ההבדל בין כיסוי הראש לגוף.
כמו שכיפה העשויה משער היא ג"כ חשובה כיסוי ראש
זה מח' אחרונים.
אבל אינו דומה כיון שלכאו' כאן זה דומה לכיסוי הגוף.
נא לעיין בשאלה בפעם הבאה.
 
לא קשיא מידי, שכל הנ"ל נהגו בנות ישראל מעולם אלא שנפרץ אצל מקצתם.
לא הבנתי. לטענתך, הגרי"ש יכול לקבוע מה זה 'דעת יהודית'. ברש"י כתוב ש'דת יהודית' זה מנהג הנשים, ונראה שמדובר במנהג שנוהגות ע"ע ללא קבלה חיצונית, איך בדיוק ענית?
 
מקור
כי באז נדברו הבין הפוך

1786107994000.png
אתה לא ענית מה ההבדל בין כיסוי הראש לגוף.
אין הבדל
ואם מנהג הבנות ללכת בבגד בצבע הגוף [לא שקוף] אין בכך שום חשש הרהור
כמו שהולכות בגרב בצבע הרגל ואין בכך כל בעיה
הבעיה מתחילה שאין המנהג כן וא"כ זה משונה ומביא להרהור כמו מטפחת מנצנצת או בובו כמגדל דוד שזה מביא להרהור
 
הטענה היחידה שמגיבה לעניין שגם הרהור דערווה בקריאת שמע הוא תלוי הרגל ובהרגל לא חיישינן.
וידועים דברי החידושי הרי"ם לדאקטאר (לך יש שכבה גדולה של זהום על העיניים ולכן זה לא מפריע לך. ומשל הבדואים.)

מי שביקש סיכום: בסך הכל ביקשתי אובייקטיביות.
אל תקבלו שעליכם להחמיר תקבלו שיש דעה המחמירה.

ונכון שבמלבושים אחרים הרבה מגדולי הפוסקים בכו על המודא הארורה (כלשונם.)
ואילו בפאות עוד לא היה כזה מצב. ולכן בפיאות כעת (30 שנה) נשתנה המצב.

ובענין תקרובת. שוב הוא הנידון. תקבלו שיש מחמירים. שאפשר לדון בדבריהם ולא רק לומר שהכל שטויות.

ונחזור לעניינינו: התשובה להטענה הנ"ל, (עוד טרם מה שהוכח שכן דעת הגריש"א והגרש"ו). היא שאכן באיסור ערווה בקריאת שמע הלא מיירי באיסור שונה, שכל הסח הדעת שיגרם לו ואפילו זו אשתו.
ואילו בהלכות צניעות, יש שני משמעויות למושג הצנעה, א: הפך ההבלטה, ב: הפך הגילוי.
ואם מצד ההבלטה לטענתך פאה קיל מבובו (אפילו שיש מלא מזרוחניקעס...) עדיין מצד הגילוי שבדבר, יש איסור.
ולא מצד גילוי השער, כי אם מצד גילוי הפאה, המושכת להרהור, אגב לשואלים, ההרהור הגרוע ביותר, אא"כ יעמוד על עצמו להסיח דעתו,

והשומע ישמע, והחדל יחדל.

(נ.ב. לדעת הטוענים שאין צד איסור, אם ככה המודה, אם כן מובן שהתירו לנו כבר בגדים בצבע הגוף, ושקופים, וצמודים, (זה לא צמוד...))
 
לא קשיא מידי, שכל הנ"ל נהגו בנות ישראל מעולם אלא שנפרץ אצל מקצתם.
לא הבנתי אשתך הולכת עם רדיד מעל הקלתה בשעה שיוצאת לשוק?
בגמ' שם כתוב שמי שלא נוהגת כן עוברת על דת יהודית ותצא בלא כתובה.
והלא כך נהגו כל הנשים בעבר עד שנפרץ אצל קצתם ומשם אצל רובם
 
רמב"ם אישות כד' יב'. 'ואי זו היא דת יהודית הוא מנהג הצניעות שנהגו בנות ישראל'.
מח' הרמב"ם והרב אלישיב, מה?
איפה נמצא הגרי"ש?
 
הטענה היחידה שמגיבה לעניין שגם הרהור דערווה בקריאת שמע הוא תלוי הרגל ובהרגל לא חיישינן.
וידועים דברי החידושי הרי"ם לדאקטאר (לך יש שכבה גדולה של זהום על העיניים ולכן זה לא מפריע לך. ומשל הבדואים.)

מי שביקש סיכום: בסך הכל ביקשתי אובייקטיביות.
אל תקבלו שעליכם להחמיר תקבלו שיש דעה המחמירה.

ונכון שבמלבושים אחרים הרבה מגדולי הפוסקים בכו על המודא הארורה (כלשונם.)
ואילו בפאות עוד לא היה כזה מצב. ולכן בפיאות כעת (30 שנה) נשתנה המצב.

ובענין תקרובת. שוב הוא הנידון. תקבלו שיש מחמירים. שאפשר לדון בדבריהם ולא רק לומר שהכל שטויות.

ונחזור לעניינינו: התשובה להטענה הנ"ל, (עוד טרם מה שהוכח שכן דעת הגריש"א והגרש"ו). היא שאכן באיסור ערווה בקריאת שמע הלא מיירי באיסור שונה, שכל הסח הדעת שיגרם לו ואפילו זו אשתו.
ואילו בהלכות צניעות, יש שני משמעויות למושג הצנעה, א: הפך ההבלטה, ב: הפך הגילוי.
ואם מצד ההבלטה לטענתך פאה קיל מבובו (אפילו שיש מלא מזרוחניקעס...) עדיין מצד הגילוי שבדבר, יש איסור.
ולא מצד גילוי השער, כי אם מצד גילוי הפאה, המושכת להרהור, אגב לשואלים, ההרהור הגרוע ביותר, אא"כ יעמוד על עצמו להסיח דעתו,

והשומע ישמע, והחדל יחדל.

(נ.ב. לדעת הטוענים שאין צד איסור, אם ככה המודה, אם כן מובן שהתירו לנו כבר בגדים בצבע הגוף, ושקופים, וצמודים, (זה לא צמוד...))
יש צווי דינים,
יש הרהור, ויש ערווה,
ערווה, זה אפי' באופן שלא מביא כלל להרהור,
כגון שהאשה עומדת מאחורי קיר, ויש חור בקיר, ורואים עיגול מבשר האשה, ואין ניכר אם הוא של אשה או איש, ואיזה חלק בגוף זה, ואין כאן כל חשש הרהור, הרי זה ערווה, והנפק"מ בערווה, זה שאסור לקרוא כנגד זה קר"ש, וחייב בכיסוי,
יש איסור נוסף והוא איסור הרהור, וזה כל מקום בגוף שמביא לידי הרהור, חייבים להצניע, וכן אשה חייבת ללכת באופן שלא מביא לאדם הרהור,
הרהור אין הכוונה להרהר בדבר איסור, אלא למשוך תשומת לב, הינו הסתכלות ומבט נוסף,
וזה לא שייך להגדיר בהגדרות, אלא שתלוי במציאות שהיא משתנה,
וודאי האשה לא צריכה לחשוש לבנ"א לא סדנדרטיים, אלא להאדם הממוצע שמסתובב היכן שהולכת,
כיסוי הראש, התורה חייבה לכסות באשה נשואה, לא משום הרהור, אלא משום ערווה, וזה אפי' אין שערות כלל והאשה מתגנה, [כמובא לעיל מהאז נדברו..]
לזה מועיל כיסוי אפי' משערות כל עוד והם אינם חלק מגוף האשה,
מלבד זאת צריך שהכיסוי לא יביא לידי הרהור, כשם שצריך שהגרבים והמטפחת לא יביאו לידי הרהור,
וזה אם האשה הולכת באופן שאין הנשים הולכות כך, שהוא מביא לידי הבלטה והסתכלות.
 
אלא בירור של עיקר הדין מה נחשב עוברת על דת יהודית,
חבל שאתה לא מונח בסוגיא..

כל מהותה של דת יהודית הם בעיקר על דברים שאינם מעיקה"ד.
וכלשון הגמ' וכל הראשונים שזה מנהג שנהגו בנות ישראל
וכל דור עם מנהגיו ותקנותיו

וכל התוקף של התקנה היא רק אם נהגו בפועל
אך אם לא קבלו ע"ע בנות ישראל אין לתקנות הללו שום משמעות ותוקף ולא דת יהודית.

וכן לשון הרמב"ם אישות פרק יג' מקום שדרכן שלא תצא אשה לשוק בכפה שעל ראשה בלבד עד שיהיה עליה רדיד החופה את כל גופה כמו טלית נותן לה בכלל הכסות רדיד הפחות מכל הרדידין.
ותלה הדבר במנהג המקום ואם לא נהגו כך אין משמעות ותוקף לתקנה.

וכן מצינו הלכות רבים שמשתנים לפי מנהג המקום כמו שער הרווקות, ושער שחוץ לצמתן, וכן השוק התחתון לפי הראבי"ה והאגודה שחייב בכיסוי רק במקום שנהוג לכסות.
 
שאלה לגופו של ענין!

זה נראה דבר ברור שישנם דברים שהם פרוצים בעצמותם, וכגון בגד אדום וכדומה, וע"ז לא יועיל מה שהרוב הולכות כך.

וזה גם ברור לכל שישנם פיאות שהם פרוצות במהותם ולעולם ישארו כך...

הנידון הוא מהו הגבול שבו הפיאה אינה פרוצה בעצם ומהיכן היא נעשית פרוצה בעצמותה. ומי יכול לקבוע את הגבול. האם כל אשה תסמוך על רגשותי' שנראה לה שהפאה צנועה, או שצריך בזה הוראה.
אשמח לתגובה עניינית גרידא.
 
וזה גם ברור לכל שישנם פיאות שהם פרוצות במהותם ולעולם ישארו כך...
אין מושג ערווה בעצם רק על דברים מפורשים כמו גילוי חלקים מסוימים בגוף.

בשיער בעצם זה שלחלק אפשר לגלות כמו רווקות בהכרח שאינו ערווה בעצם ותלוי לפי המנהג והרגילות.

אורך השיער ובפרט של שיער גזור אין לו כמעט מקור ברור על הגבלתו ומשתנה לפי המנהג.

פאה שכיום נחשבת פרוצה יתכן שבעוד כמה שנים תהיה מותרת לכתחילה אם רובם ילבשו כך.
 
אין מושג ערווה בעצם רק על דברים מפורשים כמו גילוי חלקים מסוימים בגוף.

בשיער בעצם זה שלחלק אפשר לגלות כמו רווקות בהכרח שאינו ערווה בעצם ותלוי לפי המנהג והרגילות.

אורך השיער ובפרט של שיער גזור אין לו כמעט מקור ברור על הגבלתו ומשתנה לפי המנהג.

פאה שכיום נחשבת פרוצה יתכן שבעוד כמה שנים תהיה מותרת לכתחילה אם רובם ילבשו כך.
בגד אדום?
 
וכגון בגד אדום וכדומה,
דווקא בגד אדום הוא אסור משום חוקות העכו"ם עי' שו"ע
אמנם אחר שאין המנהג לילך כן וודאי הוי פריצות והבלטה
בשיער בעצם זה שלחלק אפשר לגלות כמו רווקות בהכרח שאינו ערווה בעצם ותלוי לפי המנהג והרגילות.
אם כבר להיפך שמזה שלרווקות מותר ללכת משמע שאין זה גורם הרהור
אלא ראש אשה נשואה צריך כיסוי שנא' ופרע ראש האשה
אפי' אין לה שער כלל
וכיון שצריך לכסותו הרי הראש והשיער הם ערווה כמו כל המקומות המכוסים שבאשה שהרי הם ערווה ואסור לקרוא כנגדם
 
חבל שאתה לא מונח בסוגיא..

כל מהותה של דת יהודית הם בעיקר על דברים שאינם מעיקה"ד.
וכלשון הגמ' וכל הראשונים שזה מנהג שנהגו בנות ישראל
וכל דור עם מנהגיו ותקנותיו

וכל התוקף של התקנה היא רק אם נהגו בפועל
אך אם לא קבלו ע"ע בנות ישראל אין לתקנות הללו שום משמעות ותוקף ולא דת יהודית.

וכן לשון הרמב"ם אישות פרק יג' מקום שדרכן שלא תצא אשה לשוק בכפה שעל ראשה בלבד עד שיהיה עליה רדיד החופה את כל גופה כמו טלית נותן לה בכלל הכסות רדיד הפחות מכל הרדידין.
ותלה הדבר במנהג המקום ואם לא נהגו כך אין משמעות ותוקף לתקנה.

וכן מצינו הלכות רבים שמשתנים לפי מנהג המקום כמו שער הרווקות, ושער שחוץ לצמתן, וכן השוק התחתון לפי הראבי"ה והאגודה שחייב בכיסוי רק במקום שנהוג לכסות.
מ"ש עיקר הדין היינו דין דת יהודית. ופשוט. ומ"ש התוקף של התקנה וכו' תקנה מאן דכר שמיה? אנו מדברים על מנהגי צניעות שנהגו בנות ישראל מאז ומעולם ודברי מבוארים. ומ"ש שהרמב"ם תולה דין דת יהודית במנהג המקום כוונתו למנהג הרדיד בלבד אבל לבוש או הנהגה שיש בה חוסר צניעות אסורים גם מדין דת יהודית וגם משום ולפנ"ע כמבואר בפשיטות במנחת שלמה לגרשז"א ובמכתב הגר"ח קנייבסקי וכ"כ בעוז והדר לבושה ועוד רבים. וחבל שאתה מונח בסוגיא לפי דעתך ומתעלם במה שפסקו מי שהם באמת ברי סמכא לפסוק הלכה.
ובאמת לא עלי תלונותיכם אלא על דברי הגריש"א והגר"ש ואזנר פוסקי הדור.
 
נערך לאחרונה:
הגרי"ש אלישיב כתב בעצמו כמה פעמים שכל הוראות בי"ד משמר התורה יש להן תוקף של דת יהודית. וכ"כ גם הגר"ש ואזנר. ומ"ש שהסמכות של דת יהודית תלויה בקבלת הציבור, חלילה לומר כן, שאין כאן גזירה שגזרו על הציבור אלא בירור של עיקר הדין מה נחשב עוברת על דת יהודית, וק"ל.
קשה מאוד להבין למה כוונתך.
אם כוונתך לגזירה דרבנן, ניחא. (אבל זה לא שייך כאן).
אם כוונתך ל'מנהג בנות ישראל הכשרות' דברי רבותינו לא מעלים ולא מורידין, בלי קשר לכבודם ולחובה לציית להם.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון